משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה
שער מקרא · שער תורה · שער נביאים · שער כתובים · מקראי מועד · ויבינו במקרא (אודיו) · מידע על גופנים · English
תקציר המבוא למהדורה · המבוא המלא למהדורה · הבסיס הטכני לפרויקט בגליון נתונים · GitHub · מדריך טכני · דיווח על טעות
♦ תורה: בראשית · שמות · ויקרא · במדבר · דברים ♦ נביאים: יהושע · שופטים · שמואל · מלכים · ישעיהו · ירמיהו · יחזקאל · תרי עשר ♦ כתובים: תהלים · משלי · איוב · שיר השירים · רות · איכה · קֹהלת · אסתר · דניאל · עזרא · דברי הימים
יהושע · שופטים · שמואל · מלכים
ישעיהו · ירמיהו · יחזקאל · תרי עשר
הושע · יואל · עמוס · עֹבדיה · יונה · מיכה
נחום · חבקוק · צפניה · חגי · זכריה · מלאכי
מידע על מהדורה זו (תקציר) עריכה
מקרא על פי המסורה הוא מהדורה של התנ"ך בפורמט דיגיטלי וברישיון לשימוש חופשי.[1] מדובר על מהדורת קריאה ולימוד המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי־היד הקרובים לו, ולוקחת בחשבון את כל המידע הרלוונטי הקיים בתחום של חקר המסורה.
שלוש תכונות מיוחדות עריכה
מהדורה זו של התנ"ך מיוחדת בגלל שלוש תכונות:
שלושת המרכיבים הייחודיים האלה במהדורת מקרא על פי המסורה מקבלים תיאור מפורט ומעמיק בחמשת הפרקים של המבוא המלא למהדורה.
רישיון לשימוש חופשי עריכה
שלא כמו רוב המהדורות של התנ"ך שיצאו לאור בדורות האחרונים, שהשימוש בהן מוגבל ע"י זכויות יוצרים, הציבור מוזמן להשתמש ב"מקרא על פי המסורה" לפי התנאים הנוחים של רישיון חופשי ופתוח (CC-BY-SA).[2] רישיון זה ליצירת תרבות חופשית ופתוחה[3] תקף לא רק לגבי נוסח המקרא עצמו שבמהדורה, אלא אף לגבי התיעוד הרחב המלווה את הנוסח בדפי העריכה ובפרקי המבוא, וגם לעיצוב של הטקסט ע"י תבניות.
יש היום עוד שתי מהדורות דיגיטליות חשובות של התנ"ך שהן נגישות בחינם ברשת האינטרנט, אבל אין בהן שילוב מלא של שתי תכונות: רישיון חופשי, ונוסח מדויק המתאים לקורא בטעמי המקרא.
- הראשונה היא מהדורת מכון ממרא, שהיא מהדורה טובה ומדויקת של התנ"ך לפי המסורה (לפי שיטה קרובה מאוד לשיטתו של הרב מרדכי ברויאר). אבל אין בה שום תיעוד לנוסח, והשימוש בה איננו לפי רשיון חופשי: ניתן להשתמש בה לצרכים אישיים מוגבלים (קטעים קצרים) בלי לבקש רשות או לשלם, אמנם אסור להעתיק אותה או לשפר אותה (אסור לדוגמה לפרסם את הטקסט הזה באתר האינטרנט שלך ולהוסיף עליו פירוש או תרגום או כל תיקון או תכונה נוספת).
- השנייה היא מהדורת וסטמינסטר (Westminster Leningrad Codex או WLC), שהיא מהדורה מקצועית ואקדמית, שהיוצרים שלה התירו באדיבותם את השימוש בה בלי שום מגבלות. אמנם הנוסח שבה (וגם הממשק) אינם מתאימים לגמרי לקהל יהודי, כי מהדורת וסטמינסטר מהווה ניסיון ליצור ייצוג דיגיטלי מושלם של כתב־יד אחד מאוד חשוב, דהיינו כתב־יד לנינגרד. בהתאם למטרה זו הכילו ב-WLC את אלפי פרטי הנוסח החריגים שבכתב־היד, כולל אפילו טעויות ברורות. צריך לזכור שמטרת ה-WLC היא לספק בסיס מהימן עבור הכנת תרגומים של התנ"ך לשפות זרות, בשביל מחקר העברית המקראית ולימודה, ולעוד מטרות טכניות ואקדמיות, שעבורן ה-WLC באמת מספיק בדרך כלל. אבל הוא לא מספיק בשביל יהודים שרוצים לקרוא את התנ"ך בטעמי המקרא, בלי להיתקל תוך כדי קריאה במאות ואלפים של תופעות חריגות וטעויות.[4]
מטרותיו הייחודיות של מקרא על פי המסורה מקבלות הסבר מלא בפרק הראשון של המבוא המלא למהדורה, ביחד עם תולדות הפרויקט ומקורות ההשראה שלו במחקר ובהיסטוריה.
"תיקון קוראים" ומהדורת לימוד עריכה
המרכיב הבולט ביותר במהדורה הדיגיטלית החדשה של "מקרא על פי המסורה" הוא העיצוב בהתאם להיותו "תיקון קוראים", ע"י הוספת תכונות שהקורא יכול להעזר בהן, למרות שהן לא תמיד נמצאות בכתבי־היד ובדפוסים. כמה דוגמאות: במילה שטעמה מלעיל, תמיד נוסף טעם כפול באות הראשונה של ההברה הנכונה באופן עקבי (לגבי פשטא, זרקא, סגול, ותלישא). השתמשנו בעיצוב בולט כדי להבחין בין "לגרמיה" ו"פסק". וגם סימנו "קמץ קטן" בעקביות (ובמקומות שיש מנהגים שונים לגבי יישומה תיעדנו את שתי האפשרויות).
חלוקת הפרשות ("פרשה פתוחה" ו"פרשה סתומה") מעוצבת בביצוע ויזואלי הבולט לעין (ולא ע"י האותיות "פ" ו"ס"), באופן שעושה רושם ניכר במסך המחשב ובהדפסה על נייר, והמתאים מבחינת צורת הפרשות בכתר ארם צובה ולפי הרמב"ם. ספרי אמ"ת (תהלים, משלי, איוב) מופיעים בעיצוב חדש לגמרי המתאים לאופיים (ראו לדוגמה את הטקסט המלא של ספר משלי).[5]
מאפייניה הסגנוניים של מקרא על פי המסורה מקבלים הסבר מלא בפרק השני של המבוא המלא למהדורה, לאחר דיון יסודי על המושגים "מִקְרָא" ו"תיקון קוראים" במשמעותם הרחבה.
תיעוד מלא לקביעת הנוסח ולשיטת העריכה עריכה
מהדורות שונות של התנ"ך נראות אותו דבר לעין הלא-בוחנת. אבל האמת היא שבכל המהדורות הקיימות – מדפוס קורן ועד מהדורות ברויאר, וממהדורת דותן ועד "מקראות גדולות הכתר" – בכולם נעשו החלטות רבות לגבי קביעת הפרטים הקטנים. ברוב המהדורות ההחלטות אינן שקופות, והבא ללמוד תורה חייב אם כן לסמוך על שיקול דעתו הטוב של המהדיר.
אמנם ב"מקרא על פי המסורה" כל התהליך של קביעת הנוסח, החל במכלול השיקולים העומדים מאחורי שיטת העריכה ועד לפרטים הכי קטנים – מתועד במלואו.[6]
הסבר מפורט לנוסח התורה על כל פרטיו נמצא בפרק השלישי של המבוא המלא למהדורה. הסבר דומה לנוסח ספרי הנביאים והכתובים נמצא בפרק הרביעי (למקומות החסרים בכתר ארם צובה) ובפרק החמישי (למקומות הקיימים בכתר). בנוסף לכך, יש תיעוד מקומי לכל החלטה על עריכתה של מילה מסוימת; התיעוד הזה נמצא בתוך תבנית מיוחדת (תבנית:נוסח), וניתן לראות אותו בתוך דף העריכה של הפרק הרלוונטי.
מידע טכני עריכה
מאז שנת תשע"ה, הבסיס של הפרויקט נמצא בקובץ של גיליון אלקטרוני (spreadsheet) בגוגל-דוקס. כל המרכיבים של דפי המקרא מקוטלגים בקובץ זה לפי תחומים: הפסוקים עצמם, הרווחים לפי הפסוקים (רווחים הפשוטים או של פרשות פתוחות וסתומות), מספרי הפרקים והפסוקים ותבנית הניווט, הקוד המיוחד לצורת השיר, ועוד. לפרטים טכניים נוספים על הקובץ ועל אופן השימוש בו, ראו את המדריך הטכני לגליון הנתונים.
כל ספרי המקרא הועלו לגליון הנתונים תוך כדי בדיקות ותיקונים, ולאחר מכן הועלו אל המרחב הראשי של ויקיטקסט.
שמירת הנתונים המאורגנת בגליון בגוגל-דוקס מיועדת לאפשר שימוש יעיל בתוכן ליישומים נוספים (בתוך ויקיטקסט וגם מחוץ לפרויקט). היא מאפשרת תיוג קל ויעיל של פסוקים ופרקים ושל עוד אלמנטים בטקסט, כדי להעביר אותם לדוגמה אל xml. כל מי שרוצה להשתמש בחומר יכול לעשות זאת לפי תנאי הרשיון החופשי (כולל הפנייה אל הדף הזה בתור ייחוס).
יש מתכנתים מתנדבים שכבר פיתחו או מפתחים יישומים נוספים באתרים פרטיים. מתנדבים נוספים שרוצים להציע תיקונים, להוסיף תכונות נוספות בתוך המהדורה הקיימת, או לשפר אותה בכל דרך אחרת מוזמנים ליצור קשר. וכן כל הרוצה לעשות ממנה יצירה נגזרת בעלת תוכן מיוחד או יכולות מיוחדות מוזמן. התנאי היחיד: שיציעו גם הם את יצירתם לציבור באותם תנאים חופשיים, בדיוק כמו היצירה שהם בעצמם עשו בה שימוש.
יישומים חיצוניים עריכה
- מקרא על פי המסורה הוא נוסח המקרא בתוך מקראות גדולות "על התורה".
- מקרא על פי המסורה נגישה בתוך אתר ספריא מאז ד' שבט תשפ"א (17.01.2021), והפכה להיות ברירת המחדל לנוסח המקרא באתר מאז ט' סיון תשפ"א (20.05.2021).
- מקרא על פי המסורה הוא נוסח המקרא בתוך "בייס-הספר".
- עבודת הפיתוח נעשתה ליחידה של מקרא על פי המסורה עבור Accordance Bible Software (נוסח המקרא נשאר ברשיון חופשי).
העבודה על כל היישומים האלה הביאה לתיקונם של מספר טעויות קטנות ועזר לנו להעלות את רמת הדיוק של נוסח המקרא.
תוכן המבוא המלא עריכה
- תקציר: עברית | English
- פרק א. מבוא כללי
- פרק ב. עיצוב המקרא בשביל הקורא
- פרק ג. קביעת הנוסח בתורה
- פרק ד. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: במקומות החסרים בכתר - טיוטה משמעותית
- פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים: במקומות הקיימים בכתר
- נספחים (כולל רשימות של מקורות ותבניות)
- הבסיס הטכני לפרויקט השלם בגליון נתונים
- מדריך טכני לגליון הנתונים: עברית | English
ההודעות המקוריות בתקשורת עריכה
שתי הודעות על סיום הטיוטה המלאה של מקרא על פי המסורה יצאו בחודש אלול תשע"ג (באנגלית):
המידע בדף הזה מהווה גירסה מתורגמת, מעודכנת ומתוקנת של ההודעות הללו.
פרויקטים נלווים עריכה
- תרגום אונקלוס (לפי התאג'). המהדורות של מקרא ותרגום, שניים מקרא ואחד תרגום, ומקרא ותרגום ורש"י מיוסדות על חיבור בין מקרא על פי המסורה לבין תרגום אונקלוס.
- פירוש רש"י על התורה וחמש מגילות (משולב בתוך מקרא ותרגום ורש"י).
- מקראי מועד (קריאת התורה וההפטרה למועדי השנה)
- ויבינו במקרא (מאגר של הקלטות לקריאה בקול של ספרי המקרא)
הקדשה עריכה
מהדורת "מקרא על פי המסורה" מוקדשת לרעייתי האהובה תמרה בת אברהם אבינו קליאצ'קין קדיש לקראת נישואינו, אור ליום ח' אדר שנת ה' תשע"ח. את בשבילי היהלום שבכתר.
הערות עריכה
- ^ הטיוטה הראשונה הושלמה בערב שבת פרשת "כי תצא", י' באלול תשע"ג (16.08.13 למניינם). מאז עברה המהדורה בדיקה קפדנית ותיקונים, ונוסח המקרא כבר מהווה יצירה מדויקת ושלמה. אמנם העבודה על התיעוד נמשכת: פרקי המבוא אינם שלמים עדיין, והערות הנוסח מתעדכנים ע"י הערותיהם של הקוראים.
- ^ את ה"ייחוס" לפי הרשיון החופשי יש לבצע ע"י קישור לדף הזה, שהוא השער הראשי של הפרויקט בעברית. בכל שפה אחרת יש לקשר אל הדף המקביל באנגלית.
- ^ ראו "ההגדרה ליצירות תרבות חופשיות" וגם "ההגדרה הפתוחה".
- ^ מטרתו המעשי של ה-WLC ניכרת בכך שהוא משמיט מרכיבים בכתב־יד לנינגרד שאינם נחוצים בשביל מתרגמים וחוקרים נוצרים, כגון חלוקת התורה לפרשות השבוע, וחלוקת המקרא כולו ל"סדרים". חלוקת הפרשות אינה מיוצגת באופן ויזואלי, ו"צורת השיר" אינה מיוצגת בכלל. אמנם כל אלה מרכיבים מהותיים של כתב־יד לנינגרד בפרט, ושל מסורת הקריאה היהודית בכלל, אבל הם נעלמים ב-WLC. במקומם הוסיפו את חלוקת הפרקים ואת מספרי הפסוקים המאוחרים.
- ^ להסבר מלא על העיצוב החדש לספרי אמ"ת והנימוקים העומדים מאחוריו, ראו כאן.
- ^ השיטה הבסיסית לקביעת הנוסח במהדורה זו דומה לזו של הרב מרדכי ברויאר ז"ל, ול"מקראות גדולות הכתר", שכל אחת מהן קרובה מאוד לחברתהּ. למרות הרושם שאפשר לקבל מתוך קריאת המבואות והמאמרים שנכתבו עליהן, השינויים הזעירים ביניהן כמעט נטולי חשיבות לקורא וללומד. שתיהן פועלות לרוב לפי מסקנותיו המקוריות של פרופ' ישראל ייבין ז"ל לגבי שחזור הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה (במקומות שהוא חסר), ולפי מסקנותיו של ברויאר עצמו לגבי שחזור נוסח האותיות. לכן, ברמה של קביעת הנוסח, יש מעט מאוד שינויים ביניהן בכל התנ"ך. אמנם לגבי מדיניות העריכה, ולגבי התאמת הנוסח לצורכי הקורא, יש ביניהן שינויים קצת יותר משמעותיים (אך עדיין קטנים). מהדורתנו החדשה של "מקרא על פי המסורה" שונה משתיהן ביחד באופן ניכר, יותר ממה שהן שונות אחת מהשנייה. כל מלאכת העריכה נעשתה לגמרי מחדש ע"פ השיטה המנומקת היטב במבוא המלא. התכונה המיוחדת הבולטת ביותר נמצאת בעיצוב המהדורה בתור "תיקון קוראים ומהדורת לימוד" (ראו לעיל).
קיצור דרך: DOVI-MIQRA