משלי כט

תנ"ך > משלי > א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא

לחץ כאן להצגת התוכן ↓

כתיב (אותיות בלבד) (לפי מהדורת וסטמינסטר)

א איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא ב ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם ג איש אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד הון ד מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה ה גבר מחליק על רעהו רשת פורש על פעמיו ו בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח ז ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת ח אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף ט איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת י אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו יא כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה יב משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים יג רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם יהוה יד מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון טו שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו טז ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים במפלתם יראו יז יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך

יח באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו יט בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה כ חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו כא מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון כב איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע כג גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד כד חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד כה חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב כו רבים מבקשים פני מושל ומיהוה משפט איש כז תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר דרך

מנוקד (לפי מהדורת וסטמינסטר)

א אִישׁ תּוֹכָחוֹת מַקְשֶׁה עֹרֶף פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא. ב בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם. ג אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן. ד מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה. ה גֶּבֶר מַחֲלִיק עַל רֵעֵהוּ רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ עַל פְּעָמָיו. ו בְּפֶשַׁע אִישׁ רָע מוֹקֵשׁ וְצַדִּיק יָרוּן וְשָׂמֵחַ. ז יֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים רָשָׁע לֹא יָבִין דָּעַת. ח אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָף. ט אִישׁ חָכָם נִשְׁפָּט אֶת אִישׁ אֱוִיל וְרָגַז וְשָׂחַק וְאֵין נָחַת. י אַנְשֵׁי דָמִים יִשְׂנְאוּ תָם וִישָׁרִים יְבַקְשׁוּ נַפְשׁוֹ. יא כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה. יב מֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר כָּל מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים. יג רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם יְהוָה. יד מֶלֶךְ שׁוֹפֵט בֶּאֱמֶת דַּלִּים כִּסְאוֹ לָעַד יִכּוֹן. טו שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חָכְמָה וְנַעַר מְשֻׁלָּח מֵבִישׁ אִמּוֹ. טז בִּרְבוֹת רְשָׁעִים יִרְבֶּה פָּשַׁע וְצַדִּיקִים בְּמַפַּלְתָּם יִרְאוּ. יז יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ.

יח בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ. יט בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד כִּי יָבִין וְאֵין מַעֲנֶה. כ חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ. כא מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן. כב אִישׁ אַף יְגָרֶה מָדוֹן וּבַעַל חֵמָה רַב פָּשַׁע. כג גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד. כד חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד. כה חֶרְדַּת אָדָם יִתֵּן מוֹקֵשׁ וּבוֹטֵחַ בַּיהוָה יְשֻׂגָּב. כו רַבִּים מְבַקְשִׁים פְּנֵי מוֹשֵׁל וּמֵיְהוָה מִשְׁפַּט אִישׁ. כז תּוֹעֲבַת צַדִּיקִים אִישׁ עָוֶל וְתוֹעֲבַת רָשָׁע יְשַׁר דָּרֶךְ.

מנוקד ובשורות (לפי מהדורת וסטמינסטר)

(א) אִישׁ תּוֹכָחוֹת מַקְשֶׁה עֹרֶף פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא.

(ב) בִּרְבוֹת צַדִּיקִים יִשְׂמַח הָעָם וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם.

(ג) אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן.

(ד) מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה.

(ה) גֶּבֶר מַחֲלִיק עַל רֵעֵהוּ רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ עַל פְּעָמָיו.

(ו) בְּפֶשַׁע אִישׁ רָע מוֹקֵשׁ וְצַדִּיק יָרוּן וְשָׂמֵחַ.

(ז) יֹדֵעַ צַדִּיק דִּין דַּלִּים רָשָׁע לֹא יָבִין דָּעַת.

(ח) אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה וַחֲכָמִים יָשִׁיבוּ אָף.

(ט) אִישׁ חָכָם נִשְׁפָּט אֶת אִישׁ אֱוִיל וְרָגַז וְשָׂחַק וְאֵין נָחַת.

(י) אַנְשֵׁי דָמִים יִשְׂנְאוּ תָם וִישָׁרִים יְבַקְשׁוּ נַפְשׁוֹ.

(יא) כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה.

(יב) מֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר כָּל מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים.

(יג) רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם יְהוָה.

(יד) מֶלֶךְ שׁוֹפֵט בֶּאֱמֶת דַּלִּים כִּסְאוֹ לָעַד יִכּוֹן.

(טו) שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חָכְמָה וְנַעַר מְשֻׁלָּח מֵבִישׁ אִמּוֹ.

(טז) בִּרְבוֹת רְשָׁעִים יִרְבֶּה פָּשַׁע וְצַדִּיקִים בְּמַפַּלְתָּם יִרְאוּ.

(יז) יַסֵּר בִּנְךָ וִינִיחֶךָ וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ.

(יח) בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵהוּ.

(יט) בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד כִּי יָבִין וְאֵין מַעֲנֶה.

(כ) חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ.

(כא) מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן.

(כב) אִישׁ אַף יְגָרֶה מָדוֹן וּבַעַל חֵמָה רַב פָּשַׁע.

(כג) גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד.

(כד) חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד.

(כה) חֶרְדַּת אָדָם יִתֵּן מוֹקֵשׁ וּבוֹטֵחַ בַּיהוָה יְשֻׂגָּב.

(כו) רַבִּים מְבַקְשִׁים פְּנֵי מוֹשֵׁל וּמֵיְהוָה מִשְׁפַּט אִישׁ.

(כז) תּוֹעֲבַת צַדִּיקִים אִישׁ עָוֶל וְתוֹעֲבַת רָשָׁע יְשַׁר דָּרֶךְ.

עם טעמי המקרא (לפי מקרא על פי המסורה)

כט א אִ֣ישׁ תּ֭וֹכָחוֹת מַקְשֶׁה־עֹ֑רֶף
פֶּ֥תַע יִ֝שָּׁבֵ֗ר וְאֵ֣ין מַרְפֵּֽא׃
ב בִּרְב֣וֹת צַ֭דִּיקִים יִשְׂמַ֣ח הָעָ֑ם
וּבִמְשֹׁ֥ל רָ֝שָׁ֗ע יֵאָ֥נַֽח עָֽם׃
ג אִישׁ־אֹהֵ֣ב חׇ֭כְמָה יְשַׂמַּ֣ח אָבִ֑יו
וְרֹעֶ֥ה ז֝וֹנ֗וֹת יְאַבֶּד־הֽוֹן׃
ד מֶ֗לֶךְ בְּ֭מִשְׁפָּט יַעֲמִ֣יד אָ֑רֶץ
וְאִ֖ישׁ תְּרוּמ֣וֹת יֶהֶרְסֶֽנָּה׃
ה גֶּ֭בֶר מַחֲלִ֣יק עַל־רֵעֵ֑הוּ
רֶ֗֝שֶׁת פּוֹרֵ֥שׂ עַל־פְּעָמָֽיו׃
ו בְּפֶ֤שַֽׁע אִ֣ישׁ רָ֣ע מוֹקֵ֑שׁ
וְ֝צַדִּ֗יק יָר֥וּן וְשָׂמֵֽחַ׃
ז יֹדֵ֣עַ צַ֭דִּיק דִּ֣ין דַּלִּ֑ים
רָ֝שָׁ֗ע לֹא־יָבִ֥ין דָּֽעַת׃
ח אַנְשֵׁ֣י לָ֭צוֹן יָפִ֣יחוּ קִרְיָ֑ה
וַ֝חֲכָמִ֗ים יָשִׁ֥יבוּ אָֽף׃
ט אִֽישׁ־חָכָ֗ם נִ֭שְׁפָּט אֶת־אִ֣ישׁ אֱוִ֑יל
וְרָגַ֥ז וְ֝שָׂחַ֗ק וְאֵ֣ין נָֽחַת׃
י אַנְשֵׁ֣י דָ֭מִים יִשְׂנְאוּ־תָ֑ם
וִ֝ישָׁרִ֗ים יְבַקְשׁ֥וּ נַפְשֽׁוֹ׃
יא כׇּל־ר֭וּחוֹ יוֹצִ֣יא כְסִ֑יל
וְ֝חָכָ֗ם בְּאָח֥וֹר יְשַׁבְּחֶֽנָּה׃
יב מֹ֭שֵׁל מַקְשִׁ֣יב עַל־דְּבַר־שָׁ֑קֶר
כׇּֽל־מְשָׁרְתָ֥יו רְשָׁעִֽים׃
יג רָ֤שׁ וְאִ֣ישׁ תְּכָכִ֣ים נִפְגָּ֑שׁוּ
מֵ֤אִיר עֵינֵ֖י שְׁנֵיהֶ֣ם יְהֹוָֽה׃
יד מֶ֤לֶךְ שׁוֹפֵ֣ט בֶּאֱמֶ֣ת דַּלִּ֑ים
כִּ֝סְא֗וֹ לָעַ֥ד יִכּֽוֹן׃
טו שֵׁ֣בֶט וְ֭תוֹכַחַת יִתֵּ֣ן חׇכְמָ֑ה
וְנַ֥עַר מְ֝שֻׁלָּ֗ח מֵבִ֥ישׁ אִמּֽוֹ׃
טז בִּרְב֣וֹת רְ֭שָׁעִים יִרְבֶּה־פָּ֑שַׁע
וְ֝צַדִּיקִ֗ים בְּֽמַפַּלְתָּ֥ם יִרְאֽוּ׃
יז יַסֵּ֣ר בִּ֭נְךָ וִינִיחֶ֑ךָ
וְיִתֵּ֖ן מַעֲדַנִּ֣ים לְנַפְשֶֽׁךָ׃

יח בְּאֵ֣ין חָ֭זוֹן יִפָּ֣רַֽע עָ֑ם
וְשֹׁמֵ֖ר תּוֹרָ֣ה אַשְׁרֵֽהוּ׃
יט בִּ֭דְבָרִים לֹא־יִוָּ֣סֶר עָ֑בֶד
כִּֽי־יָ֝בִ֗ין וְאֵ֣ין מַעֲנֶֽה׃
כ חָזִ֗יתָ אִ֭ישׁ אָ֣ץ בִּדְבָרָ֑יו
תִּקְוָ֖ה לִכְסִ֣יל מִמֶּֽנּוּ׃
כא מְפַנֵּ֣ק מִנֹּ֣עַר עַבְדּ֑וֹ
וְ֝אַחֲרִית֗וֹ יִהְיֶ֥ה מָנֽוֹן׃
כב אִֽישׁ־אַ֭ף יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן
וּבַ֖עַל חֵמָ֣ה רַב־פָּֽשַׁע׃
כג גַּאֲוַ֣ת אָ֭דָם תַּשְׁפִּילֶ֑נּוּ
וּשְׁפַל־ר֗֝וּחַ יִתְמֹ֥ךְ כָּבֽוֹד׃
כד חוֹלֵ֣ק עִם־גַּ֭נָּב שׂוֹנֵ֣א נַפְשׁ֑וֹ
אָלָ֥ה יִ֝שְׁמַ֗ע וְלֹ֣א יַגִּֽיד׃
כה חֶרְדַּ֣ת אָ֭דָם יִתֵּ֣ן מוֹקֵ֑שׁ
וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהֹוָ֣ה יְשֻׂגָּֽב׃
כו רַ֭בִּים מְבַקְשִׁ֣ים פְּנֵֽי־מוֹשֵׁ֑ל
וּ֝מֵיְהֹוָ֗ה מִשְׁפַּט־אִֽישׁ׃
כז תּוֹעֲבַ֣ת צַ֭דִּיקִים אִ֣ישׁ עָ֑וֶל
וְתוֹעֲבַ֖ת רָשָׁ֣ע יְשַׁר־דָּֽרֶךְ׃

עם ביאור

קישור לפרק זה במהדורה המבוארת

מבנה וסיכום הפרק

א אִישׁ תּוֹכָחוֹת איש שיודע רק למתוח ביקורת, אף פעם לא אומר דברים חיוביים

להרחבה ראה כאן מַקְשֶׁה עֹרֶף גורם לשומעים להקשות את עורפם ולהתעלם מכל דברי הביקורת שלו, פֶּתַע יִשָּׁבֵר ישקע בדיכאון וְאֵין מַרְפֵּא.

הצדיקים הם רבים והרשע הוא יחיד, כי שלטון הצדיקים הוא סובלני ושלטון הרשע הוא טוטליטרי. ראו משלי כט ב

ב בִּרְבוֹת צַדִּיקִים כשהצדיקים מתרבים ומושלים יִשְׂמַח הָעָם, וּבִמְשֹׁל רָשָׁע יֵאָנַח עָם.

ג אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו, וְרֹעֶה מתיידד ושוהה בחברתן של-

להרחבה ראה כאן זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן.

ד מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, וְאִישׁ תְּרוּמוֹת מלך או שופט המתפרנס מתרומות יֶהֶרְסֶנָּה כי יהיה תלוי בבעלי ההון התורמים לו

להרחבה ראה כאן.

ה גֶּבֶר מַחֲלִיק מסתיר את הפגמים, נותן מחמאות ללא ביקורת

להרחבה ראה כאן עַל רֵעֵהוּ, רֶשֶׁת פּוֹרֵשׂ עַל פְּעָמָיו כי האדם נמשך באופן תת-מודע לזה שנתן לו את המחמאות, ומשתדל לעשות כל מה שהוא מבקש כדי לקבל מחמאות נוספות

להרחבה ראה כאן.

ו בְּפֶשַׁע אִישׁ רָע מוֹקֵשׁ כשהפשע עצמו מכשיל את הפושע, אז הצדק גלוי וברור, ולכן

להרחבה ראה כאן, וְצַדִּיק האוהב צדק

להרחבה ראה כאן יָרוּן וְשָׂמֵחַ.

ז יֹדֵעַ בוחן מקרוב באופן אישי

להרחבה ראה כאן צַדִּיק שופט שהצדק חשוב לו

להרחבה ראה כאן דִּין דַּלִּים חלשים, שאין להם כסף לעורך-דין טוב שיציג את טענותיהם כראוי

להרחבה ראה כאן, רָשָׁע לֹא יָבִין דָּעַת אינו טורח להתבונן מקרוב אלא מסתפק בעובדות השטחיות.

מריבות וסכסוכים, גורמיהם ופתרונותיהם

ח אַנְשֵׁי לָצוֹן הלועגים לזולת

להרחבה ראה כאן יָפִיחוּ יציתו את אש המריבה קִרְיָה, וַחֲכָמִים היודעים להקשיב לזולת

להרחבה ראה כאן יָשִׁיבוּ אָף ירגיעו את הכעס והמריבה.

ט אִישׁ חָכָם היודע ללמד

להרחבה ראה כאן נִשְׁפָּט מתווכח אֶת אִישׁ אֱוִיל שטחי

להרחבה ראה כאן, וְרָגַז פעם הוא מדבר בכעס ותוכחה וְשָׂחַק ופעם הוא מדבר בצחוק והומור וְאֵין נָחַת החכם אינו נח אלא משנה כל הזמן את סגנון הדיבור שלו, כדי שהאויל לא ישתעמם

להרחבה ראה כאן.

י אַנְשֵׁי דָמִים יִשְׂנְאוּ מפיצים דברי שנאה על-

להרחבה ראה כאן תָם חף מפשע

להרחבה ראה כאן, וִישָׁרִים אנשים שהם בדרך-כלל אנשי שלום

להרחבה ראה כאן יְבַקְשׁוּ נַפְשׁוֹ מושפעים מדברי השנאה של אנשי הדמים, וגם הם רודפים את התם ומנסים להרגו

להרחבה ראה כאן.

יא כָּל רוּחוֹ מחשבותיו יוֹצִיא כְסִיל, וְחָכָם בְּאָחוֹר בסוף, אחרי שהכסיל סיים להגיד את כל מחשבותיו

להרחבה ראה כאן יְשַׁבְּחֶנָּה עונה לכסיל ומרגיע את מחשבתו.

יב מֹשֵׁל מַקְשִׁיב עַל דְּבַר שָׁקֶר גם אם אינו מדבר שקר ואינו מאמין לדברי השקר, עצם העובדה שהוא מקשיב בנימוס לדברי שקר משפיעה לרעה על משרתיו

להרחבה ראה כאן - כָּל מְשָׁרְתָיו רְשָׁעִים.

יג רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ, מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם יְהוָה ה' מפגיש ביניהם כדי שכל אחד מהם ילמד מרעהו

להרחבה ראה כאן.

פסוקים נוספים מלמדים על חובתו של השלטון לתת סיוע משפטי לעניים. ראו סיוע משפטי לעניים

יד מֶלֶךְ שׁוֹפֵט בֶּאֱמֶת דַּלִּים, כִּסְאוֹ כוח השלטון שלו

להרחבה ראה כאן לָעַד יִכּוֹן יהיה יציב ומבוסס

להרחבה ראה כאן.

טו שֵׁבֶט חינוך על-ידי ייסורים וְתוֹכַחַת חינוך על-ידי הגיון

להרחבה ראה כאן יִתֵּן כל אחד מאמצעי החינוך האלה ייתן לנער חָכְמָה, וְנַעַר מְשֻׁלָּח משוחרר לנפשו, ללא חינוך מֵבִישׁ מביא בושה על- אִמּוֹ.

טז בִּרְבוֹת רְשָׁעִים יִרְבֶּה פָּשַׁע מרד, כי כל אחד רוצה לשלוט והם מורדים איש ברעהו

להרחבה ראה כאן, וְצַדִּיקִים בְּמַפַּלְתָּם יִרְאוּ יסתכלו מהצד ויראו איך הרשעים מפילים זה את זה.

יז יַסֵּר בִּנְךָ - וִינִיחֶךָ יתן לך נחת-רוח, וְיִתֵּן מַעֲדַנִּים לְנַפְשֶׁךָ יגמול לך על כך שחינכת אותו כראוי.

{פ}

יח בְּאֵין חָזוֹן נבואה

להרחבה ראה כאן - יִפָּרַע יפרוק עול, כי אין מי שיוכיח אותו

להרחבה ראה כאן עָם, וְשֹׁמֵר תּוֹרָה ואינו פורק עול למרות שאין נביא - אַשְׁרֵהוּ הוא צועד בדרך הנכונה, מכין את עצמו לחזרת הנבואה

להרחבה ראה כאן.

יט בִּדְבָרִים בדיבורים בלבד, ללא איום בעונש לֹא יִוָּסֶר יקבל דברי מוסר וביקורת עָבֶד, כִּי יָבִין כי גם אם יבין את הדברים שיגידו לו - וְאֵין מַעֲנֶה לא ינהג בענוה והכנעה, לא יקבל מרות.

כ חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו מדבר מהר ובחוסר-סבלנות

להרחבה ראה כאן - תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ יש תקוה שהכסיל, שאינו אוהב להקשיב הרבה, יקשיב לו וילמד ממנו

להרחבה ראה כאן.

כא מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ - וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן מנוון, עצלן ובטלן

להרחבה ראה כאן.

כב אִישׁ אַף כעס גלוי

להרחבה ראה כאן יְגָרֶה מָדוֹן מעורר מריבה

להרחבה ראה כאן, וּבַעַל חֵמָה כעס שמור בלב רַב פָּשַׁע מסית למרד

להרחבה ראה כאן.

הרעיון של פסוק כג, שהגאוה מביאה השפלה והענוה מביאה כבוד, הוא המסר של סיפורים רבים בתנ"ך - ראו במדבר רבה יג ג

כג גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, וּשְׁפַל רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבוֹד יחזיק בכבוד, ישמור על כבודו.

כד חוֹלֵק עִם גַּנָּב מקבל או קונה חלק מהרכוש הגנוב - שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ פוגע בעצמו, כי כאשר -, אָלָה שבועה שמשביעים כל מי שיודע על הגניבה שיבוא להעיד יִשְׁמַע, וְלֹא יַגִּיד לא יבוא להעיד

להרחבה ראה כאן.

כה חֶרְדַּת אָדָם בהלה פתאומית שנופלת על האדם - יִתֵּן הגורם לה הוא מוֹקֵשׁ מכשול נסתר שעומד בדרכו

להרחבה ראה כאן, וּבוֹטֵחַ בַּיהוָה המאמין שה' שלח לו את החרדה כדי להזהיר אותו מפני המכשול

להרחבה ראה כאן יְשֻׂגָּב יינצל מהמכשול ויהיה מוגן.

פסוקים נוספים מלמדים שההחלטה של המושל תלויה ברצון ה'. ראו משלי כא א

כו רַבִּים מְבַקְשִׁים פְּנֵי מוֹשֵׁל רוצים להיפגש עם המושל כדי שיעזור להם

להרחבה ראה כאן, וּמֵיְהוָה מִשְׁפַּט אִישׁ אולם ה' הוא הקובע את גזר דינו של האדם, ולא המושל.

כז תּוֹעֲבַת צַדִּיקִים אִישׁ-עָוֶל, וְתוֹעֲבַת רָשָׁע יְשַׁר-דָּרֶךְ אדם המתנהג ביושר

להרחבה ראה כאן.

{פ}

פירושים ומאמרים באתר דעת • מקראות גדולות על פרק זה • מקראות גדולות הכתר • מקראות גדולות "על־התורה" • מקראות גדולות "ספריא" • האזנה לפרק זה