משלי כז
קיצור דרך: t2827
תנ"ך > משלי > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא
הפרק במהדורה המוטעמת
כז א אַֽל־תִּ֭תְהַלֵּל בְּי֣וֹם מָחָ֑ר
כִּ֤י לֹֽא־תֵ֝דַ֗ע מַה־יֵּ֥לֶד יֽוֹם׃
ב יְהַלֶּלְךָ֣ זָ֣ר וְלֹא־פִ֑יךָ
נׇ֝כְרִ֗י וְאַל־שְׂפָתֶֽיךָ׃
ג כֹּֽבֶד־אֶ֭בֶן וְנֵ֣טֶל הַח֑וֹל
וְכַ֥עַס אֱ֝וִ֗יל כָּבֵ֥ד מִשְּׁנֵיהֶֽם׃
ד אַכְזְרִיּ֣וּת חֵ֭מָה וְשֶׁ֣טֶף אָ֑ף
וּמִ֥י יַ֝עֲמֹ֗ד לִפְנֵ֥י קִנְאָֽה׃
ה ט֭וֹבָה תּוֹכַ֣חַת מְגֻלָּ֑ה
מֵאַהֲבָ֥ה מְסֻתָּֽרֶת׃
ו נֶ֭אֱמָנִים פִּצְעֵ֣י אוֹהֵ֑ב
וְ֝נַעְתָּר֗וֹת נְשִׁיק֥וֹת שׂוֹנֵֽא׃
ז נֶ֣פֶשׁ שְׂ֭בֵעָה תָּב֣וּס נֹ֑פֶת
וְנֶ֥פֶשׁ רְ֝עֵבָ֗ה כׇּל־מַ֥ר מָתֽוֹק׃
ח כְּ֭צִפּוֹר נוֹדֶ֣דֶת מִן־קִנָּ֑הּ
כֵּֽן־אִ֗֝ישׁ נוֹדֵ֥ד מִמְּקוֹמֽוֹ׃
ט שֶׁ֣מֶן וּ֭קְטֹרֶת יְשַׂמַּֽח־לֵ֑ב
וּמֶ֥תֶק רֵ֝עֵ֗הוּ מֵעֲצַת־נָֽפֶשׁ׃
י רֵ֥עֲךָ֨ ורעה וְרֵ֪עַ אָבִ֡יךָ אַֽל־תַּעֲזֹ֗ב
וּבֵ֥ית אָחִ֗יךָ אַל־תָּ֭בוֹא בְּי֣וֹם אֵידֶ֑ךָ
ט֥וֹב שָׁכֵ֥ן קָ֝ר֗וֹב מֵאָ֥ח רָחֽוֹק׃
יא חֲכַ֣ם בְּ֭נִי וְשַׂמַּ֣ח לִבִּ֑י
וְאָשִׁ֖יבָה חֹרְפִ֣י דָבָֽר׃
יב עָר֤וּם ׀ רָאָ֣ה רָעָ֣ה נִסְתָּ֑ר
פְּ֝תָאיִ֗ם עָבְר֥וּ נֶעֱנָֽשׁוּ׃
יג קַח־בִּ֭גְדוֹ כִּי־עָ֣רַב זָ֑ר
וּבְעַ֖ד נׇכְרִיָּ֣ה חַבְלֵֽהוּ׃
יד מְבָ֘רֵ֤ךְ רֵעֵ֨הוּ ׀ בְּק֣וֹל גָּ֭דוֹל בַּבֹּ֣קֶר הַשְׁכֵּ֑ים
קְ֝לָלָ֗ה תֵּחָ֥שֶׁב לֽוֹ׃
טו דֶּ֣לֶף ט֭וֹרֵד בְּי֣וֹם סַגְרִ֑יר
וְאֵ֥שֶׁת מדונים מִ֝דְיָנִ֗ים נִשְׁתָּוָֽה׃
טז צֹפְנֶ֥יהָ צָפַן־ר֑וּחַ
וְשֶׁ֖מֶן יְמִינ֣וֹ יִקְרָֽא׃
יז בַּרְזֶ֣ל בְּבַרְזֶ֣ל יָ֑חַד
וְ֝אִ֗ישׁ יַ֣חַד פְּנֵֽי־רֵעֵֽהוּ׃
יח נֹצֵ֣ר תְּ֭אֵנָה יֹאכַ֣ל פִּרְיָ֑הּ
וְשֹׁמֵ֖ר אֲדֹנָ֣יו יְכֻבָּֽד׃
יט כַּ֭מַּיִם הַפָּנִ֣ים לַפָּנִ֑ים
כֵּ֤ן לֵֽב־הָ֝אָדָ֗ם לָאָדָֽם׃
כ שְׁא֣וֹל וַ֭אֲבַדֹּה לֹ֣א תִשְׂבַּ֑עְנָה
וְעֵינֵ֥י הָ֝אָדָ֗ם לֹ֣א תִשְׂבַּֽעְנָה׃
כא מַצְרֵ֣ף לַ֭כֶּסֶף וְכ֣וּר לַזָּהָ֑ב
וְ֝אִ֗ישׁ לְפִ֣י מַהֲלָלֽוֹ׃
כב אִ֥ם תִּכְתּֽוֹשׁ־אֶת־הָאֱוִ֨יל ׀ בַּ֥מַּכְתֵּ֡שׁ
בְּת֣וֹךְ הָ֭רִיפוֹת בַּעֱלִ֑י
לֹא־תָס֥וּר מֵ֝עָלָ֗יו אִוַּלְתּֽוֹ׃
כג יָדֹ֣עַ תֵּ֭דַע פְּנֵ֣י צֹאנֶ֑ךָ
שִׁ֥ית לִ֝בְּךָ֗ לַעֲדָרִֽים׃
כד כִּ֤י לֹ֣א לְעוֹלָ֣ם חֹ֑סֶן
וְאִם־נֵ֗֝זֶר לְד֣וֹר דור וָדֽוֹר׃
כה גָּלָ֣ה חָ֭צִיר וְנִרְאָה־דֶ֑שֶׁא
וְ֝נֶאֶסְפ֗וּ עִשְּׂב֥וֹת הָרִֽים׃
כו כְּבָשִׂ֥ים לִלְבוּשֶׁ֑ךָ
וּמְחִ֥יר שָׂ֝דֶ֗ה עַתּוּדִֽים׃
כז וְדֵ֤י ׀ חֲלֵ֬ב עִזִּ֗ים
לְֽ֭לַחְמְךָ לְלֶ֣חֶם בֵּיתֶ֑ךָ
וְ֝חַיִּ֗ים לְנַעֲרוֹתֶֽיךָ׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום
ב יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך
ג כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם
ד אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה
ה טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת
ו נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא
ז נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק
ח כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו
ט שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש
י רעך ורעה [ורע] אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק
יא חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר
יב ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו
יג קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו
יד מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו
טו דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים [מדינים] נשתוה
טז צפניה צפן רוח ושמן ימינו יקרא
יז ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו
יח נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד
יט כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם
כ שאול ואבדה [ואבדו] לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה
כא מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו
כב אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו
כג ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים
כד כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור [ודור]
כה גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים
כו כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים
כז ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך
א אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם.
ב יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ נָכְרִי וְאַל שְׂפָתֶיךָ.
ג כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם.
ד אַכְזְרִיּוּת חֵמָה וְשֶׁטֶף אָף וּמִי יַעֲמֹד לִפְנֵי קִנְאָה.
ה טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת.
ו נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא.
ז נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל מַר מָתוֹק.
ח כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ.
ט שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב וּמֶתֶק רֵעֵהוּ מֵעֲצַת נָפֶשׁ.
י רֵעֲךָ ורעה [וְרֵעַ] אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק.
יא חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי וְאָשִׁיבָה חֹרְפִי דָבָר.
יב עָרוּם רָאָה רָעָה נִסְתָּר פְּתָאיִם עָבְרוּ נֶעֱנָשׁוּ.
יג קַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר וּבְעַד נָכְרִיָּה חַבְלֵהוּ.
יד מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ.
טו דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר וְאֵשֶׁת מדונים [מִדְיָנִים] נִשְׁתָּוָה.
טז צֹפְנֶיהָ צָפַן רוּחַ וְשֶׁמֶן יְמִינוֹ יִקְרָא.
יז בַּרְזֶל בְּבַרְזֶל יָחַד וְאִישׁ יַחַד פְּנֵי רֵעֵהוּ.
יח נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד.
יט כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם.
כ שְׁאוֹל ואבדה [וַאֲבַדּוֹ] לֹא תִשְׂבַּעְנָה וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה.
כא מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹ.
כב אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ.
כג יָדֹעַ תֵּדַע פְּנֵי צֹאנֶךָ שִׁית לִבְּךָ לַעֲדָרִים.
כד כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר דור [וָדוֹר].
כה גָּלָה חָצִיר וְנִרְאָה דֶשֶׁא וְנֶאֶסְפוּ עִשְּׂבוֹת הָרִים.
כו כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ וּמְחִיר שָׂדֶה עַתּוּדִים.
כז וְדֵי חֲלֵב עִזִּים לְלַחְמְךָ לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ וְחַיִּים לְנַעֲרוֹתֶיךָ.
(א) אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם.
(ב) יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ נָכְרִי וְאַל שְׂפָתֶיךָ.
(ג) כֹּבֶד אֶבֶן וְנֵטֶל הַחוֹל וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם.
(ד) אַכְזְרִיּוּת חֵמָה וְשֶׁטֶף אָף וּמִי יַעֲמֹד לִפְנֵי קִנְאָה.
(ה) טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת.
(ו) נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא.
(ז) נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל מַר מָתוֹק.
(ח) כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ.
(ט) שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב וּמֶתֶק רֵעֵהוּ מֵעֲצַת נָפֶשׁ.
(י) רֵעֲךָ ורעה [וְרֵעַ] אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק.
(יא) חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי וְאָשִׁיבָה חֹרְפִי דָבָר.
(יב) עָרוּם רָאָה רָעָה נִסְתָּר פְּתָאיִם עָבְרוּ נֶעֱנָשׁוּ.
(יג) קַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר וּבְעַד נָכְרִיָּה חַבְלֵהוּ.
(יד) מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ.
(טו) דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר וְאֵשֶׁת מדונים [מִדְיָנִים] נִשְׁתָּוָה.
(טז) צֹפְנֶיהָ צָפַן רוּחַ וְשֶׁמֶן יְמִינוֹ יִקְרָא.
(יז) בַּרְזֶל בְּבַרְזֶל יָחַד וְאִישׁ יַחַד פְּנֵי רֵעֵהוּ.
(יח) נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד.
(יט) כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם.
(כ) שְׁאוֹל ואבדה [וַאֲבַדּוֹ] לֹא תִשְׂבַּעְנָה וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה.
(כא) מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹ.
(כב) אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בַּעֱלִי לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ.
(כג) יָדֹעַ תֵּדַע פְּנֵי צֹאנֶךָ שִׁית לִבְּךָ לַעֲדָרִים.
(כד) כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר דור [וָדוֹר].
(כה) גָּלָה חָצִיר וְנִרְאָה דֶשֶׁא וְנֶאֶסְפוּ עִשְּׂבוֹת הָרִים.
(כו) כְּבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ וּמְחִיר שָׂדֶה עַתּוּדִים.
(כז) וְדֵי חֲלֵב עִזִּים לְלַחְמְךָ לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ וְחַיִּים לְנַעֲרוֹתֶיךָ.
- א אַל תִּתְהַלֵּל תשבח את עצמך בְּיוֹם מָחָר בתוצאות המעשים שתעשה מחר
להרחבה, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם אילו אירועים יקרו עד מחר, שעלולים לפגוע בתוכניותיך. - ב אם לא תתהלל ביום מחר אלא תעשה מעשים שהתוצאות שלהם יהיו גלויות לכל, לא תצטרך להתהלל, כי יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ, וכן יהללך נָכְרִי וְאַל שְׂפָתֶיךָ אל תשבח אתה את עצמך
להרחבה.
- ג כֹּבֶד אֶבֶן, וְנֵטֶל הַחוֹל כל גרגר חול הוא קל, אך ריבוי גרגרי חול יוצר נטל גדול, וְכַעַס אֱוִיל כָּבֵד מִשְּׁנֵיהֶם גם כבד כמו אבן, וגם מרובה כמו חול
להרחבה. - ד אַכְזְרִיּוּת חֵמָה, וְשֶׁטֶף אָף, וּמִי יַעֲמֹד לִפְנֵי קִנְאָה? שיש בה גם אכזריות וגם שטף
להרחבה.
- ה טוֹבָה תּוֹכַחַת מְגֻלָּה ביקורת או בירור, המגלה לך מה באמת חושבים עליך
להרחבה, מֵאַהֲבָה מְסֻתָּרֶת מאשליה שאוהבים אותך בסתר
להרחבה. - ו נֶאֱמָנִים ממלאים את תפקידם בנאמנות
להרחבה פִּצְעֵי אוֹהֵב ייסורים או דברי ביקורת הנעשים באהבה, וְנַעְתָּרוֹת מיותרות ומכבידות נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא.
- ז נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס תרמוס בבוז
להרחבה נֹפֶת אפילו מאכל מתוק וטעים
להרחבה, וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה - כָּל מַר נדמה בעיניהמָתוֹק. - ח כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ עוזבת את קנה באופן זמני וחוזרת בעונה הבאה
להרחבה, כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ סביר שיחליט לחזור למקומו, ולכן כדאי לו לשמור על קשריו שם
להרחבה. - ט כמושֶׁמֶן וּקְטֹרֶת שמן ריחני, אין בו צורך גופני ובכל-זאת מועיל כי הוא - יְשַׂמַּח לֵב, כךוּמֶתֶק רֵעֵהוּ דברי ידידות מתוקים שאדם אומר לרעהו, משמחים את ליבו ומועילים לו מֵעֲצַת נָפֶשׁ יותר מאשר עצה מעשית
להרחבה. - י רֵעֲךָ (ורעה) וְרֵעַ אָבִיךָ אדם שהיה בקשר עמך ועם הוריך
להרחבה אַל תַּעֲזֹב, וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא לא תצטרך לבוא, כי תוכל לבקש עזרה מרעך
להרחבה בְּיוֹם אֵידֶךָ כשתבוא עליך צרה
להרחבה, טוֹב עדיף לבקש עזרה מ- שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק מאשר להטריח את אחיך שגר רחוק ממך.
- יא חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי, וְאָשִׁיבָה חֹרְפִי אדם שמחרף ומבזה אותי דָבָר.
- יב עָרוּם רָאָה רָעָה אסון שבא על הזולת נִסְתָּר נזהר שלא תבוא הרעה גם עליו, פְּתָאיִם עָבְרוּ לא נזהרו, חזרו על אותה טעות שעשה הזולת
להרחבה נֶעֱנָשׁוּ. - יג קַח בִּגְדוֹ של העָרֵב, כִּי עָרַב זָר חתם על ערבות ויצר עירבוב בין המלוה לבין הלווה, שהיה זר לו
להרחבה, וּבְעַד נָכְרִיָּה ומשום שחתם על ערבות לטובת אישה נכריה חַבְלֵהוּ משכן את רכושו. - יד מְבָרֵךְ רֵעֵהוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּים מוקדם בבוקר, ובכך משכים ומעיר את כל השומעים, קְלָלָה תֵּחָשֶׁב לוֹ אלה שהתעוררו מוקדם מהרצוי יקללו אותו ואת רעהו
להרחבה.
- טו כמודֶּלֶף טוֹרֵד מגרש את האדם מחדר לחדר
להרחבה בְּיוֹם סַגְרִיר ביום קר שבו אנשים רוצים להסתגר בבתיהם
להרחבה, כךוְאֵשֶׁת (מדונים) מִדְיָנִים נִשְׁתָּוָה רבה וצועקת כמו משוגעת. - טז צֹפְנֶיהָ המנסה להסתיר את מעשיה ולשמור אותה בביתו
להרחבה - צָפַן רוּחַ אויר חסר ערך
להרחבה, וְשֶׁמֶן את אוצרות השמן שלו יצטרך לבזבז, כי יְמִינוֹ יד ימינו, החבולה מרוב מריבות יִקְרָא תזמין שמן שבו יצטרך לרכך את המכה.
- יז בַּרְזֶל בְּבַרְזֶל יָחַד יחדד, ישחיז, וְאִישׁ יַחַד יחדד בשכלו פְּנֵי רֵעֵהוּ.
- יח נֹצֵר רק מי שמשגיח מקרוב, בסבלנות ובהתמדה, על עץ ה- תְּאֵנָה - יֹאכַל פִּרְיָהּ יצליח לקטוף את הפרי מייד עם הבשלתו, שהוא הזמן האידיאלי לאכילתו, וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו ורק מי ששומר בסבלנות ובהתמדה על נאמנות לאדוניו - - יְכֻבָּד.
- יט כַּמַּיִם הַפָּנִים כמו המים שנמצאים בפנים, באישונים לַפָּנִים מראים למתבונן לתוכם את פניו שלו עצמו, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם 'מראה' למי שמנסה להתבונן לתוכו את מחשבותיו שלו עצמו
להרחבה.
- כ כמושְׁאוֹל (ואבדה) וַאֲבַדּוֹ לֹא תִשְׂבַּעְנָה הן מקבלות את כל המתים ורוצות עוד
להרחבה, כךוְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה גם אם יקבל האדם כל מה שהוא רואה ורוצה, יראה עוד וירצה עוד. - כא כמומַצְרֵף לַכֶּסֶף משמש לניקוי כסף מפסולת מתכתית, וְכוּר לַזָּהָב, כךוְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹ צריך לנקות היטב את דברי התהילה שאומרים לו, לא להאמין לכל מחמאה
להרחבה.
|
בפסוק אחר נאמר, שכאשר האויל עדיין צעיר, ניתן להסיר ממנו את איוולתו. ראו משלי כז כב |
- כב אִם תִּכְתּוֹשׁ אֶת הָאֱוִיל בַּמַּכְתֵּשׁ, בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת גרעיני דגן קלופים, בַּעֱלִי מוט לכתישת גרעינים, לֹא תָסוּר מֵעָלָיו אִוַּלְתּוֹ שטחיותו
להרחבה.
{פ}
- כג יָדֹעַ תֵּדַע השגח מקרוב ובעצמך
להרחבה פְּנֵי צֹאנֶךָ, שִׁית לִבְּךָ מחשבותיך
להרחבה לַעֲדָרִים. - כד כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן לא תמיד יישארו הצאן חזקים ובריאים אם תשאיר אותם לבד
להרחבה, וְאִם נֵזֶר אם תיקח על עצמך את התפקיד של הנהגת הצאן, הם יגדלו ויתרבו לְדוֹר (דור) וָדוֹר. - כה גָּלָה התגלה, הופיע חָצִיר, וְנִרְאָה דֶשֶׁא, וְנֶאֶסְפוּ עִשְּׂבוֹת הָרִים העדרים שלך יאספו ויאכלו את העשבים שעל ההרים, ויפיקו מהם דברים טובים
להרחבה: - כו כְּבָשִׂים יתנו צמר שממנו תעשה בגדים לִלְבוּשֶׁךָ, וּמְחִיר שָׂדֶה תוכל לשלם עבור שדה חדש ב- עַתּוּדִים תיישים גדולים,
- כז וְדֵי יהיה מספיק חֲלֵב עִזִּים לְלַחְמְךָ לאכילתך, לְלֶחֶם בֵּיתֶךָ בני משפחתך
להרחבה, וְחַיִּים לְנַעֲרוֹתֶיךָ המשרתות שלך.
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: