ביאור:לתורה לחופה ולמעשים טובים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




כשנולד ילד, נוהגים לברך את הוריו "שתזכו לגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים". מדוע דווקא שלוש ברכות אלו?

בספר משלי יש שלושה פסוקים עם הביטוי "הפיק רצון מה'":

  • משלי ח לה: "כִּי מֹצְאִי [מָצָא] חַיִּים, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'" [קרי] - הדוברת בפרק זה היא החכמה, והיא אומרת "מי שחיפש ומצא אותי (כלומר, התאמץ ומצא חכמה) מפיק רצון מה'".
  • (משלי יב ב): "טוֹב יָפִיק רָצוֹן מה', וְאִישׁ מְזִמּוֹת יַרְשִׁיעַ"- איש טוב, העושה מעשים טובים, מפיק רצון מה', ואיש שזומם לעשות מעשים רעים גורם לה' להרשיע את העולם ( פירוט ).
  • (משלי יח כב): "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'"- איש שמצא את האישה שחיפש, מצא דבר טוב - מצא את החצי השני שמשלים אותו, והוא מפיק רצון מה', שהרי ה' אמר "לא טוב היות האדם לבדו" ( פירוט ).

שלושת הפסוקים מתאימים בדיוק לשלושת חלקי הברכה: תורה (= חכמה), מעשים טובים (= טוב), וחופה (= מצא אשה)!

אם כך, משמעות הברכה היא, שהילד החדש יזכה לשלושת הדברים שיעזרו לו להפיק רצון מה'.

משמעות הביטוי "הפיק רצון מה'" עריכה

הפיק = הוציא; רצון = חפץ-לב או אהבה או פיוס . ניתן לפרש את הביטוי לפי כל אחת משלושת המשמעויות: 

1. רצון = חפץ לב (כמו בלשון ימינו): מי שלומד חכמה, עושה מעשים טובים ונושא אישה טובה - ממלא בכך את רצון ה', וזוכה שה' עוזר לו להפיק = להוציא לפועל את רצונותיו האישיים.

2. רצון = אהבה וחיבה: חכמה, מעשים טובים ונישואין מעוררים את חיבת ה' ויחסו החיובי, גם כלפי העושה עצמו וגם כלפי עם ישראל והעולם כולו: "מוציא מן הקב"ה נחת רוח, להביא טובה לישראל ולעולם" (רש"י על משלי יב ב) .

3. רצון = פיוס והפסקת הכעס: מי שלומד חכמה, עושה מעשים טובים או מתחתן, זוכה שה' משלים עמו ומוחל לו על עוונותיו (לגבי חכמה ומעשים טובים, נאמר בפסוק אחר בספר משלי "בחסד ואמת יכופר עוון"; לגבי נישואין, נאמר בתלמוד שמי שמתחתן כל עוונותיו מחולים, כמו תינוק שנולד) .

סדר המילים בברכה עריכה

מדוע הסדר בברכה (חופה לפני מעשים טובים) שונה מהסדר בספר משלי (מעשים טובים לפני חופה)?

הסדר בברכה מתאים לעדות ולתקופות שבהן נהוג לשדך את הילדים עוד לפני שהם מגיעים לגיל מצוות (כמתועד למשל בספר "תהילה" לש"י עגנון), כך שחגיגת החתונה וחגיגת בר-המצוה ובת-המצוה נערכות יחד, ולכן הילד מגיע "לחופה" עוד לפני שהוא מתחייב במצוות "ובמעשים טובים" ;

והסדר בספר משלי מתאים יותר למקובל ברוב עם ישראל בימינו, הנוהגים להתחתן בגיל מאוחר יחסית, ומספיקים לעשות הרבה "מעשים טובים" עוד לפני שמגיעים "לחופה" .

לעיון נוסף: שופנהאואר והתנ"ך: משמעות הרצון / חגי הופר .

מקורות עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-04-30.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/hfiq_rcon_m1