מצודות על משלי יב
<< · מצודות על משלי · יב · >>
פסוק א
מצודת דוד
"אוהב" - האוהב את המוסר הוא אוהב דעת, כי בשמעו את המוסר יקנה דעת מה שלא שמע מאז. אבל השונא תוכחת הוא בער ושוטה, כי ישאר באולתו.
מצודת ציון
"בער" - שוטה, ע"ש שנמשל כבהמות, והוא מלשון (במדבר כ): "אנחנו ובעירנו".פסוק ב
מצודת דוד
"ואיש מזמות" - הנמשך אחר מחשבות לבו הוא ירשיע את כל העולם, כי מכריעם לחובה.
"טוב" - איש טוב מוציא רצון מה' להביא טובה על כל העולם.פסוק ג
מצודת דוד
"לא יכון" - האדם לא יהיה נכון במעשה הרשע, ר"ל לא יעמוד על כנו ובסיסו עם ההון שאסף ברשע; אבל שורש צדיקים לא יהיה נוחה לפול, ר"ל אף אם יפול, לא ימוט עם השורש, כי יחזור ויקום.פסוק ד
מצודת דוד
"עטרת בעלה" - ר"ל בעלה מתפאר במעשיה.
"מבישה" - האשה שנמצא בה כל דבר בושה היא לבעלה כרקבון בעצמותיו.פסוק ה
מצודת דוד
"משפט" - לעשות משפט אמת, להציל העשוק מיד עושקו.
"מרמה" - לעשות מרמה.פסוק ו
מצודת דוד
"ארב" - לארוב על דם נקי בעדות שקר.
"יצילם" - יצילו את הנידונים, כי ירבו לחקור עד יוכחשו זה מזה.פסוק ז
מצודת דוד
"הפוך" - כאשר יהפכו הרשעים אז אינם בעולם ויאבד זכר למו; אבל בית הצדיקים יתקיים לעד.
מצודת ציון
"ואינם" - ואין להם.פסוק ח
מצודת דוד
"לפי שכלו" - כל איש ישובח לפי שיעור שכלו אם רב ואם מעט; אבל מי שלבו נטה מחכמה, יהיה לבזיון.
מצודת ציון
"ונעוה" - מלשון נע, כאשר יאמר מן "זע" - "זעוה".פסוק ט
מצודת דוד
"טוב" - יותר טוב למי שנוהג קלות בעצמו והוא עבד לעצמו לעשות מלאכתו להתפרנס בה, ממי שמחזיק עצמו למכובד ובוש הוא לעבוד עבודתו ובעבור זה יחסר לחמו.פסוק י
מצודת דוד
"יודע צדיק" - הצדיק נותן לב לדעת אף רצון בהמתו למלאות תאותה, כי קנוי אצלו מדת הרחמנות; אבל הרשעים, אף הרחמנות שיש בהם היא אכזריות, כי למראה העין ירחמו ולא כן בלבם.פסוק יא
מצודת דוד
"עובד אדמתו" - בחרישה וכיוצא.
"ומרדף ריקים" - הרודף אחר דברים שאין בהם תועלת הוא חסר לב, כי טוב לעסוק אז בעבודת האדמה.פסוק יב
מצודת דוד
"חמד" - הרשע חומד לשבת במבצר הרעים אשר יתחזקו שם לעשות חמס; אבל הצדיקים אינם צריכים לעזר מבחוץ, כי שרשם יתן פריים הראוי, ר"ל: מעצמם יתחזקו להיטיב לעשות.
מצודת ציון
"מצוד" - ענינו מבצר חזק, כמו (יחזקאל יט): "יביאהו במצדות".פסוק יג
מצודת דוד
"בפשע" - בעבור פשע שפתים המדבר סרה יבוא עליו מוקש רע; אבל הצדיק בנועם אמריו יצא מהצרה הבאה.פסוק יד
מצודת דוד
"מפרי" - ר"ל אם מאמרי פי איש בדברי-תורה ישבע בעבורם טוב, כל-שכן הוא שגמול מעשה ידיו ישיב לו המקום, אם טוב ואם רע.פסוק טו
מצודת דוד
"ישר בעיניו" - כי מחזיק עצמו לחכם.
"ושומע" - כאומר אבל לא כן הוא, כי השומע לעצת זולתו לחכם יחשב.פסוק טז
מצודת דוד
"ביום" - בו ביום שכועס על מי, ביום הזה יודע כעסו ויתפרסם בו בעולם, כי מיד יתקוטט עמו ויבזהו; אבל הערום, עם כי יכעס, כוסה הוא את הקלון, ולא יבזה את רעהו מיד בפרסום.פסוק יז
מצודת דוד
"יפיח אמונה" - המורגל לדבר דבריו באמונה, כל-שכן בעדותו יגיד צדק; אבל המורגל לדבר שקרים, עם כי המה בדברים של מה בכך, עם-כל-זה קרוב הדבר אשר גם בדבר העדות מרמה בפיו, והרבה יש לחקור בדבריו.
מצודת ציון
"יפיח" - ענין דבור, כי באה בהפחת רוח הפה.פסוק יח
מצודת דוד
"יש בוטה" - יש מי יבטא בשפתיו ויזיק בזה כאלו מדקיר בחרב, והוא המדבר לשון הרע ומוציא שם רע.
"ולשון" - אבל אמרי לשון חכמים המה עוד למרפא, כי במתק אמרי נועם יסית האדם לתשובה ושב ורפא לו.
מצודת ציון
"בוטה" - ענין דבור כמו לבטא בשפתים (ויקרא ה)
"כמדקרות" - ענין תחיבה בדבר וזה כמו כל הנמצא ידקר (ישעיהו יג)פסוק יט
מצודת דוד
"תכון לעד" - מתקיימת עד עולם, אבל לשון שקר לא תתקיים כי-אם עד רגע, הוא עת האמירה, כי לאחר-זה יתברר השקר.
מצודת ציון
"ארגיעה" - מלשון רגע.פסוק כ
מצודת דוד
"מרמה וגו'" - בלב החושב רע תמצא מרמה, והוא מיצר ודואג שלא יתגלה; אבל היועצים על השלום עוד ישמחו אם יתגלה.
מצודת ציון
"חורשי" - ענין מחשבה.פסוק כא
מצודת דוד
"לא יאונה" - אין שום עבירה מזדמן לצדיק להיות נכשל בה; אבל הרשעים נתמלאו מרע, כי עבירה גוררת עבירה עד אין תכלית.
מצודת ציון
"יאונה" - ענין הזדמנות, כמו (תהלים צא): "לא תאונה אליך רעה".פסוק כב
מצודת דוד
"שפתי שקר" - שפתים המדברים שקר.
"רצונו" - הם לרצון לו.פסוק כג
מצודת דוד
"כסה דעת" - אף דברי חכמה לא יגלה כי אם להראוים לה.
"ולב כסילים" - מי שלבו לב כסילים, יקרא ויפרסם אף דברי איוולת.פסוק כד
מצודת דוד
"יד חרוצים" - מי שהוא זריז במעשיו להרויח במעשה ידיו, סופו תרום קרנו וימשול, אם-כן ידו משלה לו; אבל יד רמיה, ר"ל: המרויח ברמיה, תהיה להמסה, וירד מטה מטה.
מצודת ציון
"חרוצים" - זריזים.
"למס" - מלשון המסה והמגה.פסוק כה
מצודת דוד
"דאגה" - כשבא דאגה בלב איש, ימעט וישפיל אותה מכמות שהיא; ודבר טוב הוא אם יוכל לעצור כח לשמח עוד את הדאגה ולחשוב, כי לטובה בא מה שבא.
מצודת ציון
"ישחנה" - מלשון שחיה והשפלה כמו שחו רעים (לקמן יד)פסוק כו
מצודת דוד
"יתר" - הצדיק יש לו יתרון ומעלה מרעהו שאינו צדיק; אבל דרך רשעים המצלחת היא מתעה את הרשעים לאחוז בדרכם, ולא יפנו אל היתרון ההוא.פסוק כז
מצודת דוד
"והון" - אבל ההון של אדם יקר, המפריש מהונו לדל, ההון ההוא הוא חרוץ, ר"ל מובחר שבזהבים, המתקיים לזמן מרובה, ולא יפסד כשאר מיני מתכות; ר"ל: עשרו מתקיימת.
"לא יחרך" - דרך הציד לחרוך ראשי כנפי העופות לבל יעופו ממנו אבל הרמאי לא יחרכם על כי המה נראים יפים כאשר כנפיהם שלמים ונוח לרמות את הלוקחים ובעבור זה יאבד הכל כי יעופו להם והוא למשל על הקופץ יד מלתת מה מהונו לצדקה כי יפסיד את כל ההון
מצודת ציון
"יחרוך" - ענין שריפה כמו ושער ראשיהון לא התחרך (דנייאל ג)
"יקר" - חשוב ונכבד
"חרוץ" - היא מין זהב טוב כמו בירקרק חרוץ (תהלים סח)פסוק כח
מצודת דוד
"ודרך" - בדרך נתיב הצדקה לא ימצא את המוות; וכפל הדבר במלות שונות.
"באורח" - ההולך בדרך צדקה ימצא חיים.
מצודת ציון
"נתיבה" - ענין שביל ומסילה
<< · מצודות על משלי · יב · >>