קטגוריה:משלי יב כח

ניתן לפרש את הפסוק בשתי דרכים:

1. לפי רוב המפרשים: הצדקה (התנהגות בצדק והגינות) מובילה לחיים ומצילה ממוות. חיים בעולם הזה (מצודות) או חיי-נצח בעולם הרוח (רלב"ג). וכך נאמר על הצדקה גם במשלי י2 וב(משלי יא ד): "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת"*.

2. אולם המילה אַל מציינת, בדרך-כלל, איסור, כמו (משלי א ח): "וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (וראו אבן עזרא שם); אם כך, גם בפסוק שלנו אפשר לפרש: התנהגות בצדק היא שמירה על החיים והתרחקות ממוות. ישנם מקרים שבהם האדם יכול לבחור, האם לחיות או למות; כך למשל, חולה במצב קשה יכול לבחור, האם להיאבק על חייו, או לוותר ולהיכנע למוות. הפסוק קובע, שדרכה של הצדקה היא להישאר בחיים; דרכה של הצדקה היא: אל מוות!, אל תמות, שמור על חייך!

הפסוק בנוי כתקבולת משלימה:

• הצלע הראשונה היא מצוות "עשה" - לך באורח צדקה ותמצא חיים.
• הצלע השניה רומזת למצוות "לא תעשה" - לך רק דרך נתיבה של הצדקה, כל מטרה שאתה רוצה להשיג - עליך להשיג רק באמצעים של צדקה; ואז תינצל ממוות (לפירושים נוספים על הקשר בין חלקי הפסוק, ראו מלבי"ם על פסוקנו, וכן מהר"ל, נתיבות עולם, נתיב התורה, הקדמה).

בתורה נאמר, (דברים ל יט): "הֲעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ: הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים, לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ"*. וגם שם אפשר לפרש בשתי דרכים:

1. דרך הפשט: משה ממליץ לעם ישראל לבחור באהבת ה' ושמיעה בקולו, כי בחירה זו היא שתביא להם חיים, (דברים ל כ): "לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ, כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם".

2. דרך הדרש: עצם הבחירה בחיים היא מצווה - לבחור לחיות ולא למות. לרובנו זוהי בחירה טבעית ומיידית, אולם ישנם אנשים שצריכים להתאמץ על-מנת לבחור בחיים: אנשים החולים במחלה שקשה להם להתמודד איתה; אנשים הנמצאים במצוקה נפשית גדולה; אנשים המכורים לסמים מזיקים; ועוד. בכל המקרים הללו, התורה מצווה אותנו לבחור בחיים ולא להיכנע למוות (שמעתי מדוד בן יוסף ב"שבעה" על אשתו חנה ז"ל).