קטגוריה:משלי יב כז
לא יחרך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
לֹא־יַחֲרֹ֣ךְ רְמִיָּ֣ה צֵיד֑וֹ
וְהוֹן־אָדָ֖ם יָקָ֣ר חָרֽוּץ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
לֹא־יַחֲרֹ֣ךְ רְמִיָּ֣ה צֵיד֑/וֹ וְ/הוֹן־אָדָ֖ם יָקָ֣ר חָרֽוּץ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
(משלי יב כז): "לא יחרוך" - מחובר למקרא שלפניו, כלומר, דרך רשע תתעהו, ולא יחרוך את צידו של רמיה שלו.
"לא יחרוך" - לא יצליח בתרמיתו; ולפי שדבר בלשון ציד, נופל בו לשון חריכה, שהציד המצליח צד את העופות וחורכן באש.
"והון אדם יקר חרוץ" - מקרא מסורס הוא: והון אדם שהוא חרוץ - יקר הוא, ממון אדם כשר יקר הוא.
"חרוץ" - עושה אמת, כמו (משלי י ד): "יד חרוצים תעשיר".רש"י (כל הפרק)
"לא יחרוך" - מחובר למקרא שלפניו כלומר דרך רשע תתעהו ולא יחרוך את צידו של רמיה שלו לא יחרוך לא יצליח בתרמיתו ולפי שדבר בל' ציד נופל בו ל' חריכה שהציד המצליח צד את העופות וחורכן באש
"והון אדם יקר חרוץ" - מקרא מסורס הוא והון אדם שהוא חרוץ יקר הוא ממון אדם כשר יקר הוא
"חרוץ" - עושה אמת כמו יד חרוצים תעשיר (לעיל י)רלב"ג (כל הפרק)
"לא יחרוך רמיה". הנה איש רמיה לא יחרוך צידו ר"ל שלא יאכל ממנו וגם לא יכרהו לו לאכול כי איש אחר יקחנו ממנו ואולם הון האד' יקר ונכבד והוא האיש הישר הוא הזהב שהוא הטוב שבקנינים:
רבנו יונה גירונדי (כל הפרק)
(משלי יב כז): "לא יחרך רמיה צידו" - לא ייהנה איש רמיה מן ההון אשר קיבץ בגזל ומרמה, ולא יצלח בו, ולא יגיעהו כבוד ממנו.
"והון אדם יקר חרוץ" - אם תראה, כי יש הון ועושר לאדם יקר וחשוב בעיני הבריות, תדע כי ההון ההוא חרוץ הוא, כי לא קיבצו בגזל ובמרמה, אך במשפט חרוץ; ואילו עשה עושר ולא במשפט, לא היה יקר וחשוב בעיני הבריות מחמת עושרו.
ויש מפרשים "והון אדם יקר" - ההון היקר אשר יימצא לאדם - הוא שיהיה האדם "חרוץ" וזריז ומהיר במלאכתו.מלבי"ם (כל הפרק)
(משלי יב כז): "לא יחרוך רמיה צידו" - הרמאי הוא היפך החרוץ, שהוא בוצע בצע על-ידי רמאות כצייד שצד את העוף על-ידי מרמה, כמו שכתוב (ירמיהו ה כז): "ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה", ואינו מתייגע להשיג הון על-ידי חריצות, רק על-ידי גזל ורמאות, וצריך להחביא הציד שלו שלא יראהו אדם, ולא יראה צידו לשום אדם. אבל הון אדם היקר הוא (הון) חרוץ, הון שנקבץ בחריצות והשתדלות הוא הון יקר, וחרוץ הוא תואר אל ההון, וכמו שאמר למעלה (משלי יב כד): "יד חרוצים תמשול וכו'".
ביאור המילות
"לא יחרוך" - מלשון (שיר השירים ב ט): "מציץ מן החרכים", לא יַראה את צידו מן החרך.
"והון" - שיעורו "והון אדם חרוץ - יקר".
הגאון מווילנה (כל הפרק)
(משלי יב כז): "לא יחרך רמיה צידו" - כמו שאמרו חכמינו ז"ל ((ערובין נד:): "משל לצייד שצד ציפורים, אם ראשון ראשון משבר כנפיו - משתמר, ואם לאו - אין משתמר"), דאם אינו חורך את כנפי העוף שלא יברח ממנו, כל מה שצד אינו [אלא] רק רמיה, כי לא יישאר בידו מאומה, כי ברוח יברח מידו.
וכן בתורה, אם לומד ואינו חוזר תמיד בכדי שיזכור תמיד כל מה שלומד, אינו אלא רמיה, כי לא יישאר בידו מאומה.
"והון אדם יקר חרוץ" - אבל ההון של אדם, כלומר, אם יש בידו הון רב, אז הוא יקר וחרוץ.
והעניין: יקר הוא תורה, וחרוץ הן המצוות, כמו שפירשתי למעלה (משלי ח יט): "טוב פריי מחרוץ", והיינו, מי שיש בידו הון שהוא התורה, היינו שחוזר תמיד.
וסוד הו"ן הוא: ה חומשי תורה, ו ששה סדרי משנה, ן שערי בינה שיש בתורה. והן סוד נפש רוח ונשמה, כמו שנאמר למעלה בסוד נו"ה. ומי שיש בידו כל זאת, הוא יקר וחרוץ.מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
(משלי יב כז): "לא יחרך" - דרך הציד לחרוך ראשי כנפי העופות לבל יעופו ממנו, אבל הרמאי לא יחרכם על כי המה נראים יפים כאשר כנפיהם שלמים ונוח לרמות את הלוקחים, ובעבור זה יאבד הכל כי יעופו להם; והוא למשל על הקופץ יד מלתת מה מהונו לצדקה, כי יפסיד את כל ההון.
"והון" - אבל ההון של אדם יקר, המפריש מהונו לדל, ההון ההוא הוא חרוץ, רוצה לומר, מובחר שבזהבים, המתקיים לזמן מרובה, ולא יפסד כשאר מיני מתכות; ורוצה לומר: עשרו מתקיים.
מצודת ציון
"יחרוך" - ענין שריפה, כמו (דניאל ג כז): "ושער ראשיהון לא התחרך".
"יקר" - חשוב ונכבד.
"חרוץ" - מין זהב טוב, כמו (תהלים סח יד): "בירקרק חרוץ".מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"והון" - אבל ההון של אדם יקר, המפריש מהונו לדל, ההון ההוא הוא חרוץ, ר"ל מובחר שבזהבים, המתקיים לזמן מרובה, ולא יפסד כשאר מיני מתכות; ר"ל: עשרו מתקיימת.
"לא יחרך" - דרך הציד לחרוך ראשי כנפי העופות לבל יעופו ממנו אבל הרמאי לא יחרכם על כי המה נראים יפים כאשר כנפיהם שלמים ונוח לרמות את הלוקחים ובעבור זה יאבד הכל כי יעופו להם והוא למשל על הקופץ יד מלתת מה מהונו לצדקה כי יפסיד את כל ההון
מצודת ציון
"יחרוך" - ענין שריפה כמו ושער ראשיהון לא התחרך (דנייאל ג)
"יקר" - חשוב ונכבד
"חרוץ" - היא מין זהב טוב כמו בירקרק חרוץ (תהלים סח)תולדות אהרן (כל הפרק)
(משלי יב כז): "לא יחרוך רמיה צידו" -
(ערובין נד:): "אמר רב שיזבי משום רבי אלעזר בן עזריה: מאי דכתיב לא יחרוך רמיה צידו? - לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאי. רב ששת אמר: צייד הרמאי יחרוך. כי אתא רב דימי אמר: משל לצייד שצד צפרים, אם ראשון ראשון משבר כנפיו משתמר, ואם לאו אין משתמר".
(עבודה זרה יט.): "אמר רב שיזבי משמיה דר"א בן עזריה מאי דכתיב לא יחרוך רמיה צידו? לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאי. ורב ששת אמר צייד הרמאי יחרוך. כי אתא רב דימי אמר: משל לאדם שצד צפרין, אם משבר כנפיה של ראשונה כולם מתקיימות בידו, ואם לאו אין מתקיימות בידו".
תרגום מצודות: דרך הצייד לחרוך (לשרוף) ראשי כנפי העופות לבל יעופו ממנו; אבל הרמאי לא יחרכם, על כי המה נראים יפים כאשר כנפיהם שלמים, ונוח לרמות את הלוקחים, ובעבור זה יאבד הכל כי יעופו להם; והוא למשל על הקופץ יד מלתת מה מהונו לצדקה, כי יפסיד את כל ההון.
אבל ההון של אדם יקר (חשוב ונכבד), המפריש מהונו לדל, ההון ההוא הוא חרוץ, ר"ל מובחר שבזהבים, המתקיים לזמן מרובה, ולא יפסד כשאר מיני מתכות; ר"ל: עושרו מתקיים.
תרגום ויקיטקסט: בעל-הון שהשיג את רכושו במעשי רמיה וציד, לא יוכל להציגו לראווה בחרכים (החלונות), כי הבריות ישנאו אותו על עושרו; אולם הון שהשיג אדם חרוץ בזכות כישרונו ועבודתו, יביא לו כבוד ויקר בעיני הבריות.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יב כז.
דקויות
מה זה חרך?
1. בלשון ימינו, חרך = צלה על האש, כמו ב(דניאל ג כז): "וּשְׂעַר רֵאשְׁהוֹן לָא הִתְחָרַךְ" (מצודת ציון). לפי זה: לא יחרוך רמיה צידו = אדם רמאי לא יזכה לבשל את האוכל שצד במרמה, לא ייהנה מרכושו (רש"י).
2. אך בלשון העברית במקרא, חרך = חלון, כמו ב(שיר השירים ב ט): "מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" (מלבי"ם ביאור המילות); לפי זה: לא יחרוך רמיה צידו = אדם רמאי לא יזכה יוכל להציג את רכושו לראווה מן החלון, לא יוכל להתפאר בו.
מי יקר?
1. לפי סדר המילים בפסוק, האדם הוא היקר, כלומר: רכושו של אדם יקר - נכבד וחשוב בעיני הבריות - הוא בוודאי רכוש חרוץ, רכוש שהושג בחריצות, כי אחרת לא היו מכבדים אותו (ר' יונה); או: רכושו של האדם היקר והנכבד יתקיים בידו כמו חרוץ, זהב מסוג משובח (מצודות).
2. אולם הביטוי הון יקר מופיע עוד פעמיים בספר משלי (ראו יקר), ולכן נראה שההון הוא היקר, ושיעור הכתוב הוא "והון אדם חרוץ = הון יקר", או "והון יקר לאדם חרוץ"' (רש"י, מלבי"ם ביאור המילות): רכושו של האדם החרוץ מביא לו כבוד ויקר, כי הוא יכול להתפאר בו בלי חשש. וכן "רכושו מוערך ויקר בעיניו, כי הוא התאמץ כדי להשיגו" (אברהם גוטליב).
ואכן גם בימינו, הציבור מבחין בין בעלי-הון שהשיגו את הונם בחריצות ביושר ובכישרון, לבין אלה שהשיגו את הונם בשוחד בהונאה וברמיסת הזולת. הראשונים זוכים לכבוד ויקר, והאחרונים זוכים לבוז בכל פעם שהם מציגים את רכושם לראווה.
הקבלות
ע"פ רמ"ד וואלי, החצי הראשון של הפסוק רומז לעשו, (בראשית כה כז): "אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד"*: "וכן אירע לעשו, שאמר לו אביו," (בראשית כז ג): "וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צידה[צָיִד]"", קסבור שיהיה צדיק וראוי לקבל האורות הראויים אל הצדיק, אבל ה' יתברך העיר את רוח רבקה, שתשלח את יעקב הצדיק ליטול את שלו, ויישאר הרשע בידיים ריקניות, כמו שאמר לו יצחק," (בראשית כז לג): "מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה"", כי הכיר עכשיו ביעקב שהוא היה הצדיק, ולכן יתקיימו בידו האורות וההשפעות הראויים אל הצדיק, ויאבדו מידו של עשו הרשע, בסוד: לא יחרוך רמיה צידו".
והחצי השני רומז ליעקב, "לרמוז איזהו הון המתקיים אל האדם, והוא העשוי בתמימות ובזריזות ולא בדרך רמאות, כי אדם כזה נקרא יקר, וגם נקרא הון העשוי בדרך הזה הון יקר... שעשאו על-ידי זריזותו, כעניין שנאמר," (בראשית לא מ): "הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי"", ונתקיים בו מה שכתוב בכאן: והון אדם יקר חרוץ".
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי יב כז"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.