הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

רידף- = השתדל להידבק אל-, מתוך אהבה או שנאה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: רדף

הפועל רָדַף מתייחס, בדרך-כלל, לריצה אחרי מישהו שבורח מאיתנו; אבל הפועל רִדֵּף, בבניין פיעל, מתייחס, במקרים רבים, דווקא לדבר דומם או שאינו בורח מאיתנו, ובכל-זאת אנו עושים מאמצים רבים להתקרב אליו:

משלי יא יט: "כן צדקה לחיים, ומרדף רעה למותו" ( פירוט )
(משלי יב יא): "עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם, וּמְרַדֵּף רֵיקִים חֲסַר לֵב", (משלי כח יט): "עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם וּמְרַדֵּף רֵקִים יִשְׂבַּע רִישׁ"( פירוט )
משלי טו ט: "תועבת ה' דרך רשע, ומרדף צדקה יאהב" ( פירוט )
משלי יט ז: " "כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ, אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ, מְרַדֵּף אֲמָרִים לא הֵמָּה" " ( פירוט ).
(הושע ב ט): "וְרִדְּפָה אֶת מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא תַשִּׂיג אֹתָם וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא וְאָמְרָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה"

בלשון ימינו משתמשים, בהקשר זה, בשורש "דלק" (כמו בביטוי "דלוק על-"), ומעניין שהשורש הזה מציין, בלשון המקרא, דווקא ריצה אחרי בורחים (בראשית לא לו): "וַיֹּאמֶר לְלָבָן 'מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי?'".

המשמעות המקובלת בימינו לשורש רדף - ריצה אחרי בורחים - קיימת גם היא בלשון המקרא, אבל היא פחות נפוצה:

(ישעיהו יז יג): "לְאֻמִּים כִּשְׁאוֹן מַיִם רַבִּים יִשָּׁאוּן וְגָעַר בּוֹ וְנָס מִמֶּרְחָק וְרֻדַּף כְּמֹץ הָרִים לִפְנֵי רוּחַ וּכְגַלְגַּל לִפְנֵי סוּפָה"
(נחום א ח): "וּבְשֶׁטֶף עֹבֵר כָּלָה יַעֲשֶׂה מְקוֹמָהּ וְאֹיְבָיו יְרַדֶּף חֹשֶׁךְ"
(משלי יג כא): "חַטָּאִים תְּרַדֵּף רָעָה, וְאֶת צַדִּיקִים יְשַׁלֶּם טוֹב"