פתיחת התפריט הראשי

משלי יב כו: "יָתֵר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק, וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תַּתְעֵם."

תרגום מצודות: הצדיק, יש לו יתרון ומעלה מרעהו שאינו צדיק; אבל דרך רשעים המצלחת היא מתעה את הרשעים לאחוז בדרכם, ולא יפנו אל היתרון ההוא.

תרגום ויקיטקסט: הצדיק, כמו מדריך תיירים, מנחה את מרעהו (חברו) בדרך טובה וישרה, וכך שניהם מצליחים בדרכם; אולם הרשעים רק חושבים איך לנצל ולתחמן זה את זה, ודרכם זו גורמת להם להתעות זה את זה ולהיכשל.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יב כו.


דקויותעריכה

מה זה יתר מרעהו?עריכה

המפרשים פירשו את המילה יָתֵר מהשורש יתר (מלשון יתרון ומעלה), או מהשורש תור (מלשון תיירות וחיפוש), או מהשורש ותר (מלשון ויתור ומחילה). וכן פירשו בדרכים שונות את האות מ, וכתוצאה מכך התקבלו פירושים רבים לפסוק:

1. הצדיק הוא יוֹתֵר מרעהו, יש לו יתרון על רעהו (כאחת המשמעויות של מ - יתרון). אולם הרשעים אינם רואים יתרון זה, כי דרכם - המצליחה באופן זמני - מתעה אותם וגורמת להם לחשוב שהיתרון הוא שלהם (מצודות).

2. הצדיק מוותר על זכויותיו למרעהו: "לעולם יהיה הצדיק יתר בסבלנות או בעניין ויתור ממון, וזה דרך כבודם ומעלתם ויתרונם" (ר' יונה). אולם הרשעים אינם יכולים לוותר כי הם רגילים ללכת בדרך רעה של עקשנות ומריבה, והדרך הזו מתעה אותם (ע"פ רש"י).

- אולם, ויתור מתאים דווקא לתכונותיו של החסיד ולא של הצדיק = הנותן לכל אחד את המגיע לו.

3. הצדיק לוקח יתרון ומעלה מרעהו (כאחת המשמעויות של מ - מקור), כלומר - לומד מכל אדם את היתרונות שלו (רלב"ג), "כי אין אדם בעולם שלא יהיה בו חלק טוב וחלק רע, והצדיק יודע לברר... ונמצא שהיה לו יתרון והרויח אפילו מן הרשע" (רמ"ד ואלי).

או: הצדיק תר ומרגל אחרי מרעהו כדי ללמוד ממנו דברים טובים (הגאון מווילנה, מלבי"ם). והרשעים לומדים זה מזה דווקא את החסרונות, ודרכם הרעה מתעה אותם (למשל, אם אדם רשע שומע שחברו הרשע עשה משהו והצליח, הוא ילמד ממנו, יעשה כמוהו וייכשל, וכך ה' יסכל את עצתו).

- אולם, פירושים אלה מתאימים יותר להבחנה שבין ערום או חכם לבין פתי או כסיל, ולא להבחנה שבין צדיק לרשע.

4. ולדעתי הכוונה: הצדיק תָר ומחפש עבור מרעהו את הדרך, עוזר לו למצוא את הדרך הנכונה. אבל הרשעים תועים בדרכם, דרכם מתעה אותם, כי אין מי שיראה להם את הדרך הנכונה, כל אחד מהם רק חושב איך להטעות ולהכשיל את חבריו (דעת מקרא, ע"פ רשב"ם על בראשית כו26).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/12-26