משלי ה
קיצור דרך: t2805
תנ"ך > משלי > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא
הפרק במהדורה המוטעמת
ה א בְּ֭נִי לְחׇכְמָתִ֣י הַקְשִׁ֑יבָה
לִ֝תְבוּנָתִ֗י הַט־אׇזְנֶֽךָ׃
ב לִשְׁמֹ֥ר מְזִמּ֑וֹת
וְ֝דַ֗עַת שְׂפָתֶ֥יךָ יִנְצֹֽרוּ׃
ג כִּ֤י נֹ֣פֶת תִּ֭טֹּפְנָה שִׂפְתֵ֣י זָרָ֑ה
וְחָלָ֖ק מִשֶּׁ֣מֶן חִכָּֽהּ׃
ד וְֽ֭אַחֲרִיתָהּ מָרָ֣ה כַֽלַּעֲנָ֑ה
חַ֝דָּ֗ה כְּחֶ֣רֶב פִּיּֽוֹת׃
ה רַ֭גְלֶיהָ יֹרְד֣וֹת מָ֑וֶת
שְׁ֝א֗וֹל צְעָדֶ֥יהָ יִתְמֹֽכוּ׃
ו אֹ֣רַח חַ֭יִּים פֶּן־תְּפַלֵּ֑ס
נָע֥וּ מַ֝עְגְּלֹתֶ֗יהָ לֹ֣א תֵדָֽע׃
ז וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י
וְאַל־תָּ֝ס֗וּרוּ מֵאִמְרֵי־פִֽי׃
ח הַרְחֵ֣ק מֵעָלֶ֣יהָ דַרְכֶּ֑ךָ
וְאַל־תִּ֝קְרַ֗ב אֶל־פֶּ֥תַח בֵּיתָֽהּ׃
ט פֶּן־תִּתֵּ֣ן לַאֲחֵרִ֣ים הוֹדֶ֑ךָ
וּ֝שְׁנֹתֶ֗יךָ לְאַכְזָרִֽי׃
י פֶּֽן־יִשְׂבְּע֣וּ זָרִ֣ים כֹּחֶ֑ךָ
וַ֝עֲצָבֶ֗יךָ בְּבֵ֣ית נׇכְרִֽי׃
יא וְנָהַמְתָּ֥ בְאַחֲרִיתֶ֑ךָ
בִּכְל֥וֹת בְּ֝שָׂרְךָ֗ וּשְׁאֵרֶֽךָ׃
יב וְֽאָמַרְתָּ֗ אֵ֭יךְ שָׂנֵ֣אתִי מוּסָ֑ר
וְ֝תוֹכַ֗חַת נָאַ֥ץ לִבִּֽי׃
יג וְֽלֹא־שָׁ֭מַעְתִּי בְּק֣וֹל מוֹרָ֑י
וְ֝לִֽמְלַמְּדַ֗י לֹֽא־הִטִּ֥יתִי אׇזְנִֽי׃
יד כִּ֭מְעַט הָיִ֣יתִי בְכׇל־רָ֑ע
בְּת֖וֹךְ קָהָ֣ל וְעֵדָֽה׃
טו שְׁתֵה־מַ֥יִם מִבּוֹרֶ֑ךָ
וְ֝נֹזְלִ֗ים מִתּ֥וֹךְ בְּאֵרֶֽךָ׃
טז יָפ֣וּצוּ מַעְיְנֹתֶ֣יךָ ח֑וּצָה
בָּ֝רְחֹב֗וֹת פַּלְגֵי־מָֽיִם׃
יז יִֽהְיוּ־לְךָ֥ לְבַדֶּ֑ךָ
וְאֵ֖ין לְזָרִ֣ים אִתָּֽךְ׃
ב יח יְהִֽי־מְקוֹרְךָ֥ בָר֑וּךְ
וּ֝שְׂמַ֗ח מֵאֵ֥שֶׁת נְעוּרֶֽךָ׃
יט אַיֶּ֥לֶת אֲהָבִ֗ים וְֽיַ֫עֲלַת־חֵ֥ן
דַּ֭דֶּיהָ יְרַוֻּ֣ךָ בְכׇל־עֵ֑ת
בְּ֝אַהֲבָתָ֗הּ תִּשְׁגֶּ֥ה תָמִֽיד׃
כ וְלָ֤מָּה תִשְׁגֶּ֣ה בְנִ֣י בְזָרָ֑ה
וּ֝תְחַבֵּ֗ק חֵ֣ק נׇכְרִיָּֽה׃
כא כִּ֤י נֹ֨כַח ׀ עֵינֵ֣י יְ֭הֹוָה דַּרְכֵי־אִ֑ישׁ
וְֽכׇל־מַעְגְּלֹתָ֥יו מְפַלֵּֽס׃
כב עֲֽווֹנֹתָ֗יו יִלְכְּדֻנ֥וֹ אֶת־הָרָשָׁ֑ע
וּבְחַבְלֵ֥י חַ֝טָּאת֗וֹ יִתָּמֵֽךְ׃
כג ה֗וּא יָ֭מוּת בְּאֵ֣ין מוּסָ֑ר
וּבְרֹ֖ב אִוַּלְתּ֣וֹ יִשְׁגֶּֽה׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך
ב לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו
ג כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה
ד ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות
ה רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו
ו ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע
ז ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי ח הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה ט פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי י פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי יא ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך יב ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי יג ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני יד כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה טו שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך טז יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים יז יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך יח יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך יט אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד כ ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה כא כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס כב עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך כג הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה
א בְּנִי לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה לִתְבוּנָתִי הַט אָזְנֶךָ.
ב לִשְׁמֹר מְזִמּוֹת וְדַעַת שְׂפָתֶיךָ יִנְצֹרוּ.
ג כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ.
ד וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת.
ה רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ.
ו אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע.
ז וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי וְאַל תָּסוּרוּ מֵאִמְרֵי פִי. ח הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ. ט פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי. י פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ וַעֲצָבֶיךָ בְּבֵית נָכְרִי. יא וְנָהַמְתָּ בְאַחֲרִיתֶךָ בִּכְלוֹת בְּשָׂרְךָ וּשְׁאֵרֶךָ. יב וְאָמַרְתָּ אֵיךְ שָׂנֵאתִי מוּסָר וְתוֹכַחַת נָאַץ לִבִּי. יג וְלֹא שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל מוֹרָי וְלִמְלַמְּדַי לֹא הִטִּיתִי אָזְנִי. יד כִּמְעַט הָיִיתִי בְכָל רָע בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה. טו שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ. טז יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי מָיִם. יז יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ. יח יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ. יט אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד. כ וְלָמָּה תִשְׁגֶּה בְנִי בְזָרָה וּתְחַבֵּק חֵק נָכְרִיָּה. כא כִּי נֹכַח עֵינֵי יְהוָה דַּרְכֵי אִישׁ וְכָל מַעְגְּלֹתָיו מְפַלֵּס. כב עַווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ. כג הוּא יָמוּת בְּאֵין מוּסָר וּבְרֹב אִוַּלְתּוֹ יִשְׁגֶּה.
(א) בְּנִי לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה לִתְבוּנָתִי הַט אָזְנֶךָ.
(ב) לִשְׁמֹר מְזִמּוֹת וְדַעַת שְׂפָתֶיךָ יִנְצֹרוּ.
(ג) כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ.
(ד) וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת.
(ה) רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ.
(ו) אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע.
(ז) וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ לִי וְאַל תָּסוּרוּ מֵאִמְרֵי פִי.
(ח) הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ.
(ט) פֶּן תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ וּשְׁנֹתֶיךָ לְאַכְזָרִי.
(י) פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ וַעֲצָבֶיךָ בְּבֵית נָכְרִי.
(יא) וְנָהַמְתָּ בְאַחֲרִיתֶךָ בִּכְלוֹת בְּשָׂרְךָ וּשְׁאֵרֶךָ.
(יב) וְאָמַרְתָּ אֵיךְ שָׂנֵאתִי מוּסָר וְתוֹכַחַת נָאַץ לִבִּי.
(יג) וְלֹא שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל מוֹרָי וְלִמְלַמְּדַי לֹא הִטִּיתִי אָזְנִי.
(יד) כִּמְעַט הָיִיתִי בְכָל רָע בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה.
(טו) שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ.
(טז) יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי מָיִם.
(יז) יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ.
(יח) יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.
(יט) אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד.
(כ) וְלָמָּה תִשְׁגֶּה בְנִי בְזָרָה וּתְחַבֵּק חֵק נָכְרִיָּה.
(כא) כִּי נֹכַח עֵינֵי יְהוָה דַּרְכֵי אִישׁ וְכָל מַעְגְּלֹתָיו מְפַלֵּס.
(כב) עַווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ.
(כג) הוּא יָמוּת בְּאֵין מוּסָר וּבְרֹב אִוַּלְתּוֹ יִשְׁגֶּה.
 |
 |
 |
 |
|
כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה... (פסוקים ג-ד) |
- א בְּנִי! לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה, לִתְבוּנָתִי הַט אָזְנֶךָ,
- ב לִשְׁמֹר מְזִמּוֹת לזכור שיש אנשים שזוממים להזיק לך
להרחבה, וְדַעַת ולדעת עצות שיעזרו לך- שְׂפָתֶיךָ יִנְצֹרוּ לשמור על השפתיים שלך מפיתויים
להרחבה. - ג כִּי נֹפֶת מתיקות
להרחבה תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה נשיקותיה של אישה זרה
להרחבה, וְחָלָק מטשטש ומחליק את הבעיות והסכנות
להרחבה מִשֶּׁמֶן יותר משמן חִכָּהּ החֵךְ שלה, כלומר דיבוריה
להרחבה. - ד וְאַחֲרִיתָהּ אולם התוצאה של הקשר עמה - מָרָה כַלַּעֲנָה עשב מר
להרחבה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת חרב מחודדת משני צדדים
להרחבה. - ה רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת ההולך בעקבותיה יאבד את חייו, שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ.
- ו אֹרַח חַיִּים הדרך לשמור על החיים היא-
להרחבה פֶּן תְּפַלֵּס לא לעשות איתה שום שיקולים וחשבונות
להרחבה! נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ, לֹא תֵדָע דרכיה המעוקלות יבלבלו אותך עד שלא תדע לשקול בהגיון
להרחבה!
- ז וְעַתָּה, בָנִים, שִׁמְעוּ לִי, וְאַל תָּסוּרוּ מֵאִמְרֵי פִי:
- ח הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ, וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ!
- ט פֶּן אם תכנע לפיתוי, אתה למעשה... תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ תתן את כבודך לאלה שמפתים אותך, וּשְׁנֹתֶךָ ותתן את זמנך לְאַכְזָרִי לזרים או למחלות אכזריות שיבואו עליך
להרחבה. - י פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ, וַעֲצָבֶיךָ העבודה והמאמצים שעשית
להרחבה בְּבֵית נָכְרִי.
- יא וְנָהַמְתָּ תזעק מצער ומכעס עצמי
להרחבה בְאַחֲרִיתֶךָ בימי זקנתך, בִּכְלוֹת בְּשָׂרְךָ כשלא תהיה לך עוד תאוות בשרים וּשְׁאֵרֶךָ כשגופך יתבלה וייחלש מזקנה וממחלות, - יב וְאָמַרְתָּ:
- טו שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ, וְנוֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֵךָ נצל את הכשרונות והמשאבים הטבעיים והקרובים אליך.
- טז יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה, בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי מָיִם ואז היצירות שלך יזכו לתפוצה רחבה.
- יז יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ, וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ ובכל זאת, הכבוד על היצירות יהיה שלך בלבד.
- עצה ה: להתחתן ולפתח את הקשר הזוגי
- יח יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ, וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ.
- יט אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן, דַּדֶּיהָ איבר המין שלה
להרחבה יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת, בְּאַהֲבָתָהּ תִּשׁגֶה תָמִיד מרוב אהבה, תוכלו לעשות שטויות ביחד
להרחבה.
- עצה ו: לזכור שה' רואה אותך
- כ וְלָמָּה תִשְׁגֶה, בְּנִי, בְזָרָה, וּתְחַבֵּק חֵק נָכְרִיָּה?
- כא כִּי נֹכַח עֵינֵי יְהֹוָה דַּרְכֵי אִישׁ כל מעשי האדם נמצאים מול עיני ה', ה' רואה הכל
להרחבה, וְכָל מַעְגְּלֹתָיו מנהגיו הקבועים של האדם
להרחבה מְפַלֵּס ה' שוקל ובוחן היטב
להרחבה. - כב עֲוֹונוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע יגרמו לאדם להילכד יחד עם הרשע
להרחבה, וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ ולהיכבל ולהתמכר לחטאיו. - כג הוּא יָמוּת בְּאֵין מוּסָר מפני שלא רצה לקבל ביקורת
להרחבה, וּבְרֹב אִוַּלְתּוֹ שטחיותו
להרחבה יִשְׁגֶה.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: