ביאור:אהב חכמה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
לפי ספר משלי, צריך לא רק לדעת חכמה אלא גם לאהוב חכמה:
- (משלי ד ו): "אַל תַּעַזְבֶהָ וְתִשְׁמְרֶךָּ, אֱהָבֶהָ וְתִצְּרֶךָּ"
- משלי ח יז: "אֲנִי [אֹהֲבַי]ה אֵהָב, וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי" ( פירוט )
- (משלי ח כא): "לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ, וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא"- החכמה היא המדברת בפרק זה;
- (משלי יב א): "אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת, וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר"
- (משלי כט ג): "אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו, וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן"( פירוט )
למושג אהבה בתנ"ך ישנן שתי משמעויות שונות ( פירוט ): א. רצון לקבל ולהתקרב, ב. מחוייבות לתת ולהיטיב.
גם למושג חכמה בתנ"ך ישנן שתי משמעויות שונות ( פירוט ): א. כישרון ללמוד, ב. כישרון ללמד.
לפי זה ניתן לפרש את המושג אהבת חכמה בשתי דרכים:
- א. רצון עז להתקרב לחכמה, ללמוד ולהבין אותה;
- ב. מחוייבות עזה להיטיב עם החכמה, ללמד ולפרסם אותה.
המושג אהבת חכמה קיים גם ביוונית: אהבה =פיל, חכמה =סופיה, אהבת חכמה = פילוסופיה . המושג מבטא ענוה: האדם אינו יכול להגיד שהגיע למעלתו של "חכם" אלא רק שהוא "פילוסוף", אוהב חכמה, שואף להיות חכם.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-17.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ahvxkm