ביאור:משנה נידה פרק ג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

משנה מבוארת    •     משנה עם מפרשים

• זרעים: ברכות פאה דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים
• מועד: שבת ערובין פסחים שקלים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
• נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
• נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות עדיות עבודה זרה אבות הוריות
• קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד מדות קנים
• טהרות: כלים אהלות נגעים פרה טהרות מקואות נידה מכשירין זבים טבול יום ידים עוקצין

מסכת נידה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

מסכת נידה עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

---

טומאת המפילה את הולד

חטיבה I: נידה

טומאת המפילה היא משום נידה, ואינה טומאת יולדת.

האשה היתה בחזקת מעוברת (ראו לעיל א, ד) ולכן דיה שעתה, וראו תוספתא א, ד.

(א) הַמַּפֶּלֶת חֲתִכָּה, אִם יֵשׁ עִמָּהּ דָּם - טְמֵאָה, וְאִם לָאו - טְהוֹרָה.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ - טְמֵאָה.

(ב) הַמַּפֶּלֶת כְּמִין קְלִפָּה, כְּמִין שְׂעֹרָה, כְּמִין עָפָר, כְּמִין יַבְחוּשִׁים אֲדֻמִּים

השוו בכורות ח, א: אם לא היתה צורת אדם אינו בכור. וכן ראו כריתות א, ג-ה, שאין מביאה עליו קרבן יולדת. וראו תוספתא ד, א, שהשאלה על הפלות משונות הופנתה לרופאים, ולא לחכמים.

וראו תוספתא ד, ב, בעניין המפלת בהמה.

תשב לזכר ולנקבה - להחמיר כשניהם: טמאה שבועיים כיולדת נקבה וימי הטוהר שלה מסתיימים לאחר 40 יום, כיולדת זכר.

תַּטִּיל לַמַּיִם. אִם נִמהו אם נמסה ההפלה והפכה למעין דםּ - טְמֵאָה.

הַמַּפֶּלֶת כְּמִין דָּגִים וַחֲגָבִים, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים, אִם יֵשׁ עִמָּהֶם דָּם - טְמֵאָה,

וְאִם לָאו - טְהוֹרָה.

הַמַּפֶּלֶת כְּמִין בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, בֵּין טְמֵאִין בֵּין טְהוֹרִים,

אִם זָכָר אם הפילה מעין בהמת זכר - תֵּשֵׁב לַזָּכָר, וְאִם נְקֵבָה - תֵּשֵׁב לַנְּקֵבָה. אֵין יָדוּעַ - תֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה. דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כָּל שֶׁאֵין בּוֹ מִצּוּרַת הָאָדָם - אֵינוּ וֶלֶד.

חטיבה II: מפילה ולד

(ג) הַמַּפֶּלֶת שָׁפִיר, מָלֵא מַיִם, מָלֵא דָם, מָלֵא גְנִינִים - אֵינָה חוֹשֶׁשֶׁת לַוֶּלֶד.

לתיאור השפיר המרוקם ראו תוספתא ד, ד.

אִם הָיָה מְרֻקָּם ניכרה בו צורת אדם, אך אינה יודעת את מינו - תֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה.

(ד) הַמַּפֶּלֶת סַנְדָּל אוֹ שִׁלְיָה - תֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה.

ראו לעניין הסנדל תוספתא ד, ג.

לדעת ר' שמעון (בתוספתא ד, ו נוספו כאן גם ר' יוסי ור' יהודה) אין הבית טמא, כי לא יצא ולד עם השיליה.

שִׁלְיָה בַבַּיִת - הַבַּיִת טָמֵא.

לֹא שֶׁהַשִּׁלְיָה וֶלֶד, אֶלָּא שֶׁאֵין שִׁלְיָה שֶׁאֵין עִמָּהּ וֶלֶד.

רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נִמּוֹק הַוֶּלֶד עַד שֶׁלֹּא יָצָא.

(ה) הַמַּפֶּלֶת טוֹמְטוֹם וְאַנְדְּרוֹגִינָס - תֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה.

ראו תוספתא בכורים ב, ה.

טוֹמְטוֹם וְזָכָר, וְאַנְדְּרוֹגִינָס וְזָכָר תאומים מתים - תֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה.

טוֹמְטוֹם וּנְקֵבָה, אַנְדְּרוֹגִינָס וּנְקֵבָה - תֵּשֵׁב לַנְּקֵבָה בִלְבַד.

יָצָא מְחֻתָּךְ אוֹ מְסֹרָס: הנפל יצא חתך או בלידה לא רגילה מִשֶּׁיָּצָא רֻבּוֹ - הֲרֵי זֶה כְיָלוּד.

יָצָא כְדַרְכּוֹ - מִשֶּׁיָּצָא רֹב רֹאשׁוֹ.

אֵי זֶה הוּא רֹב רֹאשׁוֹ? - מִשֶּׁתֵּצֵא פַדַּחְתּוֹ.

(ו) הַמַּפֶּלֶת, וְאֵין יָדוּעַ מַה הוּא - תֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה.

במקרה השני לא ברור אם ילדה או שדיממה כנידה בלבד

אֵין יָדוּעַ אִם הַוֶּלֶד הָיָה - תֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה וְלַנִּדָּה.

חטיבה III: מפילה זכר או נקבה

(ז) הַמַּפֶּלֶת יוֹם אַרְבָּעִים - אֵינָה חוֹשֶׁשֶׁת לַוֶּלֶד.

אם הפילה בתוך 40 יום מתחילת ההריון - אינה הפלה, אלא נידה, וראו משנה א;

ר' ישמעאל טוען שזמן יצירת הנקבה הוא 80 יום (כך סבר גם אריסטו), וחכמים חולקים עליו. וראו דבריו בתוספתא ד, ח, על ניתוחים אחר המוות לשפחות קליאופטרה, שעליהם הוא מסתמך.

יוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד - תֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה וְלַנִּדָּה.

רְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יוֹם אַרְבָּעִים וְאֶחָד - תֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנִּדָּה;

יוֹם שְׁמוֹנִים וְאֶחָד - תֵּשֵׁב לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה וְלַנִּדָּה,

שֶׁהַזָּכָר נִגְמָר לְאַרְבָּעִים וְאֶחָד, וּנְקֵבָה לִשְׁמוֹנִים וְאֶחָד.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד בְּרִיַּת זָכָר וְאֶחָד בְּרִיַּת נְקֵבָה,

זֶה וָזֶה לְאַרְבָּעִים וְאֶחָד.