פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי סוטה דף יח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

5. כתבה על שני דפין [1] – פסולה: 'ספר' אחד אמר רחמנא ולא שנים ושלשה ספרים;

6. כתב אות אחת ומחק אות אחת [2], [3] וכתב אות אחת [4] ומחק אות אחת [5] – פסולה, דכתיב (במדבר ה ל) [או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני ה’] ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת [6].

בעי רבא: כתב שתי מגילות לשתי סוטות ומחקן לתוך כוס אחד – מהו[7]? כתיבה לשמה [8] בעינן, והאיכא? או דילמא בעינן נמי מחיקה [9] לשמה [10]?

ואם תמצא לומר בעינן נמי מחיקה לשמה - מחקן בשתי כוסות, וחזר ועירבן - מהו? מחיקה לשמה בעינן, והאיכא? או דילמא הא לאו דידה קא שתיא והא לאו דידה קא שתיא?

ואם תמצא לומר הא לאו דידה קא שתיא והא לאו דידה קא שתיא -חזר וחלקן - מהו? יש ברירה או אין ברירה?

תיקו.

בעי רבא: השקה בסיב [11] - מהו? בשפופרת - מהו? דרך שתיה בכך או אין דרך שתיה בכך?

תיקו.

בעי רב אשי: נשפכו מהן ונשתיירו מהן - מהו?

תיקו.

א"ר זירא אמר רב: שתי שבועות האמורות בסוטה [במדבר ה,יט: והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה: אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה, (במדבר ה כ) ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת; ויתן איש בך את שכבתו, מבלעדי אישך;

(במדבר ה כא) והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה: יתן ה' אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת ה' את ירכך נפלת ואת בטנך צבה.] - למה? אחת קודם שנמחקה מגילה ואחת לאחר שנמחקה.

מתקיף לה רבא: תרוייהו קודם שנמחקה מגילה כתיבן!

אלא אמר רבא: אחת שבועה שיש עמה אָלָה [12] ואחת שבועה שאין עמה אָלָה.

היכי דמי שבועה שיש עמה אָלָה?

אמר רב עמרם אמר רב: 'משביעני עליך [13] [14] שלא נטמאת [15]; שאם נטמאת יבואו ביך' [16].

אמר רבא: אָלָה לחודה קיימא ושבועה לחודה קיימא [17]!? אלא אמר רבא: 'משביעני עליך שאם נטמאת - יבואו ביך' [18].

אמר רב אשי: אָלָה איכא, שבועה ליכא [19] !? אלא אמר רב אשי: 'משביעני עליך [20] שלא נטמאת; ואם נטמאת יבואו ביך [21]' [22].

משנה:

על מה היא אומרת 'אמן אמן'? אמן - על האָלָה, אמן - על השבועה [23];

אמן - מאיש זה, אמן - מאיש אחר;

אמן - שלא שטיתי ארוסה ונשואה [24]


עמוד ב

[המשך המשנה]

[25] ושומרת יבם וכנוסה [26]; אמן שלא נטמאתי [27] ואם נטמאתי יבואו בי [28].

רבי מאיר אומר: אמן שלא נטמאתי אמן שלא אטמא [29].

הכל שוין שאין מתנה עמה לא על קודם שתתארס ולא על אחר שתתגרש [30].

נסתרה לאחד ונטמאת [31], ואח"כ החזירה - לא היה מתנה עמה [32].

זה הכלל: כל שתבעל ולא היתה אסורה לו - לא היה מתנה עמה.

גמרא:

אמר רב המנונא: שומרת יבם שזינתה [33] אסורה ליבמה [34].

ממאי?

מדקתני 'שומרת יבם וכנוסה' [35]: אי אמרת בשלמא אסירה [36] - משום הכי מתנה בהדה [37], אלא אי אמרת לא אסירה - היכי מתנה בהדה? והתנן 'זה הכלל: כל שאילו תיבעל ולא תהא אסורה לו לא היה מתנה עמה'!

אמרי במערבא: לית הילכתא כרב המנונא; אלא הא דקתני 'שומרת יבם וכנוסה' - הא מני? רבי עקיבא היא, דאמר 'אין קידושין תופסין בחייבי לאוין' [38], ומשוי לה [39] כי ערוה [40] [41].

בעי רבי ירמיה: מהו שיתנה אדם על נישואין הראשונים [42]? על נישואי אחיו [43] - מהו?

תא שמע: 'זה הכלל: כל שתיבעל ולא תהא אסורה לו - לא היה מתנה עמה'; הא אסירה - הכי נמי דמתנה [44] – שמע מינה.

רבי מאיר אומר אמן שלא נטמאתי וכו':

תניא לא כשאמר רבי מאיר 'אמן שלא אטמא' שאם תטמא מים בודקין אותה מעכשיו [45] [שהרי אם תבדק מעכשיו – ותמות - לא תוכל לזנות אחרכך! ואם כן לא תוכל להבדק עכשיו, כי נמצא שלא נטמאה!!], אלא לכשתטמא - מים מערערין אותה [46] ובודקין אותה.

בעי רב אשי: [47] מהו שיתנה אדם על נישואין האחרונים [48]? השתא מיהא לא אסירה ליה, או דילמא זימנין דמגרש לה והדר מהדר לה?

ת"ש: 'הכל שוין שלא היה מתנה עמה, לא על קודם שתתארס ולא על אחר שתתגרש; נסתרה לאחד ונטמאת, ואח"כ יחזירנה - לא היה מתנה' [49] - הא [50] יחזירנה ותיטמא הכי נמי דמתני – שמע מינה

ת"ר: (במדבר ה כט) זאת תורת הקנאות [אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה] - [51] מלמד שהאשה שותה ושונה. רבי יהודה אומר: 'זאת' [52] - שאין האשה שותה ושונה.

אמר רבי יהודה: מעשה והעיד לפנינו נחוניא חופר שיחין [53] שהאשה שותה ושונה [54], וקיבלנו עדותו בשני אנשים [55] - אבל לא באיש אחד [56]; וחכמים אומרים: אין האשה שותה ושונה, בין באיש אחד בין בשני אנשים.

[57] ות"ק נמי הכתיב 'זאת' [58]? ורבנן בתראי נמי הא כתיב 'תורת [הקנאות' - בלשון רבים]?

אמר רבא: באיש אחד ובועל אחד - דכ"ע לא פליגי דאין האשה שותה ושונה ,

הערותעריכה

  1. ^ כדפין של ספר תורה העשויין עמודים
  2. ^ ומחקה על המים
  3. ^ וחזר
  4. ^ שלאחריה
  5. ^ ומחקה עד שהשלים את כולה
  6. ^ עד שתהא כולה כאחד
  7. ^ מה שואל רבא? הרי בדף ח,א תנן: אין משקין שתי סוטות כאחת? אלא כל דברי רבא – בדרך שיעור!
  8. ^ בספר לעצמו, דכתיב 'ועשה לה' - לשמה
  9. ^ בכוס
  10. ^ לעצמה: שיהא ניכר המחיקה שהיא לשמה
  11. ^ שהוא חלול כדרך שהתינוקות שותין
  12. ^ דכתיב בחדא מינייהו 'בשבועת האלה' ולקמיה מפרש היכי דמי
  13. ^ בשם ומזכיר שם
  14. ^ שאת אומרת אמת
  15. ^ היינו שבועה שאין עמה אלה
  16. ^ המים לצבות בטן כו' והיינו אלה
  17. ^ שבועה ואלה יש כאן, ושניהן על האשה, וקרא כתיב 'בשבועת האלה' - שהשבועה של אלה
  18. ^ דאיכא השתא 'שבועת האלה': שמשביע את האלה שתחול
  19. ^ על האשה וקרא כתיב והשביע את האשה
  20. ^ שיהא אמת מה שאמרת בפנינו
  21. ^ המים
  22. ^ דקיימא שבועה אאשה שלא נטמאת ואאלה שתחול
  23. ^ לכך הוצרכה לכפול
  24. ^ על ידי גלגול שבועה הוא מגלגל עליה זנות של אירוסין אע"פ שלא היה בו קינוי; ומכאן לגלגול שבועה מן התורה
  25. ^ ואם היתה יבמתו וכנסה וקינא לה ונסתרה מגלגל עליה שבועה:
  26. ^ שלא נטמאת כשהיא שומרת יבם. שומרת יבם מצפה וממתנת ליבם שייבמנה, כמו 'ואביו שמר את הדבר' (בראשית לז) 'לא תשמור על חטאתי' (איוב יד)
  27. ^ היינו קבלת שבועה
  28. ^ היינו קבלת אלה, כדרך שהשביעה, כדאמר לעיל בגמרא 'משביעני עליך שלא נטמאת, ואם נטמאת יבאו ביך', והיינו פירושו ד'אמן על השבועה אמן על האלה' דתניא ברישא
  29. ^ שאם תטמא לאחר זמן -מים מערערין אותה לאחר שתטמא כדתניא בברייתא בגמרא
  30. ^ 'הכל' - ואפילו לרבי מאיר דאמר מתנה על העתיד
  31. ^ בגירושיה
  32. ^ דאינה נאסרת עליו לחזור לו אלא א"כ נישאת על ידי קידושין, דכי כתיב (דברים כד) 'לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה' - אחר קידושין ונישואין כתיב, כדכתיב 'והיתה לאיש אחר ושנאה האיש האחרון'
  33. ^ כשהיא שומרת יבם
  34. ^ כאשה שזינתה תחת בעלה שאסורה לבעלה
  35. ^ שמשביעה על זנות שזינתה כשהיא שומרת יבם
  36. ^ זנתה נאסרת עליו
  37. ^ ע"י גלגול אף על אותו זנות
  38. ^ לאשה האסורה על המקדשה בלאו
  39. ^ לחייבי לאוין
  40. ^ דכרת;
  41. ^ ורבנן פליגי עליה, ואמרי: בחייבי כריתות - הוא דלא תפסי, אבל בחייבי לאוין – תפסי; אלמא לר"ע משוי חייבי לאוין חמורות לענין איסוריהם כחייבי כריתות: שהולד ממזר, ולגבי לאסור על בעלה נמי, כי היכי דהבא על אשת איש שהיא בכרת אסורה על בעלה - כן הבא על שומרת יבם נמי שהיא עליו ב'לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר '(דברים כה) - אוסרה על יבמה
  42. ^ כגון גירשה והחזירה וקינא לה ונסתרה
  43. ^ לגלגל זנות שתחת אחיו? דהא דתנן במתניתין 'ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה' - לאו בחדא אתתא קאי, שישקנה יבם וישביענה על האירוסין ונישואין של אחיו, אלא מילי מילי קתני: אם הבעל מַשקָהּ - מתנה עמה על ארוסה ונשואה, ואם היבם שכנסה מַשקָהּ - מתנה עמה שומרת יבם וכנוסה
  44. ^ וזו נאסרת עליו בזנות נישואין הראשונים לעולם, וכן בזנות נישואי אחיו, כדאמר בפרק קמא (לעיל ב,ב) 'ואם מת חולצת ולא מתייבמת'
  45. ^ [לא] עלתה על דעתו שתבדק עכשיו על העתיד
  46. ^ חוזרין לה לתוך גרונה, כאדם הנחנק ע"י משקה נראה כעושה 'ערער', והוא לשון זעקת שבר: 'יעוערו' (ישעיהו טו)
  47. ^ לרבי מאיר, דאמר 'מתנה על העתיד'
  48. ^ מהו שיתנה עמה בגלגול שבועה שלא תטמא אם יגרשנה ויחזירנה ותטמא
  49. ^ טעמא דתטמא בימי גירושיה, דלא מיתסרא עליה
  50. ^ תטמא לאחר חזרה
  51. ^ תורה אחת לכל הקנאות: שבכולן יעשה לה כתורה הזאת:
  52. ^ מיעוטא הוא: 'זאת' ולא אחרת
  53. ^ להכניס מים לעולי רגלים בשדות ובדרכים
  54. ^ אם מת בעלה זה שהשקה, ונישאת לאחר וקינא לה והיא נסתרה
  55. ^ שישקנה השני
  56. ^ דרבי יהודה דריש 'זאת' - למעוטי שאינה שותה ושונה על ידי בעל אחד אם חזר וקינא לה, ודריש 'תורת' - לרבות ששותה פעם שניה על ידי בעל שני
  57. ^ ומדקאמר רבי יהודה דע"י בעל שני חוזרת ושותה - מכלל דלתנא קמא אפילו בעל אחד משקה שני פעמים, והיינו דפרכינן
  58. ^ ומאי קא ממעט מיניה