ביאור:בבלי סוטה דף כו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | [[סוטה {{{2}}} א|הדף המהדורה הרגילה]]


עמוד א (דלג לעמוד ב)

מעוברת חבירו ומינקת חבירו -
לא שותות ולא נוטלות כתובה - דברי ר' קיצור של: רבי מאיר.
שהיה רבי מאיר אומר:
לא ישא אדם מעוברת חבירו, ומינקת חבירו...
ואם נשא - יוציא, ולא יחזיר עולמית.
וחכמים אומרים:
יוציא, וכשיגיע זמנו לכנוס - יכנוס.


והרובא שנשא עקרה וזקינה, ואין לו אשה ובנים -
מעיקרא לא שותה, ולא נוטלת כתובה.


ר' קיצור של: רבי אלעזר אומר:
יכול הוא לישא אחרת, ולפרות ולרבות הימנה.
אבל: המקנא לארוסתו ולשומרת יבם שלו, ומשכְּנָסָהּ נסתרה -
או שותה, או לא נוטלת כתובה.
מעוברת ומינקת עצמו -
או שותה, או לא נוטלת כתובתה.
הרובא שנשא עקרה וזקינה, ויש לו אשה ובנים -
או שותה, או לא נוטלת כתובה.


אשת ממזר לממזר,
ואשת נתין לנתין,
ואשת גר,
ועבד משוחרר
'ואיילונית'
או שותה, או לא נוטלת כתובה.


קתני מיהא 'איילונית'! -
תיובתיה דרב נחמן?
אמר לך רב נחמן: תנאי היא.
ואנא דאמרי כי האי תנא דתניא:
ר' קיצור של: רבי שמעון בן אלעזר אומר:
איילונית - לא שותה, ולא נוטלת כתובה.
שנאמר "ונקתה ונזרעה זרע" (במדבר ה) - מי שדרכה להזריע.
יצאתה זו שאין דרכה להזריע.
ורבנן - האי "'ונקתה, ונזרעה זרע'" - מאי עבדי ליה?
מיבעי להו לכדתניא:
"ונקתה ונזרעה [זרע]" -
שאם היתה עקרה - נפקדת. - דברי ר' קיצור של: רבי עקיבא.
אמר לו ר' קיצור של: רבי ישמעאל:
אם כן, יסתרו כל העקרות, ויפקדו!
וזו הואיל ולא נסתרה הפסידה?
אם כן מה תלמוד לומר "ונקתה ונזרעה זרע" -
שאם היתה יולדת בצער - יולדת בריוח.
נקבות - יולדת זכרים.
קצרים - יולדת ארוכים.
שחורים - יולדת לבנים.

סוגיות: נשים שאינן שותות

עריכה
אשת ממזר לממזר:
פשיטא?
מהו דתימא אפושי פסולין - לא ליפוש?
קא משמע לן.


אשת גר ועבד משוחרר ואיילונית:
פשיטא?
מהו דתימא "דבר אל בני ישראל" (במדבר ה) - ולא גרים?
קמ"ל קא משמע לן - בא להשמיע לנו.
ואימא - הכי נמי?
ואמרת? רבויא הוא.

סוגיא: קינאה לאשת כהן

עריכה
אשת כהן שותה כו':
(אשת כהן שותה) פשיטא?
מהו דתימא "והיא לא נתפשה" (במדבר ה) - אסורה
הא נתפשה - מותרת...
וזו - הואיל ונתפשה - אסורה: אימא לא תשתה?
קא משמע לן.
ומותרת לבעלה:
פשיטא?
אמר רב הונא: במתנוונה.
מתנוונה?
הא בדקוה מיא?
במתנוונה דרך אברים.
מהו דתימא:
הא - זנויי זנאי,
והא דלא בדקוה מיא: כי אורחיה, משום דבאונס זנאי -
ולגבי כהן אסירא?
קא משמע לן.

סוגיא: שתיית אשת סריס

עריכה
אשת סריס שותה:
פשיטא?
מהו דתימא "מבלעדי אישך" אמר רחמנא -
והאי לאו בר הכי הוא?
קא משמע לן.

סוגיא: קינאה לקרובות משפחה האסורות מדין עריות

עריכה
על ידי כל עריות מקנין:
פשיטא?



עמוד ב
מהו דתימא "נטמאה", "נטמאה" שני פעמים (במדבר ה) - אחד לבעל, ואחד לבועל:
היכא דקא מיתסרא - בהא זנות,
אבל הא - הואיל ואסורה וקיימא -
אימא לא?
קא משמע לן.

סוגיא: קטן

עריכה
חוץ מן הקטן [וכו']:
"איש" - אמר רחמנא: ולא קטן, ושאינו איש.
למעוטי מאי?
אילימא למעוטי שחוף?
והאמר שמואל:
שחוף - מקנין על ידו, ופוסל בתרומה.
'מקנין על ידו' - פשיטא?
מהו דתימא: "ושכב איש אותה שכבת זרע" (במדבר ה) אמר רחמנא -
והא לאו בר הכי הוא?
קמ"ל.
'ופוסל בתרומה' - פשיטא?
מהו דתימא "לא יחלל זרעו" (ויקרא כא) אמר רחמנא -
דאית ליה זרע - ליחלל,
דלית ליה זרע - לא ליחלל?
קמ"ל.


ואלא למעוטי (עובד כוכבים) [נכרי]?
והאמר רב המנונא:
(עובד כוכבים) [נכרי] - מקנין על ידו, ופוסל בתרומה.
'מקנין על ידו' - פשיטא?
מהו דתימא "נטמאה", "נטמאה" -שתי פעמים:
אחד לבעל, ואחד לבועל.
היכא דקמיתסרא בהא - זנות,
אבל הא - הואיל ואסורה וקיימא, אימא לא?
קמשמע לן.
'ופוסל בתרומה' - פשיטא?
מהו דתימא "ובת כהן כי תהיה לאיש זר" (ויקרא כב) אמר רחמנא -
דבַּר הויה - אין,
דלאו בר הויה - לא?
קמשמע לן דפסיל. - מדרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן:
משום רבי ישמעאל מנין (לעובד כוכבים) [לנכרי] ועבד,
שבאו על הכהנת
ועל הלוייה
ועל בת ישראל -
שפסלוה?
שנאמר: "ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה" (ויקרא כב)
מי שיש לו אלמנות וגירושין בה.
יצאו (עובד כוכבים) [נכרי] ועבד - שאין לו אלמנות וגירושין בה.
ואלא למעוטי מאי?
א"ר פפא: למעוטי בהמה - דאין זנות בבהמה.


סוגיות המשך: משכב אסור

עריכה
אמר ליה רבא מפרזקיא - לרב אשי:
מנא הא מילתא דאמור רבנן: 'אין זנות בבהמה'?
דכתיב: "לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב" וגו' (דברים כג)
ותניא:
אתנן כלב ומחיר זונה - מותרין,
שנאמר: "גם שניהם" - שנים ולא ארבעה.


ואלא שכבת זרע ל"ל?
מיבעי ליה לכדתניא:
"ש"ז" - פרט לדבר אחר.
מאי 'דבר אחר'?
אמר רב ששת: פרט לשקינא לה שלא כדרכה.
אמר ליה רבא: :שלא כדרכה? "משכבי אשה" (ויקרא יח) כתיב?
אלא אמר רבא: פרט לשקינא לה דרך אברים.
א"ל אביי: פריצותא בעלמא היא! ופריצותא - מי אסר רחמנא?
אלא אמר אביי: פרט לשקינא לה בנשיקה.
הניחא למ"ד ראשי תיבות: מאן דאמר - האיש שאמר.:
העראה - זו הכנסת עטרה,
אבל נשיקה - ולא כלום היא:
היינו דאתי קרא למעוטי נשיקה.
אלא למאן דאמר:
העראה - זו נשיקה.
מאי איכא למימר?
לעולם: לשקינא לה דרך אברים.
ומהו דתימא בקפידא דבעל - תליא רחמנא,
ובעל הא קא קפיד?
קמשמע לן.
אמר שמואל ישא אדם