ביאור:בבלי סוטה דף כו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | [[סוטה {{{2}}} א|הדף המהדורה הרגילה]]

---

עמוד א (דלג לעמוד ב)

מעוברת חבירו ומינקת חבירו -

לא שותות ולא נוטלות כתובה - דברי ר' קיצור של: רבי מאיר.

שהיה רבי מאיר אומר:

לא ישא אדם מעוברת חבירו, ומינקת חבירו...

ואם נשא - יוציא, ולא יחזיר עולמית.

וחכמים אומרים:

יוציא, וכשיגיע זמנו לכנוס - יכנוס.

והרובא שנשא עקרה וזקינה, ואין לו אשה ובנים -

מעיקרא לא שותה, ולא נוטלת כתובה.

ר' קיצור של: רבי אלעזר אומר:

יכול הוא לישא אחרת, ולפרות ולרבות הימנה.

אבל: המקנא לארוסתו ולשומרת יבם שלו, ומשכְּנָסָהּ נסתרה -

או שותה, או לא נוטלת כתובה.

מעוברת ומינקת עצמו -

או שותה, או לא נוטלת כתובתה.

הרובא שנשא עקרה וזקינה, ויש לו אשה ובנים -

או שותה, או לא נוטלת כתובה.

אשת ממזר לממזר,

ואשת נתין לנתין,

ואשת גר,

ועבד משוחרר

'ואיילונית'

או שותה, או לא נוטלת כתובה.

קתני מיהא 'איילונית'! -

תיובתיה דרב נחמן?

אמר לך רב נחמן: תנאי היא.

ואנא דאמרי כי האי תנא דתניא:

ר' קיצור של: רבי שמעון בן אלעזר אומר:

איילונית - לא שותה, ולא נוטלת כתובה.

שנאמר "ונקתה ונזרעה זרע" (במדבר ה) - מי שדרכה להזריע.

יצאתה זו שאין דרכה להזריע.

ורבנן - האי "'ונקתה, ונזרעה זרע'" - מאי עבדי ליה?

מיבעי להו לכדתניא:

"ונקתה ונזרעה [זרע]" -

שאם היתה עקרה - נפקדת. - דברי ר' קיצור של: רבי עקיבא.

אמר לו ר' קיצור של: רבי ישמעאל:

אם כן, יסתרו כל העקרות, ויפקדו!

וזו הואיל ולא נסתרה הפסידה?

אם כן מה תלמוד לומר "ונקתה ונזרעה זרע" -

שאם היתה יולדת בצער - יולדת בריוח.

נקבות - יולדת זכרים.

קצרים - יולדת ארוכים.

שחורים - יולדת לבנים.

סוגיות: נשים שאינן שותות

אשת ממזר לממזר:

פשיטא?

מהו דתימא אפושי פסולין - לא ליפוש?

קא משמע לן.

אשת גר ועבד משוחרר ואיילונית:

פשיטא?

מהו דתימא "דבר אל בני ישראל" (במדבר ה) - ולא גרים?

קמ"ל קא משמע לן - בא להשמיע לנו.

ואימא - הכי נמי?

ואמרת? רבויא הוא.

סוגיא: קינאה לאשת כהן

אשת כהן שותה כו':

(אשת כהן שותה) פשיטא?

מהו דתימא "והיא לא נתפשה" (במדבר ה) - אסורה

הא נתפשה - מותרת...

וזו - הואיל ונתפשה - אסורה: אימא לא תשתה?

קא משמע לן.

ומותרת לבעלה:

פשיטא?

אמר רב הונא: במתנוונה.

מתנוונה?

הא בדקוה מיא?

במתנוונה דרך אברים.

מהו דתימא:

הא - זנויי זנאי,

והא דלא בדקוה מיא: כי אורחיה, משום דבאונס זנאי -

ולגבי כהן אסירא?

קא משמע לן.

סוגיא: שתיית אשת סריס

אשת סריס שותה:

פשיטא?

מהו דתימא "מבלעדי אישך" אמר רחמנא -

והאי לאו בר הכי הוא?

קא משמע לן.

סוגיא: קינאה לקרובות משפחה האסורות מדין עריות

על ידי כל עריות מקנין:

פשיטא?

עמוד ב

מהו דתימא "נטמאה", "נטמאה" שני פעמים (במדבר ה) - אחד לבעל, ואחד לבועל:

היכא דקא מיתסרא - בהא זנות,

אבל הא - הואיל ואסורה וקיימא -

אימא לא?

קא משמע לן.

סוגיא: קטן

חוץ מן הקטן [וכו']:

"איש" - אמר רחמנא: ולא קטן, ושאינו איש.

למעוטי מאי?

אילימא למעוטי שחוף?

והאמר שמואל:

שחוף - מקנין על ידו, ופוסל בתרומה.

'מקנין על ידו' - פשיטא?

מהו דתימא: "ושכב איש אותה שכבת זרע" (במדבר ה) אמר רחמנא -

והא לאו בר הכי הוא?

קמ"ל.

'ופוסל בתרומה' - פשיטא?

מהו דתימא "לא יחלל זרעו" (ויקרא כא) אמר רחמנא -

דאית ליה זרע - ליחלל,

דלית ליה זרע - לא ליחלל?

קמ"ל.

ואלא למעוטי (עובד כוכבים) [נכרי]?

והאמר רב המנונא:

(עובד כוכבים) [נכרי] - מקנין על ידו, ופוסל בתרומה.

'מקנין על ידו' - פשיטא?

מהו דתימא "נטמאה", "נטמאה" -שתי פעמים:

אחד לבעל, ואחד לבועל.

היכא דקמיתסרא בהא - זנות,

אבל הא - הואיל ואסורה וקיימא, אימא לא?

קמשמע לן.

'ופוסל בתרומה' - פשיטא?

מהו דתימא "ובת כהן כי תהיה לאיש זר" (ויקרא כב) אמר רחמנא -

דבַּר הויה - אין,

דלאו בר הויה - לא?

קמשמע לן דפסיל. - מדרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן:

משום רבי ישמעאל מנין (לעובד כוכבים) [לנכרי] ועבד,

שבאו על הכהנת

ועל הלוייה

ועל בת ישראל -

שפסלוה?

שנאמר: "ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה" (ויקרא כב)

מי שיש לו אלמנות וגירושין בה.

יצאו (עובד כוכבים) [נכרי] ועבד - שאין לו אלמנות וגירושין בה.

ואלא למעוטי מאי?

א"ר פפא: למעוטי בהמה - דאין זנות בבהמה.

סוגיות המשך: משכב אסור

אמר ליה רבא מפרזקיא - לרב אשי:

מנא הא מילתא דאמור רבנן: 'אין זנות בבהמה'?

דכתיב: "לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב" וגו' (דברים כג)

ותניא:

אתנן כלב ומחיר זונה - מותרין,

שנאמר: "גם שניהם" - שנים ולא ארבעה.

ואלא שכבת זרע ל"ל?

מיבעי ליה לכדתניא:

"ש"ז" - פרט לדבר אחר.

מאי 'דבר אחר'?

אמר רב ששת: פרט לשקינא לה שלא כדרכה.

אמר ליה רבא: :שלא כדרכה? "משכבי אשה" (ויקרא יח) כתיב?

אלא אמר רבא: פרט לשקינא לה דרך אברים.

א"ל אביי: פריצותא בעלמא היא! ופריצותא - מי אסר רחמנא?

אלא אמר אביי: פרט לשקינא לה בנשיקה.

הניחא למ"ד ראשי תיבות: מאן דאמר - האיש שאמר.:

העראה - זו הכנסת עטרה,

אבל נשיקה - ולא כלום היא:

היינו דאתי קרא למעוטי נשיקה.

אלא למאן דאמר:

העראה - זו נשיקה.

מאי איכא למימר?

לעולם: לשקינא לה דרך אברים.

ומהו דתימא בקפידא דבעל - תליא רחמנא,

ובעל הא קא קפיד?

קמשמע לן.

אמר שמואל ישא אדם