ביאור:בבלי סוטה דף כא
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט
מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | [[סוטה {{{2}}} א|הדף המהדורה הרגילה]]
עמוד א (דלג לעמוד ב)
- "הן תהוי ארכא לשלותיך" (דניאל ד כד).
- וכתיב: "כלא מטא על נבוכדנצר מלכא" (דניאל ד כה),
- וכתיב: "לקצת ירחין תרי עשר" (דניאל ד כו).
- לעולם - רבי ישמעאל, ואשכח קרא דאמר ותני,
- דכתיב "כה אמר ה', על שלשה פשעי אדום..." (עמוס א).
- ומאי "אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר"?
- דלמא שאני (עובדי כוכבים) [גוים] דלא מפקיד דינא עלייהו.
סוגיא: איזו זכות עוזרת לאשה
עריכה- ויש זכות תולה ג' שנים כו':
- זכות דמאי?
- אילימא זכות דתורה?
- הא אינה מצווה ועושה היא!
[סוגית ביניים: הגנת מצוות והגנת התורה]
- אלא זכות דמצוה?
- זכות דמצוה מי מגנא כולי האי?
- והתניא:
- את זו דרש רבי מנחם בר יוסי
- "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו).
- תלה הכתוב את ה"מצוה" ב"נר",
- ואת ה"תורה" ב"אור".
- את המצוה בנר - לומר לך:
- מה נר אינה מגינה אלא לפי שעה,
- אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה.
- ואת התורה באור, לומר לך:
- מה אור מגין לעולם,
- אף תורה מגינה לעולם.
- ואומר "בהתהלכך, תנחה אותך" וגו' (משלי ו):
- "בהתהלכך, תנחה אותך" - זה העוה"ז,
- "בשכבך, תשמור עליך" - זו מיתה,
- "והקיצות, היא תשיחך" - לעתיד לבא.
- משל לאדם שהיה מהלך באישון לילה ואפילה,
- ומתיירא מן הקוצים, ומן הפחתים, ומן הברקנים, ומחיה רעה, ומן הליסטין...
- ואינו יודע באיזה דרך מהלך.
- נזדמנה לו אבוקה של אור:
- ניצל מן הקוצים ומן הפחתים ומן הברקנים...
- ועדיין מתיירא מחיה רעה ומן הליסטין,
- ואינו יודע באיזה דרך מהלך.
- כיון שעלה עמוד השחר:
- ניצל מחיה רעה ומן הליסטין...
- ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך.
- הגיע לפרשת דרכים:
- ניצל מכולם!
- ד"א ראשי תיבות:דבר אחר:
- עבירה מכבה מצוה
- ואין עבירה מכבה תורה
- שנאמר "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" (שיר השירים ח).
- א"ר יוסף:
- מצוה -
- בעידנא דעסיק בה:
- מגנא ומצלא.
- בעידנא דלא עסיק בה:
- אגוני מגנא
- אצולי לא מצלא.
- תורה -
- בין בעידנא דעסיק בה
- ובין בעידנא דלא עסיק בה
- מגנא ומצלא
- מתקיף לה רבה:
- אלא מעתה: דואג ואחיתופל,
- מי לא עסקי בתורה?
- אמאי לא הגינה עלייהו?
- אלא אמר רבא:
- תורה -
- בעידנא דעסיק בה:
- מגנא ומצלא.
- בעידנא דלא עסיק בה:
- אגוני מגנא
- אצולי לא מצלא.
- מצוה -
- בין בעידנא דעסיק בה,
- בין בעידנא דלא עסיק בה:
- אגוני מגנא, אצולי לא מצלא.
- רבינא אמר:
- לעולם, זכות תורה!
- ודקאמרת "אינה מצווה ועושה השאלה שנשאלה בתחילת דף זה"...
- נהי דפקודי לא מפקדא
- באגרא דמקרין ומתניין בנייהו,
- ונטרן להו לגברייהו,
- עד דאתו מבי מדרשא,
- מי לא פלגאן בהדייהו?
- מאי פרשת דרכים?
- א"ר ראשי תיבות: אמר רב חסדא: זה ת"ח ראשי תיבות: תלמיד חכם ויום מיתה,
- רב נחמן בר יצחק אמר: זה ת"ח ראשי תיבות: תלמיד חכם ויראת חטא.
- מר זוטרא אמר: זה ת"ח ראשי תיבות: תלמיד חכם, דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא.
סוגיית אגב: הגנת התורה
עריכה- ד"א ראשי תיבות דבר אחר כלומר תשובה נוספת.:
- עבירה מכבה מצוה
- ואין עבירה מכבה תורה
- א"ר יוסף:
- דרשיה רבי מנחם בר יוסי להאי קרא כי סיני.
- ואילמלא דרשוה דואג ואחיתופל הכי,
- לא רדפו בתר דוד.
- דכתיב "לאמר אלהים עזבו" וגו' (תהילים עא).
- מאי דרוש?
- "ולא יראה בך ערות דבר" וגו' (דברים כג)...
- והן אינן יודעין,
- שעבירה מכבה מצוה,
- ואין עבירה מכבה תורה.
- מאי "בוז יבוזו לו" (שיר השירים ח)
- אמר עולא:
- לא כשמעון אחי עזריה,
- ולא כר' יוחנן דבי נשיאה,
- אלא כהלל ושבנא
- דכי אתא רב דימי אמר:
- הלל ושבנא אחי הוו.
- הלל עסק בתורה,
- שבנא עבד עיסקא.
- לסוף א"ל: תא נערוב וליפלוג.
- יצתה בת קול ואמרה "אם יתן איש את כל הון ביתו" וגו': (שיר השירים ח)
עמוד ב
סוגיא: הוראת תורה לבנות
עריכה- אומר בן עזאי:
- חייב אדם ללמד את זהו ציטוט מתוך משנתנו: אומר בן עזאי: חייב אדם ללמד את ביתו תורה. וכו'...
':ר' אליעזר אומר:
- כל המלמד את בתו תורה,
- מלמדה תיפלות:
- תיפלות ס"ד?
- אלא אימא:
- כאילו למדה תיפלות!
- א"ר ראשי תיבות אמר רבי אבהו:
- מ"ט ראשי תיבות: מאי טעמא} דר"א ראשי תיבות: דרבי אליעזר?
- דכתיב "אני חכמה שכנתי ערמה" (משלי ח).
- כיון שנכנסה חכמה באדם
- נכנסה עמו ערמומית.
- ורבנן, האי "אני חכמה",
- מאי עבדי ליה?
- מיבעי ליה לכדרבי יוסי בר' חנינא.
- דא"ר יוסי בר' חנינא:
- אין דברי תורה מתקיימין,
- אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן.
- שנאמר "אני חכמה שכנתי ערמה".
- א"ר יוחנן:
- אין דברי תורה מתקיימין,
- אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו.
- שנאמר "והחכמה מאין תמצא" (איוב כח).
סוגיא: דברי רבי יהושע על רצונה של אשה, ועל מבלי העולם]
- "רבי יהושע אומר רוצה אשה" וכו':
- מאי קאמר?
- הכי קאמר:
- רוצה אשה בקב ותיפלות עמו,
- מתשעת קבין ופרישות.
- "הוא היה אומר חסיד שוטה" כו':
- היכי דמי חסיד שוטה?
- כגון דקא טבעה איתתא בנהרא
- ואמר: לאו אורח ארעא, לאיסתכולי בה ואצולה!
- היכי דמי רשע ערום?
- אמר רבי יוחנן:
- זה המטעים דבריו לדיין, קודם שיבא בעל דין חברו.
- ר' אבהו אומר:
- זה הנותן דינר לעני,
- להשלים לו מאתים זוז.
- דתנן:
- מי שיש לו מאתים זוז,
- לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני.
- היה לו מאתים חסר דינר,
- אפילו אלף נותנין לו כאחת,
- הרי זה יטול!
- רבי אסי אמר רבי יוחנן:
- זה המשיא עצה למכור בנכסים מועטין.
- דאמר רבי אסי א"ר יוחנן:
- יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין,
- מה שמכרו מכרו.
- אביי אמר:
- זה המשיא עצה למכור בנכסים
- כרבן שמעון בן גמליאל.
- דתניא:
':'נכסי לך ואחריך - לפלוני...
- וירד הראשון ומכר ואכל,
- השני מוציא מיד הלקוחות.
- דברי {ב
להרחבה.
- רשב"ג ראשי תיבות: רבן שמעון בן גמליאל אומר:
- אין לשני, אלא מה ששייר ראשון.
- רב יוסף בר חמא אמר רב ששת:
- זה המכריע אחרים באורחותיו.
- רבי זריקא אמר רב הונא:
- זה המיקל לעצמו ומחמיר לאחרים
- עולא אמר:
- זה