ביאור:בבלי סוטה דף כב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | [[סוטה {{{2}}} א|הדף המהדורה הרגילה]]


עמוד א (דלג לעמוד ב)

... שקרא, ושנה,
ולא שימש תלמידי חכמים.

סוגיא: שימוש תלמידי חכמים

עריכה
אתמר זוהי סוגיית שימוש תלמידי חכמים, בעקבות דברי עולא (כפירוש לדברי רבי יהושע במשנתנו על "חסיד שוטה" מבלה עולם):
קרא, ושנה ולא שימש ת"ח:
ר' אלעזר אומר הרי זה עם הארץ.
ר' שמואל בר נחמני אמר הרי זה בור.
ר' ינאי אומר ה"ז כותי.
רב אחא בר יעקב אומר הרי זה מגוש.
אמר רב נחמן בר יצחק:
מסתברא כרב אחא בר יעקב.
דאמרי אינשי:

':'רטין מגושא, ולא ידע מאי אמר.

סוגיא: עם הארץ

עריכה
תני תנא: "ולא ידע מאי אמר"
ת"ר: איזהו ע"ה ראשי תיבות עם הארץ.
כל שאינו קורא ק"ש שחרית וערבית בברכותיה,
דברי ר' מאיר.
וחכ"א ראשי תיבות: וחכמים אומרים.
כל שאינו מניח תפילין.
בן עזאי אומר:
כל שאין לו ציצית בבגדו.
ר' יונתן בן יוסף אמר:
כל שיש לו בנים,
ואינו מגדלן ללמוד תורה.
אחרים אומרים:
אפילו קורא ושונה,
ולא שימש ת"ח...
זהו ע"ה.
קרא ולא שנה
הרי זה בור.
לא קרא, ולא שנה...
עליו הכתוב אומר "וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה" (ירמיה לא).

סוגיא: התרחקות מ"שונים"

עריכה
"ירא את ה' בני, ומלך,
ועם שונים אל תתערב" (משלי כד)
אמר רבי יצחק:
אלו ששונים הלכות.
פשיטא?
מהו דתימא שונין בחטא.
וכדרב הונא.
דאמר רב הונא:
כיון שעבר אדם עבירה, ושנה בה,
הותרה לו.
קמ"ל ראשי תיבות: קא משמע לן. במקום זה משמעותו שזוהי מסקנת הסוגיא, כלומר שרבי יצחק הבדיל את שוֹנֵי ההלכות מהחוזרים ושונים בעבירות.!


תנא: התנאים מבלי עולם.
מבלי עולם ס"ד ראשי תיבות: סלקא דעתך?!
אמר רבינא:
שמורין הלכה מתוך משנתן.
תניא נמי הכי:
א"ר יהושע: וכי מבלי עולם הן?
והלא מיישבי עולם הן?
שנאמר "הליכות עולם לו"
אלא שמורין הלכה מתוך משנתן.

סוגיא: המשך רשימת מבלי העולם

עריכה
"אשה פרושה" וכו':
ת"ר:
בתולה צליינית,
ואלמנה שובבית,
וקטן שלא כלו לו חדשיו
הרי אלו מבלי עולם.
איני?!
והאמר רבי יוחנן:
למדנו יראת חטא מבתולה,
וקיבול שכר מאלמנה.
יראת חטא מבתולה:
דר' יוחנן שמעה לההיא בתולה דנפלה אאפה וקאמרה:
רבש"ע,
בראת גן עדן, ובראת גיהנם.
בראת צדיקים, ובראת רשעים.
יהי רצון מלפניך,
שלא יכשלו בי בני אדם.
קיבול שכר מאלמנה:
דההיא אלמנה, דהואי בי כנישתא בשיבבותה.
כל יומא, הות אתיא ומצלה בי מדרשיה דר' יוחנן.
אמר לה:
בתי, לא בית הכנסת בשיבבותך?
אמרה ליה רבי ולא שכר פסיעות יש לי
כי קאמר?
כגון יוחני בת רטיבי.

סוגיא: מבלי עולם - תלמיד בפני רבו

עריכה
מאי "קטן שלא כלו לו חדשיו"?
הכא תרגימו:
זה ת"ח המבעט ברבותיו.
רבי אבא אמר:
זה תלמיד שלא הגיע להוראה, ומורה.
דא"ר אבהו, אמר רב הונא, אמר רב:
מאי דכתיב
"כי רבים חללים הפילה, ועצומים כל הרוגיה"? (משלי ז)
כי רבים חללים הפילה:
זה ת"ח שלא הגיע להוראה, ומורה.
ועצומים כל הרוגיה:
זה ת"ח, שהגיע להוראה ואינו מורה.


עמוד ב
ועד כמה?
עד ארבעין שנין.
איני?!
והא רבה אורי?!
בשוין.

סוגיא: מבלי עולם - מכות פרושין, ועניין תורה לשמה

עריכה

ומכות פרושין וכו'. ראו מכות פרושין: ציטוט ממשנתנו, ברשמית מבלי העולם של רבי יהושע.

:

ת"ר: שבעה פרושין הן:
  • פרוש שיכמי
  • פרוש נקפי
  • פרוש קיזאי
  • פרוש מדוכיא
  • פרוש מה חובתי ואעשנה
  • פרוש מאהבה
  • פרוש מיראה
פרוש שיכמי - זה העושה מעשה שכם.
פרוש נקפי - זה המנקיף את רגליו.
פרוש קיזאי - א"ר נחמן בר יצחק: זה המקיז דם לכתלים.
פרוש מדוכיא - אמר רבה בר שילא: דמשפע כי מדוכיא.
פרוש מה חובתי ואעשנה - הא מעליותא היא?!
אלא דאמר מה חובתי תו ואעשנה.
פרוש מאהבה פרוש מיראה -
אמרו ליה אביי ורבא לתנא:
לא תיתני פרוש מאהבה, פרוש מיראה.
דאמר רב יהודה אמר רב:
לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי' שלא לשמה.
שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
אמר רב נחמן בר יצחק:
דמטמרא מטמרא,
ודמגליא מגליא בי דינא.
רבה ליתפרע מהני דחפו גונדי.
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה:
אל תתיראי מן הפרושין
ולא ממי שאינן פרושין
אלא מן הצבועין.
שדומין לפרושין
שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס.

משנה ג

עריכה
משנה:

סוגיא: האם המים המאררים משמשים לזכות

עריכה
ר"ש רבי שמעון (בר יוחאי) אומר:
אין זכות תולה במים המרים.
ואם אתה אומר הזכות תולה במים המאררין,
מדהה אתה את המים בפני כל הנשים השותות,
ומוציא אתה שם רע על הטהורות ששתו.
שאומרים: טמאות הן, אלא שתלתה להן זכות.
רבי אומר:
הזכות תולה במים המאררים,
ואינה יולדת ואינה משבחת,
אלא מתנוונה והולכת.
לסוף, היא מתה באותה מיתה.

סוגיא: מנחה שנטמאה

עריכה
נטמאת מנחתה:
עד שלא קדשה בכלי - הרי היא ככל המנחות ותפדה.
ואם משקדשה בכלי - הרי היא ככל המנחות ותשרף.


ואלו שמנחותיהן נשרפות: