ביאור:בבלי סוטה דף כה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט
מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | [[סוטה {{{2}}} א|הדף המהדורה הרגילה]]
עמוד א (דלג לעמוד ב)
- ושמואל אמר:
- אנא דאמרי אפילו לרבי יאשיה -
- מדאיצטריך קרא לרבוייה מכלל דלאו אשתו היא כלל.
סוגיא: כתובה לעוברת על דת
עריכה- איבעיא להו:
- עוברת על דת -
- צריכה התראה להפסידה כתובתה
- או אינה צריכה?
- מי אמרינן כיון דעוברת על דת היא, לא בעיא התראה,
- או דלמא תיבעי התראה -
- דאי הדרה בה, תיהדר בה?
- ת"ש ראשי תיבות: תא שמע: בוא ושמע.:
- ארוסה ושומרת יבם -
- לא שותות ולא נוטלות כתובה.
- מישתא הוא דלא שתיא,
- הא קנויי מקני לה!
- למאי? לאו להפסידה כתובתה?
- אמר אביי:
- לא. - לאוסרה עליו.
- רב פפא אמר:
- להשקותה, כשהיא נשואה.
- כדתניא:
- אין מקַנין לארוסה להשקותה, כשהיא ארוסה,
- אבל מקַנין לארוסה להשקותה כשהיא נשואה.
- אמר רבא:
- ת"ש ראשי תיבות: תא שמע: בוא ושמע.:
- אלמנה - לכהן גדול
- גרושה וחלוצה - לכהן הדיוט
- ממזרת ונתינה - לישראל
- בת ישראל - לממזר ולנתין
- לא שותות ולא נוטלות כתובה
- מישתא הוא דלא שתיא,
- הא קנויי מקני להו!
- ולמאי? אי לאוסרן עליו, הא אסירן וקיימן?!
- אלא לאו להפסידן כתובתן?
- אמר רב יהודה מדיסקרתא:
- לא. לאוסרה לַבועל כבעל.
- דתנן:
- כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל.
- א"ר ראשי תיבות: אמר רבי חנינא מסורא:
- ת"ש ראשי תיבות: תא שמע: בוא ושמע.:
- ואלו שבית דין מקנין להן:
- מי שנתחרש בעלה
- או נשתטה
- או שהיה חבוש בבית האסורין
- ולא להשקותה אמרו
- אלא לפוסלה מכתובתה.
- ואלו שבית דין מקנין להן:
- ש"מ ראשי תיבות: שמע מינה בעי התראה?
- ש"מ הסוגיה מסתיימת באימרה "שמע מינה". כלומר זוהי מסקנת הסוגיה.!
- וכולהו מאי טעמא לא אמרי מהא?
- דלמא שאני התם, דלית לה אימתא דבעל כלל.
סוגיא: המשך נישואין עם עוברת על דת
עריכה- איבעיא להו:
- עוברת על דת ורצה בעל לקיימה,
- מקיימה, או אינו מקיימה?
- מי אמרינן: בקפידא דבעל תלא רחמנא, והא לא קפיד?
- או דלמא: כיון דקפיד, קפיד.
- ת"ש ראשי תיבות: תא שמע: בוא ושמע.:
- ואלו שבית דין מקנין להן:
- מי שנתחרש בעלה,
- או נשתטה,
- או שהיה חבוש בבית האסורין.
- ואלו שבית דין מקנין להן:
- ואי אמרת 'רצה בעל לקיימה, מקיימה' -
- עבדי ב"ד ראשי תיבות: בית דין מידי דדלמא לא ניחא ליה לבעל?
- סתמא דמילתא, כיון דעוברת על דת היא, מינח ניחא ליה.
סוגיא: מוחל על קנאתו
עריכה- איבעיא להו:
- בעל שמחל על קינויו,
- קינויו מחול או אינו מחול?
- מי אמרינן: בקינוי דבעל תלא רחמנא, ובעל הא מחיל ליה לקינויו?
- או דלמא: כיון דקני ליה מעיקרא, לא מצי מחיל ליה?
- ת"ש ראשי תיבות: תא שמע: בוא ושמע.:
- ואלו שב"ד ראשי תיבות: בית דין מקנין להן:
- מי שנתחרש בעלה,
- או נשתטה,
- או שהיה חבוש בבית האסורין.
- ואלו שב"ד ראשי תיבות: בית דין מקנין להן:
- ואי אמרת 'בעל שמחל על קינויו, קינויו מחול' -
- עבדינן מידי דאתי בעל מחיל ליה?
- סתמא דמלתא, אדם מסכים על דעת ב"ד ראשי תיבות: בית דין.
- ת"ש ראשי תיבות: תא שמע: בוא ושמע.:
- ומוסרין לו שני ת"ח, שמא יבא עליה בדרך.
- ואי אמרת: 'בעל שמחל על קינויו, קינויו מחול' -
- לחליה לקינויה, ולבעול?!
- מ"ש ראשי תיבות: מאי שנא - בָּמֶה שונים תלמידי חכמים דגמירי,
- דאי בעי למיבעל, אמרי ליה "אחליה לקינוייך ובעלה ובעלה: ובְּעֲל אותה (בלשון ציווי)".
- ת"ש ראשי תיבות: תא שמע: בוא ושמע.:
- דאמר ר' קיצור של: רבי יאשיה:
- שלשה דברים סח לי זעירא מאנשי ירושלים:
- בעל שמחל על קינויו - קינויו מחול.
- וזקן ממרא שרצו בית דין למחול לו - מוחלין לו.
- ובן סורר ומורה, שרצו אביו ואמו למחול לו - מוחלין לו.
- וכשבאתי אצל חבירַי שבדרום,
- על שנים - הודו לי,
- ועל זקן ממרא - לא הודו לי,
- שלא ירבו מחלוקת בישראל.
- ש"מ ראשי תיבות: שמע מינה: בעל שמחל על קינויו, קינויו מחול.
- ש"מ הסוגיה מסתיימת באימרה "שמע מינה". כלומר זוהי מסקנת הסוגיה.!
סוגיא: מחילה לאחר סתירה
עריכה- פליגי בה רב אחא, ורבינא:
- חד אמר: קודם סתירה - מחול, לאחר סתירה - אינו מחול.
- וחד אמר: לאחר סתירה - נמי מחול.
- ומסתברא כמאן דאמר 'אינו מחול'.
- ממאי? מדקא מהדרי רבנן לרבי יוסי.
- דתניא:
- רבי יוסי אומר:
- בעלה נאמן עליה, מקל וחומר:
- ומה נדה - שהיא בְּכָּרֵת: בעלה נאמן עליה,
- סוטה - שהיא בלאו: לא כל שכן?
- אמרו לו:
- לא! אם אמרת: בנדה - שכן יש לה היתר,
- תאמר בסוטה - שאין לה היתר.
- ואי אמרת: לאחר סתירה - מחול לה
- משכחת לה דיש לה היתר,
- דאי בעי - מחיל ליה לקינויה, ובעיל?
- ש"מ ראשי תיבות: שמע מינה לאחר סתירה אינו מחול!
- שמע מינה הסוגיה מסתיימת באימרה "שמע מינה". כלומר זוהי מסקנת הסוגיה.!
סוגיא: מת הבעל לפני ששתתה
עריכה- "מתו בעליהן עד שלא שתו, ב"ש" כו':
- במאי קמיפלגי?
- בית שמאי סברי: שטר העומד לִגַבוֹת - כגבוי דמי.
עמוד ב
- וב"ה ראשי תיבות: ובית הלל סברי:
- שטר העומד לִגַבוֹת - לאו כגבוי דמי.
סוגיא: איילונית
עריכה- מעוברת חבירו כו':
- אמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה:
- מחלוקת - בעקרה וזקינה.
- אבל איילונית -
- דברי הכל: לא שותה ולא נוטלת כתובתה.
- שנאמר "ונקתה ונזרעה זרע" (במדבר ה) - מי שדרכה להזריע.
- יצאה זו שאין דרכה להזריע.
- מיתיבי:
- המקנא לארוסתו ולשומרת יבם שלו,
- אם עד שלא כְנָסָה - נסתרה -
- לא שותה ולא נוטלת כתובתה.