ביאור:בבלי סוטה דף יט
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט
מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | [[סוטה {{{2}}} א|הדף המהדורה הרגילה]]
עמוד א (דלג לעמוד ב)
ביאור:בבלי סוטה פרק ב
משנה א
עריכהטקס הקטרת מנחת הסוטה
עריכהמשנה
- היה נוטל את מנחתה מתוך כפיפה מצרית,
- ונותנה לתוך כלי שרת,
- ונותנה על ידה.
- וכהן מניח ידו מתחתיה, ומניפה.
- הניף והגיש, קמץ והקטיר,
- והשאר נאכל לכהנים.
סדר ההשקיה והקרבת המנחה
עריכה- היה משקה - ואחר כך מקריב את מנחתה.
- רבי שמעון אומר:
- מקריב את מנחתה - ואח"כ היה משקה.
- שנאמר "ואחר, ישקה את האשה את המים". (במדבר ה)
- אם השקה - ואחר כך הקריב את מנחתה: כשרה.
גמרא למשנה א
עריכהגמרא
- אמר ליה רבי אלעזר, לרבי יאשיה דדריה:
- לא תיתב אכרעך, עד דמפרשת לה להא מילתא:
- מנין למנחת סוטה שטעונה תנופה?
- מנא לן?! "והניף" כתיב בה!
- - בבעלים מנלן:
- אתיא "יד", "יד" - משלמים -
- כתיב הכא "ולקח הכהן מיד האשה", (במדבר ה)
- וכתיב התם "ידיו תביאנה", (ויקרא ז)
- מה כאן - כהן, אף להלן - כהן.
- ומה להלן - בעלים, אף כאן - בעלים.
- הא, כיצד?
- מניח ידו תחת ידי הבעלים ומניף.
סוגיא: הבהרה - המחלוקת: רק לגבי סדר ההקרבה וההשקיה
עריכה- הניף והגיש, קמץ וכו'
- היה משקה - ואחר כך מקריב את מנחתה:
- הא אקרבה?!
- הכי קאמר:
- סדר מנחות כיצד?
- הניף והגיש, קמץ והקטיר,
- והשאר נאכל לכהנים.
- ובהשקאה גופה, פליגי רבי שמעון ורבנן:
- דרבנן סברי: משקה - ואח"כ מקריב את מנחתה,
- ורבי שמעון סבר:
- מקריב את מנחתה - ואחר כך משקה,
- שנאמר "ואחר ישקה". (במדבר ה)
סוגיא: השקה ואז הקריב
עריכה- ואם השקה ואחר כך הקריב את מנחתה כשרה
|
(משנתנו) |
דף י"ט עמוד ב
עריכהסוגיא: מעכבי תגובת ההשקיה
עריכה- ת"ר
- "והשקה" מה ת"ל? והלא כבר נאמר "והשקה"?
- שאם נמחקה מגילה, ואומרת איני שותה,
- מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה.
- - דברי רבי עקיבא.
- ר"ש אומר:
- "ואחר ישקה" - מה ת"ל? והלא כבר נאמר "והשקה"?
- אלא: לאחר כל מעשים כולן האמורין למעלה -
- מגיד: ג' דברים מעכבין בה -
- עד שלא קרב הקומץ,
- ועד שלא נמחקה מגילה,
- ועד שלא תקבל עליה שבועה.
- עד שלא קרב הקומץ:
- ר"ש לטעמיה דאמר: 'מקריב את מנחתה - ואח"כ משקה'.
- עד שלא נמחקה מגילה:
- אלא מאי משקה לה?
- אמר רב אשי: לא, נצרכה - לשרישומו ניכר.
- עד שלא תקבל עליה שבועה -
- מישתא הוא דלא שתיא הא מיכתב כתבי לה?
- והאמר רבא:
- מגילת סוטה שכתבה קודם שתקבל עליה שבועה,
- לא עשה ולא כלום?
- - כדי נסבה.
- במאי קמיפלגי?
- תלתא קראי כתיבי:
- "והשקה" קמא,
- "ואחר ישקה",
- "והשקה" בתרא,
- רבנן סברי:
- והשקה קמא - לגופו: שמשקה - ואח"כ מקריב את מנחתה.
- ואחר ישקה - מיבעי ליה לשרישומו ניכר.
- והשקה בתרא - שאם נמחקה מגילה, ואומרת איני שותה: מערערין אותה ומשקה אותה בעל כרחה.
- ור"ש סבר:
- ואחר ישקה - לגופו: שמקריב את מנחתה - ואח"כ משקה.
- והשקה קמא - שאם השקה ואח"כ הקריב את מנחתה - כשרה.
- והשקה בתרא - שאם נמחקה מגילה, ואמרה איני שותה: מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה.
- ורבנן - בדיעבד לא פתח קרא.
סוגיא: השקייה בעל כרחה
עריכה- וסבר ר"ע משקין אותה בעל כרחה?
- והתניא:
- רבי יהודה אומר:
- כלבוס של ברזל מטילין לתוך פיה,
- שאם נמחקה מגילה ואמרה 'איני שותה': מערערין אותה ומשקין אותה בע"כ.
- אמר רבי עקיבא:
- כלום אנו צריכין אלא לבודקה, והלא בדוקה ועומדת?
- אלא: עד שלא קרב הקומץ - יכולה לחזור בה.
- משקרב הקומץ - אינה יכולה לחזור בה.
- רבי יהודה אומר:
- וליטעמיך: תיקשי לך היא גופה -
- משקרב הקומץ - אינה יכולה לחזור בה: והלא בדוקה ועומדת?
- לא קשיא:
- הא - דקהדרא בה מחמת רתיתא,
- והא - דקהדרא בה מחמת בריותא.
- והכי קאמר:
- כל מחמת בריותא כלל - כלל לא שתיא,
- מחמת רתיתא -
- עד שלא קרב הקומץ:
- דאכתי לא אמחוק מגילה, אי נמי - אמחוק מגילה,
- דשלא כדין עביד כהנים דמחקי -
- מצי הדרא בה.
- משקרב הקומץ:
- דבדין עביד כהנים דמחקי -
- לא מצי הדרא בה.