פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי סוטה דף כ

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | [[סוטה {{{2}}} א|הדף המהדורה הרגילה]]


עמוד א (דלג לעמוד ב)


עמוד ב
...חוץ מפרשת סוטה בלבד.
רבי יעקב אומר משמו:חוץ מפרשת סוטה של מקדש.
מאי בינייהו?
א"ר ירמיה: למחוק לה מן התורה - איכא בינייהו.


והני תנאי, כי הני תנאי:
דתניא:
אין מגילתה כשירה להשקות בה סוטה אחרת.
רבי אחי בר יאשיה אומר: מגילתה כשירה להשקות בה סוטה אחרת.
אמר רב פפא: דילמא לא היא?
עד כאן לא קאמר ת"ק התם,
אלא כיון דאינתיק לשום רחל: לא הדרא מינתקא לשום לאה.
אבל תורה: דסתמא כתיבה - הכי נמי דמחקינן?
אמר רב נחמן בר יצחק: דילמא לא היא?
עד כאן לא קאמר רבי אחי בר יאשיה התם,
אלא במגילה: דאיכתוב לשום אלות בעולם.
אבל תורה: דלהתלמד כתיבה - הכי נמי דלא מחקינן?
ורבי אחי בר יאשיה לית ליה:
כתב לגרש את אשתו - ונמלך,
מצאו בן עירו, ואמר לו 'שמי כשמך, ושם אשתי כשם אשתך'
פסול לגרש בו?
אמרי התם "וכתב לה" (דברים כד) אמר רחמנא - בעינן כתיבה לשמה.
הכא נמי "ועשה לה"? (במדבר ה)
מאי עשייה: מחיקה.

סוגיא: מקורות לאמירות במשנהעריכה

אינה מספקת לשתות עד שפניה [כו']:
מני?
ר"ש היא. דאמר: 'מקריב את מנחתה - ואח"כ משקה.
דכמה דלא קרבה מנחתה - לא בדקי לה מיא.
דכתיב "מנחת זכרון מזכרת עון" (במדבר ה).
אימא סיפא: יש לה זכות היתה תולה לה
אתאן לרבנן!
דאי ר"ש - האמר: אין זכות תולה במים המרים?
אמר רב חסדא:
הא מני? ר"ע היא:
דאמר 'מקריב את מנחתה - ואח"כ משקה'
ובזכות סבר לה כרבנן.

סוגיא: הוצאת האשה מהמקדשעריכה

והם אומרים הוציאוה וכו':
מ"ט? דדילמא מתה.
למימרא דמת אסור במחנה לויה.
והתניא:
טמא מת מותר ליכנס למחנה לויה,
ולא טמא מת בלבד אמרו אלא אפילו מת עצמו.
שנאמר "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" (שמות יג) - עמו במחיצתו.
אמר אביי: שמא תפרוס נדה.


סוגיא: תוצאות הפחדעריכה

למימרא דבעיתותא מרפיא?
אין כן.. דכתיב "ותתחלחל המלכה מאד" (אסתר ד) ואמר רב: "שפירסה נדה".
והא אנן תנן:
חרדה מסלקת דָמִים?
פחדא צמית,
ביעתותא מרפיא.

סוגיא: זכות תולהעריכה

יש לה זכות היתה וכו':
מני מתני'?
לא אבא יוסי בן חנן,
ולא ר"א בן יצחק איש כפר דרום,
ולא רבי ישמעאל?
דתניא
אם יש לה זכות תולה לה שלשה חדשים - כדי הכרת העובר
דברי אבא יוסי בן חנן.
ר"א בן יצחק איש כפר דרום אומר: ט' חדשים.
שנאמר "ונקתה ונזרעה זרע", (במדבר ה)
ולהלן הוא אומר "זרע יעבדנו יסופר" (תהילים כב) -
זרע הראוי לספר.
רבי ישמעאל אומר: שנים עשר חדש.
ואע"פ שאין ראיה לדבר, זֵכֶר לדבר:
דכתיב "להן מלכא מלכי ישפר עליך, וחטיך בצדקה פרוק, ועויתך במיחן ענין." (דנייאל ד)

סוגיא: מיהו המקור למשנהעריכה

יש לה זכות היתה

משנתנו: "אם יש לה זכות, היתה תולה לה. יש זכות תולה שנה אחת, יש זכות תולה ב' שנים, יש זכות תולה ג' שנים"

וכו':
מני בשיטת מי מתני' מתניתין

להרחבה ראה כאן
?
לא אבא יוסי בן חנן,
ולא ר"א ראשי תיבות: רבי אליעזר בן יצחק איש כפר דרום,
ולא רבי ישמעאל!
דתניא:
אם יש לה זכות,
תולה לה שלשה חדשים,
כדי הכרת העובר;
דברי אבא יוסי בן חנן.
ר"א בן יצחק איש כפר דרום אומר:
ט' חדשים,
שנאמר: "ונקתה ונזרעה זרע" (במדבר ה כח);
ולהלן הוא אומר: "זרע יעבדנו יסופר" (תהלים כב לא),
זרע הראוי לספר.
רבי ישמעאל אומר:
שנים עשר חדש.
ואע"פ ראשי תיבות:ואף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר,
דכתיב:
"להן מלכא מלכי ישפר עליך,
"וחטיך בצדקה פרוק,
"ועויתך במיחן ענין,