פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בבלי סוטה דף כג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | [[סוטה {{{2}}} א|הדף המהדורה הרגילה]]


עמוד א (דלג לעמוד ב)

'המשך המשנה'

  • האומרת: "טמאה אני לך"
  • ושבאו לה עדים שהיא טמאה
  • והאומרת: "איני שותה"
  • ושבעלה אינו רוצה להשקותה
  • ושבעלה בא עליה בדרך
  • וכל הנשואות לכהנים
מנחותיהן נשרפות.
בת ישראל שנשאת לכהן - מנחתה נשרפת.
וכהנת שנשאת לישראל - מנחתה נאכלת.

סוגיא: כהן לעומת כהנתעריכה

מה בין כהן לכהנת?
מנחת כהנת - נאכלת, ומנחת כהן - אינה נאכלת.
כהנת - מתחללת, וכהן - אין מתחלל.
כהנת - מטמאה למתים, ואין כהן מטמא למתים.
כהן - אוכל בקדשי קדשים, ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים.

סוגיא: איש לעומת אשהעריכה

מה בין איש לאשה?
האיש - פורע ופורם, ואין האשה פורעת ופורמת.
האיש - מדיר את בנו בנזיר, ואין האשה מדרת בנה בנזיר.
האיש - מגלח על נזירות אביו, ואין האשה מגלחת על נזירות אביה.
האיש - מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה.
האיש - מוכר את בתו, ואין האשה מוכרת את בתה.
האיש - נסקל ערום, ואין האשה נסקלת ערומה.
האיש - נתלה, ואין האשה נתלית.
האיש - נמכר בגניבתו, ואין האשה נמכרת בגניבתה.

גמרא: (דף כג עמוד א)עריכה

גמרא

ת"ר:
כל הנשואות לכהונה - מנחותיהן נשרפות.
כיצד?
כהנת, לויה וישראלית, שנשאת לכהן
אין מנחתה נאכלת - מפני שיש לו חלק בה.
ואינה עולה כליל - מפני שיש לה חלק בה.
אלא:
הקומץ קרב בעצמו, והשירים קריבין בעצמן.
איקרי כאן:
כל שהוא ממנו לאישים, הרי הוא בבל תקטירו.
אמר יהודה בריה דר"ש בן פזי
דמסיק להו לשום עצים - כר"א.
דתניא:
ר"א אומר:
לריח ניחוח - אי אתה מעלה,
אבל אתה מעליהו לשום עצים.
הניחא לר"א, דאית ליה האי סברא...
אלא לרבנן - דלית להו האי סברא מא"ל מאי איכא למימר??
דעבדי להו כר"א בר"ש כרבי אליעזר בר רבי שמעון (בר יוחאי).
דתניא:
רבי אלעזר בר"ש אומר:
הקומץ קרב בעצמו,
והשירים מתפזרים על בית הדשן


עמוד ב
ואפי' רבנן לא פליגי עליה דר' אלעזר בר' שמעון,
אלא במנחת חוטא של כהנים -דבת הקרבה היא,
אבל בהא - אפי' רבנן מודו.

סוגיות: כהנים ונשואות לכהניםעריכה

בת ישראל הנשואה וכו':
מ"ט מאי טעמא:
דאמר קרא "וכל מנחת כהן כליל תהיה, לא תֵּאֳכֵל". (ויקרא ו)
כהן ולא כהנת:
כהנת - מתחללת,
כהן - אין מתחלל.
מנלן?
דאמר קרא "ולא יחלל זרעו בעמיו" (ויקרא כא) -
זרעו מתחלל,
והוא אינו מתחלל.
כהנת מטמאה כו':
מ"ט?
אמר קרא "אמור אל הכהנים בני אהרן" (ויקרא כא) -
בני אהרן,
ולא בנות אהרן.
כהן אוכל בקדשי קדשים:
דכתיב "כל זכר בבני אהרן יאכלנה". (ויקרא ו)

סוגיות: הבדלים בין דיני איש לדיני אישה=עריכה

ומה בין איש כו':
ת"ר:
איש - אין לי אלא איש.
אשה מנין?
כשהוא אומר: "והצרוע אשר בו" (ויקרא יג) - הרי כאן שנים.
א"כ מה ת"ל איש?
לענין שלמטה.


איש פורע וכו'.

האיש מדיר את בנו בנזיר,
ואין האשה מדרת בנה בנזיר:
אמר ר' יוחנן: הלכה היא בנזיר.
האיש מגלח על נזירות אביו, ואין האשה מגלחת על נזירות אביה:
אמר ר' יוחנן: הלכה היא בנזיר.
האיש מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה:
דכתיב: "את בתי נתתי לאיש הזה" (דברים כב)
האיש מוכר את בתו, ואין האשה מוכרת את בתה:
דכתיב: "כי ימכור איש את בתו". (שמות כא)
האיש נסקל ערום כו':
מ"ט?
"ורגמו אותו" (ויקרא כד)
מאי אותו?
אילימא אותו, ולא אותה:
והכתיב: "והוצאת את האיש ההוא, או את האשה ההיא"? (דברים יז)
אלא: אותו בלא כסותו, ולא אותה בלא כסותה.
'האיש נתלה ואין כו':
מ"ט?
אמר קרא "ותלית אותו על עץ"(דברים כא)
אותו, ולא אותה.
האיש נמכר בגניבתו, ואין האשה נמכרת בגניבתה:
מ"ט?
אמר קרא: "ונמכר בגניבתו": (שמות כב)
בגניבתו, ולא בגניבתה.


פרק ד מתחיל באמצע דף זה

משנה אעריכה

משנה:

ארוסה ושומרת יבם:
לא שותות, ולא נוטלות כתובה.
שנאמר: "אשר תשטה אשה תחת אישה": (במדבר ה)
  • פרט לארוסה, ושומרת יבם.
  • אלמנה לכהן גדול,
  • גרושה וחלוצה לכהן הדיוט
  • ממזרת