ביאור:בבלי סוטה דף כג
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט
מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | [[סוטה {{{2}}} א|הדף המהדורה הרגילה]]
עמוד א (דלג לעמוד ב)
'המשך המשנה'
- האומרת: "טמאה אני לך"
- ושבאו לה עדים שהיא טמאה
- והאומרת: "איני שותה"
- ושבעלה אינו רוצה להשקותה
- ושבעלה בא עליה בדרך
- וכל הנשואות לכהנים
- מנחותיהן נשרפות.
- בת ישראל שנשאת לכהן - מנחתה נשרפת.
- וכהנת שנשאת לישראל - מנחתה נאכלת.
סוגיא: כהן לעומת כהנת
עריכה- מה בין כהן לכהנת?
- מנחת כהנת - נאכלת, ומנחת כהן - אינה נאכלת.
- כהנת - מתחללת, וכהן - אין מתחלל.
- כהנת - מטמאה למתים, ואין כהן מטמא למתים.
- כהן - אוכל בקדשי קדשים, ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים.
סוגיא: איש לעומת אשה
עריכה- מה בין איש לאשה?
- האיש - פורע ופורם, ואין האשה פורעת ופורמת.
- האיש - מדיר את בנו בנזיר, ואין האשה מדרת בנה בנזיר.
- האיש - מגלח על נזירות אביו, ואין האשה מגלחת על נזירות אביה.
- האיש - מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה.
- האיש - מוכר את בתו, ואין האשה מוכרת את בתה.
- האיש - נסקל ערום, ואין האשה נסקלת ערומה.
- האיש - נתלה, ואין האשה נתלית.
- האיש - נמכר בגניבתו, ואין האשה נמכרת בגניבתה.
גמרא: (דף כג עמוד א)
עריכהגמרא
- ת"ר:
- כל הנשואות לכהונה - מנחותיהן נשרפות.
- כיצד?
- כהנת, לויה וישראלית, שנשאת לכהן
- אין מנחתה נאכלת - מפני שיש לו חלק בה.
- ואינה עולה כליל - מפני שיש לה חלק בה.
- אלא:
- הקומץ קרב בעצמו, והשירים קריבין בעצמן.
- איקרי כאן:
- כל שהוא ממנו לאישים, הרי הוא בבל תקטירו.
- אמר יהודה בריה דר"ש בן פזי
- דמסיק להו לשום עצים - כר"א.
- דתניא:
- ר"א אומר:
- לריח ניחוח - אי אתה מעלה,
- אבל אתה מעליהו לשום עצים.
- הניחא לר"א, דאית ליה האי סברא...
- אלא לרבנן - דלית להו האי סברא מא"ל מאי איכא למימר??
- דעבדי להו כר"א בר"ש כרבי אליעזר בר רבי שמעון (בר יוחאי).
- דתניא:
- רבי אלעזר בר"ש אומר:
- הקומץ קרב בעצמו,
- והשירים מתפזרים על בית הדשן
עמוד ב
- ואפי' רבנן לא פליגי עליה דר' אלעזר בר' שמעון,
- אלא במנחת חוטא של כהנים -דבת הקרבה היא,
- אבל בהא - אפי' רבנן מודו.
סוגיות: כהנים ונשואות לכהנים
עריכה- בת ישראל הנשואה וכו':
- מ"ט מאי טעמא:
- דאמר קרא "וכל מנחת כהן כליל תהיה, לא תֵּאֳכֵל". (ויקרא ו)
- כהן ולא כהנת:
- כהנת - מתחללת,
- כהן - אין מתחלל.
- מנלן?
- דאמר קרא "ולא יחלל זרעו בעמיו" (ויקרא כא) -
- זרעו מתחלל,
- והוא אינו מתחלל.
- כהנת מטמאה כו':
- מ"ט?
- אמר קרא "אמור אל הכהנים בני אהרן" (ויקרא כא) -
- בני אהרן,
- ולא בנות אהרן.
- כהן אוכל בקדשי קדשים:
- דכתיב "כל זכר בבני אהרן יאכלנה". (ויקרא ו)
סוגיות: הבדלים בין דיני איש לדיני אישה=
עריכה- ומה בין איש כו':
- ת"ר:
- איש - אין לי אלא איש.
- אשה מנין?
- כשהוא אומר: "והצרוע אשר בו" (ויקרא יג) - הרי כאן שנים.
- א"כ מה ת"ל איש?
- לענין שלמטה.
איש פורע וכו'.
- האיש מדיר את בנו בנזיר,
- ואין האשה מדרת בנה בנזיר:
- אמר ר' יוחנן: הלכה היא בנזיר.
- האיש מגלח על נזירות אביו, ואין האשה מגלחת על נזירות אביה:
- אמר ר' יוחנן: הלכה היא בנזיר.
- האיש מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה:
- דכתיב: "את בתי נתתי לאיש הזה" (דברים כב)
- האיש מוכר את בתו, ואין האשה מוכרת את בתה:
- דכתיב: "כי ימכור איש את בתו". (שמות כא)
- האיש נסקל ערום כו':
- מ"ט?
- "ורגמו אותו" (ויקרא כד)
- מאי אותו?
- אילימא אותו, ולא אותה:
- והכתיב: "והוצאת את האיש ההוא, או את האשה ההיא"? (דברים יז)
- אלא: אותו בלא כסותו, ולא אותה בלא כסותה.
- 'האיש נתלה ואין כו':
- מ"ט?
- אמר קרא "ותלית אותו על עץ"(דברים כא)
- אותו, ולא אותה.
- האיש נמכר בגניבתו, ואין האשה נמכרת בגניבתה:
- מ"ט?
- אמר קרא: "ונמכר בגניבתו": (שמות כב)
- בגניבתו, ולא בגניבתה.
פרק ד מתחיל באמצע דף זה
משנה א
עריכהמשנה:
- ארוסה ושומרת יבם:
- לא שותות, ולא נוטלות כתובה.
- שנאמר: "אשר תשטה אשה תחת אישה": (במדבר ה)
- פרט לארוסה, ושומרת יבם.
- אלמנה לכהן גדול,
- גרושה וחלוצה לכהן הדיוט
- ממזרת