ביאור:בבלי סוטה דף כד

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת סוטה פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת סוטה דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט | [[סוטה {{{2}}} א|הדף המהדורה הרגילה]]


עמוד א (דלג לעמוד ב)

'המשך המשנה'

  • ונתינה לישראל
  • ובת ישראל לממזר ולנתין
לא שותות ולא נוטלות כתובה.
ואלו לא שותות, ולא נוטלות כתובה:
  • האומרת טמאה אני,
  • ושבאו לה עדים שהיא טמאה,
  • והאומרת איני שותה.
  • אמר בעלה: איני משקה,
  • ושבעלה בא עליה בדרך,
נוטלות כתובה, ולא שותות.
מתו בעליהן, עד שלא שתו:
בש"א ראשי תיבות: בית שמאי אומרים נוטלות כתובה ולא שותות.
ובה"א ראשי תיבות: ובית הלל אומרים או שותות, או לא נוטלות כתובתן.
  • מעוברת חבירו,
  • ומניקת חבירו -
לא שותות, ולא נוטלות כתובה דברי ר"מ ראשי תיבות: רבי מאיר.
וחכ"א ראשי תיבות: וחכמים אומרים יכול הוא להפרישה, ולהחזירה לאחר זמן.
  • איילונית,
  • וזקינה,
  • ושאינה ראויה לילד -
לא נוטלות כתובה ולא שותות.
ר"א ראשי תיבות: רבי אליעזר אומר: יכול הוא לישא אשה אחרת, ולפרות ולרבות הימנה.


  • ושאר כל הנשים -
או שותות, או לא נוטלות כתובה.


  • אשת כהן -
שותה ומותרת לבעלה
  • אשת סריס
שותה ע"י כל עריות מקנין,
חוץ מן הקטן
וממי שאינו איש.
ואלו שב"ד ראשי תיבות: בית דין מקנין להן:
  • מי שנתחרש בעלה
  • או נשתטה
  • או שהיה חבוש בבית האסורין
לא להשקותה אמרו, אלא לפוסלה מכתובתה
ר' קיצור של: רבי יוסי אומר: אף להשקותה... לכשיצא בעלה מבית האסורין, ישקנה.

גמרא

עריכה

סוגיא: קינוי לשאינן מושקות

עריכה
מישתא הוא דלא שתייא הא קנוי מקני לה.
מה"מ ראשי תיבות: מנא הני מילי - מאיפה דברים אלו?
דת"ר ראשי תיבות: דתנו רבנן - אשר שנו רבותינו (בדרך כלל כותרת למובאה מברייתא) : "דבר אל בני ישראל ואמרת" (דברים ה')
לרבות ארוסה ושומרת יבם לקינוי.

סוגיא: מיהו המקור למשנה

עריכה
ומתני' קיצור של 'מתניתין', משנתנו. מני?
רבי יונתן היא.
דתניא:
"תחת אישך" - פרט לארוסה
יכול שאני מוציא אף שומרת יבם - ת"ל ראשי תיבות: תלמוד לומר: "איש איש" - דברי רבי יאשיה.
ר' קיצור של: רבי יונתן אומר:
"תחת אישך" - פרט לשומרת יבם.
אוציא שומרת יבם, ולא אוציא את ארוסה?
תלמוד לומר: "אשר תשטה אשה תחת אישה" - פרט לארוסה.
מר - אלימא ליה ארוסה: דקידושי דידיה, וסוקלין על ידו,
ומר - אלימא ליה שומרת יבם, דלא מיחסרא מסירה לחופה.
ורבי יונתן - האי "איש איש", מאי עביד ליה?
מיבעי ליה לרבות אשת חרש, ואשת שוטה ואשת שעמום. '(הערה: דף כ"ד עמוד ב מתחיל במלה שעמום)'


עמוד ב
...שעמום
ורבי יאשיה, האי תחת אישה מאי עביד ליה?
מיבעי ליה להקיש איש לאשה, ואשה לאיש.

סוגית אגב: מקור לארוסה שאינה שותה

עריכה
אלא טעמא דכתיבי הני קראי,
הא לאו הכי -
הוה אמינא ארוסה שתיא?
והא כי אתא רבי אחא בר חנינא מדרומא,
אתא ואייתי מתניתא בידיה:
"מבלעדי אישך" (במדבר ה) -
משקדמה שכיבת בעל לבועל,
ולא שקדמה שכיבת בועל לבעל?
אמר רמי בר חמא:
משכחת לה כגון שבא עליה ארוס בבית אביה.
דכוותה גבי שומרת יבם:
כגון שבא עליה יבם בבית חמיה.
הא שומרת יבם קרית לה? אשתו מעלייתא היא?!
דהאמר רב: קנה לכל?
כשמואל. דאמר: לא קנה, אלא לדברים האמורים בפרשה.
אי הכי, לימא: רב דאמר כרבי יאשיה, ושמואל דאמר כרבי יונתן?
אמר לך רב:
אנא דאמרי אפילו לרבי יונתן.
מדאיצטריך קרא למעוטה, מכלל דאשתו מעלייתא היא.