ציצים ופרחים (יעב"ץ)/א


ציצים ופרחים - להרב יעקב עמדין (יעב"ץ)

אותיות:  א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הקדמת היעב"ץ הקדמת צוויבל דברי סיום מפתח חשבון ומלוי השמות


אות אלףעריכה

מהדורת ר' אלימלך צוויבעל (תשע"ו)עריכה

סוד צורת אות האל"ף. יש בו ארבע בחינות. בארבעת ציוריה. האחד עולה ל"ב. כזה [ציור] . שיש בו למ"ד ושני יודי"ן. השני עולה רי"ו כזה [ציור] רי"ש על וי"ו עם יו"ד. הוא סוד ריאה. השלישי בצורתו העיקרית. כזה [ציור] שני יודי"ן. ווי"ו מתווך ביניהם. הוא סוד כבד. הרביעי כזה [ציור] יו"ד וי"ו דלי"ת. עולה ך'. הוא סוד חזה. מלויו. חי"ת זי"ן ה"ה. עולה מלכות. וכן יוד ומלויו: יו"ד וי"ו דל"ת. גימטריא מלכות. ועי' מור וקציעה סי' ל"ו9.


אבגדהוזחט. עולה מה. גימטריא אדם דכורא. והיו"ד משלמת בחינת נוקבא.
(* לחשב מספר זה בקלות תצרף ראשיתו עם אחריתו עד שתגיע לאמצע, וכן חלקהו לחצאין דרך משל אם תרצה לדעת כמה עולה חשבון מן אחד עד עשרה תאחז אחד עם עשרה הרי י"א, וכן תדע שיעלה למספר ב' פעמים י"א הרי כ"ב, מעתה אם תעמוד למנין זה עד מאה, תאמר מיד שהוא נ' פעמים מאה ואחד, ועד אלף, הוא חמש מאות פעם אלף ואחד נמצא עולה חמש מאות פעם אלף וחמש מאות, וכן על דרך זה למעלה עד שהפה יוכל לדבר והלב לחשוב )*


אבגדהוזחטי. כללם גימטריא כלה (הן לה' אלהיך (דברים י, יד)) והיא כלולה מעשרה (י' ספירות), ומרובעם של עשר אותיות הללו, גימטריא שכינה.

אב נקרא חכמה דאצילות (פרצוף אבא), בעבור שכולל בינה עמו, הנרמזת באות בי"ת, דאינון רעים דלא מתפרשין. ובקוצה של יו"ד דאל"ף, נרמז הכתר. תלת מוחין כתר חכמה בינה כחד חשיבי, ולכן אב מספרו שלשה.

(* ובלקוטי תורה אבא ג' אותיות היינו הך על דרך הרמז. ומספרו ד', רומז גם בדעת שהם כחב"ד מוחין באמת (רק לפי שאין הדעת פרצוף בפני עצמו שלא נבנה מחכמה ובינה, לכן על הרוב נקראים תלת מוחין שהן ארבעה )*.

(* אבא צרופיו שלשה, והם אב"א כמש"א שכולם בחכמה עשית (תהלים קד, כד) )*.

(* אא"ב לשון אבה ורצון כלומר אאב שהוא התחלת הרצון וגלויו10 )*.

(* בא"א רומז ב' אלפין דאין ודאריך )*.

אבד. נקרא היסוד. הצדיק אבד (ישעיהו נז, א), דאבד למטרוניתא. היינו דקאמר איוב (הוא מבחינת אביון ואביונה), בִּרְכַּת אֹבֵד עָלַ"י תָּבֹא (איוב כט, יג) (בסוד הביאו על"י כפר"ה. ומה מתוק מדב"ש11. דקמסיים ולב אלמנ"ה ארנין12) אובד אבי וירד מצרימ"ה (דברים כו, ה) (גימטריא שכינה):

אבד מספרו עולה ז'. ויסוד שביעי לאמו. בינה (אמא אולידא ברא) בן יה. אם הבנים (יולדת השבעה) שמחה. עקרת הבית (תהלים קיג, ט). כשבעל אבדה מחזר אחר אבדתו. עד עקרה ילדה שבעה (שמואל ב ב, ה) :

אביון גימטריא הדס (צדיקים נקראו הדסים. ועיין ערכו) כי הוא תאב לכ"ל דב"ר13:

אביר יעקב עם ב' כוללים וכוללם14 גימטריא השמי"ם. סודו ידוע בתפארת. ועיין ערך שמים:

אבנים טובות ומרגליות. גימטריא חכמה בינה תפארת:

אברהם ב' פעמים. גימטריא מלכו"ת. לכן קרא אליו המלאך אחרי העקדה אברהם אברהם. ועשאוהו בני דורו מלך עליהם. כמו שאמרו ז"ל (בראשית רבה, מב) על הפסוק (בראשית יד, יז) הוא עמק המלך. והיינו נמי דאמרו חז"ל (בבא בתרא טז, ב). בת היתה לו ובכ"ל שמה. הוא שם ב"ן. והוא מלכות כנודע. ובמלכות כלול היסוד (בסוד לבנת הספיר. ועיין ערך מלכות) לפיכך גם באברהם יש בחינת יסוד, אב"ר-מ"ה. אברהם עולה רמ"ח. הוא שאמר הכתוב (חבקוק ג, ב) ברגז (גימטריא יצחק15 מדה"ד) רחם תזכור. הוא אברהם בעל החסד והרחמים. גם תזכור, מלשון זכר, הוא גובר על הגבורה בחינת נוקבא בערכו, שמקבלת ממנו. ומה דרכו של איש לכבוש:

אברהם עולה במספרו ט' פעמים הוי"ה וי"ד. עיין סולם בית אל16:

אברהם גימטריא אוריאל מלאך החסד והרחמים:

אברהם יצחק יעקב. עולה גימטריא שוה עם כנור נעים עם נבל (תהלים פא, ג). וראשי תיבות של ארבע תיבות הללו הוא כנען. לכן לעולם נקראת ארץ ישראל [בתורה] ארץ כנען. היא שמה עד היום. לפי שנתנה לאברהם יצחק ויעקב. והם שרש"י נר"ן לאדם הישראלי, לכן בהסתלקם ממנו בחטאו, נקרא חלל רשע (יחזקאל כא, ל) גימטריא הכי הוי (עיין עוד ערך כנען):

אברהם יצחק ויעקב (עם ג' כוללים) גימטריא התנינם הגדלים (בראשית א, כא). על פי זה יובן לשון ספר הזהר פרשת שמיני (ח"ג לט, ב) את התנינים הגדולים אלין אבהן:

שרשי שמות אבות השלשה אברהם יצחק ויעקב. בלי אותיות הנוספות. כזה. אברם צחק עקב. עולים למספר תרי"ג, הם לבדם זכו לתרי"ג מצות: וכנגדם שלשה יסודות (בחינת חג"ת) אש רוח ומים גימטריא תורה ושתי דברות מפי הגבורה. הרי תרי"ג:

אברם ישחק ישראל גימטריא בראשית ברא אלהים (פתיחת התורה. שבשבילם עולם נברא. ובעבורם נתנה לזרעם תורה) וכן הם בגימטריא תורה נביאים כתובים. עיין עוד ערך אהיה. וערך אלף:

אגוז גימטריא טוב, גנת אגוז. לצדיק כי טוב (ישעיהו ג, י). וכן הוא בריש תקון כ"ו [ע' ע"א] (תיקוני זהר עא, ב). אגוז דא צדיק:

אגם רבוע אהיה (א אה אהי אהיה) עולה דם. דם נעכר ונעשה חלב. נהפך ללבן ולמימי חסד. הוא שאמר הכתוב (תהלים קיד, ח) ההופכי הצור (ע"י הכאה בצור (עיין בערכו) ויזובו מים חיים. מ"ן) אג"ם מים. כמו שכתבתי בעיר האלהית בפירוש ההלל בס"ד:

אדם. מה דאלפין (מ"ם ה"א. עולה אלהים *לכן החשובים כמו הדיינים והחכמים קרויים אלהים*) ועולה בחשבון דתשע אותיות דא"ב. י' היא מלכות. עשירית. עשירית לאותיות. היא עשירית לי' ספירות בלימה. היא יחודא דיליה, אד"ם עם י'. הרי נ"ה במספר (גימטריא כל"ה) עם מספר האותיות עשר. סליק לחושבן אדנ"י. גם שכינה נקראת אדם (כתפארת אדם לשבת בית (ישעיהו מד, ג)) על שם כך. עיין תקון ס"ב (תיקוני זהר צד, ב). עיין מה שכתבתי לעיל באות האל"ף:

אדם הראשון גימטריא משה ואהרן. ועם ארבע תיבות גימטריא תורה הוא שאמרו רז"ל (בראשית רבה א, ד) לא נברא העולם אלא בשביל התורה. ובשביל משה. שכולל אהרן עמו:

אדם ראשי תיבות א'ומן (בעל אומנות) ד'בור מ'עשה. עוד ראשי תיבות א'והב ד'עת מ'חשב.

אדום המ"ם במספר גדול דמנצפ"ך, עולה סמאל לילית. הדא הוא דכתיב (בראשית לו, א) הוא אדום:

אדון יחיד17. הוא [גימטריא] כח אדני. הוא הויה בהיכל קדשו (תהלים יא, ד) הוא אלהי דוד אביך (מלכים ב כ, ה). והוא מגן. ומרבה מחילה. נחלה לישראל עמו (תהלים קלה, יב) . ב' פעמים נחלה (סמוכים בכתוב18) גימטריא מקום כבודו: <(יונת אלם סוף פרק ל"ג)19>.

(* אדני גימטריא [היכ"ל], וזה פירוש הכתוב (חבקוק ב, כ) ויהו"ה בהיכל קדשו ה"ס. מלואו20 עולה תרע"א, לשון שער בארמית, הוא השער לה' צדיקים יבואו בו, צדיק עייל ונפיק יוסף ובנימין (זהר חלק א קנה, ב)21*.

אדמה מספרו נ'. חמשים שערי בינה. דמינה דינין מתערין. אדומים כדם (מלכים ב ג, כב). והיא אדומה כשושנה. ומתלבנת ומתבסמת בעלייתו של בינה. היינו דתקון בתפלת י"ח. ותן ברכ"ה על פני האדמה. וזהו תואר בעל גבורות:

אדני גימטריא יוד הי יוד הה, כי ביה ה' צור עולמים (ישעיהו כו, ד) תרי. ביה22. ה' בחכמה יסד ארץ (משלי ג, יט). באבא יסד ברתא. תרין נוקבין לאה ורחל23. אינון עולמים תרי. והן שתי מזוזות. מזוז"ה גימטריא אדנ"י:

אדני. מלוי דע"ב מ"ו. מלוי דמ"ה. י"ט. צרפם הרי אדני והיא הצלע (שנלקחה מאדם) גימטריא הנעלם, הוא מלויו דאד"ם (מ"ה) י"ט24 היא חוה:

אדני. עם ח' במלואו, אותיות המלוי, גימטריא עטרת. ועם הכולל ג' מלואי אהיה.

ב' פעמים אדני. שהם בלאה ורחל גימטריא הויה הוא האלהים מבורך מן העולם ועד העולם (תהלים קו, מח). שהם תרין עולמים כמו שכתבתי לעיל [ערך אדני הראשון]:

מלוי אדני. הוא חושבן ערלה ופריעה כי על ידי מלויה. הקלפות הנאחזות בה מתבטלות:

אדני גימטריא הויה כוזו הנה ממנו הוא. וסמוך לו שם זה (וכולל הויה הויה אחד גימטריא הכי. בסוד ה' ה'. די"ג מדות (שמות לד, ו)) לכן ודאי היא עצם מעצמיו:

אדני הוא סוד בן דוד (בשביעית בא (מגילה יז, ב)) וממנה יונקת בת מי זהב (בראשית לו, לט) עם הכולל:

אדני באתב"ש. עולה למנין ספחת הוא דבר חז"ל (שבועות ו, ב) אין ספחת אלא לשון טפלה. כך הנוקבא טפלה לדכורא. והוא קלפת נוגה מבחינת אחוריים דמלכות, ותמורת אתב"ש גם היא מבחינת אחוריים. והיינו נמי דאמור רבנן (יבמות מז, ב) קשים גרים לישראל כספחת, שהגרים הם ניצוצות הקדושה שבבחינת נוגה שמתעלים לקדושה ונכנסים תחת כנפי השכינה. עיין עוד סוד שם אדני. בערך שכינה:

(* אדני אלהים הם שרי הגבורה, דינא קשיא ודינא רפיא, בגימטריא קנ"א, כאהיה דההין, והוא סוד אל קנא *).

(* א'ל י'שוב ד'ך נ'כלם (תהלים עד, כא) ר"ת איד"ן אחד מצרופי אדני, בבחינת דין, ואז נקראת דך דלית ליה מדילה כלום, גם נקרא כך ע"ש כ"ד צרופיה, אם תרצה לעמוד מיד על מנין צרופי תיבות אשר אין בהן שני אותיות שוים (כדתנן בספר יצירה [פ"ד מ"ד] שתי אבנים בונות שני בתים שלש בונות ששה), אם תרבה מספר הבתים שנבנה תחלה ממנין אבנים ידועות הקרוב אליו, תדע כמה בתים אתה בונה, כיצד הרי ידעת ששלש אבנים בונות ששה, קח ד' אבנים שהוא מנין הסמוך לשלש, וספור ארבע על שש תיבות מתוך שלש, הרי ארבע בונות כ"ד, קח ה' מנין הסמוך לארבע, וחשוב ה' על כ"ד יהיה ק"כ צירופי אלהים, קח וי"ו מנין סמוך לחמש ומנה על ק"ך, יעלה בידך תש"כ צירופי בראשית. וכן לעולם *).

אהבה גימטריא אחד לית רחימותא אלא דבקותא דרוחא ברוחא (זהר חלק ב רנד, א). שנים נעשים אחד באהבה: עי' עוד להלן בערך אחד:

אהיה ג' פעמים רצופים בתורה (שמות ג, יד). כנגד ג' מילואים (קמ"ג קנ"א קס"א), הם גימטריא אברהם יצחק ששרשם בחכמה ובינה, שבהם ב' פעמים אהיה הסמוכים בכתוב25. ומן ג' מילואי אהיה, נתברר שם ס"ג (הוא נבנה מג' פעמים אהיה), נתפרדו הסיגים, ונשאר כסף צרוף:

אהרן גימטריא נור. הוא המדליק המנורה. ועיין ערך אדם הראשון. וערך משה:

אוז גימטריא דוד. לכן ארז"ל (ברכות נז, א) הרואה אוז בחלום יצפה לחכמה. עיין זמרת הארץ שלי פירוש פרק שירה26:

אויב גימטריא חוה (ששמעה לאויב הכולל27) מלוי דמ"ה. 28בזה יש לפרש הכתוב (ירמיהו ל, יד) "כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי" (גימטריא רחל) דיש לדקדק הלא התחלת הכתוב ביעקב (הלא דבר הוא. ולא ימצאו ידיהם הפשטנים במקראות כאלה) משתעי קרא - לשון זכר. והדר נקיט לשון נקבה. אלא אנוקבא דיעקב קאי השתא דנדונת בשלוחין, היינו נמי מוסר אכזר"י דייקא. היא האשה אשר הוכיח ה'. בפשעיכם שולחה אמכם (ישעיה נ, א). ושוב הזכירה בפירוש. (ב[ירמיה] סי' ל"א [יד] הסמוך) רחל מבכה על בניה (שנשתלחה עמהם להגן עליהם. היינו על בניה. כאם רובצת על הבנים) מאנה הנחם כי איננו - דאסתלק בעלה מינה. ויסרה29 למשפ"ט אלהיו יורנו (ישעיהו כח, כו):

אופן עיין ערך סנדלפון:

אופיר גימטריא אלהים גבורה עם האותיות. וזה פירוש הביא זהב מאופיר (מלכים א י, יא). כי מצפון זה"ב יאתה (איוב לז, כב)

אוצר יסוד. עיין זוהר [חדש] שיר השירים [ה' ע"א] על הפסוק (דברים כח, יב) "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב":

אור. ב' פעמים אור (כנגד יהי אור ויהי אור. גימטריא שחוק (שחוק לויתן) וגימטריא קדיש שגורם השחוק לפניו ב"ה30. שאין הנאה להקב"ה בעולמו. אלא כשמקלסין לו באמן יהא שמיה רבא31. והיא אמרה חזי במאי ברא אתינא קמך (זהר חלק ג יג, א). ומעלה מ"ן לקבל מ"ד:

אור עם הכולל גימטריא יצחק

(* אור בהיר עיין ערך משיח, וערך בהרת*.

או"ר לו בציון. עיין ערכו:

מלוי אור. עיין מהדורת סולם בית אל32.

את האור. עיין ערך משה:

יהי אור עולה למספר ד' מילואי הויה:

ויהי אור גימטריא רחל. לזה הוא תכלית בריאת העולם זווג זו"ן. והוא סוד הפסוק (קהלת יא, ז) ומתוק [האור] (מתוק גימטריא ישראל עם האותיות. וכך עולה מספר ר"ת י' ספירות בלימה33) וטוב לעינים (ב' פעמים עי"ן. עולה למנין י' פעמים הוי"ה. כל ספירה הויה) עיניה ברכות בחשבון34. לראות את השמש. כי שמש ומגן ה' צבאות35:

יהי אור ויהי אור בגימטריא י' פעמים הוי"ה י' פעמים אהי"ה.

אורים תומים גימטריא נזר מלכות כלומר כתר מלכות. אורים בחינת כתר. תומים. בחינת מלכות. היא יונה תמה. סוף דבר (א"ת האלהים ירא (קהלת יב, יג)) ותמים אל ראשו (שמות לו, כט). אנ"י (והחכמה תתא"ה) מאין תבוא (איוב כח, כ) בקו האמצעי:

ונראה לי עוד אורים הם צרופי שם הויה ב"ה. נזר הוא נורא (תפארת. בסוד הגדול הגבור והנורא) שהוא אספקלריא המאירה. תומים גימטריא מלכות. הם צרופי אדני. שהיא אספקלריא דלא נהרא. כנודע (ועיין ספר הזהר פקודי דף ר"ל ע"ב) וזהו שפירש"י (שמות כח, ל) על האורים ותומים כתב שם המפורש (ואין שם המפורש אלא צרופי שני שמות הויה אדני) וכמו שמצינו לרז"ל (סוטה מב, ב) שאמרו, השם וכל כנוייו מונחים בארון, כך היו נתונים גם בין כפלי החושן36:

את האורים ואת התומים גימטריא שם בן שבעים ושתים:

אחד נקרא היסוד (עיין מאורי אור), <אחד> ראשי תיבות א'ל ח'ונן ד'עת (הוא יסוד עליון. במלת לשון), (וטוב לכוין בו בפסוק שמע ישראל וגו' לבטל הרהורים רעים. גם ר"ת א"ל ח"י דו"ד37. הוא דוד שבשיר המשובח38 כמגדל דוד. והוא בסוד וא"ו דמ"ה. והוא גימטריא אהבה וסוד י"ג מכילן דרחמי. ששרשם בו.

ב' פעמים אחד. בגימטריא הויה. זה סוד הכתוב (זכריה יד, ט) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. ועיין תקון כ"ו [ע"א ע"א]. עמודא דאמצעיתא. הרועה בשושנים (שיר השירים ו, ג). וחושבניה אחד:

אחותי רעיתי יונתי תמתי (שיר ה, ב) [אותיות האמצעיות, עם הכולל] גימטריא חכמה יוד. בינה הי. תפארת ויו. מלכות הי.

אחשורש. ושתי. המן בן המדתא צורר היהודים (אסתר ט, י). עיין פתיחת תורת הקנאות. דבר נפלא מכוון מאד39.

(* אחרית עם הכולל גימטריא כת"ר בסוד נעוץ סופו [בתחלתו], והיינו ויש תקוה לאחריתך (ירמיהו לא, טז), והוא שאמר הכתוב (תהלים לז, לז) כי אחרית לאיש שלום, והבן *).

איוב עיין ערך אבד. שהוא בחינת צדיק. ושם איוב מלשון ותפר האביונה (קהלת יב, ה). גם אב הוא מענין זה. לשון חפץ כמו אבה: והיינו נמי דקאמר (איוב כט, טז) אב אנכי לאביונים. עיין ערך אביון:

איל ר"ת. א'דום. י'רוק. ל'בן. שלשת גווני קשת (הרמוזים בחג"ת) שנתקנו בעקדה. ע"י אילו של יצחק:

איש גימטריא רפאל. מחזיק40 לאיש גבורתו:

איש חלק. (בראשית כז, יא) עיין ערך חלק:

איש ואשה גימטריא אור במלואו. וכן רוח הקודש. זה הוא שאמרו חז"ל (סוטה יז, א) אם איש ואשה מתנהגים כשורה. שכינה ביניהם:

אין סוף גימטריא או"ר וגימטריא ר"ז. גם נראה לי מלת אין רומזת לכתר עליון. שנקרא אין כנודע (זהר חלק ג קכט, א). והוא רישא דכל דרגין. ומלת סוף. היא המלכות. סוף דבר. סופא דכל דרגין. נמצא שם תואר זה. כולל עץ החיים, ראשית ואחרית. והוא פירוש הכתוב (קהלת ז, ח) טוב אחרית דבר מראשיתו וק"ל

אכתריאל גימטריא אסתר הוא סוד מלכות דאצילות. המסתתרת בכתר דבריאה. וגימטריא מרכבת. שהוא מרכבת המשנה למלך הלז:

אל אחר. גימטריא מר (מקביל רם ונשא (ישעיהו ו, א)) וגימטריא עמלק הוא שאמר הכתוב (במדבר כד, כ) ראשית גוים עמלק. שיניקתו מאחורי רם. ואחריתו וגו' מאגרא רמ"א כו'. שורש אחיזתו מגבורה דיצחק. בחינת אחורים. וכן אחר גימטריא יצחק עם הכולל (ושם יניקת אלהים אחרים. זה סוד הכתוב (משלי כה, ט) וסוד אח"ר אל תגל. שהוא גלוי ערו"ה <(ר"ע ו"ה) ודאי>. ערוה שבאחורים. ודאי. גם אחר עולה לחשבון ר"ט ראשי תיבות ר"ע טו"ב. שכן ישנם בעשו. גימטריא שלום עליו אמר הכתוב (ישעיהו מה, ז). עושה שלום ובורא רע. שהוא מקלפת נוגה. שהיא מעורבת טוב ורע. הילכך קריב הוא למהמונתא (זהר חלק א יג, א)41. ועיין גם ערך עשו.

ודוק ליישב גם התחלת הכתוב [משלי שם] ריבך ריב את רעך. רעך ורע אביך (משלי כז, י). כי ריב לה' עם עמו (מיכה ו, ב). הנקראים אחי ורעי. וריב לה' וגו' ולפקוד על יעקב וגו' (הושע יב, ג) בבטן עקב את אחיו (הושע יב, ד):

(* ויש להודיעך כי זה כל התורה כולה, המיוחדת לעם סגולה, וזוהר כל חכמתה לקיים מצות הבדלה בין אל אחד, ובין אל אחר, (שאין ביניהם אלא כקוצה של יו"ד באחורי הדלי"ת, כפסיעה לבר בין המות ובין החיים), דשרי בפרודא, והמסתעפים ממנו, ולכן נקראים אלהים אחרים, (שיונקים מן האחור, כי את זה לעומת זה עשה האלהים (קהלת ז, יד)) וישראל אחיזתם בפנים, הוא שאמר הכתוב (דברים ה, ז) לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (שקשה ליישבו על דרך הפשט), כלומר אע"פ שחלקתי אותם לכל העמים שאחיזתם באחור, משא"כ אתם הדבקים בפני (באור פני מלך חיים (משלי טז, טו), חיים כולכם (דברים ד, ד)), לא יהיה לך אלהים אחרים, שהם אחוריים. לכן בהיות ישראל נסוגים לאחור, נאמר בהם (ירמיהו ז, כד) ויהיו לאחור ולא לפנים, והוא ש[לא הבדילו בין אחד לאחר], (הכוללת להבדיל בין האור והחושך, בין הטוב והרע, בין האמת והשקר, בין ימין לשמאל, בין פנים לאחור, בין לבן לשחור, בין קודש לחול, כל הבדלות הללו דבר אחד הוא, והן המה ההבדל בין דרך החיים ודרך המות, זה כל האדם, ולעסק זה הובל כמו אפל צלמות ולא סדרים (איוב י, כב), לטרוח בהפרדת הגו סוגים מכסף (משלי כה, ד), אז טוב לו יעשיר ויקום חילו ויראה טוב בעמלו *).

אלהים בו תרין מלין מי. היא י"ם העליון: והנה היא לא"ה (בראשית כט, כה). בחי' שם ס"ג דבינה, לאה. גם הוא נוטריקון א"ם מ"ה, והכל עולה בקנה בינה אחד. כי היא אמא דמ"ה ודאי. ולעיין הקדמת ספר הזהר דף ב' ע"א.

אלהים בריבועו עולה ר'. גימטריא יין נסך:

אלהים - א מורה כתר. פלא עליון. ל תלת מוחין. בסוד הכלים. ה חמשה קצוות. מחסד עד היסוד: י יו"ד זעירא, יסוד כנודע, ם מלכות היא העטרה. מספר כתב יד. [אדם ישר דרוש ז"א על מתכונתו].

אלהים חיים עם ב' כוללים גימטריא יוסף. שהוא בסוד חי עולמים דאחיד בשמיא ובארעא. כנודע ועיין להלן ערך אל חי. ועיין ערך חיים. תמצא טעם מתוק:

מלוי אלהי"ם דההין ברבוע. עולה למנין אלף ואחד 1,001. נראה לי לפרש על פי זה הפסוק (שיר ח, יא). כרם היה לשלמה וגו' איש יביא בפריו אלף כסף. האלף לך וגו'. יבואר עם מ"ש בשלחן [של] ארבע [שער א' ד"ה ברכה ג'] שתתקכ"ו מיני יין היו בעולם. כמנין תירוש"י42. וכולן נתקלקלו חוץ מאחד. והענין הוא כי מלוי אלהים דההי"ן ברבוע, עולה כנ"ל [אלף ואחד]: והם גבורות יסוד דאמא המתפשטת בעקב דלאה. כמו שהאריך בזה בספר יין המשומר בשם האר"י [בספר אוצרות חיים דרוש רחל ולאה]. ושם יש משום מגע גוי. גימטריא נסך, וכן סמא"ל [עם הכולל, ונסך] עם ב' כוללים. לכן כולם נתקלקלו מנגיעת ואחיזת החיצונים. חוץ מאחד. היי"ן גימטריא ע"ה. וכשתגרע אותו מאלף ואחד כנ"ל נשאר תתקכ"ו. זהו שאמר הכתוב (שיר ח, יא) כרם. גימטריא עשר הויות. כללות האצילות. היה לשלמה. יסוד דאמא כנודע. בבעל המון. עולה רג - ר, מלוי אלהים פשוט, ג' יתר, כנגד ג' כוללים. הן שרשן של הגבורות. למעלה ביסוד דאמא. בטרם צאתן למטה. ובשרשן הן כולן חסדים. שאין שם נגיעת החיצונים. נתן הכרם לנוטרים. שירדו בעקב לאה. ומסרן לשומרי הכרם. שיזהרו בהן ממגע גוי. כדי לזכות איש יביא בפריו אלף כסף. שיחזרו הגבורות. ויהיו חסדים גם שם. כדי לבטל הקלפות משם. ע"י שומר תורה. הם נוטרי כרמו. ויטלו שכר הרבה. אבל לא עלה בידם אלא אחד. היין המשומר בענביו. והוא רבוע פשוט. והוא האלף לך שלמה. שם נשארו חסדים. אבל ומאתים. רבועו של פשוט. הוא לבדו לנוטרים:

אלהים מלא כזה. אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם: עולה אש הגבורות והדינים הם אש:

אלהי גימטריא האם - בינה:

אלהיכם גימטריא עול מלכות שמים.

אלהי נכר הארץ גימטריא ס"מ ולילית עם הכולל, מקביל לעוברי ברית. וכן תורה עם הכולל:

אל זועם גימטריא אל הויה אל אדני [עם הכולל] שהם סוד בי"ע. שבהם הדינים מתגברים כנודע:

אל חי עולה בחשבון מ"ט. כי הוא יונק ממ"ט שערי בינה. הוא ביסוד דידה. היא אלהים חיי"ם. גימטריא בינ"ה עם הכולל:

אלוף גימטריא בן אדני. שרשו משם אדנות. שנבנה משם ב"ן כנודע. והוא סוד ה"א אחרונה של שם הויה במלוי ההי"ן. והיא דינ"א דמלכותא. דינא רפיא. שמקורה מגבורה. שם אלהים. ומתמתקת ע"י שם הויה במלוי הנ"ל. שבו ב"ן אדנ"י (היינו דאמור רבנן (סנהדרין צט, ב) כל אלוף מלכותא בלא תגא. שהיא קטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים בכתר אחד. ונגזר עליה המעוט. נשארה בלי כתר) זה שאמר הכתוב (משלי טז, כח) ונרגן מפריד אלוף. שמפריש שם אל. שהוא בחסד. מן פ"ו (שם אלהי"ם מבגבורה) ומונע היחוד והביסום. והמבין דבר מתוך דבר, יוכל ליישב בזה גם הכתוב (ירמיהו ג, ד). הלא מעתה קראתי לי אבי אלוף נעורי אתה. הכתיב והקרי צדקו יחדו. המשכיל יבין:

אלף (לשון מאורי אור) בכל מקום בסוד אל שדי (כבר נזכר לעיל, אל שדי. הוא יסוד גימטריא פ'. היינו אל פ'. אלף) גימטריא שם זה עם הכולל. במלואו כו'43. וממנו סוד אלף הרים44 (נראה לי הם אברהם יצחק וישראל. שקראם הכתוב הרים. שמעו הרים את ריב ה' (מיכה ו, ב)45. שכך הם בגימטריא אלף. וג' יתרים כנגד שלשה שמותיהם. ושאין קורין אבות אלא לשלשה (ברכות טז, ב). וזה שאמר הכתוב (שמות ו, ג) ואר"א אל אברהם וגו' באל שדי, במלויו46, אברהם יצחק ישראל. עיין עוד ערך אברהם:

אליהו זכור לטוב גימטריא סנדלפון עם בן דשכינתא. היא שם ב"ן. מקננא באופן:

ד' פעמים אליהו%. גימטריא פינחס. ויש בו רמז למ"ש חז"ל (ברכות ד, ב) שטס את העולם בארבע טיסות47:

אילנא דחיי. עיין ערך עץ החיים:

אליעם עולה בחשבון קנא עיין ערך בת שבע:

אלמני חסר ב' פעמים בכתוב48. גימטריא סמא"ל:

אל זר מקביל רחל49:

(* אלף בסוד פלא העליון כתר, שכולל עמו חכמה בינה, בסוד ואאלפך חכמה (איוב לג, לג) אלף חכמה אלף בינה (שבת קג, א), ב' פעמים אלף גימטריא (תהלים סח, יח) רכ"ב אלהים, רבותים (ב' פעמים אלף עולים לאלפ"י רבב"ה בכתר50), אלפי (הם שני אלפים אלו שקדמה בהם תורה) שנאן (שור נשר אריה, הנו"ן רומז על אד"ם, עולה מ"ה. עם ד' כוללים וכולל דכולל הרי נ', הם המרכבה) ה' בם וגו', המדבר בהגלות ה' בפמליא של מעלה למתן תורה51*.

אלף כסף (בראשית כ, טז). כנ"ל לילית מחלת גימטריא הכי עם ב' כוללים. והן שתי נשים זונות. שבאו אל שלמה אחר שישב על כסא ה' והכניסן. כמ"ש בספר הזהר (ח"ב קעח, ב). ועי' מה שכתבתי בס"ד בהגהותי סוף תקון עשרין52:

אלפים גימטריא קסא (הוא כסף עם הכולל. דאלף הנ"ל) הוא מילוי אהיה דיודי"ן:

לאלפים באתב"ש. עולה לחשבון מלכות:

אל שדי גימטריא משה53. ועיין ערך שכבת זרע54 והבן. ומקבילו אלהים אחרים שאל שדי מכניעם. והוא בחינת יסוד ודאי. דכליל עטרה בגויה. היינו דקאמר יעקב. סוד תפארת. אל שדי נראה אלי בלו"ז [בראשית מח ג]. הוא מ"ה דתפארת. גוף וברית כחד חשיבי (זהר חלק ג רכג, ב). בארץ. היא מלכות. ועיין ערך ארץ כנען. ועיין מה שכתבתי בס"ד בערך יסוד:

אמא. נראה לי לומר שהוא כנגד ב' פעמים אהיה השניים. שנאמרו למשה (שמות ג, יד). והם רומזים בחכמה ובינה. גם רומז מלוי זה בשם מ"ב:

אמון גימטריא מה בן. הוא שם הויה, ואהיה אצלו אמון (משלי ח, ל). משחקת (לוית"ן זה יצרת לשחק בו (תהלים קד, כו) כמה דאת אמר והנה יצחק מצחק (בראשית כו, ח)) בכל עת. זווג מתמיד כשני האלפים (בסוד ועושה חסד. לאלפים. נצח הוד ב' ברכיים) עד שלא נברא העולם. -שהיתה אצלו אמון. הוא שאמר שעשועים יום יום (שני ימים של הקב"ה) וכן בשני אלפים תורה. היינו משחקת בתבל ארצו. ושעשועי את בני אדם. והוא ג"כ מה שכתוב אחריו (משלי ח, לד). לשקוד על דלתותי יום יום. דייקא (ועכשיו אין להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה (ברכות ח, א) (הכלה העליונה. השוכנת במקום למודי ה') לשמור מזוזות פתחי. הם פתחי בתי כנסיות ובתי מדרשות. שהן מטולטלות זעות ונעות. ואינן קבועות. לפיכך הן צריכות שמירה יתרה. שמקבילו אמו"ן מנא55. שרה של מצרים56:

אמונה. עיין ערך ק"ב:

אמן גימטריא של שילוב הידוע יאהדונהי: ומה שאמרו (שבת קיט, ב) העונה אמן בכל כחו גימטריא אלהים (שמתמתק בכך בשרשו) יהיב תוקפא לקרוע גזר דין של שבעים שנה. הוא בסוד שרשו. יין הנתן בשבעים (עירובין סה, א). המשמח אלהי"ם (שופטים ט, יג). ומתבשם הדין הנגזר משם.

אמנה גימטריא אל אדני. משבית כח מולך והוא שרמזו ז"ל (סנהדרין נו, ב) אין צו57 אלא לשון עבודת אלילים:

אמת נקרא ז"א. תתן אמת ליעקב (מיכה ז, כ). איש תם (בראשית כה, כז) עם הכולל. מ"ה דאלפין הוא עשורו. ואחד היתר במ"ה. כנגד אל"ף הנוספת באמ"ת. וגימטריא תהלה לדוד. עיין בזמר שלי למוצאי שבת בסיום בית דוד58:

אני כנוי לנקודת ציון. בחינת גופא (עיין ספר הזהר בשלח. נ"ב ע"א), ונראה לי שהוא בבחינת גלות. כמו שאמר הכתוב (יחזקאל א, א) ואני בתוך הגולה (על נהר כבר. ברך סוד אבר"ך. הוא נהר פרת. שמימיו פרים ורבים. ומכיפיה (שעושה כפה) מיבריך (בכורות נה, ב)), ויניקתו מאין מגיד (ממשיך. מלשון נגיד ונפק59) מראשית אחרית60 דבר. טוב אחרית דבר. מראשיתו (קהלת ז, ח). מחמת ראשיתו. כשהוא מושפע ממנו. נסוכה מראש מקדמי ארץ (משלי ח, כג):

אלף נון יוד גימטריא רחל:

אנכי כנוי ללאה ודאי.

אנכי גימטריא כסא עולם הבריאה כנודע. אמא מקננא בכרסיא:

אנכי גימטריא יסוד עם הכולל. היינו דאיתא בספר הזהר פרשת נח (ח"א סה, ב) אני אנכי כולא חדא. בסוד לבנת הספיר. אולי הוא בחינת יסוד דמלכות. או מלכות דיסוד:

אנדרוגינוס גימטריא זכר ונקבה כבאורו. ועיין עליית הלשון61:

אנוש גימטריא ספירה עם ב' כוללים. כי הוא כולל עמו אדם שת. כתר חכמה בינה כחדא חשיבי:

מה שכתב בעל יאיר נתיב [על מאורי אור, אות קד] בשם הרב. אנוש בנקבה. נראה לי שרצונו לומר כשהוא במלאפו"ם. כאב אנוש (ישעיהו יז, יא). אנושה מכתך62. ואולי על שהיה גם אנוש תש כח כנקבה. לכן אז הוחל וגו' (בראשית ד, כו). אך מה שהוסיף בעל יאיר נתיב מדעתו. אישים בסוד נוקבין. הוא שבוש מבואר. כי הם שני הפכים:

אסיא גימטריא ע"ב. היינו אוקיר לאסיא63:

אסנת עיין ערך פוטיפרע64:

אסתר גימטריא שושנה. וכן אדנ"י מלא. בהסרת מספר עשר. כנגד י' אותיות המלוי (כזה. אל"ף דל"ת נ"ן י"ד) עולה תרס"א. עיין עוד ערך הדסה: וערך אכתריאל:

אפ"ד כשהוא חסר. גימטריא פה תורה שבעל פה: וגימטריא מילה עטרה לראש צדיק, ותורה שבעל פה קרינן לה [תקו"ז י"ז ע"א], לכן לא יזח החושן מעל האפ"ד (שמות לט, כא).

אפן (מרכבותיו (שמות יד, כה)) גימטריא סמא"ל. הוא שאמר הכתוב [שם] ויסר את אפן. שסר כח מרכבות סטרא אחרא:

אפרים עם האותיות גימטריא ג' פעמים הויה ג' פעמים אלהים:

אפרים ומנשה גימטריא כראובן ושמעון הוא דבר הכתוב (בראשית מח, ה) ממש: הרי גימטריא ברור מן התורה65:

אצטגנינות גימטריא כתר:

אצטגנינות גדולה (שהיתה בלבו של אברהם אבינו (בבא בתרא טז, ב)) גימטריא כתר הויה אהיה זו ודאי אצטגנינות. אין גדולה ממנה:

אצילות מלשון אצילי בני ישראל (שמות כד, יא) (כתרגומו רברבי בני ישראל), ומלשון ויאצל מן הרוח (במדבר יא, כה) כמדליק מנר לנר. ונראה לי שהוא גם מענין אצל, כמו אצל המזבח (ויקרא ו, ג), כלומר קרוב וסמוך למאציל, דבוק ואדוק עמו, כשלהבת בגחלת: שוב מצאתי ראיתי כדברי בפירוש רמב"ן עה"ת פ' בהעלותך [שם]. וכך כתב בשרשי רד"ק [שורש אצל]:

גם היא ענין השפעה והזלה מן המקור. ואינו נמלט גם משתוף התנצלות. כענין ויתנצלו בני ישראל את עדים (שמות לג, ו), ויצל אלהים את מקנה (בראשית לא, ט), שהוא התרוקנות הדבר שממנו בא, ונמשך ונתפשט מאתו משם והלאה. אלא שחלוק הוא מענין הריקנות וההנצלה, במה שהדבר הנצל ונרוק ממקורו ומהתחלתו, הוא נפרד ונפסק ממנו לגמרי. והמקום שבא משם, נתרוקן בהחלט. משא"כ בהאצלה. עם שבא כמו כן בהרקה ממבועו, מכל מקום אינו מניח המבוע והמעין שיצא ממנו, ריקן כלל. ואינו חסר כלום (כלהב מלהב) ואינה פוסקת המשכתו <ממקור> נביעתו (כנחלים נטיו (במדבר כד, ו) ונמשכים מן הים. והים איננו חסר, כהדלקת נר מנר) אבל הוא דבק עמו תמיד, ויניקתו לא תחדל. והוא כעמוד של נצוק חבור. מתמיד בלי הפסק. ולזה באה האל"ף נוספת בו. להורות גם ענין אצל. אשר בחמ"ש נקודות. לומר שהוא אצל מאצילו. לעולם מתאחד בו. לא יפרד מעמו. וזוהי ג"כ הוראת אצילי. לשון ראשות. כי הוא ודאי ראשית. ראש וראשון בהוצאת הכמוס. והכל הולך אל מקום אחד. בהבנת המכוון ובאור המלה. וקרוב בענין שורש תיבה זו. אבל מה שאמרנו כמדליק מנר לנר. הוא רק בדרך השאלה. אינו אמיתי בעצם הדבר. כי הנר הנדלק נפסק הוא מנר הראשון שהודלק ממנו. מה שאינו בענין שאנו בו ח"ו. שאין בם פרוד.

האצילות גימטריא ישראל עם הכולל. כי הוא בסוד66 בכרי (ישראל) אריך עם הכולל: עיין סולם בית אל67:

אריה אל הימין (יחזקאל א, י). גימטריא גבורה כי החסד כלול בשמאל. ושמאל בימין (הוא שאמרו האלהיים (ברכות יא, ב) שצ"ל מדת לילה ביום ומדת יום בלילה) שכן גבורה גימטריא ג' פעמים חסד, הוא סוד שם המפורש. דויסע ויבוא ויט (שמות יד, יט). ג' פעמים ע"ב:

אריך (גימטריא רל"א שערים. שמהם נמצא) עם הכולל גימטריא רל"ב ד' מילואי הויה. <כי> אני ה' רופאך [שמות טו כו]. ר"ת אריך. דכל אסוותא מניה נפקא. ארוכה היא (ירמיה כט [כח]), רפואה:

ארץ כנען. גימטריא לילית. וראשי תיבות דשבעה עממין [שהם כנעני חתי אמורי פריזי חוי יבוסי וגירגשי] גימטריא [סמא"ל]68 , (כנען). עוד טעם שנקראת לעולם ארץ כנען (אפי' בזמן שהיו ישראל יושבים בה) ראשי תיבות כנור נעים עם נבל (תהלים פא, ג) (עיין ערך אברהם). וכן עולה ראשי תיבות של ש'ירו ל'ה' ש'יר ח'דש, גימטריא אברהם יצחק יעקב שרשי נר"ן שבאדם. ובהסתלקם ממנו בחטאו. נקרא חלל רשע (יחזקאל כא, ל) במספר שוה:

ארץ הכנעני גימטריא מלכות.

ארץ הקדושה גימטריא אשתי זה הוא שאמר יעקב (בראשית כט, כא) הבה את אשתי ואבואה אליה. לכן צוה על קבורתו להכניסו לארץ ישראל:

ארץ ושמים עולה בגימטריא שוה עם ד' מילואי הוי"ה וד' מילואי אהי"ה (שמהם יצאו בחינות זו"ן. שהם ודאי ארץ ושמים כנודע) עיין עוד ערך פותר:

ארץ גימטריא ג' פעמים מ"ה ב"ן. כנגד ג' מקומות שיש לארץ העליונה זווג. בדרך עלייתה בקו האמצעי. שהם דעת. תפארת. יסוד:

אראריתא מספרו עם הכולל. כשם הפסול המודח הידוע שר"י. שיצא להפך המלכות למינות. והשחית רבים בחלקלקות. אולי נתלין כת המינין שלו גם בזה השם, (ועי' יאיר נתיב [אות קע"ה] מביא מ"ש בעץ חיים על שם זה ע"ש69) לכן קדמתי אותם. ולא נמנעתי לכתוב דבר זה. להודיע שבכל מקום שפקרו המינין. תשובתם בצדם. כי לפי דעתי רמז בעץ חיים בזה כנבואה קטנה. ראה ולא ידע מה ראה), שיורד למדרגה תחתונה שבשאול ר"ל:

אשה מקור הדינין. הוא שאמר הכתוב (קהלת ז, כו) ומוצא אני את האשה וגו' מצודים וחרמים. היא בחינת אשה רעה. נגדה היא אשה טובה. לית טב מנה. יראת ה' היא תתהל"ל (משלי לא, ל). בסוד אשה לה' (שמות כט, יח). עיין ערך ברית. גם ערך תורה:

אשה גימטריא ציור שבה מצטייר הולד. והמלכות היא צורת תמונת כ"ל. כל. בחינת צדיק (באמונתו יחיה70 זרע) והיא תמונתו. ומולידה על ידה בדומה. <והיא אשה לה'> וגימטריא כפרה עם הכולל. כנ"ל. הוא שאמרו ז"ל (חולין ס, ב) הביאו עלי (דייקא, ל"א לי. ונתקשו בזה המפרשים מאד כידוע) כפרה71:

אשה גימטריא עולם קטן (וכן מורגל בפי כל חכמי קדם. לקרוא האדם כך. לא לחנם) שעל ידו נבנה העולם הלז:

אשפה הוא סוד מה שאמרו רז"ל האלהיים (חגיגה טז, א) משל למלך שאמר לעבדיו בנו לי פלטין על האשפ"ה. מקבילה דשכינה (מן השפ"ה ולחוץ. רגליה יורדות מות (משלי ה, ה). סביב רשעים יתהלכו (תהלים יב, ט). בסוד <מלכות> דמיתו. קלפה קדמה לפרי (משם נתברר שם ב"ן. היא פלטין ודאי. היכל מלך. למלא אשפתו כחצים ביד גבור) סתם אשפה. יש בה צואה. ממנה יצאה צואה רותחת. צבי מודח שנולד בשנת שפ"ו לששי. בעו"ה רבים רצים אחריה לבאר שחת. שקעו עד צוארם באשפה זו העשויה להפנות. ועת בוא עת בית ה' להבנות. במהרה בימנו כן יהי רצון אמן:

אשר יהיה בימים ההם (דברים כו, ג), בגימטריא מם למד כף ואו תיו: יהיה בימים ההם גימטריא יעקב. הרי הדבר מכוון מאד. כי הוא י'וצרה הוא ע'ושה הוא ק'ונה הוא ב'וראה:

אָתֹן (חסר ו"ו הוא72), גימטריא ישמעאל73. כי חמר (גם הוא חסר), נאחז באברהם. ועל זה אמר יעקב (בראשית לב, ה) ויהי לי שו"ר. זה עש"ו. מלויו עולה שו"ר. וחמ"ר. זה ישמעאל. שכוחות דיני סטרא אחרא הנאחזים בימין ושמאל דקדושה. נכנעו לו74:

אתרוג הוא פרי עץ הד"ר75. טוב רע. עיין שער התחתון דבית האלהים76. (* ועם ב' כוללים וכולל דכולל הוא תרי"ג כמנין את האור (בראשית א, ד), והוא שאמרו רז"ל (בראשית רבה טו, ח) שהוא עץ הדעת את בחינת הנוקבא בסוד את ה' אלהיך תירא (דברים כו, ג), האור אספקלריא דנהרא, כי טוב זה צדיק *).

הערות ר' אלימלך צוויבל (תשע"ו)עריכה

הערה 9: ז"ל שם: אך לבעל מצת שמורים מצאתי בענין כתיבת תפלין שתהא האל"ף וכו' גם הביא בסוף לשונו כו' שיש עושין צרות היו"ד שעל האל"ף כעין זיין וכו' ונוסף עליהן צורה חמישית כנ"ל , ועוד בה צורה ששית הובאה בעץ חיים פ"ד משבירת הכלים והוא כך דהיינו ב"פ י"ו, אבל בודאי לא נתכוין שתכתב האלף כך בסת"ם, אלא שבדרך הרמז הקו האמצעי חלוקה לשני ווין, שוב מצאתי ראיתי למקובל מפרש תקוני זוהר כתב על לשון הקדמת התקונים (ה' סע"ב) וכולא א, ז"ל ובא לומר עוד כי האלף גם כמו יה כזה [ציור] שהיוד העליונה והקו המשוך הוא כעין ד והיוד בתוכו כעין .

הערה 10: ראה עקיצת עקרב דף י"ג ז"ל: וכבר ראית ושמעת ג"כ מטיב שמות משותפות ומושאלות, הנמצאות בלשון הקודש, בכל הלשונות, בוא ואראך עוד דוגמתו, ידוע ששם פועל תאב בלה"ק מורה בהנחתו הראשונה ובעצם, על ענין חשק ותאוה, ופעם נמצא יורה על הפכו, הלא הוא בעמוס (עמוס, ו) מתאב אנכי את גאון יעקב, שכן חברו מלמד עליו, וארמנותיו שנאתי, וכן ואמר אח, הוא אנחה, והאח ראתה עינינו הוא ענין שמחה, מלבד גזרות אחרות מורות הפך הפעולה, וכן בגזרת אבה בלה"ק ענינו רצה, ובערבי פירושו מאן, כמ"ש במורה (פכ"ט משני) ונודע שלשון ערבי תולדות העברי הוא, והנה שא נא לפשע שא נא חטאתי, שא נא לעון, וזולתם רבים, הם הפך ונשא עונו, עונו ישא, תשא את עונה, ודומיהם רבים.

הערה 11: דב"ש גימטריא כפר"ה גימטריא אש"ה. עי' להלן ערך מלאך המות בהערה ממש"כ בסידור "זה סוד מה שאמר הכתוב מה מתוק מדב"ש, היא האשה הממותקת". וע"ע ערך אשה הב'.

הערה 12: אלמנה היא המטרנותא, וכיון שהצדיק הוא שאבד, עליו מוטל לתקן, ולכן הביאו "עלי" כפרה, ועליו מוטל, ולב אלמנה ארנין.

הערה 13: כ"ל היא בחי' יסוד, דב"ר בחינת מלכות, וכן הדס היא צדיק יסוד, דצדיקים נקראים הדסים, ותאבים להיחוד של כ"ל דב"ר.

הערה 14: צ"ע כי הגימטריא עולה בלי הכולל וכוללם.

הערה 15: עם האותיות. ועי' להלן ערך רוגז.

הערה 16: ז"ל: שמע מפלאות תמים דעים הם אמרו (עי' ילקוט ראובני פרשת תולדות) אברהם גימטריא ט' הויות וכו' ונראה לי הטעם לפי שאברהם אבינו ע"ה הוא סבא קדישא כידוע, ואף על פי שמדתו חסד, מכל מקום שרשו בספירת חכמה קו ימין, ממנה יחשבו תשעה ספירות עד תומם, שכל ספירה הוי"ה כנודע, וי"ד היתרים שבשם אברהם יראה לי שרומזים לשם דוד שנטל המלכות שהיא הבת שהיתה לאברהם אבינו ובכ"ל שמה כידוע והיינו בחכמה יסד ארץ, באבא יסד ברתא, ועוד להורות על היד הגדולה שנטל לחלקו.

הערה 17: עי' להלן ערך מגן.

הערה 18: ונתן ארצם לנחלה, נחלה לישראל עמו. (שם).

הערה 19: ז"ל: וסוד "מגן" הוא בגימטריא "כח אדני" כי הוא הנותן למדה זו כח לעשות חיל, והכל ברשות "אדון יחיד" במספר שוה, ולכבודו היו משתמשין במקדש בכל יום בתשעים ושלשה כלי כסף וכלי זהב (תמיד ל' ע"א) כי המקדש גם הוא מושפע הימנה בסוד השביעיות, שאילו זכינו להרמת ראשה של מלכות שמים בהנהגת המקדש לא היה חרב לעולם, ועשו להם דוגמא במספר הכלים בלבד לסוד מג"ן שהוא בגימטריא "יהו"ה בהיכל" וכן "אלהי דוד אביך" האמור לחזקיהו (מ"ב כ ה), וכן מרבה "מחילה" וכמהו נחלה לישראל עמו, וכפל נחלה באותו פסוק הוא בגימטריא "מקום" כבודו.

הערה 20: של אדנ"י, (גימטריא ה"ס).

הערה 21: בסולם בית אל (חווק ב' עין א') וה' בהיכל קדשו הוא סוד הרמוז לשם אדנות עצם מעצמו המתפשט ונעשה לו היכל כגימטריא שלו וכו' וזה שמו מורה האדנות והמעלה, ומילוי שלו עולה תרע"א לשון שער בארמי, כי הוא השער לה' לבוא אל המלך פנימה צדיקים יבואו תרין, צדיק עייל צדיק נפק.

הערה 22: "ביה" הוא ב' יה, ב"פ יה במילוי, יו"ד ה"י יו"ד ה"ה גימטריא אדנ"י.

הערה 23: שער הכוונות כוונות ק"ש דרוש ו'.

הערה 24: וכן י' פעמים י"ט גימטריא צל"ע.

הערה 25: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה וגו', ב' סמוכים בכתוב, וג' רצופים בתורה.

הערה 26: ז"ל: אוז שבבית אומרת, הודו לה' קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו, שירו לו זמרו לו, שיחו בכל נפלאותיו. הוא המשורר ומרנן שבעופות טהורין, כמו שאמרו חכמינו ז"ל, הרואה אוז בחלום יצפה לחכמה, שנאמר (משלי א כ) חכמות בחוץ תרונה, ומהאי טעמא אמרו בפרק עגלה ערופה (סוטה מ"ח ע"א) רב הונא בטיל זמרא, קם מאה אווזי בזוזא כמו שכתב בחדושי אגדות, לכן לו נאה לומר שירו, אכן עדיין אני צריך להודיעך, כי לא לחנם אמרו הרואה אוז יצפה לחכמה כי כל דבריהם בחכמה נפלאה, אבל באמת אוז זה דוד בעצמו, שמספרו כשמו שמדתו חכמה תתאה, לפיכך בודאי יצפה לחכמה, והוא שתיקן זה המזמור ונתנו בראש להודות לה' כשהביא ארון האלהים אל מקומו אשר הכין לו ככתוב בדברי הימים (דה"א טז, ח) זהו אוז שבבית הנזכר כאן הוא המשורר הגדול החסיד נעים זמירות ישראל, שבבית ה', ששם נאמר זה המזמור וכו'.

הערה 27: שבה היה אחיזת האויב וצר הכולל לבני אדם. (כת"י).

הערה 28: בתורת הקנאות דף ע"א עמוד א' ז"ל: איו"ב, חו"ה, מלוי מ"ה, נראה לי זה פירוש הכתוב (ירמיהו ל, ד) כי מכת אויב הכיתיך, מוסר אכזר"י רח"ל (נוק' דיעקב שופריה דאדה"ר) מוסר יסרתו אמו, שממנה יונקת דיניה, שהיא חרב נוקמת נקם ברית, היינו דמסיים רחל מבכה על בניה, כי איננו, אין האיש בביתו, ועיין מה שכתבתי בס"ד בלקוטי אורות [ציצים ופרחים כאן].

הערה 29: ויסרו כתיב.

הערה 30: בתורת הקנאות דף ע"א עמוד א' ז"ל: קדי"ש, שחו"ק, כי הוא מכרית הקלפות, וזש"ה (יחזקאל לח, כג) והתגדלתי והתקדשתי, ואז שחוק (לוית"ן) לפניו, נגד שחוק הכסיל דטחול.

הערה 31: עי' ברכות ג' ע"א.

הערה 32: בכת"י.

הערה 33: כח"ב חג"ת נהי"ם בגימטריא מתו"ק, כמוש"כ בסולם בית אל.

הערה 34: שיר השירים ז ה, עיניך בריכות בחשבון.

הערה 35: תהילים פד יב, כי שמש ומגן ה' אלקים.

הערה 36: בספר מאור עינים לרע"פ פרק מ"ו כתב: ומשמו של הר"ר עובדיה ספורני שמעתי דברים אלו, בחושן היו שני שמות אשר בהסתכל הכ"ג באחד מהם שהוא שם האורים היו מאירות האותיות אשר בהן יצורף המענה, ולפי שעדיין חבור אותן האותיות יתכן להיות על פנים שונים היה אחר כך מסתכל בשם התומים שהיה מתמים האותיות ומשלים שכלו של כ"ג לצרפם כתקנן לפי המענה עכ"ל. וכתב שם רבנו על הגליון: דברים הללו ראשיתם לקוח מרמב"ן על התורה, ועי' מ"ש בס"ד בלקוטי אורות אשר לי דרך רמז.

הערה 37: "אל חי" הוא יסוד, דוד הוא מלכות.

הערה 38: שיר השירים ד ד.

הערה 39: ואם בימי אחשורש (בחסרון אות הנוח - גימטריא שבתי צבי) גם ושתי בחילוף אות השפה הוא שבת"י, המן בן המדתא צורר היהודים גימטריא שוה עם שבתי צבי משיח.

הערה 40: בסידור בברכת רפאנו כתב: רפואה שלמה לכל מכותינו, אין לך אדם בריא שאין בגופו מכות ופצעים פנימיים, אף אם יש חזקי טבע שאינם מרגישים, או בסיוע עליון המנצח, ואין בעל הנס מכיר בנסו.

הערה 41: ועיין להלן ערך נוגה ובהערה שם מהגהות רבנו לתיקוני זוהר.

הערה 42: ותאמר להם הגפן החדלתי את תירוש"י (שופטים ט יג).

הערה 43: היינו אל שדי במילואו עם הכולל גימטריא אלף.

הערה 44: באיוב (איוב מ, כ) כי בול הרים ישאו לו, וברש"י ז"ל: ובספר תהלים כתוב בהמות בהררי אלף, אלף הרים נשאו לו יבול ובכל יום רועה את כולם.

הערה 45: בסידור בתפלת ובא לציון כתב: אברהם יצחק וישראל, כתבתי במקום אחר [הכוונה למש"כ כאן] שהם אלף הרים המצמיחים חציר לבהמה העליונה שרועה אותם בכל יום, שהם קרוים הרים מוסדי ארץ, וכך הוא גימטריא שלהם אלף ושלשה כמספרם.

הערה 46: אל"ף למ"ד שי"ן דל"ת יו"ד עה"כ, גימטריא אברהם יצחק ישראל וג' יתרים כנגד שלשה שמותיהם, הוא מספר אלף.

הערה 47: וכ"כ בהגהות לחומש סוף פרשת בלק, ראה בערך פינחס בהערה.

הערה 48: (מלכים ב ו, ח) , (רות ד, א).

הערה 49: עיין בערכו.

הערה 50: רבותים היא אלפי רבבה, והיא בכתר.

הערה 51: כסיום הפסוק סיני בקדש.

הערה 52: דף נ"א ע"ב, שורה כ"ה וז"ל: בתוף ומחול חסר מן הספר, ונ"ל שהם רומזים על שתי נשים זונות הידועות, כמ"ש בספרא דצניעותא [ח"ב קע"ח ע"ב] על הפסוק [מלכים א' ג טז] אז תבאנה, לפי שבימי שהמע"ה נכנעו הקלפות תחת השכינה, שם האחת, בגימטריא ת"ף ידועה, וזה ותקח מרים הנביאה את התף בידה, והשנית כמשמעו של מחול, והיא בת ישמעאל, ונקראה בשם דכר בההוא זמנא.


הערה 53: בתורת הקנאות דף ע' עמוד ב' ז"ל: אל שדי, גימטריא מש"ה, הס"פר, מבטל אלהים אחרים, שמד"א, חרו"ן א"ף, ולפיכך נקבר מול בית פע"ר, עה"א גימטריא הכי הוה, וכן משה עם הג.., והוא הכה את המצר"י (ועי' ספר הזהר על הפסוק ויגזול את החנית מיד המצרי).

הערה 54: עי' ערך אלף. ובברכת עובד אות ט' כתב: שכב"ת זר"ע עם הכולל עולה אלף, גימטריא אל שדי, גימטריא משה במילואו, וכו'. ועיין ערך סוחרת בהערה, הובא שם.

הערה 55: הנני פוקד אל אמון מנא ועל פרעה ועל מצרים וגו' (ירמיהו מו כה).

הערה 56: עי' רש"י שם.

הערה 57: גימטריא מולך.

הערה 58: ז"ל שם: ולהיות נחתם ויצא בנין הלז בבית דוד המלך עליו השלום, אשר נתן נפשו על הבנין בית אלהי יעקב, לכן אשירה נא שירת דודי, (הוא דוד, וי' רומז ליעקב דה"א לא מתערא אלא בוי"ו, ברזא דוזכרתי את בריתי יעקוב מלא, ולכן אומרים גם כן פסוקי יעקב וכו' ע"כ. והזמר שם מיוסד על חיבור יעקב ודוד עי"ש.

הערה 59: דניאל ז י.

הערה 60: ישעיה מו י.

הערה 61: במגדל עוז דף קנ"ח ע"א (דפוס זיאטמיר) ז"ל: מלת אנדרוגינוס מחוברות מן אנדרו, שהוא זכר ביוני, ומן גיני שהיא הנקבה בלע"ז יוני, כמאמרם ז"ל שמעת מימיך אנדרופי, גיני גיניא, וכו' ר"ל בריה שי"ל זכרות ונקבות, וסמ"ך שבסוף התיבה הוא סימן התואר ביונית רגיל מאד. אך עוד דבר נפלא במלה זו, שכן עולה גם מספרה בגימטריא כבאורה.

הערה 62: לשון הפסוק מיכה א ט אנושה מכותיה.

הערה 63: ירושלמי תענית פ"ג ה"ו. ובתנחומא מקץ פי"ד התחיל להקדים ולהתפלל וכו' וכן אמר המשל אוקיר לאסיא עד דלא תצטרך ליה.

הערה 64: ז"ל עמק המלך שער יד פרק קי"ח, והנה פוטיפרע עולה כמנין תנ"ה שהם ג' מילואי שם אהי"ה, וידוע כי מילוי בגימטריא אלהי"ם שהוא דין, לפיכך הרחיקה יוסף הצדיק [אשת פוטיפרע] ולקח את אסנת, שהיא התפשטות לאה למטה, כשהיא נכללת ברחל במקום יוסף הצדיק, שהוא יסוד זעיר בסוד הרכנת אמא. גם פוטיפרע הוא סוד הדינים, שהם אחוריים של ע"ב מ"ה ב"ן, שהם קפ"ד קמ"ד ק"ל, כזה, יו"ד, יו"ד ה"י, יו"ד ה"י וי"ו, יו"ד ה"י וי"ו ה"י, עולה קפ"ד שהוא אחוריים של ע"ב. ואחוריים של מ"ה עולה ק"ל, כזה, יו"ד, יו"ד ה"א, יו"ד ה"א וא"ו, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. ואחוריים של ב"ן עולה קמ"ד, כזה, יו"ד, יו"ד ה"ה, יו"ד ה"ה ו"ו, יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. ועם ד' אותיות השם והכולל עולה הם בגימטריא מנין פוטיפרע. ולא רצה להדבק באחוריים שהם דינים, ודבק באסנת שהיא בפנים, רצה לומר של ג' שמות אלו, דהיינו הוי"ה כפשוטו שהוא פנים, והשני הוא מצפ"ץ שהוא פנים, והג' הוי"ה בריבועו שהוא פנים גם כן, שלא נשתנה אל מילוי עדיין. ועוד הוי"ה דיודין העולה ע"ב, כזה, יו"ד ה"י וי"ו ה"י, ועם הוי"ה דאלפין העולה מ"ה, כזה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, עולה תקי"ח, עם המלה עולה סך הכל כמנין אסנת עם ד' אותיותיה.

הערה 65: עי' בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת מאמר ב אות ב, שנלמד שנצטרך להוסיף הכולל לא יהיה דבר זה קל בעיניך. וע"ע בהקדמה ללקט יושר בשם רבו התרומת הדשן מזה. וראה להלן ערך כולל.

הערה 66: שמות ד כב.

הערה 67: וע"ע ערך בכרי ישראל.

הערה 68: ילקוט ראובני פרשת וישב מספר טוב הארץ.

הערה 69: ז"ל: סוד אראריתא עיין בעץ חיים בדרושי הקליפות פ"ה (עץ חיים/שער מ/דרוש יג) וז"ל אם תמצאו שם תחתון מאוד הרומז אל הכתר כמו שם אראריתא וכו' ע"ש.

הערה 70: חבקוק ב ד.

הערה 71: עיין ערך כפרה.

הערה 72: ויחבוש את 'אתנו' (במדבר כ בכא), וכן ויחבוש את 'חמרו' (בראשית כב ג).

הערה 73: וכן ישמעאל עם ו' אותיות גימטריא אתון (גלגולי נשמות לרמ"ע ח' אות ה').

הערה 74: בטעמי המצות פרשת כי תצא מצות לא תחרוש בשור וחמור יחדיו, דע כי שור הוא נגד סמא"ל וכו' והוא נכנע ע"י יצחק דקדושה הכלול באברהם אבל לילית היא חמור קליפות ישמעאל ונכנע ע"י אברהם בסוד ויחבוש את חמורו וכו'.

הערה 75: הד"ר גימטריא ט"ר ר"ת טוב רע, וכמוש"כ רבנו להלן ערך הדר.

הערה 76: ב' אות ט', ז"ל: אתרוג במלכות וכו' כי פרי עץ הד"ר (טוב ורע) הוא והוא בסוד עץ הדעת והבן.

מהדורת ויקיטקסטעריכה

סוד צורת אות האל"ף - יש בו ארבע בחינות בארבעת ציוריה.

  • האחד עולה ל"ב כזה [ציור] - שיש בו למ"ד ושני יודי"ן‏[1] .
  • השני עולה רי"ו כזה [ציור] - רי"ש על וי"ו עם יו"ד, הוא סוד ריאה .
  • השלישי בצורתו העיקרית כזה [ציור] - שני יודי"ן ווי"ו מתווך ביניהם, הוא סוד כבד .
  • הרביעי כזה [ציור] - יו"ד וי"ו דלי"ת - עולה ך', הוא סוד חזה. מלויו חי"ת זי"ן ה"ה עולה מלכות. וכן יוד ומלויו יו"ד וי"ו דל"ת גי' מלכות. ועי' מור וקציעה סי' ל"ו.


אבגדהוזחט - עולה מה*) - גימטריא אדם דכורא. והיו"ד משלמת בחינת נוקבא.

*) לחשב מספר זה בקלות תצרף ראשיתו עם אחריתו עד שתגיע לאמצע, וכן חלקהו לחצאין. דרך משל אם תרצה לדעת כמה עולה חשבון מן אחד עד עשרה תאחז אחד עם עשרה הרי י"א, וכן תדע שיעלה למספר ב' פעמים י"א הרי כ"ב, מעתה אם תעמוד למנין זה עד מאה, תאמר מיד שהוא נ' פעמים מאה ואחד, ועד אלף, הוא חמש מאות פעם אלף ואחד נמצא עולה חמש מאות פעם אלף וחמש מאות, וכן על דרך זה למעלה עד שהפה יוכל לדבר והלב לחשוב


אבגדהוזחטי - כללם גימטריא כלה ("הן לה' אלהיך" (דברים י, יד)), והיא כלולה מעשרה (י' ספירות).
ומרובעם של עשר אותיות הללו‏[2] - גי' שכינה.


אב - נקרא חכמה דאצילות (פרצוף אבא) בעבור שכולל בינה עמו הנרמזת באות בי"ת, דאינון רעים דלא מתפרשין. ובקוצה של יו"ד דאל"ף נרמז הכתר. תלת מוחין כתר חכמה בינה כחד חשיבי. ולכן אב מספרו ג'.


אבד - נקרא היסוד -- "הצדיק אבד" (ישעיהו נז, א) - דאבד למטרוניתא, היינו דקאמר איוב (הוא מבחינת אביון ואביונה) "ברכת אובד על"י תבוא" (איוב כט, יג) (בסוד הביאו על"י כפר"ה. ומה מתוק מדב"ש11 דקמסיים "ולב אלמנ"ה ארנין"12) אובד אבי וירד מצרימ"ה (גי' שכינה).
אבד מספרו עולה ז', ויסוד שביעי לאמו בינה (אמא אולידא ברא), בן יה, "אם הבנים (יולדת השבעה) שמחה", עקרת הבית (תהלים קיג, ט), כשבעל אבידה מחזר אחר אבדתו, "עד עקרה ילדה שבעה" (ש"א ב, ה).


אביון - גי' הדס (צדיקים נקראו הדסים . ועיין ערכו) כי הוא תאב לכ"ל דב"ר13.


אביר יעקב עם ב' כוללים וכוללם14 - גי' השמי"ם, סודו ידוע בת"ת. ועיין ערך שמים.


אבנים טובות ומרגליות - גי' חכמה בינה תפארת.


אברהם ב' פעמים - גי' מלכו"ת. לכן קרא אליו המלאך אחרי העקידה "אברהם אברהם" ועשאוהו בני דורו מלך עליהם כמ"ש ז"ל על הפסוק "הוא עמק המלך". והיינו נמי דאמרו חז"ל "בת היתה לו ובכ"ל שמה", הוא שם ב"ן, והוא מלכות כנודע , ובמלכות כלול היסוד (בסוד לבנת הספיר. ועיין ערך מלכות). לפיכך גם באברהם יש בחינת יסוד -- אבר מה.


אברהם עולה רמ"ח. הוא שאמר הכתוב "ברגז (גי' יצחק15 - מדה"ד מדת הדין) רחם תזכור" - הוא אברהם בעל החסד והרחמים. גם "תזכור" מלשון זכר והוא גובר על הגבורה בחינת נוקבא בערכו שמקבלת ממנו, ומה דרכו של איש לכבוש.


אברהם - עולה במספרו ט' פעמים הוי"ה וי"ד. עיין סולם בית אל.


אברהם - גי' אוריאל, מלאך החסד והרחמים.


אברהם יצחק יעקב - עולה גי' שוה עם כנור נעים עם נבל. ור"ת של ארבע תיבות הללו הוא כנען, לכן לעולם נקראת ארץ ישראל 'ארץ כנען', היא שמה עד היום, לפי שנתנה לאברהם יצחק ויעקב והם שרש"י נר"ן לאדם הישראלי. לכן בהסתלקם ממנו בחטאו נקרא חלל רשע, גי' הכי הוי (עיין עוד ערך כנען).


אברהם יצחק ויעקב - (עג"כ עם ג' כוללים) גי' התנינם הגדלים. על פי זה יובן לשון ספר הזהר פ' שמיני (ח"ג לט, ב) "את התנינים הגדולים - אלין אבהן".


שרשי שמות אבות השלשה - אברהם יצחק ויעקב - בלי אותיות הנוספות כזה: אברם צחק עקב עולים למספר תרי"ג - הם לבדם זכו לתרי"ג מצות. וכנגדם שלשה יסודות (בחינת חג"ת) אש רוח מים, גי' תורה[3], ושתי דברות מפי הגבורה -- הרי תרי"ג.


אברם ישחק ישראל - גי' בראשית ברא אלהים (פתיחת התורה, שבשבילם עולם נברא ובעבורם נתנה לזרעם תורה). וכן הם בני תורה נביאים כתובים. עיין עוד ערך אהיה וערך אלף.


אגוז - גי' טוב, גנת אגוז, לצדיק כי טוב, וכן הוא בריש תיקון כ"ו (תיקוני זהר ע, א) "אגוז דא צדיק".


אגם -- רבוע אהיה (א אה אהי אהיה) -- עולה דם. דם נעכר ונעשה חלב, נהפך ללבן ולמימי חסד. הוא שאמר הכתוב "ההופכי הצור (על ידי הכאה בצור (עיין בערכו) ויזובו מים חיים - מ"ן) אג"ם מים" כמ"ש בעיר האלהית בפירוש ההלל בס"ד.


אדם - מה דאלפין (מ"ם ה"א עולה אלהים),
ועולה בחשבון דתשע אותיות ראשונות דא"ב. י' היא מלכות - עשירית. י' עשירית לאותיות. היא עשירית לי' ספירות בלימה, היא יחודא דיליה. אד"ם עם י' -- הרי נ"ה במספר (גי' כל"ה). עם מספר האותיות עשר -- סליק לחושבן אדנ"י:
גם שכינה נקראת אדם על שם כך ("כתפארת אדם לשבת בית" (ישעיהו מד, ג)). עיין תקון ס"ב (תיקוני זהר צד, ב). עיין מה שכתבתי לעיל באות האל"ף.


אדם הראשון - גי' משה ואהרן, ועם ארבע תיבות - גי' תורה. הוא שאמרו רז"ל לא נברא העולם אלא בשביל התורה ובשביל משה שכולל אהרן עמו.


אדם - ר"ת א'ומן (בעל אומנות) ד'בור מ'עשה. עוד ראשי תיבות א'והב ד'עת מ'חשב.


אדו"ם - המ"ם במספר גדול דמנצפ"ך‏[4] עולה סמאל לילית, הדא הוא דכתיב (בראשית לו, א) "הוא אדום".


אדון יחיד17 -

  • הוא כח אדני,
  • הוא הויה בהיכל קדשו (תהלים יא, ד),
  • הוא אלהי דוד אביך (מ"ב כ, ה),
  • והוא מגן
  • ומרבה מחילה,
  • נחלה לישראל עמו (תהלים קלה, יב). ב' פעמים נחלה (סמוכים בכתוב18) גי' מקום כבודו.‏[5]21


אדמה - מספרו נ', חמשים שערי בינה, דמינה דינין מתערין, "אֲדומִּים כַּדָּם" (מ"ב ג, כב), והיא אדומה כשושנה, ומתלבנת ומתבסמת בעלייתו ש"ב של בינה. היינו דתקון בתפילת י"ח "ותן ברכ"ה על פני האדמה", וזהו תואר "בעל גבורות".


אדני - גי' יוד הי יוד הה, "כי ביה יהוה צור עולמים" (ישעיהו כו, ד) - תרי - ב' יה[6], יהו"ה בחכמה יסד ארץ, באבא יסד ברתא, תרין נוקבין לאה ורחל23, אינון עולמים תרי. וכן שתי מזוזות‏[7] - מזוז"ה גי' אדנ"י.


אדני.     מילוי דע"ב - מ"ו, מלוי דמ"ה - י"ט -- הרי אדני. והיא הצלע (שנלקחה מאדם), גי' הנעלם, הוא מלויו דאד"ם (מ"ה) -- י"ט24 היא חוה.


אדני, בין בלאה בין ברחל, עם ח' אותיות המלוי‏[8] גי' עטרת.


ב' פעמים אדני - שהם בלאה ורחל - גי' הויה הוא האלהים, מבורך מן העולם ועד העולם, שהם תרין עולמים כמו שכתבתי לעיל‏[9]:


מילוי אדני - הוא חושבן ערלה ופריעה[10], כי על ידי מלויה, הקליפות הנאחזות בה מתבטלות.


אדני - גימטריא הויה כוזו, הנה ממנו הוא וסמוך לו שם זה. (וכולל הויה הויה אחד גימטריא הכי, בסוד ה' ה' די"ג מדות (שמות לד, ו)) לכן ודאי היא עצם מעצמיו:


אדני - הוא סוד בן דוד (בשביעית בא[11]) וממנה יונקת בת מי זהב (בראשית לו, לט) עם הכולל:


אדני באתב"ש[12] - עולה למנין ספחת. הוא דבר חז"ל (שבועות ו, ב) אין ספחת אלא לשון טפלה, כך הנוקבא טפלה לדכורא והוא קליפת נוגה, מבחינת אחוריים דמלכות, ותמורת אתב"ש גם היא מבחינת אחוריים. והיינו נמי דאמור רבנן (יבמות מז, ב) "קשים גרים לישראל כספחת", שהגרים הם ניצוצות הקדושה שבבחינת נוגה שמתעלים לקדושה ונכנסים תחת כנפי השכינה. עיין עוד סוד שם אדני בערך שכינה:


(* אדני אלהים - הם שרי הגבורה, דינא קשיא ודינא רפיא, בגימטריא קנ"א כאהיה דההין, והוא סוד "אל קנא".


(* "א'ל י'שוב ד'ך נ'כלם" (תהלים עד, כא) - ר"ת איד"ן, אחד מצרופי אדני, בבחינת דין, ואז נקראת דך - דלית ליה מדילה כלום. גם נקרא כך ע"ש כ"ד צרופיה.

אם תרצה לעמוד מיד על מנין צרופי תיבות אשר אין בהן שני אותיות שוים (כדתנן בספר יצירה [פ"ד מ"ד] שתי אבנים בונות שני בתים שלש בונות ששה), אם תרבה מספר הבתים שנבנה תחלה ממנין אבנים ידועות הקרוב אליו, תדע כמה בתים אתה בונה, כיצד הרי ידעת ששלש אבנים בונות ששה, קח ד' אבנים שהוא מנין הסמוך לשלש, וספור ארבע על שש תיבות מתוך שלש, הרי ארבע בונות כ"ד, קח ה' מנין הסמוך לארבע, וחשוב ה' על כ"ד יהיה ק"כ צירופי אלהים, קח וי"ו מנין סמוך לחמש ומנה על ק"ך, יעלה בידך תש"כ צירופי בראשית. וכן לעולם.


אהבה - גימטריא אחד, לית רחימותא אלא דבקותא דרוחא ברוחא (זהר חלק ב רנד, א). שנים נעשים אחד באהבה. עי' עוד להלן בערך אחד:


אהיה ג' פעמים רצופים בתורה (שמות ג, יד) - כנגד ג' מילואים (קמ"ג קנ"א קס"א), הם גימטריא אברהם יצחק ששרשם בחכמה ובינה, שבהם ב' פעמים אהיה הסמוכים בכתוב25. ומן ג' מילואי אהיה נתברר שם ס"ג (הוא נבנה מג' פעמים אהיה) - נתפרדו הסיגים ונשאר כסף צרוף:


אהרן - גימטריא נור. הוא המדליק המנורה. ועיין ערך אדם הראשון. וערך משה:


אוז - גימטריא דוד. לכן אמרו רז"ל (ברכות נז, א) "הרואה אוז בחלום יצפה לחכמה". עיין זמרת הארץ שלי פירוש פרק שירה26:


אויב - גימטריא חוה (ששמעה לאויב הכולל27), מלוי דמ"ה. 28בזה יש לפרש הכתוב (ירמיהו ל, יד) "כִּי מַכַּת אוֹיֵב הִכִּיתִיךְ מוּסַר אַכְזָרִי" (גימטריא רחל), דיש לדקדק הלא התחלת הכתוב ביעקב (הלא דבר הוא. ולא ימצאו ידיהם הפשטנים במקראות כאלה) משתעי קרא - לשון זכר, והדר נקיט לשון נקבה. אלא אנוקבא דיעקב קאי השתא דנדונת בשלוחין, היינו נמי "מוסר אכזרי" דייקא - היא האשה אשר הוכיח ה', "בפשעיכם שולחה אמכם" (ישעיה נ, א). ושוב הזכירה בפירוש (בירמיה סי' ל"א [יד] הסמוך) רחל מבכה על בניה (שנשתלחה עמהם להגן עליהם, היינו על בניה, כאם רובצת על הבנים) מאנה הנחם כי איננו - דאסתלק בעלה מינה. ויסרה29 למשפ"ט אלהיו יורנו (ישעיהו כח, כו):


אופן - עיין ערך סנדלפון:


אופיר - גימטריא אלהים גבורה עם האותיות. וזה פירוש 'הביא זהב מאופיר' (מלכים א י, יא), כי "מִצָּפוֹן זָהָ"ב יֶאֱתֶה" (איוב לז, כב)


אוצר - יסוד. עיין זוהר [חדש] שיר השירים [ה' ע"א]‏[13] על הפסוק "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב" (דברים כח, יב) :


אור - ב' פעמים אור (כנגד "יהי אור ויהי אור") - גימטריא שחוק (שחוק לויתן) וגימטריא קדיש, שגורם השחוק לפניו ב"ה30, שאין הנאה להקב"ה בעולמו אלא כשמקלסין לו באמן יהא שמיה רבא31, והיא אמרה חזי במאי ברא אתינא קמך (זהר חלק ג יג, א) ומעלה מ"ן לקבל מ"ד:


אור עם הכולל - גימטריא יצחק. או"ר לו בציון - עיין ערכו‏[14]:


אור בהיר - עיין ערך משיח, וערך בהרת.


מלוי אור[15] - עיין מהדורת סולם בית אל32.


את האור - עיין ערך משה:


יהי אור - עולה למספר ד' מילואי הויה:


ויהי אור - גימטריא רחל, לזה הוא תכלית בריאת העולם - זווג זו"ן. והוא סוד הפסוק‏[16] "ומתוק האור" (מתוק גימטריא ישראל עם האותיות. וכך עולה מספר ר"ת י' ספירות בלימה33) "וטוב לעינים" (ב' פעמים עי"ן עולה למנין י' פעמים הוי"ה - כל ספירה הויה), עיניה ברכות בחשבון. "לראות את השמש" - 'כי שמש ומגן ה' צבאות' ‏[17]:


יהי אור ויהי אור - בגימטריא י' פעמים הוי"ה, י' פעמים אהי"ה.


אורים תומים - גימטריא נזר מלכות, כלומר כתר מלכות. אורים בחינת כתר. תומים בחינת מלכות, היא יונה תמה. סוף דבר (א"ת האלהים ירא (קהלת יב, יג)) ותמים אל ראשו (שמות לו, כט). אנ"י (והחכמה תתא"ה) "מאין תבוא" (איוב כח, כ) בקו האמצעי:

ונראה לי עוד אורים הם צרופי שם הויה ב"ה, נזר הוא נורא (תפארת. בסוד הגדול הגבור והנורא) שהוא אספקלריא המאירה. תומים גימטריא מלכות - הם צרופי אדני שהיא אספקלריא דלא נהרא כנודע (ועיין ספר הזהר פקודי דף ר"ל ע"ב). וזהו שפירש"י (שמות כח ל) על האורים ותומים "כתב שם המפורש" (ואין שם המפורש אלא צרופי שני שמות הויה אדני) וכמו שמצינו לרז"ל (סוטה מב, ב) שאמרו השם וכל כנוייו מונחים בארון כך היו נתונים גם בין כפלי החושן36:


את האורים ואת התומים - גימטריא שם בן שבעים ושתים:


אחד - נקרא היסוד (עיין מאורי אור), ראשי תיבות א'ל ח'ונן ד'עת (הוא יסוד עליון, במלת לשון), (וטוב לכוין בו בפסוק שמע ישראל וגו' לבטל הרהורים רעים).
גם ר"ת א'ל ח'י ד'וד37. הוא דוד שבשיר המשובח "כמגדל דוד" (שיר ד, ד) והוא בסוד וא"ו דמ"ה, והוא גימטריא אהבה וסוד י"ג מכילן דרחמי ששרשם בו.


ב' פעמים אחד - בגימטריא הויה. זה סוד הכתוב "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד, ט). ועיין תקון כ"ו (תיקוני זהר עא, ב) "עמודא דאמצעיתא הרועה בשושנים וחושבניה אחד":


אחותי רעיתי יונתי תמתי (שיר ה, ב) - [אותיות האמצעיות, עם הכולל]‏[18] - גימטריא חכמה יוד. בינה הי. תפארת ויו. מלכות הי.


אחשורש. ושתי. המן בן המדתא צורר היהודים (אסתר ט, י) - עיין פתיחת תורת הקנאות. דבר נפלא מכוון מאד39.


(* אחרית - עם הכולל - גימטריא כת"ר, בסוד נעוץ סופו בתחלתו, והיינו "ויש תקוה לאחריתך" (ירמיהו לא, טז), והוא שאמר הכתוב "כי אחרית לאיש שלום" (תהלים לז, לז), והבן.


איוב - עיין ערך אבד שהוא בחינת צדיק. ושם איוב מלשון "ותפר האביונה" (קהלת יב, ה). גם אב הוא מענין זה - לשון חפץ - כמו אבה, והיינו נמי דקאמר "אב אנכי לאביונים" (איוב כט, טז). עיין ערך אביון:


איל - ר"ת א'דום, י'רוק, ל'בן - שלשת גווני קשת (הרמוזים בחג"ת) שנתקנו בעקדה ע"י אילו של יצחק:


איש - גימטריא רפאל, מחזיק לאיש גבורתו40:


איש חלק (בראשית כז, יא) - עיין ערך חלק:


איש ואשה - גימטריא אור במלואו‏[19].
וכן רוח הקדש. זה הוא שאמרו חז"ל אם איש ואשה מתנהגים כשורה שכינה ביניהם (סוטה יז, א):


אין סוף - גימטריא או"ר וגימטריא ר"ז.
גם נראה לי מלת אין רומזת לכתר עליון שנקרא 'אין' כנודע (זהר חלק ג קכט, א), והוא רישא דכל דרגין. ומלת סוף היא המלכות - "סוף דבר" - סופא דכל דרגין. נמצא שם תואר זה כולל עץ החיים -- ראשית ואחרית. והוא פירוש הכתוב "טוב אחרית דבר מראשיתו" (קהלת ז, ח) וק"ל


אכתריאל - גימטריא אסתר, הוא סוד מלכות דאצילות המסתתרת בכתר דבריאה.
וגימטריא מרכבת, שהוא מרכבת המשנה למלך הלז:


אל אחר - גימטריא מר (מקביל "רם ונשא" (ישעיהו ו, א)) וגימטריא עמלק.
הוא שאמר הכתוב (במדבר כד, כ) "ראשית גוים עמלק" - שיניקתו מאחורי רם, "ואחריתו וגו'" - מאגרא רמ"א כו'. שורש אחיזתו מגבורה דיצחק, בחינת אחורים. וכן אחר גימטריא יצחק עם הכולל (ושם יניקת אלהים אחרים). זה סוד הכתוב (משלי כה, ט) "וסוד אח"ר אל תגל", שהוא גלוי ערו"ה, (ר"ע ו"ה) ודאי, ערוה שבאחורים ודאי.
גם אחר עולה לחשבון ר"ט - ראשי תיבות - ר"ע טו"ב. שכן ישנם בעשו גימטריא שלום, עליו אמר הכתוב "עושה שלום ובורא רע" (ישעיהו מה, ז) - שהוא מקליפת נוגה שהיא מעורבת טוב ורע הילכך קריב הוא למהמונתא (זהר חלק א יג, א)41. ועיין גם ערך עשו.

ודוק ליישב גם התחלת הכתוב (משלי כה, ט) "ריבך ריב את רעך" - "רעך ורע אביך" (משלי כז, י), "כי ריב לה' עם עמו" (מיכה ו, ב) הנקראים אחי ורעי, "וריב לה' וגו' ולפקוד על יעקב וגו' בבטן עקב את אחיו" (הושע יב, ג-ד):

(* ויש להודיעך כי זה כל התורה כולה, המיוחדת לעם סגולה, וזוהר כל חכמתה, לקיים מצות הבדלה בין אל אחד ובין אל אחר, (שאין ביניהם אלא כקוצה של יו"ד באחורי הדלי"ת, כפסיעה לבר בין המות ובין החיים) דשרי בפרודא והמסתעפים ממנו, ולכן נקראים "אלהים אחרים" (שיונקים מן האחור, כי את זה לעומת זה עשה האלהים) וישראל אחיזתם בפנים, הוא שאמר הכתוב "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" (דברים ה, ז) (שקשה ליישבו על דרך הפשט), כלומר אע"פ שחלקתי אותם לכל העמים שאחיזתם באחור, משא"כ אתם הדבקים בפני (באור פני מלך חיים (משלי טז, טו) - חיים כולכם (דברים ד, ד)) -- "לא יהיה לך אלהים אחרים", שהם אחוריים.
לכן בהיות ישראל נסוגים לאחור נאמר בהם "ויהיו לאחור ולא לפנים" (ירמיהו ז, כד). והוא, ש[לא הבדילו בין אחד לאחר] הכוללת להבדיל בין האור והחושך, בין הטוב והרע, בין האמת והשקר, בין ימין לשמאל, בין פנים לאחור, בין לבן לשחור, בין קודש לחול -- כל הבדלות הללו דבר אחד הוא, והן המה ההבדל בין דרך החיים ודרך המות. זה כל האדם. ולעסק זה הובל כמו אֹפֶל צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים (איוב י, כב), לטרוח בהפרדת הגו סוגים‏[20] מכסף, אז טוב לו יעשיר ויקום חילו ויראה טוב בעמלו *).


אלהים בו תרין מלין -

  • מי, היא י"ם העליון,
  • והנה היא לא"ה (בראשית כט, כה) - בחי' שם ס"ג דבינה, לאה.

גם הוא נוטריקון א"ם מ"ה, והכל עולה בקנה בינה אחד, כי היא אמא דמ"ה ודאי. ולעיין הקדמת ספר הזהר דף ב' ע"א.


אלהים בריבועו[21] - עולה ר'. גימטריא יין נסך:


אלהים -

  • א - מורה כתר, פלא עליון.
  • ל - תלת מוחין. בסוד הכלים.
  • ה - חמשה קצוות. מחסד עד היסוד:
  • י - יו"ד זעירא, יסוד כנודע,
  • ם - מלכות היא העטרה. (מספר כתב יד [אדם ישר דרוש ז"א על מתכונתו]).


אלהים חיים - עם ב' כוללים - גימטריא יוסף. שהוא בסוד חי עולמים, דאחיד בשמיא ובארעא כנודע. ועיין להלן ערך אל חי. ועיין ערך חיים תמצא טעם מתוק:


מלוי אלהי"ם דההין ברבוע[22] - עולה למנין אלף ואחד 1,001.
נראה לי לפרש על פי זה הפסוק (שיר השירים ח, יא-יב) "כרם היה לשלמה וגו' איש יביא בפריו אלף כסף. האלף לך וגו'". יבואר עם מ"ש בשלחן [של] ארבע ([שער א' ד"ה ברכה ג']) שתתקכ"ו מיני יין היו בעולם כמנין תירוש"י42. וכולן נתקלקלו חוץ מאחד.
והענין הוא כי מלוי אלהים דההי"ן ברבוע, עולה כנ"ל‏[23], והם גבורות יסוד דאמא המתפשטת בעקב דלאה, כמו שהאריך בזה בספר יין המשומר בשם האר"י‏[24]. ושם יש משום מגע גוי - גימטריא נסך וכן סמא"ל עם ב' כוללים. לכן כולם נתקלקלו מנגיעת ואחיזת החיצונים חוץ מאחד - היי"ן גימטריא ע"ה. וכשתגרע אותו מאלף ואחד כנ"ל נשאר תתקכ"ו.
זהו שאמר הכתוב "כרם" - גימטריא עשר הויות, כללות האצילות. "היה לשלמה" - יסוד דאמא כנודע. "בבעל המון" - עולה רג - ר' מלוי אלהים פשוט, ג' יתר כנגד ג' כוללים, הן שרשן של הגבורות למעלה ביסוד דאמא בטרם צאתן למטה. ובשרשן הן כולן חסדים, שאין שם נגיעת החיצונים. "נתן הכרם לנוטרים" - שירדו בעקב לאה ומסרן לשומרי הכרם שיזהרו בהן ממגע גוי כדי לזכות "איש יביא בפריו אלף כסף" - שיחזרו הגבורות ויהיו חסדים גם שם כדי לבטל הקלפות משם ע"י שומר תורה, הם נוטרי כרמו, ויטלו שכר הרבה. אבל לא עלה בידם אלא אחד - היין המשומר בענביו, והוא רבוע פשוט, והוא "האלף לך שלמה" - שם נשארו חסדים, אבל "ומאתים" -- רבועו של פשוט -- הוא לבדו לנוטרים:


אלהים מלא כזה - אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם - עולה אש - הגבורות והדינים הם אש:


אלהי - גימטריא האם - בינה:


אלהיכם - גימטריא עול מלכות שמים.


אלהי נכר הארץ - גימטריא ס"מ ולילית עם הכולל. מקביל לעוברי ברית, וכן תורה עם הכולל:


אל זועם - גימטריא אל הויה אל אדני [עם הכולל], שהם סוד יצירה ועשייה‏[25] שבהם הדינים מתגברים כנודע:


אל חי - עולה בחשבון מ"ט. כי הוא יונק ממ"ט שערי בינה, הוא ביסוד דידה. היא "אלהים חיי"ם" - גימטריא בינ"ה עם הכולל:


אלוף - גימטריא בן אדני. שרשו משם אדנות שנבנה משם ב"ן כנודע. והוא סוד ה"א אחרונה של שם הויה במלוי ההי"ן, והיא דינ"א דמלכותא - דינא רפיא, שמקורה מגבורה - שם אלהים, ומתמתקת ע"י שם הויה במלוי הנ"ל שבו ב"ן אדנ"י (היינו דאמור רבנן (סנהדרין צט, ב) "כל אלוף מלכותא בלא תגא", שהיא קטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים בכתר אחד, ונגזר עליה המעוט - נשארה בלי כתר).
זהו שאמר הכתוב (משלי טז, כח) "ונרגן מפריד אלוף" - שמפריש שם אל, שהוא בחסד, מן פ"ו (שם אלהי"ם מבגבורה) ומונע היחוד והביסום. והמבין דבר מתוך דבר, יוכל ליישב בזה גם הכתוב "הֲלוֹא מֵעַתָּה קראתי [קָרָאת] לִי אָבִי אַלּוּף נְעורַי אָתָּה" (ירמיהו ג, ד) - הכתיב והקרי צדקו יחדו, המשכיל יבין:


אֶלֶף - (לשון מאורי אור) - בכל מקום בסוד אל שדי (כבר נזכר לעיל, 'אל שדי' הוא יסוד, גימטריא פ' - היינו אל פ' - אלף). גימטריא שם זה עם הכולל במלואו כו'‏[26]. וממנו סוד אלף הרים44.
נראה לי הם אברהם יצחק וישראל[27] שקראם הכתוב 'הרים' - "שמעו הרים את ריב ה'" (מיכה ו, ב)45. שכך הם בגימטריא אלף, וג' יתרים כנגד שלשה שמותיהם ושאין קורין אבות אלא לשלשה (ברכות טז, ב). וזהו שאמר הכתוב (שמות ו, ג) "ואר"א[28] אל אברהם וגו' באל שדי", במלויו - אברהם יצחק ישראל. עיין עוד ערך אברהם:


אליהו זכור לטוב - גימטריא סנדלפון עם בן דשכינתא. היא שם ב"ן מקננא באופן:


ד' פעמים אליהו - גימטריא פינחס. ויש בו רמז למ"ש חז"ל (ברכות ד, ב) שטס את העולם בארבע טיסות47:


אילנא דחיי - עיין ערך עץ החיים:


אליעם (שמואל ב כג, לד) - עולה בחשבון קנא. עיין ערך בת שבע:


אלמני - חסר ב' פעמים בכתוב48 - גימטריא סמא"ל:


אל זר - מקביל רחל49:


(* אלף - בסוד פלא העליון, כתר, שכולל עמו חכמה בינה בסוד "ואאלפך חכמה" (איוב לג, לג), "אלף חכמה אלף בינה"‏[29].
ב' פעמים אלף - גימטריא (תהלים סח, יח) "רֶכֶ"ב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם" (ב' פעמים אלף עולים לאלפ"י רבב"ה בכתר50), "אלפי" (הם שני אלפים אלו שקדמה בהם תורה) "שנאן" (שור נשר אריה, הנו"ן רומז על אד"ם - עולה מ"ה עם ד' כוללים וכולל דכולל - הרי נ'. הם המרכבה) "אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ" - המדבר בהגלות ה' בפמליא של מעלה למתן תורה.


אלף כסף[30] כנ"ל - לילית מחלת גימטריא הכי עם ב' כוללים. והן שתי נשים זונות שבאו אל שלמה אחר שישב על כסא ה' והכניסן, כמ"ש בספר הזהר (ח"ב קעח, ב). ועי' מה שכתבתי בס"ד בהגהותי סוף תקון עשרין52:


אלפים - גימטריא קסא (הוא "כסף" עם הכולל ד"אלף" הנ"ל) הוא מילוי אהיה דיודי"ן:


לאלפים באתב"ש[31] - עולה לחשבון מלכות:


אל שדי - גימטריא משה53. ועיין ערך שכבת זרע[32] והבן. ומקבילו אלהים אחרים שאל שדי מכניעם. והוא בחינת יסוד ודאי דכליל עטרה בגויה. היינו דקאמר יעקב סוד תפארת (בראשית מח, ג) "אל שדי נראה אלי בלו"ז" - הוא מ"ה דתפארת, גוף וברית כחד חשיבי, "בארץ" - היא מלכות. ועיין ערך ארץ כנען. ועיין מה שכתבתי בס"ד בערך יסוד:


אמא - נראה לי לומר שהוא כנגד ב' פעמים אהיה, השְנַים שנאמרו למשה (שמות ג, יד), והם רומזים בחכמה ובינה. גם רומז כנוי‏[33] זה בשם מ"ב:


אמון - גימטריא מה בן. הוא שם הויה‏[34], "ואהיה אצלו אמון" (משלי ח, ל). "משחקת... (לוית"ן זה יצרת לשחק בו (תהלים קד, כו), כמה דאת אמר והנה יצחק מצחק) בכל עת" - זווג מתמיד כשני האלפים (בסוד ועושה חסד לאלפים - נצח הוד ב' ברכיים) עד שלא נברא העולם - שהיתה אצלו אמון. הוא שאמר "שעשועים יום יום" (שני ימים של הקב"ה). וכן בשני אלפים תורה. היינו "משחקת בתבל ארצו ושעשועי את בני אדם" (משלי ח, לא). והוא ג"כ מה שכתוב אחריו (משלי ח, לד) "לשקוד על דלתותי יום יום" דייקא. ועכשיו אין להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה (הכלה העליונה. השוכנת במקום למודי ה') לשמור מזוזות פתחי - הם פתחי בתי כנסיות ובתי מדרשות שהן מטולטלות זעות ונעות ואינן קבועות. לפיכך הן צריכות שמירה יתרה. שמקבילו "אמו"ן מנא" (ירמיהו מו, כה) - שרה של מצרים56:


אמונה - עיין ערך ק"ב:


אמן - גימטריא של שילוב הידוע יאהדונהי. ומה שאמרו (שבת קיט, ב) "העונה אמן בכל כחו" -- גימטריא אלהים (שמתמתק בכך בשרשו), יהיב תוקפא לקרוע גזר דין של שבעים שנה -- הוא בסוד שרשו, יין, הנתן בשבעים (עירובין סה, א), המשמח אלהי"ם (שופטים ט, יג), ומתבשם הדין הנגזר משם.


אמנה - גימטריא אל אדני. משבית כח מולך. והוא שרמזו ז"ל אין צו אלא לשון עבודת אלילים (סנהדרין נו, ב):


אמת - נקרא ז"א - "תתן אמת ליעקב" (מיכה ז, כ), "איש תם" (בראשית כה, כז) עם הכולל.
מ"ה דאלפין הוא עשורו, ואחד היתר במ"ה -- כנגד אל"ף הנוספת באמ"ת.
וגימטריא תהלה לדוד - עיין בזמר שלי למוצאי שבת בסיום בית דוד58:


אני - כנוי לנקודת ציון, בחינת גופא (עיין ספר הזהר בשלח. נ"ב ע"א). ונראה לי שהוא בבחינת גלות כמו שאמר הכתוב (יחזקאל א, א) "ואני בתוך הגולה (על נהר כבר" - ברך, סוד אבר"ך, הוא נהר פרת שמימיו פרים ורבים. ומכיפיה (שעושה כפה) מיבריך (בכורות נה, ב)), ויניקתו מאין, "מגיד (ממשיך. מלשון נגיד ונפק59) מראשית אחרית" דבר, "טוב אחרית דבר מראשיתו" (קהלת ז, ח) -- מחמת ראשיתו, כשהוא מושפע ממנו, נסוכה מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ (משלי ח, כג):


אלף נון יוד - גימטריא רחל:


אנכי - כנוי ללאה ודאי.


אנכי - גימטריא כסא, עולם הבריאה כנודע, אמא מקננא בכרסיא:


אנכי - גימטריא יסוד עם הכולל. היינו דאיתא בספר הזהר פרשת נח (ח"א סה, ב) "אני אנכי - כולא חדא", בסוד לבנת הספיר. אולי הוא בחינת יסוד דמלכות או מלכות דיסוד:


אנדרוגינוס - גימטריא זכר ונקבה כבאורו. ועיין עליית הלשון61:


אנוש - גימטריא ספירה עם ב' כוללים. כי הוא כולל עמו אדם שת - כתר חכמה בינה כחדא חשיבי:

מה שכתב בעל יאיר נתיב [על מאורי אור, אות קד] בשם הרב: אנוש בנקבה -- נראה לי שרצונו לומר כשהוא במלאפו"ם, "כְאֵב אָנוּשׁ" (ישעיהו יז, יא), 'אנושה מכתך'62. ואולי על שהיה גם אנוש תש כח כנקבה, לכן "אז הוחל וגו'" (בראשית ד, כו). אך מה שהוסיף בעל יאיר נתיב מדעתו -- אישים בסוד נוקבין -- הוא שבוש מבואר, כי הם שני הפכים:


אסיא - גימטריא ע"ב. היינו אוקיר לאסיא (תענית פ"ג ה"ו):


אסנת - עיין ערך פוטיפרע64:


אסתר - גימטריא שושנה. וכן אדנ"י מלא בהסרת מספר עשר כנגד י' אותיות המלוי (כזה. אל"ף דל"ת נ"ן י"ד[35]) - עולה תרס"א. עיין עוד ערך הדסה, וערך אכתריאל:


אפ"ד כשהוא חסר - גימטריא פה, תורה שבעל פה. וגימטריא מילה - עטרה לראש צדיק, ותורה שבעל פה קרינן לה [תקו"ז י"ז ע"א], לכן "לֹא יִזַּח הַחושֶׁן מֵעַל הָאֵפד" (שמות לט, כא).


אפן (מרכבותיו) (שמות יד, כה) - גימטריא סמא"ל. הוא שאמר הכתוב [שם] "ויסר את אפן" - שסר כח מרכבות סטרא אחרא:


אפרים - עם האותיות - גימטריא ג' פעמים הויה, ג' פעמים אלהים:


אפרים ומנשה - גימטריא כראובן ושמעון, הוא דבר הכתוב (בראשית מח, ה) ממש, הרי גימטריא ברור מן התורה65:


אצטגנינות - גימטריא כתר:


אצטגנינות גדולה - (שהיתה בלבו של אברהם אבינו (בבא בתרא טז, ב)) - גימטריא כתר הויה אהיה - זו ודאי אצטגנינות, אין גדולה ממנה:


אצילות -

  • מלשון "אצילי בני ישראל" (שמות כד, יא) (כתרגומו רברבי בני ישראל)
  • ומלשון "ויאצל מן הרוח" (במדבר יא, כה) - כמדליק מנר לנר.
  • ונראה לי שהוא גם מענין 'אצל', כמו "אצל המזבח", כלומר קרוב וסמוך למאציל, דבוק ואדוק עמו כשלהבת בגחלת. שוב מצאתי ראיתי כדברי בפירוש רמב"ן עה"ת פ' בהעלותך [שם]. וכך כתב בשרשי רד"ק [שורש אצל]:
  • גם היא ענין השפעה והזלה מן המקור. ואינו נמלט גם משתוף 'התנצלות' כענין "ויתנצלו בני ישראל את עדים" (שמות לג, ו), "ויצל אלהים את מקנה" (בראשית לא, ט), שהוא התרוקנות הדבר שממנו בא, ונמשך ונתפשט מאתו משם והלאה. אלא שחלוק הוא מענין הריקנות וההנצלה, במה שהדבר הנצל ונרוק ממקורו ומהתחלתו הוא נפרד ונפסק ממנו לגמרי, והמקום שבא משם נתרוקן בהחלט. משא"כ בהאצלה, עם שבא כמו כן בהרקה ממבועו, מכל מקום אינו מניח המבוע והמעין שיצא ממנו ריקן כלל, ואינו חסר כלום (כלהב מלהב), ואינה פוסקת המשכתו <ממקור> נביעתו (כנחלים נטיו (במדבר כד, ו) - ונמשכים מן הים והים איננו חסר, כהדלקת נר מנר) אבל הוא דבק עמו תמיד, ויניקתו לא תחדל. והוא כעמוד של נצוק חבור מתמיד בלי הפסק. ולזה באה האל"ף נוספת בו, להורות גם ענין אצל אשר בחמש נקודות‏[36], לומר שהוא אצל מאצילו - לעולם מתאחד בו, לא יפרד מעמו.

וזוהי ג"כ הוראת "אצילי" - לשון ראשות, כי הוא ודאי ראשית, ראש וראשון בהוצאת הכמוס. והכל הולך אל מקום אחד בהבנת המכוון ובאור המלה. וקרוב בענין שורש תיבה זו. אבל מה שאמרנו כמדליק מנר לנר - הוא רק בדרך השאלה, אינו אמיתי בעצם הדבר, כי הנר הנדלק נפסק הוא מנר הראשון שהודלק ממנו. מה שאינו בענין שאנו בו ח"ו. שאין בם פרוד.


האצילות - גימטריא ישראל עם הכולל. כי הוא בסוד בכרי (ישראל) (שמות ד, כב) - אריך עם הכולל. עיין סולם בית אל67:


"אריה" אל הימין (יחזקאל א, י) - גימטריא גבורה. כי החסד כלול בשמאל, ושמאל בימין (הוא שאמרו האלהיים שצריך להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה (ברכות יא, ב)), שכן גבורה גימטריא ג' פעמים חסד. הוא סוד שם המפורש דויסע ויבוא ויט (שמות יד, יט-כא) - ג' פעמים ע"ב:


אריך (גימטריא רל"א שערים. שמהם נמצא) - עם הכולל - גימטריא רל"ב - ד' מילואי הויה.
"כ'י א'ני י'הוה ר'ופאך" (שמות טו, כו) - ר"ת אריך - דכל אסוותא מניה נפקא. "ארוכה היא" (ירמיהו כט, כח) - רפואה:


ארץ כנען - גימטריא לילית. וראשי תיבות דשבעה עממין‏[37] גימטריא [סמא"ל]68.

כנען - עוד טעם שנקראת לעולם ארץ כנען (אפי' בזמן שהיו ישראל יושבים בה) - ראשי תיבות כ'נור נ'עים ע'ם נ'בל (תהלים פא, ג) (עיין ערך אברהם). וכן עולה ראשי תיבות של ש'ירו ל'ה' ש'יר ח'דש - גימטריא אברהם יצחק יעקב - שרשי נר"ן שבאדם. ובהסתלקם ממנו בחטאו נקרא חלל רשע (יחזקאל כא, ל) במספר שוה:


ארץ הכנעני - גימטריא מלכות.


ארץ הקדושה - גימטריא אשתי. זה הוא שאמר יעקב (בראשית כט, כא) "הבה את אשתי ואבואה אליה". לכן צוה על קבורתו להכניסו לארץ ישראל:


ארץ ושמים - עולה בגימטריא שוה עם ד' מילואי הוי"ה וד' מילואי אהי"ה (שמהם יצאו בחינות זו"ן. שהם ודאי ארץ ושמים כנודע). עיין עוד ערך פותר:


ארץ - גימטריא ג' פעמים מ"ה ב"ן. כנגד ג' מקומות שיש לארץ העליונה זווג בדרך עלייתה בקו האמצעי, שהם: דעת. תפארת. יסוד:


אראריתא - מספרו עם הכולל כשם הפסול המודח הידוע שר"י‏[38]. שיצא להפך המלכות למינות והשחית רבים בחלקלקות. אולי נתלין כת המינין שלו גם בזה השם, (ועי' יאיר נתיב [אות קע"ה] מביא מ"ש בעץ חיים על שם זה ע"ש69) לכן קדמתי אותם, ולא נמנעתי לכתוב דבר זה, להודיע שבכל מקום שפקרו המינין תשובתם בצדם. כי לפי דעתי רמז בעץ חיים בזה (כנבואה קטנה. ראה ולא ידע מה ראה), שיורד למדרגה תחתונה שבשאול ר"ל:


אשה - מקור הדינין. הוא שאמר הכתוב (קהלת ז, כו) "ומוצא אני...את האשה וגו' מצודים וחרמים" - היא בחינת אשה רעה. נגדה היא אשה טובה, לית טב מינה, "יראת ה' היא תתהל"ל" (משלי לא, ל), בסוד "אִשֶּׁה לה'" (שמות כט, יח). עיין ערך ברית. גם ערך תורה:


אשה - גימטריא ציור, שבה מצטייר הולד. והמלכות היא צורת "תמונת כ"ל". "כל" - בחינת צדיק (באמונתו יחיה זרע). והיא תמונתו, ומולידה על ידה בדומה. .והיא "אִשֶּׁה לה'" וגימטריא כפרה עם הכולל כנ"ל. הוא שאמרו ז"ל (חולין ס, ב) "הביאו עלי (דייקא‏[39], ל"א לי. ונתקשו בזה המפרשים מאד כידוע) כפרה"71:


אשה - גימטריא עולם קטן (וכן מורגל בפי כל חכמי קדם. לקרוא האדם כך. לא לחנם,) שעל ידו‏[40] נבנה העולם הלז:


אשפה - הוא סוד מה שאמרו רבותינו ז"ל האלהיים (חגיגה טז, א) "משל למלך שאמר לעבדיו בנו לי פלטין על האשפה" (מקבילה דשכינה), מן השפ"ה ולחוץ, "רגליה יורדות מות" (משלי ה, ה). "סביב רשעים יתהלכו" (תהלים יב, ט) -- בסוד מלכין קדמאין דמיתו, קליפה קדמה לפרי (משם נתברר שם ב"ן - היא פלטין ודאי. היכל מלך. למלא אשפתו כחצים ביד גבור).
סתם אשפה יש בה צואה - ממנה יצאה צואה רותחת, צבי מודח שנולד בשנת שפ"ו לששי. בעונותינו הרבים, רבים רצים אחריה לבאר שחת, שקעו עד צוארם באשפה זו העשויה להפנות, ועת בוא עת בית ה' להבנות, במהרה בימנו כן יהי רצון אמן:


אשר יהיה בימים ההם (דברים כו, ג) - בגימטריא מם למד כף ואו תיו:
יהיה בימים ההם גימטריא יעקב. הרי הדבר מכוון מאד. כי הוא י'וצרה הוא ע'ושה הוא ק'ונה הוא ב'וראה:


אָתֹן (חסר ו"ו הוא) - גימטריא ישמעאל73. כי חֲמֹר (גם הוא חסר), נאחז באברהם. ועל זה אמר יעקב (בראשית לב, ה) "ויהי לי שור" - זה עש"ו, מלויו עולה שו"ר[41]. "וחמ"ר" - זה ישמעאל, שכוחות דיני סטרא אחרא הנאחזים בימין ושמאל דקדושה נכנעו לו74:


אתרוג - הוא פרי עץ הד"ר75 - טוב רע. עיין שער התחתון דבית האלהים76.
ועם ב' כוללים וכולל דכולל הוא תרי"ג כמנין את האור (בראשית א, ד), והוא שאמרו רז"ל (בראשית רבה טו, ז) שהוא עץ הדעת. "את" -- בחינת הנוקבא, בסוד "את ה' אלהיך תירא" (דברים כו, ג), "האור" - אספקלריא דנהרא. "כי טוב" - זה צדיק.

הערות ויקיעורכיםעריכה

  1. ^ לא הבנתי.. - ויקיעורך
  2. ^ 1+4+9+16+25+36+49+64+81+100=385 -- ויקיעורך
  3. ^ לא ברור. ויש 2 אפשרויות. א' - להגיה כאן ולהוסיף וא"ו אש רוח ומים ואז עולה במכוון לתורה. אפשרות שנייה היא שהוא סופר את 3 היסודות ועוד 3 ספירות כנגדם יחד עם הגי' של אש רוח מים. כנלע"ד - ויקיעורך
  4. ^ כוונתו שהמ"ם סופית ייחשב כ-600 - ויקיעורך
  5. ^ <(יונת אלם סוף פרק ל"ג )19> אדני גימטריא [היכ"ל], וזה פירוש הכתוב [חבקוק ב כ] וה' בהיכל קדשו ה"ס, מלואו20 עולה תרע"א, לשון שער בארמית, הוא השער לה' צדיקים יבואו בו, צדיק עייל ונפיק יוסף ובנימין [ספר הזהר ח"א קנ"ה ע"ב]
  6. ^ כוונתו שתקרא ב' יה, דהיינו ב' פעמים מילת "יה", אחד במילוי י' ואחד במילוי ה' -- ויקיעורך
  7. ^ אולי כוונתו אל לשון הרבים בפסוק "על מזוזות ביתך ובשעריך" - ויקיעורך
  8. ^ אלף דלת נון יוד + [8 אותיות מילוי]. וראה בלוח התקון והשמטות בדפוס אלטונא - ויקיעורך
  9. ^ [ערך אדני הראשון] - צוויבל
  10. ^ ערלה פריעה , אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד
  11. ^ (מגילה יז, ב) - צוויבל
  12. ^ תקטמ
  13. ^ כאן בויקיטקסט מצאתי את הפסוק מוזכר ב(זהר חדש עז, א) ו-(זהר חדש צ, א) - ויקיעורך
  14. ^ הגהתי עפ"י דפוס אלטונא, והשווה מול מהדורת צוויבל. ונראה לי כוונתו להפנות אל ערך יצחק, כי אין ליעב"ץ ערך על "ציון". ובכל אופן, נ"ל כוונתו אשר ספירת יסוד, בחינת יוסף/ציון, מכיל בתוכו או"ר הגבורות של יצח"ק, ולכן "אור לו בציון", וצע"ע - ויקיעורך
  15. ^ אל"ף וי"ו רי"ש , ל"ף י"ו י"ש - ויקיעורך
  16. ^ (קהלת יא, ז)
  17. ^ על פי הפסוק (תהלים פד, יב) - צוויבל
  18. ^ חו"ת עי"ת ונ"ת מ"ת
  19. ^ כנראה כוונתו אל"ף ו"ו ר"ש
  20. ^ היה נראה דצ"ל סיגים אבל לא הגהתי כי הדבר מתבסס על כת"י המובא בדפוס צוויבל - ויקיעורך
  21. ^ א אל אלה אלהי אלהים
  22. ^ אלף, אלף למד, אלף למד הה, אלף למד הה יוד, אלף למד הה יוד מם
  23. ^ אלף ואחד - צוויבל
  24. ^ [בספר אוצרות חיים דרוש רחל ולאה] - צוויבל
  25. ^ כאן הגהתי וגם פתחתי ראשי תיבות. ובדפוס אלטונא וצוויבל יש טעות שהיה כתוב בי"ע. ואינו נכון. א' - כי הדינים אינם מתגברים בעולם הבריאה, וב' - כי עולם הבריאה הוא כנגד השם 'אל שדי' - ויקיעורך
  26. ^ אל"ף למ"ד שי"ן דל"ת יו"ד
  27. ^ לא ברור אם כוונתו למספר 997 בלי וי"ו החיבור או 1,003 עם וי"ו החיבור. וראה בהערה 45 להרב צוויבל, וצע"ע - ויקיעורך
  28. ^ לא בדיוק ברור למה הדגיש את המילה ואר"א, אולי בגלל שמספרו עולה יצחק.. וצע"ע - ויקיעורך
  29. ^ ראה (שבת קג, א) שציין הרב צוויבל, וכנראה ההפניה רק עבור בינה.. - ויקיעורך
  30. ^ לא ברור איך להגיה כאן ואיך עולה למספר 1,000, וראה בערך הבא "אלפים" - ויקיעורך
  31. ^ כתכומ"י
  32. ^ אין ערך שכבת זרע בספר זו - ויקיעורך
  33. ^ הגהתי על פי הנראה בדפוס אלטונא, ובדפוס צוויבל "מלוי" - ויקיעורך
  34. ^ הנוסח הוא של מהד' צוויבל אשר פתח ראשי תיבות שהבין שהם ש"ה. ואני אישית מסופק אם אכן זה נכון, וראה בדפוס של מהדורת אלטונא, וצע"ע - ויקיעורך
  35. ^ לא מובן למה להסיר אותיות על פי מילוי זה ובכל זאת לספור עם מילוי של י"ב אותיות העולה 671, וצע"ע - ויקיעורך
  36. ^ לא הבנתי. ואולי צ"ל 'מקורות' וגם כך לא הבנתי, וצע"ע - ויקיעורך
  37. ^ [שהם כנעני חתי אמורי פריזי חוי יבוסי וגירגשי] - כ' ח' א' פ' ח' י' ג'
  38. ^ שבתאי צבי
  39. ^ לא בדיוק הבנתי. ואולי כוונתו שתיקרא עלי - על י' , דהיינו על מלכות, היא האשה העולה כמספר כפרה, וצע"ע - ויקיעורך
  40. ^ היה נראה לי דצריך להגיה "על ידה", וצע"ע - ויקיעורך
  41. ^ עי"ן שי"ן וא"ו - ? - ויקיעורך