הושע יב

תנ"ך > הושע > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד

<< | ספר הושע • פרק י"ב | >>

הפרק במהדורה המוטעמת

　　　 יב א סְבָבֻ֤נִֽי בְכַ֙חַשׁ֙ אֶפְרַ֔יִם וּבְמִרְמָ֖ה בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וִיהוּדָ֗ה עֹ֥ד רָד֙ עִם־אֵ֔ל וְעִם־קְדוֹשִׁ֖ים נֶאֱמָֽן׃ ב אֶפְרַ֜יִם רֹעֶ֥ה ר֙וּחַ֙ וְרֹדֵ֣ף קָדִ֔ים כׇּל־הַיּ֕וֹם כָּזָ֥ב וָשֹׁ֖ד יַרְבֶּ֑ה וּבְרִית֙ עִם־אַשּׁ֣וּר יִכְרֹ֔תוּ וְשֶׁ֖מֶן לְמִצְרַ֥יִם יוּבָֽל׃ ג וְרִ֥יב לַֽיהֹוָ֖ה עִם־יְהוּדָ֑ה וְלִפְקֹ֤ד עַֽל־יַעֲקֹב֙ כִּדְרָכָ֔יו כְּמַעֲלָלָ֖יו יָשִׁ֥יב לֽוֹ׃ ד בַּבֶּ֖טֶן עָקַ֣ב אֶת־אָחִ֑יו וּבְאוֹנ֖וֹ שָׂרָ֥ה אֶת־אֱלֹהִֽים׃ ה וַיָּ֤שַׂר אֶל־מַלְאָךְ֙ וַיֻּכָ֔ל בָּכָ֖ה וַיִּתְחַנֶּן־ל֑וֹ בֵּֽית־אֵל֙ יִמְצָאֶ֔נּוּ וְשָׁ֖ם יְדַבֵּ֥ר עִמָּֽנוּ׃ ו וַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י הַצְּבָא֑וֹת יְהֹוָ֖ה זִכְרֽוֹ׃ ז וְאַתָּ֖ה בֵּאלֹהֶ֣יךָ תָשׁ֑וּב חֶ֤סֶד וּמִשְׁפָּט֙ שְׁמֹ֔ר וְקַוֵּ֥ה אֶל־אֱלֹהֶ֖יךָ תָּמִֽיד׃ ח כְּנַ֗עַן בְּיָד֛וֹ מֹאזְנֵ֥י מִרְמָ֖ה לַעֲשֹׁ֥ק אָהֵֽב׃ ט וַיֹּ֣אמֶר אֶפְרַ֔יִם אַ֣ךְ עָשַׁ֔רְתִּי מָצָ֥אתִי א֖וֹן לִ֑י כׇּל־יְגִיעַ֕י לֹ֥א יִמְצְאוּ־לִ֖י עָוֺ֥ן אֲשֶׁר־חֵֽטְא׃ י וְאָנֹכִ֛י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עֹ֛ד אוֹשִֽׁיבְךָ֥ בׇאֳהָלִ֖ים כִּימֵ֥י מוֹעֵֽד׃ יא וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים וְאָנֹכִ֖י חָז֣וֹן הִרְבֵּ֑יתִי וּבְיַ֥ד הַנְּבִיאִ֖ים אֲדַמֶּֽה׃ יב אִם־גִּלְעָ֥ד אָ֙וֶן֙ אַךְ־שָׁ֣וְא הָי֔וּ בַּגִּלְגָּ֖ל שְׁוָרִ֣ים זִבֵּ֑חוּ גַּ֤ם מִזְבְּחוֹתָם֙ כְּגַלִּ֔ים עַ֖ל תַּלְמֵ֥י שָׂדָֽי׃ יג וַיִּבְרַ֥ח יַעֲקֹ֖ב שְׂדֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיַּעֲבֹ֤ד יִשְׂרָאֵל֙ בְּאִשָּׁ֔ה וּבְאִשָּׁ֖ה שָׁמָֽר׃ יד וּבְנָבִ֕יא הֶעֱלָ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם וּבְנָבִ֖יא נִשְׁמָֽר׃ טו הִכְעִ֥יס אֶפְרַ֖יִם תַּמְרוּרִ֑ים וְדָמָיו֙ עָלָ֣יו יִטּ֔וֹשׁ וְחֶ֨רְפָּת֔וֹ יָשִׁ֥יב ל֖וֹ אֲדֹנָֽיו׃

מהדורות נוספות

לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓

כתיב (אותיות בלבד)

א סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן ב אפרים רעה רוח ורדף קדים כל היום כזב ושד ירבה וברית עם אשור יכרתו ושמן למצרים יובל ג וריב ליהוה עם יהודה ולפקד על יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו ד בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים ה וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו ו ויהוה אלהי הצבאות יהוה זכרו ז ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל אלהיך תמיד ח כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב ט ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי כל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא י ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד יא ודברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה יב אם גלעד און אך שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי יג ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר יד ובנביא העלה יהוה את ישראל ממצרים ובנביא נשמר טו הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו

מנוקד

א סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן. ב אֶפְרַיִם רֹעֶה רוּחַ וְרֹדֵף קָדִים כָּל הַיּוֹם כָּזָב וָשֹׁד יַרְבֶּה וּבְרִית עִם אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל. ג וְרִיב לַיהוָה עִם יְהוּדָה וְלִפְקֹד עַל יַעֲקֹב כִּדְרָכָיו כְּמַעֲלָלָיו יָשִׁיב לוֹ. ד בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים. ה וָיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ. ו וַיהוָה אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יְהוָה זִכְרוֹ. ז וְאַתָּה בֵּאלֹהֶיךָ תָשׁוּב חֶסֶד וּמִשְׁפָּט שְׁמֹר וְקַוֵּה אֶל אֱלֹהֶיךָ תָּמִיד. ח כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה לַעֲשֹׁק אָהֵב. ט וַיֹּאמֶר אֶפְרַיִם אַךְ עָשַׁרְתִּי מָצָאתִי אוֹן לִי כָּל יְגִיעַי לֹא יִמְצְאוּ לִי עָוֺן אֲשֶׁר חֵטְא. י וְאָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים כִּימֵי מוֹעֵד. יא וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה. יב אִם גִּלְעָד אָוֶן אַךְ שָׁוְא הָיוּ בַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ גַּם מִזְבְּחוֹתָם כְּגַלִּים עַל תַּלְמֵי שָׂדָי. יג וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה וּבְאִשָּׁה שָׁמָר. יד וּבְנָבִיא הֶעֱלָה יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם וּבְנָבִיא נִשְׁמָר. טו הִכְעִיס אֶפְרַיִם תַּמְרוּרִים וְדָמָיו עָלָיו יִטּוֹשׁ וְחֶרְפָּתוֹ יָשִׁיב לוֹ אֲדֹנָיו.

מנוקד ובשורות

(א) סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ אֶפְרַיִם וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן.

(ב) אֶפְרַיִם רֹעֶה רוּחַ וְרֹדֵף קָדִים כָּל הַיּוֹם כָּזָב וָשֹׁד יַרְבֶּה וּבְרִית עִם אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל.

(ג) וְרִיב לַיהוָה עִם יְהוּדָה וְלִפְקֹד עַל יַעֲקֹב כִּדְרָכָיו כְּמַעֲלָלָיו יָשִׁיב לוֹ.

(ד) בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים.

(ה) וָיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ.

(ו) וַיהוָה אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת יְהוָה זִכְרוֹ.

(ז) וְאַתָּה בֵּאלֹהֶיךָ תָשׁוּב חֶסֶד וּמִשְׁפָּט שְׁמֹר וְקַוֵּה אֶל אֱלֹהֶיךָ תָּמִיד.

(ח) כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה לַעֲשֹׁק אָהֵב.

(ט) וַיֹּאמֶר אֶפְרַיִם אַךְ עָשַׁרְתִּי מָצָאתִי אוֹן לִי כָּל יְגִיעַי לֹא יִמְצְאוּ לִי עָוֺן אֲשֶׁר חֵטְא.

(י) וְאָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם עֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים כִּימֵי מוֹעֵד.

(יא) וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה.

(יב) אִם גִּלְעָד אָוֶן אַךְ שָׁוְא הָיוּ בַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ גַּם מִזְבְּחוֹתָם כְּגַלִּים עַל תַּלְמֵי שָׂדָי.

(יג) וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה וּבְאִשָּׁה שָׁמָר.

(יד) וּבְנָבִיא הֶעֱלָה יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם וּבְנָבִיא נִשְׁמָר.

(טו) הִכְעִיס אֶפְרַיִם תַּמְרוּרִים וְדָמָיו עָלָיו יִטּוֹשׁ וְחֶרְפָּתוֹ יָשִׁיב לוֹ אֲדֹנָיו.

עם ביאור

קישור לפרק זה במהדורה המבוארת

מבנה וסיכום הפרק

אפרים חוטא ויהודה נאמן, אך בהמשך גם יהודה יאכזב ויענש

א סְבָבֻנִי בְכַחַשׁ בשקרים אֶפְרַיִם, וּבְמִרְמָה בֵּית יִשְׂרָאֵל. וִיהוּדָה עֹד רָד עדיין (לעת עתה) מנהל את מלכותו עִם אֵל, וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן. ב אֶפְרַיִם רֹעֶה רוּחַ עוסק בהבל, וְרֹדֵף קָדִים אחרי רוח כָּל הַיּוֹם. כָּזָב וָשֹׁד יַרְבֶּה, וּבְרִית עִם אַשּׁוּר יִכְרֹתוּ, וְשֶׁמֶן לְמִצְרַיִם יוּבָל ובמקביל הם גם שולחים שמן יקר כמתנה למצרים (מנסים ליצור קשרים דיפלומטיים עם שתי מעצמות יריבות, כפי שגם נאמר לעיל, ז, יא: "וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פוֹתָה אֵין לֵב - מִצְרַיִם קָרָאוּ, אַשּׁוּר הָלָכוּ"). ג וְרִיב לַיהוָה עִם יְהוּדָה גם עם ממלכת יהודה, וְלִפְקֹד עַל יַעֲקֹב על כל צאצאי יעקב, כל עם ישראל כִּדְרָכָיו, כְּמַעֲלָלָיו יָשִׁיב לוֹ.

תקציר מעשיו של יעקב אבינו, וההמשך, עד יציאת מצרים; ה' אמנם יוביל את אפרים חזרה לארץ, אך גם יעניש אותם

ד בַּבֶּטֶן עָקַב אחז בעקב ("וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו, וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב" - בראשית כה כו), ויש במילה "עקב" גם משמעות של מירמה אֶת אָחִיו, וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים התמודד עם מלאך ה' ("כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים" - בראשית לב כט) . ה וָיָּשַׂר נאבק (מלשון שררה, כח) אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל, בָּכָה המלאך ביקש מיעקב שישחרר אותו וַיִּתְחַנֶּן לוֹ. בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ בבית-אל התגלה אליו ה' ("וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם: "אֵל בֵּית אֵל", כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו" - בראשית לה ז) , וְשָׁם בבית אל יְדַבֵּר עִמָּנוּ דיבר עם יעקב, דברים המיועדים לכל עם ישראל. ו וַיהוָה אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת צבא השמים והארץ, יְהוָה זִכְרוֹ יזכר לנצח. ז וְאַתָּה ולכן אתה בֵּאלֹהֶיךָ תָשׁוּב עליך לשוב אל אלוהיך, חֶסֶד וּמִשְׁפָּט שְׁמֹר, וְקַוֵּה אֶל אֱלֹהֶיךָ תָּמִיד.

ח כְּנַעַן כעת אתה כמו סוחר רמאי בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה, לַעֲשֹׁק אָהֵב. ט וַיֹּאמֶר אֶפְרַיִם: "אַךְ עָשַׁרְתִּי, מָצָאתִי אוֹן לִי כח בעצמי, ללא עזרת ה', כָּל יְגִיעַי בכל נכסי לֹא יִמְצְאוּ לִי עָוֺן אֲשֶׁר חֵטְא רכוש שהשגתי במרמה". י וְאָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם שהעליתי אותך ממצרים - עֹד אוֹשִׁיבְךָ בָאֳהָלִים בדרכך מהגלות לישראל (בדומה לסוכות ביציאת מצרים כִּימֵי מוֹעֵד כפי שהיה בימי אוהל מועד. יא וְדִבַּרְתִּי עַל אל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה נגליתי בדימויים, משלים. יב אִם גִּלְעָד אנשי גלעד אָוֶן עשו מעשי רמאות - אַךְ שָׁוְא הָיוּ אנשי שקר הם היו; בַּגִּלְגָּל שְׁוָרִים זִבֵּחוּ, גַּם מִזְבְּחוֹתָם כְּגַלִּים עַל תַּלְמֵי שָׂדָי היו נפוצים מאוד, כמו גלי אבנים בשדות. יג וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם (מעשו אחיו) לארץ ארם, לביתו של לבן הארמי, וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה בשביל אשה (רחל) וּבְאִשָּׁה שָׁמָר בשביל רחל שמר על צאן לבן. יד וּבְנָבִיא על ידי נביא, משה הֶעֱלָה יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, וּבְנָבִיא נִשְׁמָר ובאמצעות נביא (הוראותיו וניסיו של משה) נשמר העם מכל רע בלכתו במדבר. טו הִכְעִיס אֶפְרַיִם תַּמְרוּרִים כעס מר מאוד, וְדָמָיו הדם ששפך עָלָיו יִטּוֹשׁ יטיל, וְחֶרְפָּתוֹ על מעשיו המביאים חרפה, בושה יָשִׁיב לוֹ אֲדֹנָיו יעניש אותו ה' כגמולו.

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.