ציצים ופרחים (יעב"ץ)/הקדמת צוויבל
| ציצים ופרחים - להרב יעקב עמדין (יעב"ץ) |
|---|
|
אותיות: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת |
|
נספחים: הקדמת היעב"ץ • הקדמת צוויבל • דברי סיום • מפתח חשבון ומלוי השמות |
פתח דבר עריכה
י'תבונן ה'אדם ו'יפקח ה'משכיל עיני לבו לידע ולהכיר מי שאמר והיה העולם, ציץ כפתור ופרח, חכמה בסתום הודיע ה' לעבדו הנאמן 'יעקב' חבל נחלתו, 'ישראל' אשר בו יתפאר, מלין לחבר אוזן לסבר חיילים לגבר, לגלות טפח צפונות אמריה, להרחיב נקבי משכיות לבב להאיר בעמקי סודותיה, דברים העומדים ברומו של עולם, נופת צוף אמרי נועם מתוק לנפש ומרפא לעצם להתענג על ה' להידבק בתורתו שמותיו של הקב"ה להידבק ולהתאחד בו יתברך.
ספר זה "ציצים ופרחים – לקט אורות" הדפיס רבנו המחבר בשנת תקכ"ח, בשנת שבעים לחייו, (ע' גימטריא "סוד", כ"יין" של תורה), האף אמנם היה כתוב לפניו עוד לפני שהדפיס סידורו "עמודי שמים" (בשנת תק"ה), בשנות הארבעים לבינה, כי כן יראה הלומד בסידורו, שקיצר מאד בלשונו בהגיעו לבאר בסוד ה' ליריאיו, ומרבה לציין "כמו שכתבתי במקום אחר", והלא הם כתובים על ספר זה, ליקוטי אורות לפתוח עין ההוגה להבין ולהשכיל.
וכך כותב רבנו המחבר בסידורו (כסא שן בית ל"ה ברכת המזון אות ב'): מן השמים העירו רעיוני ויאירו עיני לכתוב חזון ... למען ירוץ קורא בו בלבבו יבין איך בחכמה גדולה נפלאה ונשגבה מאד (יותר ממה שהפה יכול לדבר וקולמוס לחבר, לגלות רזי עליונין קדישין כהווייתן לבשר ודם אי אפשר שמץ מנהו, כפי מה שאוזן יכולה לשמוע, כטפה מהים הגדול ונבון תחבולות יקנה) בתבונה ובדעת הוסדו והוקבעו, וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, כי לא לכבודי ולכבוד בית אבא באתי לדרוש בדברים שהם כבשונו של עולם, כי אם לכבודו ולכבוד תורתו, ולמען אהבתו ויראתו, להגדיל תורה ולהאדירה למען לא נהיה לבוז כי אמנו זקנה, ונתמעטו היונקים משדי חמד במקום בינה, עכשיו ביותר צריכין אנו ליזהר בכבודה, להרחיב גבולה להראות תפארת הדרה והודה, כי לא דבר רק הוא ממנה, כי בעלי הפשט באמת לא ימצאו ידיהם ורגליהם לתקן כל צרכם הלשונות הכפולים במלות שונות, לא ידעו ולא ישכילו מה לענות, והתמיהא הגדולה שאפילו בדרך הפשט לא ראינו מי מהם שיצא בו ידי חובתו, ממיעוט מחשבה והשגחה ... לא כאלה חלק יעקב ולא כן ביתו עם אל תמים דעים, ומבקשי ה' יבינו כל, כי אין אות יתירה, ולא מלה כפולה, ולא ענין שאין לו כוונה מיוחדת, ולא דבר שאין לו מקום חשוב בפני עצמו, להשען עליו, אף אם הכל הולך אל מקור אחד, מתפלגים ממנו נהרי נחלי דבש וחמאה לאין חקר.
מהדורה חדשה זו נערכה מתוך הספר שהדפיס רבנו בשנת תצל"ח באלטונא, כמה מעלות טובות בעזר השי"ת נוספו כאן,
- א) הוכנסו בו כל ההשמטות ותיקוני טעויות במקומם.
- ב) הוספנו מכתב יד קודש המחבר מגליון הספר, שמונח בספריית ייווא, למעלה משמונים הוספות (כל אלה סומנו כך *) ויש בו הרבה ערכים חדשים, ותיקוני טעיות.
- ג) נוסף על אלה, הוגה ספר זה מתוך כת"י בודליאנא אוקספורד, למעלה משישים הוספות מאירות עינים וערכים חדשים, (כל אלה סומנו כך < >), ומתוך כך לא הוצרך לפרש ולבאר ולהוציא הדברים מפשוטן, וכן הוסרו מכשולים שנפלו או נחסרו בדפוס, ומופיעים כאן לראשונה מכתי"ק, ברוך יוצר המאורות.
הערנו במקום הצורך בקצירת האומר להקל על המעיין, או להראות מקור מקומו איה. – יצויין שבמקום אחד כתב רבנו ערך וציין לזה מקור מסכ"י שהוא ר"ת מספר כתב יד, ואמנם ערך זה נמצא בספר אדם ישר להאר"י ז"ל, וכתב יד זה היה תחת יד רבנו, וכתב עליו הגהות על הגליון, (והוא בבדליאנא באוקספורד). –
זאת לדעת במיוחד בספר זה, כל ביטוי, הוא פירוש וביאור זיו מבהיק על פסוק או דברי חכמים כדרבונות, ולכן צויין רבות להיכן ירמזון, למען יוכל ההוגה לפתוח ולהרחיב בעיני שכלו, כי כל לבבות דורש. והוא ספר נפלא מאוד וכל ההוגה בו מוצא טעם צפיחית בדבש אמרותיהם.
הודאה ושבח להרה"ג ר' נחמיה בראדט שליט"א שהאיר עיני במקומות שנראים קשים להבנה, ולהר"ר צבי לרר שליט"א. ומה' הטוב יתברכו בכל מילי דמיטב.
מה מאד נשמח אל גיל שנפל חלקנו להוציא ספר זה לאור עולם בירחא "תליתאי" עת דודים יחוד כנסת ישראל עם דודה בקבלת תורה מסיני צרופה, וחנן ה' שהצטרף עת משוש חתן על כלה, מרקד 'אתלת' בנישואי בני החו"ב החתן יוסף אליהו ני"ו עב"ג מרת רבקה תחי' בת מחותני בנש"ק מוה"ר ישכר בעריש גינזבורג שליט"א, כפי פרושה לשמים שיזכו לבנות בית נאמן לה' ולתורתו ויראו זרע ברך, מתוך נחת והרחבה.
ברכה קובעת לאאמו"ר הרה"ג ר' מנחם ארי' שליט"א ואמי מורתי הצוה"ח מרת בילא תחי' אשר כל משאת נפשם לגדל צאצאיהם לתורה ולתעודה. ולמו"ח ר' שאול דוד נחמן שליט"א ולחמותי מרת חנה תחי'. תפלתי שיזכו לראות מכל יוצ"ח רב נחת מתוך בריאות ואושר ועושר.
הוא יתברך המאיר לאפלים ושפלים, יורנו הדרך ישכן אור להכיר כבוד וחכמה, וממנו אשאלה מענה לשון ואבקשה בינה, להפיק רצונו להודיע דרכי קדמונינו האלהיים אשר אור זיוו נגה עליהם, לשמוע דבר ה', יראנו נפלאות מתורתו וישימנו מאנשי עבודתו. ויראנו בנין ביתו וקבוץ עם סגולתו.
אלימלך צוויבל