ציצים ופרחים - להרב יעקב עמדין (יעב"ץ)

אותיות:  א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הקדמת היעב"ץ הקדמת צוויבל דברי סיום מפתח חשבון ומלוי השמות

אות הסמך עריכה

מהדורת צוויבל עריכה

סוחרה עי' מ"ש בסמוך בערך סוחרת. אז תבין יראת ה'. הכתוב (תהלים צא, ד) צנה וסוחר"ה אמת"ו. אמ"ת הדב"ר ובינה לו295.

סוחרה היא כסף עוב"ר. כסף צרוף בעלי"ל לאר"ץ (תהלים יב, ז) (בעלה דארעא (תענית ו, ב). בליל עת רצון), כמו שאמר הכתוב (ישעיהו סב, ד) וארצך תבעל. לכן אמרו רז"ל (משנה, ראש השנה א, ה) על הירח שנראה בעלי"ל (ירח היא הארץ העליונה כנודע), כי ביום החודש יפתח (יחזקאל מו, א) שער הסגור (גן נעול) תרגום שער תרעא גימטריא מלוי אדנ"י. שהיא ודאי סוחרה. וסוחרת. אלא שנראה לי, סוחר"ה מבחינת ה' עלאה. וסוחר"ת בה"א תתא"ה:

סוחרת נראה לי בחינת יסוד דנוקבא. היא מקבלת פרי לצדיק (תהלים נח, יב). ע"ץ (<גימטריא> כסף) חיים (משלי יא, ל). הוא כסף חי (חי עלמין), וזה שאמר הכתוב (בראשית כג, טז) ארבע מאות כסף עובר לסוחר. כי הכסף ודאי עובר לסוחר. זה כשמקבלת מן דכורא. נקרא בבחינת זכר (בסוד אזכיר א"ת שמי (שמות כ, כא)) סחר"ו אל ארץ (ירמיהו יד, יח). והיא סוחרת (נקבה תסובב גבר (ירמיהו לא, כא). צנה וסוחר"ה אמתו (תהלים צא, ד)) כל העמים (עמי"ם גימטריא כס"ף296. (נראה לי עוד זה שאמר הכתוב (דה"ב ט, כ) אין כסף נחשב בימי שלמה. כי על כן לקח אלף נשים. האלף לך שלמה (שיר ח, יב). (בחינת יסוד דעשיה. עיין ברכת עובד297). ועיין [ערך] אלף כסף. אז תדע כי הכל אחד. אז היא סוחרת כל העמים, אהב נשים נכריות. עיין מה שכתבתי בס"ד בברכת עובד298. גם סוחרת עולה בחשבון גימטריא מלוי אדנ"י עם ג' כוללים:

סוכה. סמך ויו כף הא. גימטריא אברהם. סמך וי"ו כ"ף ה"י גימטריא אהרן (אושפיזין דסוכה כמ"ש בספר הזהר אמור (ח"ג קג, ב)) ב' פעמים סכה ב' פעמים סכה שווה 170 גימטריא ענן אתיא כמ"ד (סוכה יא, ב) ענני כבוד היו הסוכות דישראל במדבר. וענני כבוד היו להם בזכות אהרן:

סכה <גימטריא> אהבה חסד (לאברהם (מיכה ז, כ), אהבה זוטא299. ותורה שבעל פ"ה קרינן לה. זה פירוש הכתוב (ירמיהו ב, ב) אהבת כלולותיך. כלולות גימטריא סוכות. וזהו לכתך 'אחרי' במדבר. 'אחרי' ענן300 ה' ההולך לפניהם301:

סולת. גימטריא מלכות, היא מנחה בלולה בשמ"ן (במדבר כח, ט), (* עיין עוד להלן ערך שמן. *) (שמים302. [גימטריא] זכר ונקבה):

סוס מלא סמ"ך ו"ו סמ"ך. עולה ב' פעמים סוס ב' פעמים סוס שווה 252. זה שאמר הכתוב (חבקוק ג, ח) כי תרכב על סוסיך (לאה רחל) מרכבותיך ישועה גימטריא השכינה שהוא נבנית ממרכבות אבי"ע. כנגדה סוס דקלפה. סוס גימטריא אלמנה. (זוגו דאלמנ"י. (*סטרא אחרא*) עלמא דפרודא. (*אין בהן יחוד*), ואין נזקקין זה לזה. שלא יחריבו העולם. ולזה אמר הכתוב (איכה א, א) בעת צרה והעדר היחוד. על ירושלים עיר הצדק. היתה כאלמנה, לפי שעה. אבל לא אלמנה ח"ו303). עליה נאמר (הושע יד, ד) על סוס לא נרכב:

סופה תמן אלהי"ם גימטריא פ"ו. תמן אדנ"י גימטריא ס"ה. הוא שאמר הכתוב (נחום א ג) ה' בסופה דרכו. הנותן בים (האחרון) דרך גבר304. את והב. נראה לי לומר את וה"ב. י"ג מכילן דרחמי. בסופה (במדבר כא, יד). מתמתקת. דינין דדכורא נייחין בסופא [ספר הזהר נשא קמ"ב ע"ב]:

סופר גימטריא משה עם הכולל. שכך הוא ודאי הסופר הגדול לספר התורה (סוטה יג, ב). ועליו נאמר בדברי הימים (דה"א כד, ו) ויכתבם שמעיה הסופר. הוא שמעי"ה (בו משה יסוד אבא), הוא הסֹפר הכל אחד. וכן ארז"ל (ויקרא רבא א, ג) שהוא משה, בלי זכרון הרמז. אבל כבר אמרו ג"כ על ספר דברי הימים (מגילה יג, א). כל דבריך אחת הן ואנו יודעין לדרשן. וכן הוא גימטריא רצון. מקור הדעת. בחינת משה:

סמים עולה תשי בחשבון מ' דמנצפ"ך <לשש מאות>. והוא כענין קטר"ת עם הכולל. ועיין מה שכתבתי בערכו בס"ד:

סוד י"א סמני הקטורת. נזכר לעיל באות יו"ד:

סנדלפון הוא בחינת פר דינין דעשיה. והוא אופן (פ"ו דאלהי"ם. ונ"א עם הכולל. הוא שם ב"ן. משם יניקתו. היינו אשר בארץ (יחזקאל א, טו) שהיא נוקבא דעשיה. וגימטריא נכרי וגימטריא הורדוס הוא שרמז הכתוב (דברים יז, טו). לא תוכל לתת עליך איש נכר"י. על דבר זה נתחייבו ישראל כליה כשאמרו לבן בנו אגריפס. אל תתירא אגריפס. אחינו אתה. כמ"ש פרק ואלו נאמרין (סוטה מא, א):

סנדלפו"ן ב"ן (אמא תתאה מקננא באופן [תקו"ז תקונא שתיתאה כ"ג ע"א]) גימטריא אליהו זכור לטוב: עבד כנעני עם ג' אותיות והמלה. בגימטריא סנדלפון:

(* סנדלפון בגימטריא עב"ד כנענ"י, דעבד הוא לה, כי הוא עבד עולם, עלמא תתאה, שכינתא תתאה מקננא באופן [תקו"ז שם]. עיין ערך אליהו. *)

(* ספחת עם הכולל עולה אדנ"י באתב"ש הוא אחוריים דינין, והיינו (שבועות ו, ב) ספחת לשון טפלה *).

ספר נראה לי שנקרא על שם שדי הויה עולים ספ"ר. והוא כולל חסד וגבורה. והיינו דקרינן לספר דביר. וככתוב305. דביר גימטריא אריה אל הימין (יחזקאל א, י). וגימטריא גבורה. והוא רבי"ד שזכה לו יוסף הצדיק (בראשית מא, מב). שהוא מבחינת שם שדי. כנודע.

ספר גימטריא יסוד ועשר הויות. י' פעמים הוי"ה י' פעמים הוי"ה שווה 260 גימטריא כרם היה לשלמה (שיר ח, יא). הוא ג"כ מבחי' יסוד כנ"ל306:

ספירה גימטריא שנה. כל ספירה לשנה תחשב:

סתר גימטריא עת קץ (שהוא דבר סתר ודאי. לבא לפומא לא גלי) גם ליל שמרים. הוא י"ב פעם כל"ה י"ב פעם כל"ה שווה 660. ו' פעמים ימי"ן ו' פעמים ימי"ן שווה 660. זהו נשבע ה' בימינו (ישעיהו סב, ח). וגימטריא כשמש (נגדי (תהלים פט, לז). גימטריא בינה לבנה עליונה) זה שאמר הכתוב לא יבוא עוד שמשך (בסת"ר פנים) וגו' (ישעיה ס, כ) וגימטריא אלהינו מחיה המתים:

הערות צוויבל עריכה

  • הערה 295: בדניאל י א, ואמת הדבר וצבא גדול ובין את הדבר ובינה לו במראה.
  • הערה 296: עיין ערך כסף.
  • הערה 297: לפני ברכת המזון אות ה',
  • הערה 298: שם אות ט' ז"ל: ומכאן יתבונן המזכיל על ריבוי הנשים שהיו לו לשלמה, ולא יפלא בעיניו איך החטיאו אותו, כי קרוב היה ושכן להן, (עיין זמרת הארץ) ורצה לתקנן ולהביאן במסורת הברית (בסוד האלף לך שלמה) שכב"ת זר"ע עם הכולל עולה אלף גימטריא אל שדי (גימטריא מש"ה במלואו) ומאתים, רבוע אלהים, לנוטרים את פריו, את הטפל לפריו אך יש פרי לצדיק והבן. ולכן היו לו אלף נשים כנגדן העלה אלף עולות לה', עולות ודאי שרצה לקרבן תחת כנפי השכינה, לרחוץ רגליה הירדות מות, ונשקפה על פני הישימון, סביב רשעים יתהלכון, הן הנה היו לו לארוב לו ולהכשילו להפר ברית, למען ימשיכו להם שפע, אם גנבים באו לו הלא יגנבו דים, לכן לא ארכה לו השמחה, ערבה שמחה, כמעט היתה תחנה, למן היום אשר בנו אותה, מאז התחילה לנטות מן השמש והיתה כעוטיה, עד ששקע אורה בא שמשה, שמש וירח אספו נגהם, השליך משמים ארץ תפארת ישראל, וגפן גרושה מגן עדן, מצאה חזיר מיער, וזיז שדי ירענה על הרי בתר, הפר ברית, ושכינה עם סנהדרין בגולה הלכו ליבנה, אולי תבנה ממנה, ומן אז גלתה הארץ על דמיה, ולא תכסה על הרוגיה עד שפגעה בהרוגי בית"ר לכפר על עוברי ברי"ת קודש, וכפר אדמתו עמו, אז כסתה עליהן ונתנו לקבורה, ולא הניחתן להסריח, הדודאים נתנו ריח, ונתקדש שם שמים על ידם, והיתה קצת פקידה (כי פקד ה' את עמו לתת להם לח"ם) על ידי כך, ביבנה על ידי חכמים מקיימי ברית, ולכן תקנו הטוב והמטיב, הטוב הוא היסוד ודאי, אמרו לצדיק כי טוב, דמטוביה מיטיב לנו"ק, ועשו יחוד לתקנת העולם, ונבנתה קצת בעיר יבנה.
  • הערה 299: דאקרי ה' תתאה. (זוהר חדש פ"ה ע"א).
  • הערה 300:

ב' פעמים סכה ב' פעמים סכה שווה 170 (סוכות) גימטריא ענן. כנזכר לעיל.

  • הערה 301: ראה שמות יג כא.
  • הערה 302: גימטריא שמן.
  • הערה 303: וע"ע בפירושו לפרק שירה זמרת הארץ, סוס וכו' עפמש"כ הזהר פרשת כי תצא (רע"ו ע"א) קודשא בריך הוא לא אתקרי תמן מלך עד דרכיב בסוסיא דיליה דא כנסת ישראל קודשא בריך הוא כד איהו לבר מאתריה כו' רכיב על חמרא מט"ט, והוא עבד עולם הידוע, והוא שפחה דשכינתא, וכו' סוס גימטריא אלמנה דבעלה המת דמעיקרא מיתת עולם, ועתה בעוונותיו הרבים ירושלים היתה כאלמנה ולא אלמנה ממש אלא אלמנה חיה (שבעלה חי וקים) כאשה שהלך בעלה למדינת הים העליון וסופו לחזור, ואז יצאו העבדים לחרות עולם.
  • הערה 304: מצורף משני פסוקים במשלי ל יט דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה. וישעיה מג טז, הנותן בים דרך וגו'.
  • הערה 305: ושם דביר לפנים קרית ספר (שופטים א יא). ובגמ' עבודה זרה כ"ד ע"ב.
  • הערה 306: ובסידור בברכת רצה, כתב: ל'דביר', היכל, והוא גימטריא רי"ו, וכולל חסד וגבורה שביסוד חכמה, וקרוי גם כן ספר, כנודע מהכתוב (שם), ומרבותינו ז"ל (ע"ז כד, ב) כי הוא בסוד (שמואל ב ח, יג) ויעש דוד שם (כמו שכתבתי בס"ד במקום אחר), והוא בעל הבית ודאי, היינו לדביר (גם הוא לשון מנהיג) ביתך, והבן.

מהדורת ויקיטקסט עריכה

סוחרה - עי' מ"ש בסמוך בערך סוחרת. אז תבין יראת ה', הכתוב (תהלים צא, ד) "צנה וסוחר"ה אמת"ו", אמ"ת הדב"ר ובינה לו295.
וסחורה[1] היא כסף עוב"ר, "כסף צרוף בעלי"ל לאר"ץ" (תהלים יב, ז) (בעלה דארעא בליל עת רצון), כמו שאמר הכתוב "וארצך תבעל" (ישעיהו סב, ד). לכן אמרו רז"ל (משנה, ראש השנה א, ה) על הירח שנראה בעלי"ל (ירח היא הארץ העליונה כנודע), כי ביום החודש יִפָּתֵחַ (יחזקאל מו, א) שער הסגור (גן נעול). תרגום 'שער' - תרעא, גימטריא מלוי אדנ"י. שהיא ודאי סוחרה וסוחרת. אלא שנראה לי, סוחר"ה מבחינת ה' עלאה. וסוחר"ת בה"א תתא"ה:


סוחרת - נראה לי בחינת יסוד דנוקבא. היא מקבלת פרי לצדיק (תהלים נח, יב), ע"ץ (כסף) חיים (משלי יא, ל), הוא כסף חי (חי עלמין). וזה שאמר הכתוב "ארבע מאות כסף עובר לסוחר" (בראשית כג, טז), כי הכסף ודאי עובר לסוחר - זה כשמקבלת מן דכורא, נקרא בבחינת זכר (בסוד אזכיר א"ת שמי (שמות כ, כא)), סחר"ו אל ארץ (ירמיהו יד, יח). והיא סוחרת (נקבה תסובב גבר . צנה וסוחר"ה אמתו) כל העמים (עמי"ם גימטריא כס"ף)296.
(נראה לי עוד זה שאמר הכתוב (דה"ב ט, כ) "אין כסף נחשב בימי שלמה", כי על כן לקח אלף נשים - האלף לך שלמה (בחינת יסוד דעשיה. עיין ברכת עובד297). ועיין [ערך] אלף כסף. אז תדע כי הכל אחד. אז היא סוחרת כל העמים. אהב נשים נכריות. עיין מה שכתבתי בס"ד בברכת עובד298.
גם סוחרת עולה בחשבון גימטריא מלוי אדנ"י עם ג' כוללים:


סוכה - סמך ויו כף הא - גימטריא אברהם. סמך וי"ו כ"ף ה"י - גימטריא אהרן. (אושפיזין דסוכה כמ"ש בספר הזהר אמור (ח"ג קג, ב))
ב' פעמים סכה ב' פעמים סכה שווה 170 (חסר, כמ"ש בכתוב) - גימטריא ענן. אתיא כמ"ד (סוכה יא, ב) ענני כבוד היו הסוכות דישראל במדבר. וענני כבוד היו להם בזכות אהרן:


סכה - אהבה חסד, לאברהם , אהבה זוטא299. ותורה שבעל פ"ה קרינן לה. זה פירוש הכתוב "אהבת כלולותיך" (ירמיהו ב, ב) - כלולות גימטריא סוכות. וזהו "לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר" - אחרי ענן ה' ההולך לפניהם301:


סולת - גימטריא מלכות, היא מנחה בלולה בשמ"ן (במדבר כח, ט), (עיין עוד להלן ערך שמן) (שמים302 - זכר ונקבה):


סוס מלא - סמ"ך ו"ו סמ"ך - עולה ב' פעמים סוס ב' פעמים סוס שווה 252. זה שאמר הכתוב (חבקוק ג, ח) "כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ (לאה רחל) מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה" - גימטריא השכינה, שהוא נבנית ממרכבות אבי"ע.
כנגדה סוס דקליפה - סוס גימטריא אלמנה. (זוגו דאלמנ"י[2] (סטרא אחרא), עלמא דפרודא (אין בהן יחוד) ואין נזקקין זה לזה שלא יחריבו העולם. ולזה אמר הכתוב בעת צרה והעדר היחוד על ירושלים עיר הצדק "היתה כאלמנה" - לפי שעה, אבל לא אלמנה ח"ו303). עליה נאמר "על סוס לא נרכב" (הושע יד, ד):


סופה - תמן אלהי"ם גימטריא פ"ו, תמן אדנ"י גימטריא ס"ה. הוא שאמר הכתוב "ה' בסופה דרכו" (נחום א, ג), הנותן בים (האחרון) דרך גבר.

"אֶת וָהֵב בְּסוּפָה" (במדבר כא, יד) - נראה לי לומר, "את וה"ב" - י"ג מכילן דרחמי, "בסופה"[3] מתמתקת -- דינין דדכורא נייחין בסופא (ספר הזהר נשא קמ"ב ע"ב):


סופר - גימטריא משה עם הכולל. שכך הוא ודאי הסופר הגדול לספר התורה (סוטה יג, ב). ועליו נאמר בדברי הימים "ויכתבם שמעיה הסופר" (דה"א כד, ו), הוא שמעי"ה (בו משה יסוד אבא), הוא הסֹפר. הכל אחד. וכן אמרו רז"ל (ויקרא רבא א, ג) שהוא משה בלי זכרון הרמז. אבל כבר אמרו ג"כ על ספר דברי הימים (מגילה יג, א) "כל דבריך אחת הן ואנו יודעין לדרשן".
וכן הוא גימטריא רצון - מקור הדעת, בחינת משה:


סמים - עולה תשי בחשבון מ' דמנצפ"ך <לשש מאות>. והוא כענין קטר"ת עם הכולל. ועיין מה שכתבתי בערכו בס"ד:


סוד י"א סמני הקטורת - נזכר לעיל באות יו"ד:


סנדלפון - הוא בחינת פר דינין דעשיה. והוא אופן (פ"ו דאלהי"ם. ונ"א עם הכולל. הוא שם ב"ן. משם יניקתו. היינו אשר בארץ (יחזקאל א, טו), שהיא נוקבא דעשיה.
וגימטריא נכרי וגימטריא הורדוס. הוא שרמז הכתוב "לא תוכל לתת עליך איש נכרי" (דברים יז, טו), על דבר זה נתחייבו ישראל כליה כשאמרו לבן בנו אגריפס, "אל תתירא אגריפס אחינו אתה", כמ"ש פרק ואלו נאמרין (סוטה מא, א):

סנדלפו"ן ב"ן - (אמא תתאה מקננא באופן (תקו"ז תקונא שתיתאה כ"ג ע"א)) גימטריא אליהו זכור לטוב:

עבד כנעני עם ג' אותיות והמלה - בגימטריא סנדלפון:

סנדלפון - בגימטריא עב"ד כנענ"י, דעבד הוא לה, כי הוא עבד עולם, עלמא תתאה, שכינתא תתאה מקננא באופן [תקו"ז שם]. עיין ערך אליהו.


ספחת - עם הכולל עולה אדנ"י באתב"ש, הוא אחוריים - דינין. והיינו ספחת לשון טפלה (שבועות ו, ב).


ספר - נראה לי שנקרא על שם שדי הויה - עולים ספ"ר. והוא כולל חסד וגבורה. והיינו דקרינן לספר דביר וככתוב305. דביר - גימטריא "אריה אל הימין" (יחזקאל א, י), וגימטריא גבורה. והוא רבי"ד שזכה לו יוסף הצדיק (בראשית מא, מב), שהוא מבחינת שם שדי כנודע.

ספר - גימטריא יסוד ועשר הויות. י' פעמים הוי"ה י' פעמים הוי"ה שווה 260 - גימטריא כרם היה לשלמה (שיר ח, יא), הוא ג"כ מבחינת יסוד כנ"ל306:


ספירה - גימטריא שנה. כל ספירה לשנה תחשב:


סתר -

  • גימטריא עת קץ (שהוא דבר סתר ודאי. לבא לפומא לא גלי).
  • גם ליל שמרים.
  • הוא[4]

י"ב פעם כל"ה י"ב פעם כל"ה שווה 660.

ו' פעמים ימי"ן ו' פעמים ימי"ן שווה 660. זהו "נשבע ה' בימינו" (ישעיהו סב, ח).

  • וגימטריא "כשמש (נגדי" (תהלים פט, לז) - גימטריא בינה, לבנה עליונה). זה שאמר הכתוב "לא יבוא עוד שמשך" (בסת"ר פנים) וגו' (ישעיה ס, כ)
  • וגימטריא - אלהינו מחיה המתים:

הערות ויקיעורכים עריכה

  1. ^ כאן שיניתי ממהדורת צוויבל ובחרתי ע"פ מה שנראה לי מתוך מהדורת אלטונא - ויקיעורך
  2. ^ סמא"ל
  3. ^ מלשון סוף, נייחין בסופא - ויקיעורך
  4. ^ יש מקום להסתפק אם מילת "הוא" אינו המשך ציטוט הפסוק של "ליל שמורים הוא". אולם הפיסוק במהדורת אלטונא אינו כן - ויקיעורך