ציצים ופרחים (יעב"ץ)/ח


ציצים ופרחים - להרב יעקב עמדין (יעב"ץ)

אותיות:  א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הקדמת היעב"ץ הקדמת צוויבל דברי סיום מפתח חשבון ומלוי השמות

אות החיתעריכה

מהדורת צוויבלעריכה

חדרך גימטריא ד' מילואי הוי"ה. ודמשק עם האותיות עולה בגימטריא ג' מילואי אהיה. נראה לי זהו פירוש הכתוב (זכריה ט, א) "משא דבר ה' בארץ חדרך" (ח"ד ור"ך126, שדיני הנוקבא מתמתקים בחסדי דכורא) "ודמשק מנוחתו", כי אז שככה חמתו. והארץ שקטה:

חותם עיין לעיל127, גימטריא קודש חול. לכן יש חותם טיט, וחותם דם128.
יד מלא גימטריא חותם זהו "וביד כל אדם יחתום" (איוב לז, ז):

חטא גימטריא חי. גם חט בלי אות הנוח הנוסף. גימטריא טוב בחינת צדיק כי טוב (ישעיהו ג, י). וכן חי מבחינתו כנודע לכן אין צדיק אשר לא יחטא129. שעל ידי תקון החטא. חוזר הרע לטוב לפיכך גדולים בעלי תשובה130. וזהו ג"כ ששורש והמשמש דבר והפכו. שכך מורה ג"כ על נקיון טהרה וחטוי. וחטאת את המזבח131. וחטאו בפר132. וחטא את הבית (ויקרא יד, נב). יתחטא בו (במדבר יט, יב). וכן הרבה בכתוב. ובלשון חז"ל יורה עוד ענין אהבה וגעגועים. כבן המתחטא על אביו (משנה, תענית ג, ח). וזולת. והוא שאז"ל133 הקב"ה אוהב את הרשעים. רוצה לומר הבעלי תשובה כשחוזרין בהם:

חטה גימטריא כ"ב אותיות התורה. כי כל תינוק שלא טעם דגן אינו יודע לדבר בהם. בבראשית רבה (בר"ר, טו) עץ הדעת חטים היה. שכן לחסר דעה. אומרים שלא אכל פת חטים. וכן בגמרא דפרק כיצד מברכין (ברכות מ, א). לכן אז מרחיקין מצואתו (סוכה מב, ב). ע"פ (קהלת א, יח) ויוסף דעת וגו'. ושורש המלה חנטה. (כמו שנראית הנו"ן בארמית חנטין (עזרא ו, ט)). גימטריא חסד.

חטים גימטריא בינה. ומכוון למה שכתבתי לעיל בדרך הנגלה. ועיין ערך דודאים:

חיים שם דבר של החיות בבעלי חיים. אינו נפרד. לא ידעו הפשטנים לתת טעם בו. כמו בכל חבריו הזוגים הבלתי נפרדים. כמו שכתבתי בכ"מ במקומו134. ויש בזה טעם כעקר בסתרי תורה: כי שני יסודות דאו"א. נקראים אלהים חיים135. אינון רעים ולא מתפרשין:

חך בבינה. אם חכי לא יבי"ן <(הו"ת (איוב ו, ל), תה"ו, הות רשעים (משלי י, ג))>.

חכמה (יתרה מספר ו' על בינה) שוים הם ע"י עיבור הו"ו:

חכמה בינה. גימטריא חמה לבנה, חמ"ה ולבנ"ה מעוררים מלאכי חבלה136 (לעובדיהם) בדבוקם (ויורים בהן חצים כו'137) לכן עת המולד וחדוש הירח. הוא זמן דין וקטרוג שחוזר וניעור הקטרוג הראשון. (שהיה בתחלת מציאותם יחד).

מלוי חכמ"ה. גימטריא תרי"ג והוא גימטריא חרות על הלוחות. וכן נחלה במלוי. גימטריא הכי הוא. זהו טובה חכמ"ה עם נחל"ה138 לישראל.

חכמה. קרי ביה ח"ך מ"ה - כח מה באבא יסד ברתא. מלויו כזה. חי"ת כא"ף מ"ם ה"י. בהסרת הפשוט גימטריא ישראל, לכן נקרא139 עם חכם.

חכמות בנתה ביתה. גימטריא דעת (ועל שנבנה משתי חכמות דאו"א. לכן נקרא חכמות) בחכמה יבנה בית (משלי כד, ג). (והוא מה שכתוב בחכמה יסד ארץ (משלי ג, יט). ובדעת (המשפיע ביסוד) חדרים (חדרי הרחם. גם חדרי"ם הוא רחמי"ם. רק הדלי"ת באחדים כנגד המ"ם בעשיריות) ימלאו (משלי כד, ד):

חלבנה מסיגי נוק' דעשיה. לכן ריחה רע. ונרמז בה נוטריקון חטא לבנה שהחטא בא ממנה. וגימטריא המן שעשה עצמו עבודה זרה140 (מגלה י' ע"א, י"ט ע"א). וגימטריא צאה141 ואין צו אלא עבודת אלילים (סנהדרין נו, ב):

חלק גימטריא הויה אהיה הויה אדני. וזה סוד הכתוב142 ויעקב איש חלק:

חמד בגימטריא בן היא חמדה גנוזה:

חמה ת"ת דיצירה. ידוע שהוא עולם מט"ט. הוא חנוך שחי שס"ה שנים (בראשית ה, כג). כמנין שנת החמה:

חנוך לנער. נער גימטריא מטטרו"ן עם האותיות כנזכר לעיל [ערך זקן]. וזה סוד הכתוב (תהלים לז, כה) נער הייתי וגו'. והיינו נמי חנוך לנער על פי דרכו (דרך גבר) גם כי יזקין לא יסור ממנה (משלי כב, ו). כי היא באמנה אתו143. ורמוז יפה בכתוב (איוב טז, יט). הנה בשמי"ם (זו"ן144) עדי ושהדי גימטריא חנוך נער. (הוא מט"טרון) לפיכך סמכם. כי לפי דרך המליצה היה ראוי שיאמר, ובמרומים שהדי. גם לכן נכתב בשי"ן. והיה ראוי להיות בסמ"ך. כי המלה ארמית. וכן נמצא בכמה מקומות בתרגום בסמ"ך. אלא ודאי לכוין הרמז באר היטב. המשכיל יבין:

חמדה גנוזה גימטריא ד' מילואי הוי"ה. שהנוקבא גנוזה בו. כי חוה גנוזה באדם במלוי145:

חסידה גימטריא לבנה, מלכות דיצירה. הוא סוד הכתוב (ירמיהו ח, ז) גם חסיד"ה בשמי"ם. ת"ת. ידעה מועדיה. אף אם ירח לא ידע מבואו של שמש (ר"ה כה, א). שבה תלוים מועדי ה'. לא בהלוך החמה לבדה. כי על כן ישראל מונין ללבנה:

חסד גבורה תרין עטרין. גימטריא רפ"ח ניצוצין דמלכין קדמאין. שמהם נבנה זעיר גימטריא הכי הוי. ומקבילו בס"א כבר נזכר לעיל [ערך זעיר]. ועיין עוד ערך רפ"ח.

חמור מלויו של ס"מ. הוא נחש. עולה בגימטריא חמו"ר. לכן המשיח. (שהוא נח"ש דקדושה) הוא רוכב על חמור (זכריה ט, ט). כי יכבשנו לעבד לו:

חפשי חנם גימטריא מלכות. שהיא שביעית לימי הבנין. יצא עבד עול"ם חפשי:

חשך אותיות שכ"ח כי מן שכ"ה. עם ג' אותיות. הרי שכ"ח דינין. נמשכה השכחה. אין זכרון לראשונים (קהלת א, יא). מלכין קדמאין. חושך. הפך אור. חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח, א). מחכמה נמשך הזכרון. וזה שאמר הכתוב (קהלת ב, יג) וראיתי [אני] כי יש יתרון לחכמה מן הסכלות. כיתרון האור. היא חכמת אדם תאיר פניו. ומן החכמה יש יתרון לחכם על הכסיל. במעלת הזכרון. איזהו חכם. הרואה את הנולד והעתיד146. מתוך שזוכר את העבר. והכסיל. בחושך הולך147 שוכח. והנה חושך מבחינת ש"ך דינין דשמונה מלכין דמיתו. מחמת שבירת כלי הדעת. לכן אין עני (חשוב כמ"ת) אלא מדעת148:

חשמל גימטריא מלבוש. יוצא מת"ת דבינה. שם מתחיל ז"א. שבו שם יאהדונ"הי. כשמתייחדים במדת יסוד. שדי אדני גימטריא חשמל עם הכולל. נוקבא, ח"ש. אינה תובעת בפה149. ומ"ל. לשון מלל לאברהם (בראשית כא, ז). דכורא מספר עמה150. וגימטריא שלום עם ב' כוללים. שהוא בחינת יסוד. שלום בית. המכריע ועושה שלום במרומיו:

חשן בגימטריא משיח בחינת יסוד, צדיק יסד עולם גימטריא משיח בן דוד:

הערות צוויבלעריכה

  • הערה 126: בשיר השירים רבה ז א"ר יוחנן עתידה ירושלים שתהא מגעת עד שערי דמשק שנא' (זכריה ט') משא דבר ה' בארץ חדרך, מהו חדרך, ר' יהודה ור' נחמיה, רבי יהודה אמר, מקום הוא שנקרא חדרך, אמר לו ר' יוסי בן דורמסקית העבודה שאני מדמשק ויש שם מקום ששמו חדרך, רבי נחמיה אמר זה מלך המשיח שהוא חד ורך, חד לאומות, ורך לישראל.
  • הערה 127: סוף ערך ברזל.
  • הערה 128: עי' של"ה פרשת תצוה תורה אור סוף אות יט.
  • הערה 129: קהלת ז כ.
  • הערה 130: כ"ה ברד"ק ישעיה נז יט, ע"פ ברכות ל"ד ע"ב.
  • הערה 131: ביחזקאל מה יח, וחטאת את המקדש.
  • הערה 132: (יחזקאל מג, כב) כאשר חטאו בפר.
  • הערה 133: בסידור בברכת ולמלשינים ד"ה ותכניע וכו' ונראה לי שלזה קראוה חכמינו ז"ל ברכת המינין, שיחת ת"ח צריכה לימוד, כי אמנם היא בסוד עד דלא ידע בין ארור המן, ויתמו חטאים לא חוטאים, והוא שאמרו האלהיים הקב"ה אוהב את הרשעים (שהוא זר מאד לפי פשוטו).
  • הערה 134: ערך שמים, ועי' שאילת יעב"ץ ח"א סי' קמ"א, לחם שמים שלהי תמיד, לוח ארש סי' קל"ח.
  • הערה 135: שער הכוונות בפי' זכרנו לחיים, ושערי אורה ריש שער השני.
  • הערה 136: וצריך לומר כי הקטרוג נולד דווקא בעת שמתקרבת להתחבר עם השמש, כי אז היא באה לקבל שפע האור פנים בפנים מאירות בקירוב בשר, ואינה משפעת כי אין נהנה באור שלה בעת ההיא, וכל הנאה שלה, על זאת עין הרעה צרה בהתכנס כבוד בת מלך פנימה ומתקנא השונא ורבה משטמה, (וכן הוא בספר הזוהר אמור ופנחס (ח"ג רמח, ב) דבחדתותי סהרא אתית ואתכיאת איתתא לבעלה, ובעי למיהב שוחדא לסטרא אחרא לאתפרשא מינה. חמה ולבנה גימטריא מלאכי חבלה שמתעוררים על ידי דבוקם) והכפירים שואגים לטרף. (בסידורו עמודי שמים בית כ"ג מעמדות ליום רביעי).
  • הערה 137: ראה ויקרא רבה (לא ט) אמר רב בשעה שגלגל חמה ולבנה נכנסין ליטול רשות מלפני הקדוש ברוך הוא עיניהם כהות מזיו השכינה ומבקשין לצאת להאיר לעולם ואינן רואין כלום ומה הקדוש ברוך הוא עושה להם מורה לפניהם חצים ומהלכים לאורם הה"ד (חבקוק ג) שמש ירח עמד זבולה לאור חציך יהלכו לנוגה ברק חניתך.
  • הערה 138: קהלת ז יא.
  • הערה 139: דברים ד ו, שם לב ו.
  • הערה 140: ומקבילו בקדושה א"ל אדנ"י שהוא בעשייה, משם יניקתו, והבן, ועל ידי כך הוא נכנע. (סידור, פרבר י"ח, בפי' עלינו ד"ה המונם).
  • הערה 141: עם הכולל (שם).
  • הערה 142: בפסוק (בראשית כז יא) ואנכי איש חלק.
  • הערה 143: ראה אסתר ב כ.
  • הערה 144: שמי"ם גימטריא זכ"ר ונקב"ה, עיין בערכו, ולהלן בערך טל.
  • הערה 145: מילוי שם מ"ה גימטריא חוה (להלן ערך הוי"ה). עיין בסידור תפלת ערבית לשבת בפירוש אתה קדשת, ד"ה לשמך.
  • הערה 146: תמיד ל"ב ע"א.
  • הערה 147: קהלת ב יד.
  • הערה 148: בחי' גמרא (נדרים ל"ח ע"א) כתב רבנו בזה"ל: לא העשיר משה אלא מפסולתן של לוחות, קצת קשה לשון שלילה, דהא וודאי היה עשיר בלא זאת, שאל"כ האיך השרה הקב"ה שכינתו עליו, שאין הקב"ה משרה אלא על עשיר וכו' כדלקמן, וכו' ויש לומר באמת לא היה מתחילה עשיר בממון אלא בדעה שהיא העשירות האמיתי, כדאמרינן שלהי פרקין (מ"א ע"א) נקטינן אין עני אלא מדעת, ואדם שיש בו דעה לסוף מתעשר, שנאמר (משלי כד ד) ובדעת חדרים ימלאו, וכן נתקיים בו במשה בפועל ממש גם בממון שהעשיר בסוף ע"י פסולת הלוחות, ואם היה עני בתר עניא אזלא עניותא (ב"ק צ"ב ע"א) וכל המריעים לא במהרה מטיבים לו (שם פ' ע"ב) אלא ודאי עשיר היה באותה ג"כ עכ"פ בדעה, ואע"פ שצריך להיות חכם בלא זה, חכם היינו בחכמות ובמושכלות, ועשיר בדעת דבר אחר הוא, בענין מדת ההתספקות שרואה עצמו כאילו יש לו כל ממון שבעולם, ואינו מתאווה יותר מכדי סיפוקו, שהוא העשירות האמיתי, ומתוך מדת הסיפוק זוכה להתעשר באמת אף בממון וכו' א"כ עיקר עשיר בדעה.
  • הערה 149: עי' עירובין ק' ע"ב, וכתובות ס"ה ע"א.
  • הערה 150: עי' ברכות ג' ע"א.

מהדורת ויקיטקסטעריכה

חדרך - גימטריא ד' מילואי הוי"ה. ודמשק עם האותיות עולה בגימטריא ג' מילואי אהיה‏[1]. נראה לי זהו פירוש הכתוב (זכריה ט, א) "משא דבר ה' בארץ חדרך" (ח"ד ור"ך, שדיני הנוקבא מתמתקים בחסדי דכורא), "ודמשק מנוחתו" -- כי אז שככה חמתו, והארץ שקטה:


חותם - עיין לעיל (סוף ערך ברזל), גימטריא קודש חול. לכן יש חותם טיט, וחותם דם128.
יד מלא‏[2] גימטריא חותם. זהו "וביד כל אדם יחתום" (איוב לז, ז):


חטא - גימטריא חי. גם חט בלי אות הנוח הנוסף - גימטריא טוב, בחינת צדיק כי טוב (ישעיהו ג, י). וכן חי מבחינתו כנודע, לכן אין צדיק אשר לא יחטא129, שעל ידי תקון החטא חוזר הרע לטוב, לפיכך גדולים בעלי תשובה130.
וזהו ג"כ ששורש והמשמש דבר והפכו. שכך מורה ג"כ על נקיון טהרה וחטוי -- וחטאת את המזבח131, וחטאו בפר132, וחטא את הבית (ויקרא יד, נב), יתחטא בו (במדבר יט, יב), וכן הרבה בכתוב. ובלשון חז"ל יורה עוד ענין אהבה וגעגועים - כבן המתחטא על אביו (משנה, תענית ג, ח), וזולת. והוא שאמרו ז"ל133 הקב"ה אוהב את הרשעים, רוצה לומר הבעלי תשובה כשחוזרין בהם:


חטה - גימטריא כ"ב אותיות התורה. כי כל תינוק שלא טעם דגן אינו יודע לדבר בהם. בבראשית רבה (בר"ר, טו) עץ הדעת חטים היה שכן לחסר דעה אומרים שלא אכל פת חטים. וכן בגמרא דפרק כיצד מברכין (ברכות מ, א). לכן אז מרחיקין מצואתו (סוכה מב, ב) על פי הפסוק (קהלת א, יח) ויוסף דעת וגו'.
ושורש המלה חנטה (כמו שנראית הנו"ן בארמית חנטין (עזרא ו, ט)) -- גימטריא חסד.


חטים - גימטריא בינה. ומכוון למה שכתבתי לעיל בדרך הנגלה. ועיין ערך דודאים:


חיים - שם דבר של החיות בבעלי חיים. אינו נפרד. לא ידעו הפשטנים לתת טעם בו כמו בכל חבריו הזוגים הבלתי נפרדים, כמו שכתבתי בכ"מ במקומו134. ויש בזה טעם כעקר בסתרי תורה, כי שני יסודות דאבא ואמא נקראים 'אלהים חיים'135, אינון רעים דלא מתפרשין:


חך - בבינה. "אם חכי לא יבין הות"‏[3] (איוב ו, ל), תהו, "הות רשעים" (משלי י, ג).


חכמה - (יתרה מספר ו' על בינה), שוים הם ע"י עיבור ה-ו':


חכמה בינה - גימטריא חמה לבנה, חמ"ה ולבנ"ה מעוררים מלאכי חבלה136 (לעובדיהם) בדבוקם (ויורים בהן חצים כו'137). לכן עת המולד וחדוש הירח הוא זמן דין וקטרוג, שחוזר וניעור הקטרוג הראשון שהיה בתחלת מציאותם יחד.


מלוי חכמ"ה[4] גימטריא תרי"ג והוא גימטריא "חרות על הלוחות". וכן נחלה במלוי‏[5] גימטריא הכי הוא. זהו טובה חכמ"ה עם נחל"ה138 לישראל.


חכמה קרי ביה ח"ך מ"ה - כח מה באבא יסד ברתא.
מלויו כזה: חי"ת כא"ף מ"ם ה"י. בהסרת הפשוט -- גימטריא ישראל. לכן נקרא139 "עם חכם".


"חכמות בנתה ביתה" - גימטריא דעת (ועל שנבנה משתי חכמות דאבא ואמא - לכן נקרא חכמות).
בחכמה יבנה בית (והוא מה שכתוב בחכמה יסד ארץ (משלי ג, יט)) ובדעת (המשפיע ביסוד) חדרים (חדרי הרחם. גם חדרי"ם הוא רחמי"ם, רק הדלי"ת באחדים כנגד המ"ם בעשיריות) ימלאו (משלי כד, ד):


חלבנה - מסיגי נוקבא דעשיה, לכן ריחה רע. ונרמז בה נוטריקון חטא לבנה - שהחטא בא ממנה. וגימטריא המן שעשה עצמו עבודה זרה140 (מגלה י' ע"א, י"ט ע"א). וגימטריא צאה141, ואין צו אלא עבודת אלילים (סנהדרין נו, ב):


חלק - גימטריא הויה אהיה הויה אדני. וזה סוד הכתוב142 "ויעקב איש חלק":


חמד - בגימטריא בן, היא חמדה גנוזה:


חמה - ת"ת דיצירה. ידוע שהוא עולם מט"ט, הוא חנוך שחי שס"ה שנים כמנין שנת החמה:


חנוך לנער - נער גימטריא מטטרו"ן עם האותיות כנזכר לעיל [ערך זקן]. וזה סוד הכתוב (תהלים לז, כה) "נער הייתי וגו'".
והיינו נמי "חנוך לנער על פי דרכו" (דרך גבר), "גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כב, ו), כי היא באמנה אתו143. ורמוז יפה בכתוב "הִנֵּה בַשָּׁמַיִ"ם" (זו"ן144) עֵדִי וְשָׂהֲדִי (איוב טז, יט) -- גימטריא חנוך נער[6] -- הוא מט"טרון, לפיכך סמכם. כי לפי דרך המליצה היה ראוי שיאמר "ובמרומים שהדי". גם לכן נכתב בשי"ן והיה ראוי להיות בסמ"ך, כי המלה ארמית. וכן נמצא בכמה מקומות בתרגום בסמ"ך. אלא ודאי לכוין הרמז באר היטב. המשכיל יבין:


חמדה גנוזה - גימטריא ד' מילואי הוי"ה‏[7]. שהנוקבא גנוזה בו. כי חוה גנוזה באדם במלוי145:


חסידה - גימטריא לבנה, מלכות דיצירה. הוא סוד הכתוב (ירמיהו ח, ז) "גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם" - ת"ת. "יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ", אף אם ירח לא ידע מבואו של שמש (ר"ה כה, א), שבה תלוים מועדי ה', לא בהלוך החמה לבדה, כי על כן ישראל מונין ללבנה:


חסד גבורה - תרין עטרין. גימטריא רפ"ח ניצוצין דמלכין קדמאין שמהם נבנה זעיר -- גימטריא הכי הוי. ומקבילו בס"א כבר נזכר לעיל [ערך זעיר]. ועיין עוד ערך רפ"ח.


חמור - מלויו של ס"מ‏[8]. הוא נחש. עולה בגימטריא חמו"ר. לכן המשיח. (שהוא נח"ש דקדושה) הוא רוכב על חמור (זכריה ט, ט). כי יכבשנו לעבד לו:


חפשי חנם - גימטריא מלכות. שהיא שביעית לימי הבנין. יצא עבד עול"ם חפשי:


חשך - אותיות שכ"ח, כי מן שכ"ה עם ג' אותיות -- הרי שכ"ח דינין נמשכה השכחה. "אין זכרון לראשונים" (קהלת א, יא) -- מלכין קדמאין.
חושך - הפך אור. "חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח, א) -- מחכמה נמשך הזכרון. וזה שאמר הכתוב (קהלת ב, יג) "וראיתי אני כי יש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור" -- היא "חכמת אדם תאיר פניו". ומן החכמה יש יתרון לחכם על הכסיל במעלת הזכרון -- איזהו חכם? הרואה את הנולד והעתיד מתוך שזוכר את העבר146. והכסיל בחושך הולך -- שוכח.
והנה חושך מבחינת ש"ך דינין דשמונה מלכין דמיתו, מחמת שבירת כלי הדעת. לכן אין עני (חשוב כמ"ת) אלא מדעת148:


חשמל - גימטריא מלבוש. יוצא מת"ת דבינה - שם מתחיל ז"א. שבו שם יאהדונ"הי‏[9] כשמתייחדים במדת יסוד. שדי אדני גימטריא חשמל עם הכולל. נוקבא - ח"ש - אינה תובעת בפה149. ומ"ל לשון "מלל לאברהם" (בראשית כא, ז) -- דכורא מספר עמה150.
וגימטריא שלום עם ב' כוללים. שהוא בחינת יסוד - שלום בית, המכריע ועושה שלום במרומיו:


חשן - בגימטריא משיח, בחינת יסוד. צדיק יסד עולם גימטריא משיח בן דוד:

הערות ויקיטקסטעריכה

  1. ^ קמ"ג קנ"א קס"א
  2. ^ יו"ד דל"ת
  3. ^ בנוסח שבידינו כתוב "הוות" - ויקיעורך
  4. ^ חי"ת כ"ף מ"ם ה"י
  5. ^ נו"ן חי"ת למ"ד ה"י
  6. ^ עדי שהדי
  7. ^ 232 פחות 4X26 נותן 128 - ויקיעורך
  8. ^ מך מ' לף מד
  9. ^ לא יודע אם הכוונה לת"ת דבינה או ז"א... - ויקיעורך