ציצים ופרחים (יעב"ץ)/ש

ציצים ופרחים - להרב יעקב עמדין (יעב"ץ)

אותיות:  א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הקדמת היעב"ץ • הקדמת צוויבל • דברי סיום • מפתח חשבון ומלוי השמות

אות השין

מהדורת צוויבל

(* שא"ת עולה למילויים דאל אדני, עי' עץ חיים שער רחל ולאה (עץ חיים שער לח, פרק ז)³⁷⁷.*)

שבע מבחינת מלוי אלהים. שהוא ש' גימטריא ברחמי"ם. וכן מלוי ע"ב. גם הוא ברחמים. לכן ממנו באה שביעה. ועיין ערך רעב:

שבת³⁷⁸ גימטריא תר"ך (עמודי כת"ר) ל"ב (נתיבות חכמה) נ' (שערי בינה) הרי שבת כלולה מכל אורות כתר חכמה בינה. מרישא דרישין. הנרמזים בתלת ראשין דשי"ן של שבת. שהיא בת דשי"ן. גם תיבת רא"ש. היא מאותיות שלפני שב"ת. רי"ש ראשית חכמה. אל"ף רישא דאין. שי"ן דתפלין דמרא עלמא. היא בינה דאית לה תלת רישין. ואתוון ראש שבת אינון בראשית. וע"י היו"ד (נעשית סוכה גבוהה עשרי"ם במלואו) נעשה ראש בית והבן:

(* שבת בגימטריא*) מרום וקדוש מרום ידוע (תיקוני זהר פה, ב) שהוא בכתר. וכל קדוש בחכמה בינה כנודע. (*שב"ת עולה לחשבון כ"ז פעמים כ"ו כ"ז פעמים כ"ו שווה 702, כ"ז אותיות התורה עם מנצפ"ך, שכל אות יש לו הויה אחת³⁷⁹, ושקולה שבת ככל התורה.*)

יצירה עשיה גימטריא שב"ת, (ב' יתרים לרמוז על ב' כוללים ב' תיבות) משם שבת מכל מלאכתו אשר בר"א היוצ"ר לעשו"ת (בראשית ב, ג) דוק. שני עולמות הללו (שבהם אחיזת הרע כנודע) מתקדשים בו. ונשבת בחינת הרע הדבוק בהם. עוד הוי"ה פעם כ"ז אותיות לשון הקודש (שבהם ברא העולם וכל היצור. והם כמספר שם הוי"ה עם הכולל וזה כל המציאות) הרי שבת. בכל בחינותיה:

שבט עיין מה שכתבתי בערך כוכב בס"ד:

(* שד גימטריא רוצח, וכן ר"ת ש'ופך ד'ם.*)

שדי גימטריא הויה אלהים³⁸⁰ (* ורבוע אלהים *) [עם ב' כוללים]. ועיין לעיל כמה פעמים: (* גימטריא שד"י כן עולים קס"א קנ"א עם ב' כוללים. *)

שופר גימטריא תוקף לשבר כח הדינין. ועיין רמזים הרבה ופרפראות נאות נוראות בשופר ובקולותיו. בעין זוכר לשער הפנה [לראש השנה, ניצוץ ו' אות ה' ואילך]:

שור וחמור, נפק מבינייהו קלפה קשה (כדאיתא בספר הזהר (ח"ב סה, א)) ורצונו לומר מאותיות אמצעיות שבשני <שמות> סטרא דמסאבי אלו. שהם ומ"ו. גימטריא כלב. והיינו מסיגי גבורה דיצחק (פני שור מהשמאל (יחזקאל א, י)) ומסיגי חסד לאברה"ם (מיכה ז, כ). אברהם מבטל כח חמר (חסר) גימטריא הכי. ע"י ויחבוש את חמורו (בראשית כב, ג). שכפת אותו והכניעו.

ונראה לי עוד זה פירוש הכתוב (בראשית לב, ו). ויהי לי שור וחמור וגו'. הודיע יעקב לעשו. שהוא הכניע כחו. שבא לו משור בתחלה (לפיכך פתח בו) וחמור שנטל אח"כ. ע"י שדבק בישמעאל (ורמז לעתיד. עיין פירוש אם לבינה) היונק כח חמור מימין. וצאן. היינו צאן קדשים (ואתנה צאני (יחזקאל לד, יז)) וע"י הכנסת שור וחמור. נעשה כלב (היוצא מבין שניהם), שומר הצאן. שלכל עדר יש כלב לשמרו (כמ"ש במדרש רבה (בר"ר עג, יא)) וכמ"ש איוב (איוב ל, א) לשית עם כלבי צאני. לכן אמרו רז"ל (גיטין יז, א). רחמנא או בטולך או בטולא דבר עשו. ועבד ושפחה. אשר אחר הרחיים (שמות יא, ה) ידועים. ירמז לו. שכל החיצונים תחת ידו כבושים. מעתה אין לו להתיירא ממנו ומפטרונו³⁸¹:

שושנה גימטריא אסתר ועיין ערכה:

שחוק גימטריא ב' פעמים אור ב' פעמים אור שווה 414 ונראה לי מחמת זה אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעוה"ז (ברכות לא, א). לפי שנגנז אור ראשון (הרמוז בכפל דשחוק) הכפול. דכתיב ביה (בראשית א, ג) יהי אור. ויהי אור. וגנזו הקב"ה לצדיקים לעתיד לבא (חגיגה יב, א). לפיכך ותשחק (אשת חיל, דעלה כתיב ויהי אור כנזכר לעיל³⁸². לשון צער. אז ימלא שחוק פיה) ליום אחרון (משלי לא, כה). כשיחזור האור הנגנז:

שטן [עם האותיות והכולל] גימטריא ב' פעמים יעק"ב ב' פעמים יעק"ב שווה 364. זה הוא שכתוב (בראשית כז, לו) ויעקבני זה פעמיים. בכחו זה גבר עליו. באונו שרה את אלהים (הושע יב, ד). לפיכך אחר שנצחו. אמר לו לא יעקב יאמר עוד שמ"ך (בראשית לב, כח). מאחר שנצחתו הרווחת אותו. על כן מעתה נאות לך שם ישראל. עם האותיות. שני השמות³⁸³. בו נמתקים ב' פעמים ר"ע ב' פעמים ר"ע שווה 540. ועיין מ"ש בנחל (יב) לבריכה עליונה³⁸⁴.

ונראה לי שלכן גם לב קמי (ירמיהו נא, א) (שהוא כשדים באתב"ש) גימטריא יעקב. לפי שהוא הכניעם. כי על כן הוצרך לברוח שדה ארם. לכבשה ולהכניע ממשלתה העתידה. בסוד עת אשר שלט האדם באדם לרע לו (קהלת ח, ט) ודאי (דוגמת תנין בל דבבל. שבלע אדם מזוין שחתך מעיו והמיתו³⁸⁵) נמצא לב קמי. מקביל לתפארת ישראל. כמו שש"ך לכת"ר. כמו שכתבתי לעיל בערך שנער:

שכחה עיין ערך שלג:

שכינה בה שך ( ה' פעמים די"ן ה' פעמים די"ן שווה 320. ו י' פעמים ל"ב י' פעמים ל"ב שווה 320 נתיבות חכמה) היינו באבא יסד ברתא גם רפ"ח (חס"ד גבור"ה) ניצוצין. עם ל"ב נתיבות. עולים ש"ך. וכולם נמתקים ע"י שם ב"ן. שהוא ינ"ה סוד אדנ"י:

עשר אותיות ראשונות דא"ב. במספר מרובע. עולים שכינ"ה. הוא סוד שאמרו רז"ל (סוכה ה, א). לא ירדה שכינה למטה מעשרה. ועיין סוד שכינה. בסולם בית אל [סוף עין א']. ובברכת עובד [פירוש ברכת המזון]. גם בגימטריא אני בינה לי גבורה (משלי ח, יד)³⁸⁶ (* כי היא נבנית מבינה, דמנה דינין מתערין, [לי] גבורה דינא קשיא, והיא³⁸⁷ דינא רפיא³⁸⁸, וכן אלהי"ם ומלואו בגימטריא שכינה עם הכולל, שי"ן כ"ף יו"ד נו"ן ה"י עולה תר"א, ועם י"ג אותיות עולה תרי"ד, כמנין תורה, ועם [ג'], תורה נביאים כתובים, הרי תרי"ד, כמנין תרי"ג מצות והכולל *). עיין עוד ערך מיכאל, וערך ס"מ:

שכר עיין ערך ענבים:

שלג מבטל כח שגל. כלבתא³⁸⁹. ממנה באה שכחה גימטריא שלג ע"י השלג מתבסמת. זה שאמר (תהלים סח, טו) תשלג בצלמו"ן גימטריא גבור"ה. הבוערת באש דינין. ומשם יניקת קלפה דכלבתא. שהיא צל מות ודאי:

שלו (שלו הייתי (איוב טז, יב). שלאנן ושלו (איוב כא, כג)). בגימטריא ג' פעמים הוי"ה ג' פעמים הוי"ה שווה 78 ו ג' פעמים אלהי"ם ג' פעמים אלהי"ם שווה 258 (וכן [גימטריא] טהירו עלאה) שכוי (מבחין בין מדת יום. ובין מדת לילה. וכן מרומים גימטריא הכי. נתן השכל במרומים. וגימטריא מלאך גבריאל הוא התרנגול הידוע³⁹⁰. וגימטריא פורים. שע"י חבור ג' בחינות דחסד. בג' בחינות דגבורה שנמתקו בכך. בטלה גזרת המן. ונהפך פורו לפורינו.

([ויאמר יהוה] שלום לך, (שופטים ו, כג) שלום שילוב הוי"ה אדנ"י בהכאה כזה. י' פעמים א' י' פעמים א' שווה 10. ה' פעמים ד' ה' פעמים ד' שווה 20. ו' פעמים נ' ו' פעמים נ' שווה 300 ה' פעמים י' ה' פעמים י' שווה 50. עולה בגימטריא שלום):

הנערים עם הכולל גימטריא שלום. זה שאמר הכתוב כשברך יעקב את בני יוסף. זרע השלום. כתוב (בראשית מח, טו) ויברך את יוסף וגו' יברך את הנערים (בראשית מח, טז). היינו יוסף בעל השלום (דכליל תרווייהו³⁹¹) זכר לדבר. שאל"ת שלום: שאלת גימטריא אפרים ומנשה:

שלחן נ"ל גימטריא שכינ"ה (שולחן בצפון (יומא לג, ב)) עם ג'. בסוד שלשה עדרי צאן רובצים עליה (בראשית כט, ב). הם נה"י. ג' הויות דלח"ם אשר הוא אוכל (בראשית לט, ו):

השולחן גימטריא ב' פעמים צדקה. זה השולחן אשר לפני ה' (יחזקאל מא, כב). כמו שכתוב (תהלים יז, טו) בצדק אחזה פניך. ושולחנו של אדם מכפר עליו. כשעניים אוכלים ממנו. (חגיגה כז, א), וזהו צדקה כפולה ודאי. והוא סוד צדקה בחלוף אתב"ש. הוא ג"כ צדקה. שחוזרת לנותן הצדקה. כענין שכתוב (רות ב, יט) האיש אשר עשיתי עמו. וארז"ל (ויק"ר לד, י) יותר ממה שבעה"ב עושה עם העני כו'. וכן עושה בעל צדקה למעלה. גורם שלום כפול. כמו שאמר הכתוב (ישעיהו כז, ה) יעשה שלום לי שלום יעשה לי. הרי עשיית שלום כפול. ע"י מעשה הצדקה שלום בית בכפל ודאי. מ"ן מ"ד:

ד' פעמים מ"ה ב"ן ד' פעמים מ"ה ב"ן שווה 388. עולים שלח"ן. נראה לי היינו זו"ן דאבי"ע. שכולם נזונים משולחן אשר לפני ה' (יחזקאל מא, כב). אם תרבה הוי"ה באדנ"י. עולה ש"פ. ועם ח' אותיות של שני השמות. הרי שלח"ן.

שלם גימטריא חסד רחמים, שמהם נבנה ונשלם היסוד. ויהי בשלם (תהלים עו, ג):

(* שלמה עיין ערך נערים, ועיין ברכת עובד [כסא שן בית לה, אות ח' ט'].*)

שלמיאל גימטריא זמרי בן סלוא:

שם גימטריא שדי הויה. וגימטריא רפ"ח (ניצוצין דמלכין קדמאה) חס"ד גבור"ה (תרין עטרין דמלכא) ושם ב"ן. גם הם י' פעמים בוכו י' פעמים בוכו שווה 340 (ד"ל ב"ן המלך (שמואל ב יג, ד)) עולים בגימטריא ש"ם. זה הוא שכתוב (שמואל ב ח, יג) ויעש דוד ש"ם (לא כתוב ויעש לו דוד שם), שתקנו והעשירו בכל בחינותיו וספירותיו:

השם (דברים כח, נח) גימטריא אל שדי:

שמאל שם אל ימינא כליל שמאלא בגויה (זהר חלק ב קנט, ב):

שמדא גימטריא אלהים אחרים מהם בא גזרת שמד:

שמים גימטריא זכר ונקבה שהם זו"ן. הוי"ה אדנ"י. כדאיתא [בספר הזהר] פרשת תרומה (ח"ב קט, ב), על כן נקרא ה' רוכב שמי"ם (דברים לג, כו). שהם מרכבה לו. וכן על שם כך נקרא 'רוכב' הכרובים³⁹²) וזהו שכתוב (מלכים א ח, לב) ואתה תשמע השמי"ם (מן השמים אין כתיב כאן) וכתוב בדניאל (דניאל ד, כג) די שליטין שמיא (אין לשמים הגרמים הגלגליים שולטנות מוחלטת. רק על פי הנשפע משמי"ם עליונים הללו), וכן משתמשים חז"ל בכמה מקומות בשם שמים. במקום השם הקב"ה. כמו שאמרו (משנה, מנחות יג, יא) ובלבד שיכוין אדם את דעתו לשמים. וכל מעשיך יהיו לשם שמים (משנה, אבות ב, יב). וכן הרבה מצוי מאד בדבריהם.

ב' פעמים קצ"ה ב' פעמים קצ"ה שווה 390 גימטריא שמי"ם. הוא דבר הכתוב (דברים ד, לב) ולמקצה השמים עד קצה השמים. הם שני קצוות הנ"ל. הכוללים ו' קצוות. ודרשו רז"ל (חגיגה יא, ב) בהם אתה שואל. ואי אתה רשאי למעלה מהם.

שמים גימטריא אנדרוגינוס, (זה שאמרו רז"ל (בר"ר ח, א) אדם הראשון אנדרוגינוס בראו), וגימטריא השכינה וגימטריא החשמלה (יחזקאל ח, ב) עם ב' כוללים. וכן מקר"ן, מפרי"ס (תהלים סט, לב), וגימטריא יצחק יעקב. ו ט"ו פעמים הוי"ה ט"ו פעמים הוי"ה שווה 390 (ט"ו הוא ז"ח. ר"ת ז'כות ח'ובה. יוצאים משני שמות אלו).

ועל פי הדברים האלה תדע גם כן מדוע לא יתפרד שם שמים. כי לא תוכל לומר על היחיד מהם שם. או משקל אחר. נגזר משם הרבוי הלז. לקרוא בשם הנפרד לבדו. כי זכר ונקבה יתלכדו לא יתפרדו. (בראשית ה, ב) ויקרא שמם אדם אחד. וזה וחבריו (מהדומים לו בלשון הקודש מהשמים הזווגים. הבלתי נפרדים), הם יעידו ויגידו מעלת <גדולת> הלת תהלת הלשון האלהי. שאין דומה לו בכל שבעים לשון. ולא זכו המדקדקים להשיג את זאת. והפשטנים החומריים לא ידעו ולא יבינו טעם סגולת הלשון העברית, (נורא הוא מאד מי יכילנו), בחשכה יתהלכו. לא ראו אור בהיר הגנוז כחכמת האמת. הנכון לירא ה':

השמים מספרו תתקנ"ה (המ"ם בחשבון דמנצפ"ך) גימטריא מיכא"ל גבריא"ל נוריא"ל רפא"ל.

שמי"ם ואר"ץ. גימטריא ד' מלואי הוי"ה וג' מלואי אהי"ה:

שמן גימטריא י' פעמים ט"ל י' פעמים ט"ל שווה 390. שממנו נולד השמן והשומן. כמ"ש (בראשית כז, כח) מטל ומשמני סמוכים³⁹³:

שמש גימטריא דעת עליון. וגימטריא אברהם יצחק יעקב (חג"ת) ב' יתרים כנגד כוללות גופא ודרועין:

שמש (תפארת דבריאה) שם מ"ה בהכאה. יו"ד פעמים יו"ד יו"ד פעמים יו"ד שווה 400. ה"א פעמים ה"א ה"א פעמים ה"א שווה 36. וא"ו פעמים וא"ו וא"ו פעמים וא"ו שווה 169. ה"א פעמים ה"א ה"א פעמים ה"א שווה 36. עולה שמ"ש. שלשה הם שמותיו. שמ'ש חר'ס חמ'ה סופי תיבות שס"ה. כמנין ימי תקופתו בשנה³⁹⁴. ומלאך ממונה על תנועות ימות החמה. שככה מ"ם למ"ד אל"ף כ"ף. עולה שס"ה. וכל תקופה היא צ"א יום. גימטריא מלאך. ועיין ערך דעת:

שן נראה לי כי כסא שן של שלמה המלך עליו השלום (מלכים א י, יח). הוא כבו"ד ממש. כי השינים הם ל"ב. כמנין כבו"ד. גם הוא גימטריא של"ו עם זה"ב. או עם דו"ד.

עוד יש לומר שהוא בסוד היסוד. כי הוא בגימטריא רצו"ן וד' אותיות. משם חפר אוכל (איוב לט, כט) (הנדק בשנים³⁹⁵), עם הכולל שם ב"ן. והבן:

שנה גימטריא מנין ימיה ברוב שנים. וגימטריא ספירה. ששולטת עליה לכל שנה ספירה:

השנה מספר ש"ס. ועם ה' הנוספת הרי שס"ה. רמז למנין ימי שנת החמה. וגימטריא ה' פעמים חסד ה' פעמים חסד שווה 360. שאז היא מלאה חסדים. כי שמש ומגן ה' אלהים (תהלים פד, יב):

שנער גימטריא כתר. כי הוא מקביל לקדושה. בסטרא אחרא. כמו שכתוב (דניאל ב, לח) אנת הוא רישה די דהבא. וכן גימטריא ששך שגם היא בבל באתב"ש. עיין עוד ערך שטן:

שעה נראה לי היא ש"ע נהורין דשל"ם. דנהרין לה' אחרונה שבשם. עם הכולל הוא כמנין שלום בית. וזהו אין לך אד"ם (שם מ"ה) שאין לו שעה [אבות פ"ד מ"ג] משחקת לפניו.

(* שעשוע הנזכר בכתבי אר"י אצל התחלת בריאת העולמות שהיה [ע"י] שעשוע שנשתשע האין סוף ברוך הוא המחיה העולמות.

ונראה לי, שעשוע קרי בה ש"ע שו"ע ב' מלין, ש"ע הוא בגימטריא חס"ד רחמי"ם, שהם תחלת בנין הרצון שנשתשע מדת הדין, המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו (איוב כה, ב), שאין מימי החסד והרחמים [מכבין] אש הגבורה ולא אשה של הגבורה שותה ולוחכת מי החסד, זה כל מגמת השעשוע, בהמצאת העולמות להביא שלום בעולם (כמו שכתוב [שם] עושה שלום, בעל ההפכים) שו"ע גימטריא שלו"ם. *)

שקל נראה לי בפסוק (בראשית כג, טז) ארבע מאות שקל כסף שנתן אברהם אבינו עליו השלום לעפרן. נרמז גלות מצרים בשלשה פרקיו. שהם ת"ל שנה³⁹⁶. ארבע מאות. רד"ו³⁹⁷. דוק:

צדיק יסוד עולם גימטריא שקל. עיין מה שכתב בס"ד [מגדל עוז] בברכות הורי ([סדר פדיון הבן] פלג ח) דבר דבור על אפניו:

שקוצית³⁹⁸ גימטריא שבתי צדק שם זה עומד כנגדם לבטל הוראתם של אלו הכוכבים. וגימטריא ב' פעמים נפש חיה ב' פעמים נפש חיה שווה 906. וגימטריא מיכאל גבריאל אוריאל רפאל. וידוע ששם מ"ב רמוז ככתוב (ישעיה ו, ב) שש כנפים שש כנפים. שהם הששה שמות. בעלי שש אותיות שכולם משפיעים לאחד. הוא השם האחרון השביעי הלז. והוא בעל שש פעמים כנף עם ב' כוללים³⁹⁹. וגימטריא מלכות תי כנגד עמידת מלכות בית ראשון. וככלותם. אז גבר האויב ונתן שקוץ משמם (עיין דניאל יב יא) בעו"ה:

שקר מלויו עולה הוי"ה נפ"ש. עיין להלן ערך שש:

שרה גימטריא אבגיתץ. שהוא בחסד. וגימטריא בתולה ודגים נמצא ראש שם מ"ב חתום בשני מזלות, (השולטים בשני חדשים. סופי הקיץ והחורף) וסופו בשני כוכבי לכת הגבוהים. לשדד מצב מערכת טבעיהם:

שרף נראה לי שהוא מבחינת פ"ר דינין שבבינה⁴⁰⁰ שהיא רמוזה בשי"ן כנודע. ושרפים בבריאה. אמא מקננא בכרסייא (תקו"ז תקון ו' כ"ג ע"א):

שש ועושה צדק (ישעיהו סד, ד). כנגד שקר בגימטריא שקר הסוס (תהלים לג, יז). ושקר אין לו רגלים [רש"י משלי יב יט]. אבל בקדושה שוקיו עמודי שש (שיר ה, טו). ובעולם המלאכים הקדושים. הם העומדים האלה (זכריה ג, ז). וקאמיא (דניאל ז, טז), האלין. מטטרו"ן וסנדלפו"ן גימטריא שש. ולכן מלוי שקר עולה. הוי"ה נפ"ש. כי בשני מלאכים הללו. יש בחינת טוב ורע. והאמת מסתתר בתוך השקר. שלא יגבר ויכלה העולם, הוי"ה רומז למט"ט. ששמו כשם רבו (סנהדרין לח, ב). נפ"ש ידוע באופן. הוא סנדלפון (חגיגה יג, ב):

הערות מהדורת צוויבל

• הערה 377: ובסוף הפרק שם ז"ל: ושאת, הוא אל פשוט ואדנ"י במלוים, ולפי כי שא"ת הוא בלאה העליונה כנזכר, לכן ניתוסף שם א"ל על אדנ"י והבן היטב.
• הערה 378: בתורת הקנאות דף ע"א עמוד א' ז"ל: שב"ת לה', כנגדה ע"א נקרא בש"ת והבשת אכלה (ירמיהו ג, כד).
• הערה 379: עי' בני יששכר מאמר השבתות אות א': נ"ל לפרש דהנה כ"ז אתוון דאורייתא הם, ובכל אות יש בו חיות מן שם הנכבד הוי"ה ב"ה, ואם כן בכ"ז אותיות הם כח כ"ז הויו"ת, בגימטריא שבת, וזהו שיש לפרש [זוה"ק יתרו פ"ח ע"א] מהו שבת שמא דקוב"ה שמא דאיהו שלים מכל סטרוי, דהיינו מכל צד הכ"ז אתוון שבהם ברא הקב"ה את כל העולמות בכח שמו ית' המתפשט בהם וכו' המשכיל יבין הדבר.
• הערה 380: במילוי כזה, יו"ד ה"א ו"ו ה"א, אל"ף למ"ד ה"י מ"ם.
• הערה 381: ע"ע ערך כלב. וערך נוגה.
• הערה 382: עי' ערך רחל.
• הערה 383: ישראל בגימטריא יעקב עם שטן.
• הערה 384: באמת השחי ד"ה ויעמידה ליעקב לחק וכו' כי ביעקב נתמתקו ה' גבורות שביסוד ונתבסמו הדינים, לפיכך הוא בחור שבאבות שלימו דאבהן (זהר ח"א קס"ג ע"ב) והנה אם תגרע חק מן חשמ"ל, ישארו ר"ע דינין סוספיתא דדהבא (זהר ח"א רכ"ח ע"א) הרי נבררו סיגי הדינים ונפרד הרע מן הטוב, על ידי שהעמידה לברית ברורה ליעקב לח"ק הכולל חבור ס"ג במ"ה.

אכן לישראל ברית עולם, על ידי שם ישראל נמתק כל הרע, שתי פעמים ר"ע גימטריא ישרא"ל, ולכן כשנצח יעק"ב את השט"ן אמר לו, לא יעקב יאמר עוד שמך (הבן) אלא ישראל, שכולל שני שמות אלו לפי שהכניעו, וכן עולים י"ב צירופי הוי"ה דמ"ה עם הכולל, ישראל עם האותיות, ומ"ה הוא אד"ם, זה סוד אתם קרוים אדם (יבמות סא, א) ו' פעמים אמן, עולים כמו כן ישראל עם ה' אותיות, ושמים (גימטריא זכר ונקבה) במילוי עם הכולל עולה ישראל (עיין עוד בליקוטי אורות) לפיכך על ידו נתקן כלל הברית, ברית עולם הוא, גם ישראל גימטריא כח"ב גנ"ת נהי"ם, כללות המרכבה, וכן גימטריא יה הויה צבאות, כלל האצילות, לפיכך על ידי שנתקן הברית כולו, קורין שם לנימול, ש"ם גימטריא הויה שדי, סוד תפארת וזעיר אנפין שנכללין בשם ישראל.

• הערה 385: ראה (בראשית רבה סח, יג), ד"א והנה מלאכי אלהים, זה דניאל, עולים ויורדים בו, שעלה והוציא את בלעו מתוך פיו, הה"ד (ירמיה נא מד) ופקדתי על בל בבבל והוצאתי את בלעו מפיו, שהיה לו תנין אחד לנבוכדנצר והיה בולע כל מה שהיו משליכין לפניו, א"ל נבוכדנצר לדניאל כמה כחו גדול שבולע כל מה שמשליכין לפניו, אמר לו דניאל תן לי רשות ואני מתישו, נתן רשות, מה עשה נטל תבן והטמין לתוכו מסמרים השליך לפניו ונקבו מסמרים את בני מעיו, הה"ד והוצאתי את בלעו מפיו.
• הערה 386: יונת אלם פרק מ"ד.
• הערה 387: כנראה הכוונה לשכינה - מלכות הדבוקה בתפארת.
• הערה 388: ראה לעיל ערך לאה: לאה נקראת מלכות דבינה. ממנה יצאו חג"ת נהי"ם. לכן ילדה ששה בנים. ובת אחת היא דינ"ה, דינ"א דמלכותא, דינ"א רפיא. אמנם היא עצמה אם הבנים. דינא קשיא.
• הערה 389: בכת"י כלב דקלפה.
• הערה 390: עי' זהר ח"ג ק"ז סע"ב, קע"א סע"ב.
• הערה 391: יסוד מלכות.
• הערה 392: אין זה לשון פסוק, אבל ראה מגדל עוז אוצר הטוב מוסר ב אות י"ב: אמנם מעשה מרכבה האמתי, להכיר 'רוכב הכרובים', לרוכב בשמי שמי קדם וכו'.
• הערה 393: עיין ערך סולת.
• הערה 394: מגלה עמוקות אופן קמ"ב.
• הערה 395: בשני"ם, הוא ש"ן עם ב"ן.
• הערה 396: שקל גימטריא ת"ל. ולהעיר לעפרן גימטריא ת"ל. ועי' מש"כ רבנו בהגהותיו לרבנו בחיי בראשית טו יג.
• הערה 397: צל"ד היכן נרמז רד"ו בפסוק זה.
• הערה 398: ר"ת שועתינו קבל ושמע צעקתינו יודע תעלומות. משם מ"ב.
• הערה 399: בכת"י עם ג' כוללים. וכנראה הכוונה לו' כוללים של שש פעמים כנף.
• הערה 400: וכ"כ בסידור בוהאופנים כו', שרף נראה לי שהוא פ"ר דינין דנוקבא שהוא ש'.

מהדורת ויקיטקסט

שאת - עולה למילויים דאל אדני^[1], עי' עץ חיים שער רחל ולאה (עץ חיים שער לח, פרק ז).

שבע - מבחינת מלוי אלהים שהוא ש - גימטריא ברחמי"ם, וכן מלוי ע"ב גם הוא ברחמים. לכן ממנו באה שְׂבִיעה. ועיין ערך רעב:

שבת³⁷⁸ - גימטריא תר"ך (עמודי כת"ר) ל"ב (נתיבות חכמה) נ' (שערי בינה) -- הרי שבת כלולה מכל אורות כתר חכמה בינה, מרישא דרישין, הנרמזים בתלת ראשין דשי"ן של שבת, שהיא בת דשי"ן.
גם תיבת רא"ש - היא מאותיות שלפני שב"ת: רי"ש- ראשית חכמה, אל"ף - רישא דאין, שי"ן דתפלין דמרא עלמא - היא בינה דאית לה תלת רישין.
ואתוון ראש שבת אינון בראשית. ועל ידי הי' (נעשית סוכה גבוהה עשרי"ם במלואו) נעשה ראש בית, והבן:

שבת - בגימטריא מרום וקדוש.    מרום - ידוע שהוא בכתר (תיקוני זהר פה, ב). וכל קדוש בחכמה בינה כנודע.

(* שבת - עולה לחשבון כ"ז פעמים כ"ו כ"ז פעמים כ"ו שווה 702 -- כ"ז אותיות התורה עם מנצפ"ך שכל אות יש לו הויה אחת³⁷⁹, ושקולה שבת ככל התורה. )*

יצירה עשיה - גימטריא שב"ת, (ב' יתרים לרמוז על ב' כוללים - ב' תיבות) משם "שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ" אשר בר"א היוצ"ר לעשו"ת - דוק.
שני עולמות הללו (שבהם אחיזת הרע כנודע) מתקדשים בו. ונשבת בחינת הרע הדבוק בהם.

עוד הוי"ה פעם כ"ז הוי"ה פעם כ"ז שווה 702 אותיות לשון הקודש (שבהם ברא העולם וכל היצור. והם כמספר שם הוי"ה עם הכולל, וזה כל המציאות) - הרי שבת בכל בחינותיה:

שבט - עיין מה שכתבתי בערך כוכב בס"ד:

(* שד - גימטריא רוצח. וכן ר"ת - ש'ופך ד'ם. *)

שדי - גימטריא הויה אלהים^[2]. ועיין לעיל כמה פעמים:

(* גימטריא שד"י - כן עולים קס"א קנ"א עם ב' כוללים. *)

שופר - גימטריא תוקף, לשבר כח הדינין. ועיין רמזים הרבה ופרפראות נאות נוראות בשופר ובקולותיו בעין זוכר לשער הפנה [לראש השנה, ניצוץ ו' אות ה' ואילך]:

שור וחמור - נפק מבינייהו קלפה קשה (כדאיתא בספר הזהר (ח"ב סה, א)), ורצונו לומר מאותיות אמצעיות שבשני <שמות> סטרא דמסאבי אלו. שהם ומ"ו -- גימטריא כלב. והיינו מסיגי גבורה דיצחק (פני שור מהשמאל) ומסיגי "חסד לאברה"ם" (מיכה ז, כ). אברהם מבטל כח חמר (חסר) גימטריא הכי ע"י "ויחבוש את חמורו" (בראשית כב, ג), שכפת אותו והכניעו.

ונראה לי עוד זה פירוש הכתוב "ויהי לי שור וחמור וגו'" (בראשית לב, ו) - הודיע יעקב לעשו שהוא הכניע כחו, שבא לו משור בתחלה (לפיכך פתח בו) וחמור שנטל אח"כ ע"י שדבק בישמעאל (ורמז לעתיד. עיין פירוש אם לבינה) היונק כח חמור מימין. ו"צאן" -- היינו צאן קדשים ("ואתנה צאני" (יחזקאל לד, יז)). וע"י הכנסת שור וחמור נעשה כלב (היוצא מבין שניהם), שומר הצאן, שלכל עדר יש כלב לשמרו (כמ"ש במדרש רבה (בר"ר עג, יא)) וכמ"ש איוב "לשית עם כלבי צאני" (איוב ל, א). לכן אמרו רז"ל (גיטין יז, א) "רחמנא או בטולך או בטולא דבר עשו". "ועבד ושפחה" אשר אחר הרחיים (שמות יא, ה) - ידועים. ירמז לו שכל החיצונים תחת ידו כבושים. מעתה אין לו להתיירא ממנו ומפטרונו³⁸¹:

שושנה - גימטריא אסתר ועיין ערכה:

שחוק - גימטריא ב' פעמים אור ב' פעמים אור שווה 414. ונראה לי מחמת זה אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעוה"ז^[3] לפי שנגנז אור ראשון (הרמוז בכפל דשחוק) הכפול דכתיב ביה "יהי אור ויהי אור", וגנזו הקב"ה לצדיקים לעתיד לבא (חגיגה יב, א). לפיכך "ותשחק (אשת חיל, דעלה כתיב 'ויהי אור' כנזכר לעיל³⁸² לשון צער. אז ימלא שחוק פיה) ליום אחרון" (משלי לא, כה) - כשיחזור האור הנגנז:

[ה]שטן^[4] - גימטריא ב' פעמים יעק"ב ב' פעמים יעק"ב שווה 364. זה הוא שכתוב "ויעקבני זה פעמיים" (בראשית כז, לו). בכחו זה גבר עליו. באונו שרה את אלהים (הושע יב, ד). לפיכך אחר שנצחו אמר לו "לא יעקב יאמר עוד שמ"ך" (בראשית לב, כח), מאחר שנצחתו הרווחת אותו. על כן מעתה נאות לך שם ישראל (עם האותיות - שני השמות^[5]) בו נמתקים ב' פעמים ר"ע ב' פעמים ר"ע שווה 540. ועיין מ"ש בנחל (יב) לבריכה עליונה³⁸⁴.

ונראה לי שלכן גם "לב קמי" (ירמיהו נא, א) (שהוא כשדים באתב"ש) גימטריא יעקב. לפי שהוא הכניעם. כי על כן הוצרך לברוח שדה ארם, לכבשה ולהכניע ממשלתה העתידה בסוד "עת אשר שלט האדם באדם לרע לו" (קהלת ח, ט) ודאי (דוגמת תנין בל דבבל. שבלע אדם מזוין שחתך מעיו והמיתו³⁸⁵) נמצא לב קמי מקביל לתפארת ישראל כמו שש"ך לכת"ר, כמו שכתבתי לעיל בערך שנער:

שכחה - עיין ערך שלג:

שכינה - בה שך ( ה' פעמים די"ן ה' פעמים די"ן שווה 320, ו י' פעמים ל"ב י' פעמים ל"ב שווה 320 נתיבות חכמה) היינו באבא יסד ברתא. גם רפ"ח (חס"ד גבור"ה) ניצוצין עם ל"ב נתיבות - עולים ש"ך. וכולם נמתקים ע"י שם ב"ן שהוא ינ"ה - סוד אדנ"י:

עשר אותיות ראשונות דא"ב במספר מרובע^[6] - עולים שכינה. הוא סוד שאמרו רז"ל (סוכה ה, א) "לא ירדה שכינה למטה מעשרה". ועיין סוד שכינה בסולם בית אל [סוף עין א']. ובברכת עובד [פירוש ברכת המזון].
גם בגימטריא "אני בינה לי גבורה" (משלי ח, יד). כי היא נבנית מבינה, דמינה דינין מתערין, [לי] גבורה דינא קשיא, והיא³⁸⁷ דינא רפיא³⁸⁸. וכן אלהי"ם ומלואו^[7] בגימטריא שכינה עם הכולל.

שי"ן כ"ף יו"ד נו"ן ה"י - עולה תר"א, ועם י"ג אותיות עולה תרי"ד, כמנין תורה עם תורה נביאים כתובים - הרי תרי"ד. כמנין תרי"ג מצות והכולל. עיין עוד ערך מיכאל, וערך ס"מ:

שכר - עיין ערך ענבים:

שלג - מבטל כח שגל - כלבתא³⁸⁹, ממנה באה שכחה גימטריא שלג - ע"י השלג מתבסמת.
זה שאמר "תשלג בצלמון" (תהלים סח, טו) - גימטריא גבורה, הבוערת באש דינין, ומשם יניקת קלפה דכלבתא, שהיא צל מות ודאי:

שָׁלֵו - "שָׁלֵו הָיִיתִי" (איוב טז, יב), "שַׁלְאֲנַן וְשָׁלֵיו" (איוב כא, כג) -

• בגימטריא

ג' פעמים הוי"ה ג' פעמים הוי"ה שווה 78 ו ג' פעמים אלהי"ם ג' פעמים אלהי"ם שווה 258,

• (וכן גימ' טהירו עלאה),
• שכוי (מבחין בין מדת יום ובין מדת לילה).
• וכן מרומים גימטריא הכי - נתן השכל במרומים.
• וגימטריא מלאך גבריאל, הוא התרנגול הידוע³⁹⁰.
• וגימטריא פורים - שע"י חבור ג' בחינות דחסד בג' בחינות דגבורה שנמתקו בכך, בטלה גזרת המן ונהפך פורו לפורינו.

"שלום לך" (שופטים ו, כג) - שלום שילוב הוי"ה אדנ"י בהכאה כזה: י' פעמים א' י' פעמים א' שווה 10, ה' פעמים ד' ה' פעמים ד' שווה 20, ו' פעמים נ' ו' פעמים נ' שווה 300, ה' פעמים י' ה' פעמים י' שווה 50 - עולה בגימטריא שלום^[8]:

הנערים עם הכולל - גימטריא שלום. זה שאמר הכתוב כשברך יעקב את בני יוסף, זרע השלום, כתוב "ויברך את יוסף וגו' יברך את הנערים" (בראשית מ"ח, ט"ו-ט"ז). היינו יוסף בעל השלום (דכליל תרווייהו³⁹¹).
זכר לדבר: שאלת שלום - שאלת גימטריא אפרים ומנשה:

שלחן - נ"ל גימטריא שכינה (שולחן בצפון) עם ג' בסוד "שלשה עדרי צאן רובצים עליה", הם נה"י, ג' הויות ד"לחם אשר הוא אוכל" (בראשית לט, ו):

השולחן - גימטריא ב' פעמים צדקה ב' פעמים צדקה שווה 398. "זה השולחן אשר לפני ה'" (יחזקאל מא, כב), כמו שכתוב "בצדק אחזה פניך" (תהלים יז, טו). ושולחנו של אדם מכפר עליו כשעניים אוכלים ממנו^[9], וזהו צדקה כפולה ודאי. והוא סוד צדקה בחלוף אתב"ש - הוא ג"כ צדקה; שחוזרת לנותן הצדקה כענין שכתוב "האיש אשר עשיתי עמו" ואמרו רז"ל (ויק"ר לד, י) "יותר ממה שבעה"ב עושה עם העני כו'". וכן עושה בעל צדקה למעלה -- גורם שלום כפול כמו שאמר הכתוב "יעשה שלום לי שלום יעשה לי" (ישעיהו כז, ה) - הרי עשיית שלום כפול ע"י מעשה הצדקה, שלום בית בכפל ודאי -- מ"ן מ"ד:

ד' פעמים מ"ה ב"ן ד' פעמים מ"ה ב"ן שווה 388 - עולים שלח"ן. נראה לי היינו זו"ן דאבי"ע. שכולם נזונים משולחן אשר לפני ה' (יחזקאל מא, כב).

אם תרבה הוי"ה באדנ"י^[10] עולה ש"פ, ועם ח' אותיות של שני השמות -- הרי שלח"ן.

שלם - גימטריא חסד רחמים, שמהם נבנה ונשלם היסוד. "ויהי בשלם" (תהלים עו, ג):

(* שלמה - עיין ערך נערים, ועיין ברכת עובד [כסא שן בית לה, אות ח' ט'].*)

שלמיאל - גימטריא זמרי בן סלוא^[11]:

שם - גימטריא שדי הויה. וגימטריא רפ"ח (ניצוצין דמלכין קדמאין - חס"ד גבור"ה - תרין עטרין דמלכא) ושם ב"ן.
גם הם י' פעמים בוכו י' פעמים בוכו שווה 340 ("ד"ל ב"ן המלך"^[12] (שמואל ב יג, ד)) עולים בגימטריא ש"ם. זה הוא שכתוב "וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם" (שמואל ב ח, יג) (לא כתוב ויעש לו דוד שם), שתקנו והעשירו בכל בחינותיו וספירותיו:

השם - (דברים כח, נח) גימטריא אל שדי:

שמאל - שם אל - ימינא כליל שמאלא בגויה (זהר חלק ב קנט, ב):

שמדא - גימטריא אלהים אחרים, מהם בא גזרת שמד:

שמים - גימטריא זכר ונקבה שהם זו"ן, הוי"ה אדנ"י, כדאיתא [בספר הזהר] פרשת תרומה (קט"ב)(?)^[13]. על כן נקרא ה' "רוכב שמי"ם" (דברים לג, כו) - שהם מרכבה לו. וכן על שם כך נקרא 'רוכב' הכרובים³⁹².
וזהו שכתוב "ואתה תשמע השמים" (מלכים א ח, לב) ('מן השמים' אין כתיב כאן) וכתוב בדניאל "די שליטין שמיא" (דניאל ד, כג) (אין לשמים הגרמים הגלגליים שולטנות מוחלטת. רק על פי הנשפע משמי"ם עליונים הללו). וכן משתמשים חז"ל בכמה מקומות בשם 'שמים' במקום השם הקב"ה כמו שאמרו "ובלבד שיכוין אדם את דעתו לשמים" (משנה, מנחות יג, יא), "וכל מעשיך יהיו לשם שמים" (משנה, אבות ב, יב). וכן הרבה מצוי מאד בדבריהם.

ב' פעמים קצ"ה ב' פעמים קצ"ה שווה 390 גימטריא שמי"ם. הוא דבר הכתוב "ולמקצה השמים עד קצה השמים" (דברים ד, לב), הם שני קצוות הנ"ל הכוללים ו' קצוות. ודרשו רז"ל (חגיגה יא, ב) "בהם אתה שואל, ואי אתה רשאי למעלה מהם".

שמים -

• גימטריא אנדרוגינוס, (זה שאמרו רז"ל (בר"ר ח, א) אדם הראשון אנדרוגינוס בראו),
• וגימטריא השכינה
• וגימטריא החשמלה (יחזקאל ח, ב) עם ב' כוללים.
• וכן מקר"ן,
• מפרי"ס (תהלים סט, לב),
• וגימטריא יצחק יעקב.
• ו

ט"ו פעמים הוי"ה ט"ו פעמים הוי"ה שווה 390 (ט"ו הוא ז"ח - ר"ת ז'כות ח'ובה, יוצאים משני שמות אלו).

ועל פי הדברים האלה תדע גם כן מדוע לא יתפרד "שם שמים", כי לא תוכל לומר על היחיד מהם 'שם' או משקל אחר נגזר משם הרבוי הלז, לקרוא בשם הנפרד לבדו, כי זכר ונקבה יתלכדו לא יתפרדו, "ויקרא שמם אדם" (בראשית ה, ב) - אחד. וזה וחבריו (מהדומים לו בלשון הקודש מהשמים הזווגים הבלתי נפרדים), הם יעידו ויגידו מעלת <גדולת> הלת תהלת הלשון האלהי שאין דומה לו בכל שבעים לשון, ולא זכו המדקדקים להשיג את זאת, והפשטנים החומריים לא ידעו ולא יבינו טעם סגולת הלשון העברית, (נורא הוא מאד מי יכילנו), בחשכה יתהלכו. לא ראו אור בהיר הגנוז בחכמת האמת. הצפון ליראי ה':

השמים - מספרו תתקנ"ה (המ"ם בחשבון דמנצפ"ך) גימטריא מיכא"ל גבריא"ל נוריא"ל רפא"ל.

שמי"ם ואר"ץ - גימטריא ד' מלואי הוי"ה וג' מלואי אהי"ה^[14]:

שמן - גימטריא י' פעמים ט"ל י' פעמים ט"ל שווה 390, שממנו נולד השמן והשומן כמ"ש "מטל...ומשמני" סמוכים³⁹³ (בראשית כז, כח):

שמש - גימטריא דעת עליון. וגימטריא אברהם יצחק יעקב (חג"ת) - ב' יתרים כנגד כוללות גופא ודרועין:

שמש - (תפארת דבריאה) - שם מ"ה בהכאה: יו"ד פעמים יו"ד יו"ד פעמים יו"ד שווה 400, ה"א פעמים ה"א ה"א פעמים ה"א שווה 36, וא"ו פעמים וא"ו וא"ו פעמים וא"ו שווה 169, ה"א פעמים ה"א ה"א פעמים ה"א שווה 36 -- עולה שמ"ש.

שלשה הם שמותיו: שמ'ש חר'ס חמ'ה - סופי תיבות שס"ה - כמנין ימי תקופתו בשנה³⁹⁴. ומלאך ממונה על תנועות ימות החמה. שככה^[15] מ"ם למ"ד אל"ף כ"ף - עולה שס"ה. וכל תקופה היא צ"א יום - גימטריא מלאך. ועיין ערך דעת:

שן - נראה לי כי "כסא שן" של שלמה המלך עליו השלום (מלכים א י, יח) הוא כבו"ד ממש. כי השינים הם ל"ב כמנין כבו"ד. גם הוא גימטריא של"ו עם זה"ב. או עם דו"ד.

עוד יש לומר שהוא בסוד היסוד, כי הוא בגימטריא רצו"ן וד' אותיות. "משם חפר אֹכל" (איוב לט, כט) (הַנִדָק בשנים³⁹⁵) - עם הכולל - שם ב"ן. והבן:

שנה - גימטריא מנין ימיה ברוב שנים.
וגימטריא ספירה - ששולטת עליה לכל שנה ספירה:

השנה - מספר ש"ס, ועם ה' הנוספת^[16] -- הרי שס"ה. רמז למנין ימי שנת החמה.
וגימטריא ה' פעמים חסד ה' פעמים חסד שווה 360, שאז היא מלאה חסדים, "כי שמש ומגן ה' אלהים" (תהלים פד, יב):

שנער - גימטריא כתר, כי הוא מקביל לקדושה בסטרא אחרא, כמו שכתוב "אנת הוא רישה די דהבא" (דניאל ב, לח). וכן גימטריא ששך שגם היא בבל באתב"ש. עיין עוד ערך שטן:

שעה - נראה לי היא ש"ע נהורין דשל"ם דנהרין לה' אחרונה שבשם. עם הכולל הוא כמנין "שלום בית". וזהו "אין לך אד"ם (שם מ"ה) שאין לו שעה", משחקת לפניו.

(* שעשוע - הנזכר בכתבי אר"י אצל התחלת בריאת העולמות שהיה שעשוע, שנשתשע האין סוף ברוך הוא המחיה העולמות.

ונראה לי, שעשוע - קרי בה שע שוע - ב' מלין.
ש"ע -- הוא בגימטריא חס"ד רחמי"ם, שהם תחלת בנין הרצון שנשתשע מדת הדין, "המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו" (איוב כה, ב), שאין מימי החסד והרחמים [מכבין] אש הגבורה ולא אשה של הגבורה שותה ולוחכת מי החסד. זה כל מגמת השעשוע, בהמצאת העולמות להביא שלום בעולם (כמו שכתוב [שם] עושה שלום, בעל ההפכים).
שו"ע -- גימטריא שלו"ם. *)

שקל - נראה לי בפסוק (בראשית כג, טז) ארבע מאות שקל כסף שנתן אברהם אבינו עליו השלום לעפרן נרמז גלות מצרים בשלשה פרקיו שהם -- ת"ל שנה³⁹⁶, ארבע מאות, רד"ו³⁹⁷. דוק:

צדיק יסוד עולם - גימטריא שקל. עיין מה שכתב בס"ד [מגדל עוז] בברכות הורי ([סדר פדיון הבן] פלג ח) דבר דבור על אפניו:

שקוצית³⁹⁸ -

• גימטריא שבתי צדק - שם זה עומד כנגדם לבטל הוראתם של אלו הכוכבים.
• וגימטריא

ב' פעמים נפש חיה ב' פעמים נפש חיה שווה 906.

• וגימטריא מיכאל גבריאל אוריאל רפאל.
• וידוע ששם מ"ב רמוז ככתוב "שש כנפים שש כנפים" (ישעיה ו, ב) - שהם הששה שמות, בעלי שש אותיות, שכולם משפיעים לאחד - הוא השם האחרון השביעי הלז. והוא בעל

ו' פעמים כנף ו' פעמים כנף שווה 900 עם ב' כוללים³⁹⁹.

• וגימטריא מלכות תי, כנגד עמידת מלכות בית ראשון.
• וככלותם - אז גבר האויב ונתן שקוץ משומם (עיין דניאל יב יא) בעו"ה:

שקר - מלויו^[17] עולה הויה נפש. עיין להלן ערך שש:

שרה - גימטריא אבגיתץ שהוא בחסד. וגימטריא בתולה ודגים.
נמצא ראש שם מ"ב חתום בשני מזלות, (השולטים בשני חדשים - סופי הקיץ והחורף) וסופו בשני כוכבי לכת הגבוהים - לשדד מצב מערכת טבעיהם:

שרף - נראה לי שהוא מבחינת פ"ר דינין שבבינה⁴⁰⁰ שהיא רמוזה בשי"ן כנודע. ושרפים בבריאה - אמא מקננא בכרסייא (תקו"ז תקון ו' כ"ג ע"א):

"שָׂשׂ וְעֹושֵׂה צֶדֶק" (ישעיהו סד, ד) - כנגד שקר בגימטריא, שקר הסוס^[18](תהלים לג, יז).
ושקר אין לו רגלים^[19]. אבל בקדושה -- "שוקיו עמודי שש" (שיר ה, טו). ובעולם המלאכים הקדושים הם "העומדים האלה" (זכריה ג, ז). וקאמיא האלין (דניאל ז, טז).
מטטרו"ן וסנדלפו"ן גימטריא שש. ולכן מלוי שקר עולה הוי"ה נפ"ש כי בשני מלאכים הללו יש בחינת טוב ורע, והאמת מסתתר בתוך השקר שלא יגבר ויכלה העולם. הוי"ה - רומז למט"ט, ששמו כשם רבו (סנהדרין לח, ב). נפ"ש - ידוע באופן, הוא סנדלפון (חגיגה יג, ב):

הערות ויקיעורכים

1. לא דק, וכוונתו אל אל , אלף דלת נון יוד, כמו שמבואר בעץ חיים שער ל"ח, עיי"ש - ויקיעורך
2. כך מופיע בדפוס אלטונא. ומתוך כת"י של מהדורת צוויבל הוסיף (*ורבוע אלהים*). בנוסף הוסיף כנראה משלו בסוגריים מרובעות [עם ב' כוללים]. ראה במהד' צוויבל ובהערה 380. ולא הבנתי בהערה למה למילוי של אלהי"ם חסר מילוי של האות יו"ד. מהמעט שהבנתי הוא כזה הוי"ה אלהים יחד עם ר' (גימטריא של רבוע אלהים), ועם ב' כוללים עולה שדי. וצע"ע - ויקיעורך
3. (ברכות לא, א)
4. כך נלע"ד להגיה בשונה מדפוס אלטונא אשר כתוב "שטן". ואין צורך בהגהת מהדורת צוויבל אשר הוסיף 3 אותיות ו-1 כולל אשר גם בלאו הכי עדיין יהיה חסר א' - ויקיעורך
5. ישראל + האותיות = יעקב השטן. והוספתי את הסוגריים מדעתי. וראה בהערת הרב צוויבל. לחלופין היה אפשר לומר ישראל = יעקב שטן אבל משום מה הרב היעב"ץ העדיף יותר את הראשון. - ויקיעורך
6. 1+4+9+16+25+36+49+64+81+100=385
7. 300 + 86 - ויקיעורך
8. כנראה כוונתו עם ד' אותיות של שלום - ויקיעורך
9. (חגיגה כז, א) - צוויבל
10. הכוונה אל הכאה שהזכיר למעלה - י' פעמים א' י' פעמים א' שווה 10, ה' פעמים ד' ה' פעמים ד' שווה 20, ו' פעמים נ' ו' פעמים נ' שווה 300, ה' פעמים י' ה' פעמים י' שווה 50 - ויקיעורך
11. מוכרחים להגיה כאן. וראיתי בבעל הטורים על במדבר כה' אשר אומר שלומיאל בגימטריא זה זמרי בן סלוא ואולי זה גם הכוונה כאן. לחלופין, שלומיאל עולה זמרי בן סלוא עם האותיות וכולל אחד.. - ויקיעורך
12. ייתכן שכוונתו אל הגימטריא של שני המילים יחדיו - דל ב"ן עולה אלהים - ויקיעורך
13. לא מצאתי. ולכאורה לא יכול להיות דף ק"ט ע"ב כי דף זה אינו נמצא בפרשת תרומה. וצע"ע - ויקיעורך
14. ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן , קמ"ג קנ"א קס"א
15. לא הבנתי פירוש מילה זו, ואולי יש להגיהו.. - ויקיעורך
16. לא מובן למה הכוונה - ויקיעורך
17. י"ן ו"ף י"ש
18. אולי כוונתו אל בחינת המלכות, המרומז במילת "צדק" ובמילת "סוס" - א אד אדנ אדני - ויקיעורך
19. [רש"י משלי יב יט] - צוויבל