ציצים ופרחים (יעב"ץ)/ד

ציצים ופרחים - להרב יעקב עמדין (יעב"ץ)

אותיות:  א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הקדמת היעב"ץ • הקדמת צוויבל • דברי סיום • מפתח חשבון ומלוי השמות

אות דלית

מהדורת צוויבל

דאגה מקביל לי"ג מכילן דרחמי *דאגה בל"ב איש (משלי יב, כה)*, שלא יסכרו:

דבלים גימטריא אלהים זהו גמ"ר ב"ת דבלי"ם (הושע א, ג). גמ"ר רבוע אלהים ושם מ"ב (גם הוא בחי' דין) עם הכולל.

ויש לפרש מלת גמר בשתי דרכים. אם לשון גמר וסוף התפשטות הדינין. היונקים מגבורות שם אלהי"ם. ואם שנגזר מלשון גומרא דאשא. שהיא גחלת בוערת באש דיניה. ששואפת משם אלהים כנז"ל:

דבר יסוד. זכ"ר לדבר. יצא דבר מלכות (אסתר א, יט). והוא סוף דבר וגו' (קהלת יב, יג).

דג נקרא היסוד. שביעי לאביו. לכן זרעו משולים לדגים (ברכות כ, א):

דוד גימטריא זהב. כן היה אדמוני¹⁰⁷ כזהב הטוב. והוא שאמר בספר הזהר (תקו"ז תיקון ע', קכ"ג ע"ב) דוד שבעה מיני דהבא הוו בשערוי. כי הוא מבחי' שבעה ושבעה וגו' (זכריה ד, ב):

דודאים גימטריא אדני, ונראה לי לפרש הכתוב (בראשית ל, יד) וילך ראובן בימי קציר חטים גימטריא בינה היא בחי' לאה כנודע. וקציר חטים. הוא בסוד מחצדי חקל"א וימצא דודאי"ם בשד"ה. ההוא שדה דאשתמודע. שדה אשר ברכו ה' (בראשית כז, כז) (נה"י) חק"ל (תפוחין קדישין) הויה אהיה. הויה אדני ויבא אותם אל לאה אמו. שהעלה מ"ן אל לאה אמו. בחי' שם ס"ג. צרף דודאי"ם. ס"ה. עם ס"ג. הרי קכ"ח. ד' מלואי הוי"ה. שם צוה ה' את הברכ"ה¹⁰⁸. וק"ל. וזה היה בימי קציר חטים. הוא יום מתן תורה¹⁰⁹ אור (בתר דיתבא יומין דדכיו) אז הלך אור בן על דרך הכתוב (שמות ב, א) וילך איש מבית לוי. גם זה מעשה ביום מתן תורה היה. בו ביום נתעברה יוכבד ממרע"ה. צא וחשוב) שנקרא טוב. האו"ר כי טוב. כי על כן בלדתה אותו. נתמלא הבית אורה. ועיין ערך בי"ת:

דומה (שר של גיהנם) גימטריא כל"ה כי גיהנם כלה לעתיד. כמו שאמרו רז"ל (ר"ה יז, א) גיהנם כלה כו':

דם גימטריא מלוי הוי"ה (ה' ה' באלפין והו"ו מתמלאה בעצמה. וגימטריא אב אם שמהם בא הדם לולד:

ה' פעמים דם ה' פעמים דם שווה 220 גימטריא טוהר רמז לחמשה דמים טמאים באשה (נדה יט, א). שכולם מתהפכים לדם טוהר. בימי טהרה של יולדת וכן בימי עבורה: דם נעכר ונעשה חלב (בכורות ו, ב): בסוד מי יתן טהור מטמא (איוב יד, ד).

דין תורה. עיין שכינה.

דיין מה שכתב מאורי אור גימטריא אכדט"ם. שבוש הוא. כי בכתוב אינו אלא ביו"ד אחת בלבד. ודין אלמנות (תהלים סח, ו). בפלס גנב. רק מעתיקי ספרים תלמודיים הנהיגו להטיל בו יו"ד יתרה. לברר קריאתו. להבדיל. מן דין החרו"ק:

דמות גימטריא י' פעמים אדם י' פעמים אדם שווה 450 (כי כל פרצוף כלול מעשר מדות. ופניהם פני אדם (יחזקאל א, י)) וזהו דמו"ת אד"ם (יחזקאל א, ה) (על הכסא) שתי מלות אלה *עם הכולל*. גימטריא מלכות דאצילות על כסא. הוא בריאה כנודע:

דמעה ב' דמעה ב' שווה 238 פעמים עולה רחל (זה הפירוש מה שארז"ל (ברכות נט, א) רב קטינא דאודי לאובא טמיא. כשזוכר הקב"ה החורבן. מוריד שתי דמעות לים הגדול. דוק) וזה פירוש הכתוב (ירמיהו לא, טו) מנעי קולך מבכי (מבכי נהרות איתן חבש¹¹⁰) על העדר אורות אבא. לב (גימטריא בכי) נתיבות חכמה. ועיניך מדמעה. על מניעת אורות אמא. הנה היא לאה (בראשית כט, ה). ורמוזה בכתוב (במדבר יח, כז). וכמלאה מן היקב וכ"מ גימטריא אדני ע"ה. שהיא רחל. יונקת מן לאה. היונקת מן היקב אהיה הויה אדני. או הויה אלהים גימטריא יבק. שמשם בחינת יין המשומר דבינה. שבא ונמשך מן היק"ב ודאי. כנגד אורות דאמא. ושמן זית. הוא בסוד אורות אבא. נקרא בכתוב דמע. המאיר לרחל. בסוד המאיר לארץ. ע"ש כך נקראת דמעה. כי באבא יסד ברתא. ה' בחכמה יסד ארץ (משלי ג, יט). זה סוד הכתוב (שמות כב, כח) מלאתך ודמעך לא תאחר. פירוש בכורי יין ושמן. שעל ידיהם נתקנת רחל. וע"י כך נמנעה ממנה דמעה אחת. ונשאר בה בחינת דמע. מהארת <אור> אבא:

דנהבה (בראשית לו, לב) גימטריא אדני עם הכולל. דינא דמלכותא בה:

דניאל הוא מתיש כח המן שכנגדו בס"א. זה הוא שאמרו (מגילה טו, א) התך. (רמז תכה¹¹¹). זה דניאל:

דעת גימטריא מטל השמים שנמשך ודאי מן הדעת. הוא מלשון וידע אדם את אשתו (בראשית ד, כה). ובדעת חדרים ימלאו (משלי כד, ד):

דעת יעקב גימטריא ששון. הוא שמן ששון. שש על אמרתו:

דעת גימטריא <זה> דור המדבר. [עם הכולל], וכנגדן בסטרא אחרא שמחזאי ועזאל גימטריא הכי הוו.

דעת עליון. עיין ערך שמש. וגימטריא דבר המשפט. (דברים יז, ט) דב"ר, מלכות (אסתר א, יט). משפ"ט, תפארת. כנודע:

דעת מלא גימטריא [יש] תרע. כי הוא תרע מלכא. וכן אדני מלא. גימטריא תרעא היא השער לה' ודאי. ומלוי דעת. שוה למלוי יסוד זה ברית הלשון. וזה ברית המעור. והמה השוערים לשני שערים. עליון ותחתון.

הערות צוויבל

• הערה 107: שמואל א, טז יב.
• הערה 108: גימטריא רל"ב כמנין ד' מילואי הוי"ה.
• הערה 109: באלשיך פרשת ויחי בפסוק פחז כמים וז"ל: כי הלילה ההוא היה ליל שבועות, כי על כן נאמר שם שהיה בימי קציר חטים שהוא זמן שבועות. ויורה זה מאמר מדרש רות (רות רבה ד, ג) אמר רשב"ן כל מקום שנאמר קציר שעורים בקצירת העומר הכתוב מדבר, קציר חטים בשתי הלחם הכתוב מדבר.
• הערה 110: ע"פ הפסוק (איוב כח, יא) מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ וְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא אוֹר. ובתהלים (תהלים עד, טו) אַתָּה הוֹבַשְׁתָּ נַהֲרוֹת אֵיתָן.
• הערה 111: לראות מהר"ה בתפאר"ת עוז"ך, סופי תיבות הוא שהם אחד מע"ב שמות, והוא פנים של שדי זה סוד לראות כו' לתקן עולם במלכות שדי, ובשם זה הכה משה את המצרי, וזהו כשאמר לרשע למה 'תכה' רעך (שמות ב, יג) השיבו הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי, רוצה לומר על ידי שהזכיר לו תיבת תכ"ה שבו הרגו. כתבי אר"י. (סידור שער הפינה שער העין שער שמיני מוסף לר"ה בפירוש ועל כן נקוה).

מהדורת ויקיטקסט

דאגה - מקביל לי"ג מכילן דרחמי "דאגה בל"ב איש" (משלי יב, כה) - שלא יסכרו:

דבלים - גימטריא אלהים. זהו "גֹּמֶר בַּת דִּבְלָיִם" (הושע א, ג). גמ"ר - רבוע אלהים ושם מ"ב (גם הוא בחי' דין) עם הכולל. ויש לפרש מלת גמר בשתי דרכים. אם לשון גמר וסוף התפשטות הדינין, היונקים מגבורות שם אלהי"ם. ואם שנגזר מלשון 'גומרא דאשא', שהיא גחלת בוערת באש דיניה ששואפת משם אלהים כנז"ל:

דבר - יסוד. "זכ"ר לדבר", "יצא דבר מלכות" (אסתר א, יט). והוא "סוף דבר וגו'" (קהלת יב, יג).

דג - נקרא היסוד שביעי לאביו. לכן זרעו משולים לדגים (ברכות כ, א):

דוד - גימטריא זהב. כן היה אדמוני כזהב הטוב. והוא שאמר בספר הזהר (תקו"ז תיקון ע', קכ"ג ע"ב) "דוד שבעה מיני דהבא הוו בשערוי", כי הוא מבחינת "שבעה ושבעה וגו'" (זכריה ד, ב):

דודאים - גימטריא אדני.
ונראה לי לפרש הכתוב (בראשית ל, יד):
"וילך ראובן בימי קציר חטים" - גימטריא בינה, היא בחי' לאה כנודע. ו'קציר חטים' הוא בסוד מחצדי חקל"א.
"וימצא דודאי"ם בשד"ה" - ההוא שדה דאשתמודע, שדה אשר ברכו ה' (נה"י), חק"ל (תפוחין קדישין) - הויה אהיה הויה אדני.
"ויבא אותם אל לאה אמו" - שהעלה מ"ן אל לאה אמו, בחי' שם ס"ג. צרף דודאי"ם - ס"ה, עם ס"ג -- הרי קכ"ח, ד' מלואי הוי"ה^[1]. שם צוה יהו"ה את הברכ"ה^108[2]. וק"ל.
וזה היה בימי קציר חטים. הוא יום מתן תורה¹⁰⁹ אור (בתר דיתבא יומין דדכיו) אז הלך אור בן על דרך הכתוב (שמות ב, א) וילך איש מבית לוי. גם זה מעשה ביום מתן תורה היה. בו ביום נתעברה יוכבד ממשה רבינו ע"ה (צא וחשוב) שנקרא טוב, האו"ר כי טוב, כי על כן בלדתה אותו נתמלא הבית אורה. ועיין ערך בי"ת:

דומה - (שר של גיהנם) גימטריא כל"ה, כי גיהנם כלה לעתיד כמו שאמרו רז"ל (ר"ה יז, א) "גיהנם כלה כו'":

דם - גימטריא מלוי הוי"ה (ה' ה' באלפין והו"ו מתמלאה בעצמה)^[3]. וגימטריא אב אם שמהם בא הדם לולד:

ה' פעמים דם ה' פעמים דם שווה 220 - גימטריא טוהר, רמז לחמשה דמים טמאים באשה שכולם מתהפכים לדם טוהר בימי טהרה של יולדת וכן בימי עבורה. דם נעכר ונעשה חלב (בכורות ו, ב) בסוד "מי יתן טהור מטמא" (איוב יד, ד).

דין תורה - עיין שכינה.

דיין - מה שכתב מאורי אור גימטריא אכדט"ם -- שבוש הוא, כי בכתוב אינו אלא ביו"ד אחת בלבד - "וְדַיַּן אַלְמָנוֹת" (תהלים סח, ו) בפלס 'גַּנָּב'. רק מעתיקי ספרים תלמודיים הנהיגו להטיל בו יו"ד יתרה לברר קריאתו להבדיל מן דין החרו"ק:

דמות - גימטריא י' פעמים אדם י' פעמים אדם שווה 450 (כי כל פרצוף כלול מעשר מדות. "ופניהם פני אדם" (יחזקאל א, י)). וזהו "דמות אדם (על הכסא)" (יחזקאל א, ה) -- שתי מלות אלה עם הכולל גימטריא מלכות דאצילות. "על כסא" - הוא בריאה כנודע:

דמעה - ב' דמעה - ב' שווה 238 פעמים עולה רחל.
זה הפירוש מה שאמרו רז"ל (ברכות נט, א) רב קטינא דאודי לאובא טמיא כשזוכר הקב"ה החורבן מוריד שתי דמעות לים הגדול. דוק.
וזה פירוש הכתוב (ירמיהו לא, טו) "מנעי קולך מבכי" (מִבְּכִי נְהָרוֹת איתן חִבֵּשׁ¹¹⁰) - על העדר אורות אבא, לב (גימטריא בכי) נתיבות חכמה. "ועיניך מדמעה" - על מניעת אורות אמא, הנה היא לאה (בראשית כט, ה).
ורמוזה בכתוב (במדבר יח, כז) "וכמלאה מן היקב". "וכמ" גימטריא אדני עם הכולל שהיא רחל. יונקת מן "לאה" היונקת מן "היקב" -- אהיה הויה אדני או הויה אלהים, גימטריא יבק, שמשם בחינת יין המשומר דבינה, שבא ונמשך מן היק"ב ודאי כנגד אורות דאמא. ושמן זית הוא בסוד אורות אבא נקרא בכתוב 'דמע' המאיר לרחל בסוד המאיר לארץ. ע"ש כך נקראת דמעה, כי באבא יסד ברתא - ה' בחכמה יסד ארץ. זה סוד הכתוב (שמות כב, כח) "מלאתך ודמעך לא תאחר" - פירוש בכורי יין ושמן שעל ידיהם נתקנת רחל וע"י כך נמנעה ממנה דמעה אחת, ונשאר בה בחינת דמע מהארת <אור> אבא:

דנהבה (בראשית לו, לב) - גימטריא אדני עם הכולל. דינא דמלכותא בה:

דניאל - הוא מתיש כח המן שכנגדו בס"א. זה הוא שאמרו (מגילה טו, א) "התך (רמז תכה¹¹¹) זה דניאל":

דעת - גימטריא מטל השמים שנמשך ודאי מן הדעת. הוא מלשון "וידע אדם את אשתו" (בראשית ד, כה), "ובדעת חדרים ימלאו" (משלי כד, ד):

דעת יעקב - גימטריא ששון. הוא "שמן ששון" (ישעיהו סא, ג) (תהלים מה, ח), שש על אמרתו^[4]:

דעת - גימטריא <זה> דור המדבר^[5]. וכנגדן בסטרא אחרא שמחזאי עזאל גימטריא הכי הוו.

דעת עליון - עיין ערך שמש. וגימטריא דְּבַר הַמִּשְׁפָּט (דברים יז, ט). "דב"ר מלכות" (אסתר א, יט). "משפ"ט" - תפארת כנודע:

דעת מלא^[6] - גימטריא [יש] תרע, כי הוא תרע מלכא. וכן אדני מלא^[7] גימטריא תרעא - היא השער לה' ודאי.
ומלוי דעת^[8] שוה למלוי יסוד^[9]; זה ברית הלשון וזה ברית המעור. והמה השוערים לשני שערים, עליון ותחתון.

הערות ויקיעורכים

1. כוונתו אל ד' המילואים (שהינם 232) ללא אותיתות הפשוטים (שהינם 4*26), עולה 128 -- ויקיעורך
2. יתכן שהמחבר כוון לכוונה נוספת של שם צוה יהו"ה את וכו' שעולה עם הכולל למספר קכ"ח גם כן. וצע"ע - ויקיעורך
3. יו"ד ה"א ו"ו ה"א
4. כנראה על פי הפסוק (תהלים קיט, קסב) שש אנכי על אמרתך וגו' - ויקיעורך
5. [עם הכולל] - צויבל
6. דל"ת עי"ן תי"ו
7. אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד
8. ל"ת י"ן י"ו
9. ו"ד מ"ך ו' ל"ת