ציצים ופרחים (יעב"ץ)/ע


ציצים ופרחים - להרב יעקב עמדין (יעב"ץ)

אותיות:  א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הקדמת היעב"ץ הקדמת צוויבל דברי סיום מפתח חשבון ומלוי השמות

אות עיןעריכה

מהדורת צוויבלעריכה

עין מכתבי אר"י. ב' פעמים ע'ין גימטריא חכמה בינה (הם עיני ה' אלהיך בה (דברים יא, יב)) ובצאת מהם דמע"ה גימטריא קי"ט. נשאר אהי"ה. שבכתר מתעוררים הרחמים. לכן שערי דמעה לא ננעלו (רח"ל. גימטריא ב' פעמים דמע"ה. זה סוד הכתוב מנעי קולך מבכי ועיניך מדמע"ה (ירמיהו לא, טו). כשעיניה רוחצות בחלב אם. הנוזל משתי עיני ה' כנ"ל), ב' פעמים דמע"ה (שמוריד אותם הקב"ה לים הגדול כשזוכר את בניו (ברכות נט, א)) גימטריא חסד עליון. ב' פעמים דמע גימטריא עץ חיים:

ע"ב ראשי תיבות [הראשונות], פסוקים של שם ע"ב (שמות יד, יט-כא), גימטריא ק"ץ שבו יצאו ישראל ממצרים.

עב גימטריא גלגול שכן רפ"ח ניצוצין מתגלגלים השם ע"ב: ד' פעמים ע"ב. גימטריא רפ"ח:

עגל (עיין ערך קב) גימטריא מזון. ורוב תבואות בכח שור (משלי יד, ד). ושולחן בצפון (יומא לג, ב). לכן גנבוהו מטטרמולין שבמרכבה (שמו"ר מב, ה). אותה שנפשם יבשה. מאין לחם ומים. ועיין מה שכתבתי בערך מזון, וערך עלה:

עוג עם הכולל גימטריא יסו"ד307. שהוא מקביל למשה במדה זה בסטרא אחרא (דוק במ"ש רז"ל (ברכות נד, ב) משה כמה הוי [עשר]. ועוג ערשו תשע (דברים ג, יא). עם הכולל [עשר]) ורמוז גם כן בכתוב (דברים ג, יא) הנה ער"ש ברזל (אלא שהוא ערש דו"י (ט' עם הכולל) שבס"א נהפך היו"ד לדוי. דוק308. ועי' מ"ש בערך סיחון:

(* עדי309 בגימטריא חנו"ך לנער הוא מט"ט [בגי'] שה"די (איוב טז, יט), שה"די עם הכולל גימטריא נער, זו הנה בשמים, בחי' יצירה, עדי ושהדי נקרא כשמתעלה בבריאה ששם [זקן] שמו, כנודע, זהו במרומים ודאי310.*)

עוז ביסוד שבתפארת. ה' עוז לעמו יתן (תהלים כט, יא). אין עוז אלא תורה [מדרש שיר השירים א כג]. תפארת. גוף וברית חשבינן חד (זהר חלק ג רכג, ב):

עוז הוא גימטריא גף. יסו"ד ג' אבהן. קרי ביה. גוף (פ' יסוד. ו' ו' קצוות. הוא ג' לאבהן) שהנשמות גנוזות בגוף. עיין עוד ערך מגדל. ועוז מלך (תהלים צט, ד) יסוד מלכות. וק"ל:

עולה חסר בכתוב. מלאהו עי"ן למ"ד ה"ה. גימטריא רוח זה פירוש (יחזקאל כ, לב) והעולה על רוחכם:

(* עזרא הוא גלגול אהרן הכהן, צרף אל אהרן כ"ב אותיות התורה הרי עזרא בגימטריא, שהוא היה סופר מהיר בתורת ה' (עזרא ז, ו), וראוי היה שתנתן תורה על ידו (סנהדרין כא, ב) וסופר אותיותיה311. והוא אחוז במדת חסד לאברהם (מיכה ז, כ) גימטריא עזרא *).

עט חצי עטרה. נשאר ר"ה. ר' רבוע אלהים, ה'. מלכות:

עיבו"ר עירו"ב. מה שכתב במאורי אור בשתי תיבות אלו. הכל שבוש. כי אין יו"ד בשתי אלה. ולא יוכל להיות בהם. לפי שהם מהדגושים. במשקל בכור צבור. ובערוב. הנח ממלא מקום הדגש. אולי הדגש ממלא מקום היו"ד:

עין בסוד עולמתא שפירתא דלית ליה עיינין (זהר חלק ב צב, א). כי אם עי"ן אחת. גימטריא ה' הויות. והיא סוד אשה דעתה קלה (שבת לג, ב), (כמ"ש בערך דעת) ובזה יש אחיזה לרע עי"ן. לכן בלעם היה עור מעין אחת.

ונראה לי לומר על פי זה הכתוב (משלי כח, כב) נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבואנו. הוא רודף אחר הנוקבא. וחושב להיות ע"י גילוי ענים שתים. ולהשיג ע"י הון רב. על ידי שדעתה קלה. ובהצטרף ה' גבורות שלו עם ה' גבורות שלה. ב' פעמים קל"ה גימטריא ר"ע. היינו איש ר"ע עי"ן. ולא ידע כי חסר יבואנו. שכל יתר כנטול (חולין נח, ב). והוא מאמר הכתוב (שיר ח, ז) אם יתן איש (רע עין הנ"ל) את כל הון ביתו (זו אשה) באהבה של מקום. בוז יבוזו לו. ויש לפרש עם זה מה שאמרו רז"ל (קידושין ע, א) כל הנושא אשה לשם ממון כו':

עיר נקרא בן מלאך312. עי"ר וקדי"ש מן [שמיא] נחית (דניאל ד, י). נראה לי עיר הוא סנדלפון (הוא שר היער. מבחינת פ"ר דיני בינה דעשיה), וקדיש הוא מטטרון. גימטריא שדי. ק' במלואה קו"ף. גימטריא מקום. דביה אמר קב"ה לעולמו די. וע"י כך נמצא המקום:

(* עיר וקדיש עיין ערך רוח פסקנית (סנהדרין מד, ב). *)

עכסה גימטריא מלך אדני. היא קרית ספר ודאי. לכן אמר כלב, אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה (יהושע טו, טז). וילכדה עתניאל. הוא יעב"ץ ממשפחות סופרים. ועיין לעיל ערך ספר313:

עלה שור (שאחר העגל [תנחומא תשא יט]) גימטריא ס"מ ולילית:

עלם הבא גימטריא נצח. כשיחזור ירך יעקב314:

לעולמי גימטריא מקום. רבוע הוי"ה שהוא מקומו של עולם. זהו לעולמי עולמים. ולכן הוא סמוך כמה פעמים [בתלמוד].

לעולם ועד. עיין מה שכתבתי בערך ועד:

עמלק עיין ערך בלעם בלק גם מרדכי:

ענג ר"ת ע'דן נ'הר ג'ן. נר"ן רומזים בהם:

ענוה ב[חינת] לא"ה. ומשיורי סיגי דיניה, נעשה סמאל. גימטריא הכי הוי. וממנו נמצאת ענוה פסולה. שמשתמשים בה הדבקים בו:

עני גימטריא קל. ולכן אינו נחשב לכלום חכמת המסכן בזויה (קהלת ט, טז): וכל אחי רש שנאוהו (משלי יט, ז):

ענינו מ"ש במאורי אור בו. טעות הוא כי אין יו"ד במלה:

ענבים עיין ספר הזהר ([נשא] קכ"ז ע"א) יין. אמא עלאה כו'. שכר. סטרא דאחידו ביה ליואי. ענבים. אמא תתאה.

נראה לי הפירוש. חכמה בינה גימטריא ב' פעמים יין (וכן יין המשומר בענביו (ברכות לד, ב), גימטריא חכמה בינה):

ענבים גימטריא חכמה בינה כבוד. בינה. אמא עלאה כנודע. וכן כבוד אמא תתאה ידוע כשהוא כבו"ד אל (תהלים יט, ב). ל"ב השמים (דברים ד, יא). היינו דאיתא התם. 'דכניש יין ושכר לגויה'. שכ"ר בחינת גבורה, (ש' היא א"ש עם הכולל. גם בו ש"ך דינין. ר' רבוע אלהים), דנפקא מן שי"ן. דמנה דינן מתערין: והוא סטר דאחידו ביה ליואי ודאי. וכל המתיישב ביינ"ו. יש בו מדעת קונו315. שהדעת נבנה מל"ב נתיבות חכמה. ויונק מיין המשומר בענבי"ו:

ענן עיין ערך סכה. וערך קשת:

עץ. ע' מספר יין. צ' מספר מי"ם. יין גבורה. מים חסד. כנודע הם חסד וגבורה שבבינה. שבהם חיי המלך. ז"א. חיי"ם גימטריא בינ"ה עם הכולל. לכן נקרא עץ החיים. עוד ע"ץ גימטריא ס"ג מ"ה ב"ן. החיי"ם גימטריא ע"ב, עם אחד היתר להורות על כוללות ארבעת המלויים. על כן קראוהו בספר הזהר [לז"א] אילנא דחיי בכמה מקומות. עוד ע"ץ גימטריא ב' פעמים יסו"ד. כי מיסוד אמא שמתמלא. מזה מתהוה ומתגדל עץ החיים. וזה מבואר. גם עץ החיים (בראשית ג, כד) גימטריא ע"ב קס"א. ואחד עודף316 להורות התכללות הויה באהיה. בשני מלויים. בחינות חסדים. והיינו נמי 'החיים'. לשון רבים. ולזה גם כן לא יבוא שם דבר חי נפרד. זה מסגולת לשון הקודש הנעלמת מבעלי הפשט. שאין להם חלק בסתרי תורה317:

עץ (קס"א מלוי אהיה שבבינה. חסר א') חיים גימטריא בינה יתר א'. הרי עץ חיים למחזיקים בו (משלי ג, יח). והתורה נקראת עץ החיים [פרדר"א פי"ב, ועיין ברכות ל"ב ע"ב]. החיים גימטריא חכמה תחיה בעליה (קהלת ז, יב). חכמה ובינה הם המגדלים עץ החיים. [עיין] עוד סוד עץ החיים בערך הוי"ה:

עץ הדעת (בראשית ב, ט) מלא כזה. עי"ן צד"י ה"א דל"ת עי"ן תי"ו. גימטריא מטטרון מיכאל גבריאל רפאל אוריאל, דנער קטן נוהג בם (ישעיהו יא, ו). ע"ץ, ראשי תיבות ע'טרה צ'דיק. (כחד חשיבי) הדעת. מקורם מהדעת. שהוא יסוד עליון (במלת לשון318), טוב, הוא צדיק (כנודע, וכנזכר לעיל כמה פעמים), אמרו לצדיק כי טוב (ישעיהו ג, י). ורע, מקור הרע ומוצא אני מר ממות את האשה (קהלת ז, כו). ולפי שהניח אדם הראשון עץ החיים. ונמשך אחר עץ הדעת טוב ורע. נחסרו שנותיו ועמדו על תתק"ל. כמנין עץ הדעת טוב ורע. שממנו אכל. ושנים נוספים. לרמוז שהם שתי מדות. אע"ג דכחד חשיבי:

עקב ב' פעמים. גימטריא שמד. גם אלהים אחרים הם שני עקבים. אשר חרפו עקבו"ת משיחך (תהלים פט, נב): יהי דן נחש (בראשית מט, יז), גימטריא משיח (שיצא ממנו ממשפחת האם319) עלי דרך (גבר (משלי ל, יט), דוק), הנושך (דנשיך בערייתה (זהר חלק ב נב, ב)), עקבי (שני עקבים), סוס. לסוסתי וגו' (שיר א, ט). דבעקבה אחידן אלהים אחרים:

ערבה גימטריא זרע דנפיק מתרין ביעין320. ל'עזר' כנגדו [פרע"ח שער הלולב פ"ו]:

ערבות גימטריא חכמה בינה דעת (שהם סוד) הוי"ה אהי"ה אהו"ה. הוא שאמרו חז"ל (חגיגה יב, ב). רקיע שביעי ערבות. שבו שוכן כו', שנאמר (תהלים סח, ה) סולו לרוכב בערבות וגו'. הויה פעם הויה. עולה תרעו מנין ערבו"ת. וב' רומז דאחיד לתרין סטרין וכן נוקביה. אדני במלוי עם האותיות. עולה לחשבון זה. דחותם בעלה עלה:

ערבית נראה לי רומז בנוקבא321. ז' מלואים דהוי"ה אהי"ה:

ערלה (קלפת נוגה) גימטריא אשה עם הכולל. והיא אשה רעה הנזכר לעיל [בערך ברית]. וכשנכרתת הערלה (ע"י המילה), מתכפר עון אדם הראשון שמשך ערלתו (סנהדרין לח, ב). ומתגלית העטרה. הנקראת אשה יראת ה' (משלי לא, ל). והיא אשה טובה עטר"ת בעלה (משלי יב, ד). בסוד הביאו עלי כפר"ה322 (חולין ס, ב). בהסתלק הנחש מאשת חיל ע"י שניתנה לו הערלה בעפר. בסוד ונחש עפר לחמו (ישעיהו סה, כה) (על ידי פר"ע המילה. הוא גימטריא רע יסוד. לכן פורעין <אותו> ומסלקין הרע (על ידי כך וטהר גברא. עיין ערך רע), מן האבר הקדוש. ונותנין אותו לחויא בישא. כי לחמו הוא. בסוד הלחם אשר הוא אוכל (בראשית לט, ו). והנה אמרו רז"ל (נדה יט, א) חמשה דמים טמאים באשה. ה' פעמים טומאה. גימטריא ערלה. כי הערלה היא מקור הטומאה. ופתח לנדה. לחמשה דמים טמאים:

עריות גימטריא קליפת נוגה [עם ב' כוללים]:

ערמה גימטריא בי חסד אריך, זה סוד הכתוב (משלי ח, יב) אני חכמה שכנתי ערמה. כך כתב בספר יונת אלם [פרק מ"ד]:

ערער פנה אל תפלת הערער (תהלים קב, יח). נראה לי גימטריא משה323 בשביל כך ולא בזה את תפלתם של ישראל. אע"פ שחטאו. והיה הדין נותן לבזותה ולטרפה בפניהם. ועל ידי שהיו ידיו אמונה. כאשר ירים ידו לשמים בתפלה. וישראל מכוונים את לבם כו' (ראש השנה כט, א):

ערפל. נראה לי הוא בחינת נוגה (עיין זמרת הארץ [פירוש פרק שירה פ"ה ד"ה חתול]) קרי ביה פלג רע: הערפ"ל. גימטריא שכינ"ה. זהו שכתוב (שמות כ, יח) ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים. והיינו דאיתא בספר [תיקוני] הזהר (ע"ו ע"ב) שכינתא מסטרא דשמאלא ערפל.

עשו הוא בסטרא אחרא מקביל ליעקב בקדושה. דשופריה דיעקב בשע"ו נהורין (איש שלום גוף וברית כחדא אזלי (זהר חלק ג רכג, ב)) והוא איש חלק (בראשית כז, יא) חק"ל תפיחין קדישין. עשו כקו"ף בפני אדם. איש שד"ה (בראשית כה, כז). בלתי נעבדת. והבן.

גם עשו גימטריא ב' פעמים יעקוב (כנגד זה ויעקבני זה פעמיים (בראשית כז, לו)) וגימטריא צד"ק יעק"ב. וגימטריא שלום (עיין מסכת כלה [פ"ג ה"א]) והוא בסוד קלפת נוגה. הקרובה אל הקדושה. כנזכר לעיל כמה פעמים. ועיין ערך נוגה:

עשיה גימטריא שכינה זה סוד הכתוב (במדבר כח, ו) עולת תמיד העשי"ה. חסר כתיב. כמו שכתבתי בס"ד בפירוש פרשת התמיד בבית אל324:

עשיר גימטריא תקף לפיכך הוא תקיף ועז. הון עשיר קרית עוזו (משלי י, טו) (משלי יח, יא). ועשיר יענה עזות (משלי יח, כג). והעולם אומרים325. שהוא ר"ת ע'ינים ש'ניים (שכיון שנתמעטו שניו נתמעטו מזונותיו (נדה סה, א)) י'דים ר'גלים. שהם כלי איברים לשמוש אדם שלם. וכשהם איברים הללו בשלמותם כראוי. אזי האדם עשיר הוא. וצדקו בכך. אלא שלא ידעו שעדיין צריך הוא לשני כלי חושים אחרים. מלבד אלה. הלא הם האזנים והאף. שהחסר מהם. אינו אדם מושלם. מתעשר ואין (משלי יג, ז). אכן גם שני חושים הללו קרויים בשם זה. חוש השמע בשי"ן שבו. וחוש הריח ברי"ש.

עששית (אספקלריא דלא נהרא. גם נוטריקון, [ע"ש] ע'ולמתא ש'פירתא דלית עיינין (זהר חלק ב צה, א). שי"ת. כשמאירה מו' קצוות), עולה בגימטריא תתרף חלקים לשע"ה נהורין דשלו"ם. עם הכולל ד'שע"ה'. שהיא שע"ה העומדת לו לאד"ם (שם מ"ה), בשעת דחקו (לדחוק את הקץ כמו שאמרו (ברכות ו, ב)) אגרא דכל"ה דחקא (כתובתה מאתים לנוטרים את פריו דעץ החיים) תתרף עם הכולל. הוא תפארת אד"ם לשבת בית (ישעיהו מד, יג). מושיבי עקרת הבית וגו' (תהלים קיג, ט). והיינו נמי דאמור רבנן (משנה, אבות ד, ג) אין לך אד"ם שאין לו שע"ה 326:

עת גימטריא י' פעמים הוי"ה. י' פעמים אהי"ה. קבוץ חסדים וגבורות דאו"א (והוא עת לכל חפץ (קהלת ג, יז)) וכן עולה (בראשית א, ג) ב' פעמים יהי אור [ויהי אור]. ועם ארבע תיבות הללו עולה גימטריא דע"ת. שהוא כלי קבול להם:

הערות צוויבלעריכה

  • הערה 307: בתורת הקנאות דף ע"א עמוד א' ז"ל: יוס"ף, כ"ל, יסו"ד, עוג עם הכולל, מקביל בקליפה.
  • הערה 308: עי' ליקוטי תורה להאר"י פרשת וירא בטעמי המצות, מצות ביקור חולים וכו' אמנם מה ששמעתי אני הוא בפסוק ה' יסעדנו על ערש דוי והוא כי סוד החולי בא לו מחמת היפוך רחמים לדין וסוד היו"ד היתה דו"י גם יו"ד במספרה הוא עשר והוא זה עשר חוזר להיות ער"ש דו"י והרי כל משכבו הפכת בחליו סוד ב' היפוכים הנ"ל.
  • הערה 309: ע"ע ערך חנוך, וערך קטן, וערך זקן.
  • הערה 310: עי' לעיל ערך חנוך לנער.
  • הערה 311: (קידושין ל, א).
  • הערה 312: בסידור בפירוש שיר היחוד ליום רביעי, פרבר בית י"ח, ז"ל: עיר, מלאך נקרא עיר, על שם שהוא ער תמיד, כמו עירי ושכבי (סנהדרין כט, ב) וקדיש, גם הוא מלאך, ככתוב עיר וקדיש מן שמיא נחית, ונראה לי עיר הוא סנדלפון (גימטריא שוה) וקדיש הוא מט"ט, כמו שכתבתי בס"ד במקום אחר [והוא מש"כ כאן].
  • הערה 313: בערך יעבץ.
  • הערה 314: עיין ערך מבשר.
  • הערה 315: ראה עירובין ס"ה ע"א.
  • הערה 316: עץ הוא א' פחות מקס"א והחיים א' יותר מע"ב, להורות התכללות הוי' באהי'. ודו"ק. (הג"מ ר' נחמיה בראדט שליט"א).
  • הערה 317: ובגליון חומש כת"י כתב: את הכרובים ואת להט וגו' ואת דרך עץ החיים, אתין הללו אינם מתפרשין יפה אלא בדרך הסוד, הכרובים ידועים לנבאי ה', את רומז למשמשיהם בארגמ"ן הן [המרכבה], החרב המתהפכת, מרחמי לדינא כו' ידועה כמובן למשכיל, היא חרב נוקמת וגו' (ויקרא כו, כה), ואת לרבות, נערות הראיות לה, ככה, את דרך עץ החיים, עץ החיים ידוע לחכמים, ואת דרך, אות הוא בצבא, והוא אחרון בשלשה נפלאו מן החכם.
  • הערה 318: עיין ערך אחד.
  • הערה 319: בילקוט שמעוני ויחי רמז ק"ס, גור אריה יהודה זה משיח בן דוד שיצא משני שבטים אביו מיהודה ואמו מדן ושניהם נקראו אריות, שנאמר גור אריה יהודה ודן נקרא גור אריה שנאמר דן גור אריה יהודה.
  • הערה 320: נצח והוד תרין ביעין דדכורא.
  • הערה 321: תפלת ערבית רשות, שרשות בעלה עליה. (קהלת יעקב בערכו).
  • הערה 322: עיין לעיל ערך כפרה.
  • הערה 323: בתפארת שלמה לקוטים תהלים קי"ב: הרמז בפסוק הנ"ל פנה אל תפלת "ה"ע"ר"ע"ר (הוא) (גימט') מש"ה. (אפשר לכווין דבריו במה שאמר ה"ע"ר"ע"ר בגימטריא משה עם הר' של משה "רבינו בגימטריא כך כמספר הערער תקמ"ה), ועי"ז ולא בזה את תפלתם.
  • הערה 324: שם כתב העשי"ה בגימטריא השכינה (ולכן המלה חסרה כי היה צריך להיות מלא כמו שנאמר גם בנחמיה ג'. והבן מדעתך פירוש סיום הכתוב אז תבין יראת ה' ותשמח בדברי אלהים חיים).
  • הערה 325: בספר דבש לפי להרב חיד"א ערך עשיר ר"ת עינים וכו' כן ראיתי שכתב אחד קדוש עכ"ל. והוא במדרש שמואל אבות פ"ד מ"א. וע"ע מנחה בלולה (שמות כ"א כ"ד) עשיר ר"ת עין שן יד רגל, מכאן מי שיבריא באבריו נקרא עשיר.
  • הערה 326: עיין ערך נערים, וערך שעה.

מהדורת וויקיטקסטעריכה

עין - מכתבי אר"י - ב' פעמים ע'ין גימטריא חכמה בינה (הם "עיני ה' אלהיך בה"). ובצאת מהם דמעה (גימטריא קי"ט) -- נשאר אהי"ה. שבכתר מתעוררים הרחמים. לכן שערי דמעה לא ננעלו.
(רח"ל - גימטריא ב' פעמים דמע"ה. זהו סוד הכתוב "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה" (ירמיהו לא, טו), כשעיניה רוחצות בחלב אם‏[1], הנוזל משתי עיני ה' כנ"ל).
ב' פעמים דמע"ה (שמוריד אותם הקב"ה לים הגדול כשזוכר את בניו (ברכות נט, א)) - גימטריא חסד עליון.
ב' פעמים דמע גימטריא עץ חיים:


ע"ב רת"פ(?)‏[2] של שם ע"ב (שמות יד, יט-כא) גימטריא ק"ץ, שבו יצאו ישראל ממצרים.


עב - גימטריא גלגול, שכן רפ"ח ניצוצין מתגלגלים בשם ע"ב. ד' פעמים ע"ב - גימטריא רפ"ח:


עגל - (עיין ערך קב) - גימטריא מזון. "ורוב‏[3] תבואות בכח שור" (משלי יד, ד). ושולחן בצפון. לכן גנבוהו מטטרמולין שבמרכבה‏[4] אותם שנפשם יבשה מאין לחם ומים. ועיין מה שכתבתי בערך מזון, וערך עלה:


עוג עם הכולל - גימטריא יסו"ד307. שהוא מקביל למשה במדה זה בסטרא אחרא (דוק במ"ש רז"ל משה כמה הוי [עשר] (ברכות נד, ב). ועוג ערשו תשע, עם הכולל - [עשר]). ורמוז גם כן בכתוב (דברים ג, יא) "הנה..ער"ש ברזל", אלא שהוא ערש דו"י (ט' עם הכולל), שבס"א נהפך היוד לדוי. דוק308. ועי' מ"ש בערך סיחון:


"עֵדִי"309 (איוב טז, יט) - בגימטריא "חנוך לנער" - הוא מט"ט [בגי'] שה"די[5]. "שה"די" עם הכולל גימטריא נער. זו "הִנֵּה בַשָּׁמַיִם" - בחי' יצירה - "עֵדִי", "וְשָׂהֲדִי" - נקרא כשמתעלה בבריאה ששם [זקן] שמו, כנודע, זהו "בַּמְּרוֹמִים" ודאי310.


עוז - ביסוד שבתפארת. "ה' עוז לעמו יתן (תהלים כט, יא) - אין עוז אלא תורה" (מדרש שיר השירים א כג). תפארת - גוף וברית חשבינן חד (זהר חלק ג רכג, ב):


עוז - הוא גימטריא גף. יסו"ד ג' אבהן. קרי ביה גוף (פ' - יסוד, ו' - ו' קצוות, הוא ג' לאבהן), שהנשמות גנוזות בגוף. עיין עוד ערך מגדל. "ועוז מלך" (תהלים צט, ד) - יסוד מלכות. וק"ל:


עולה חסר בכתוב - מלאהו עי"ן למ"ד ה"ה - גימטריא רוח. זהו פירוש "והעולה על רוחכם" (יחזקאל כ, לב):


עזרא - הוא גלגול אהרן הכהן; צרף אל אהרן כ"ב אותיות התורה -- הרי עזרא בגימטריא. שהוא היה סופר מהיר בתורת ה' (עזרא ז, ו), וראוי היה שתנתן תורה על ידו (סנהדרין כא, ב) וסופר אותיותיה311. והוא אחוז במדת חסד לאברהם (מיכה ז, כ) - גימטריא עזרא.


עט - חצי עטרה. נשאר ר"ה. ר' - רבוע אלהים, ה' - מלכות:


עיבו"ר עירו"ב - מה שכתב במאורי אור בשתי תיבות אלו -- הכל שבוש, כי אין יו"ד בשתי אלה ולא יוכל להיות בהם, לפי שהם מהדגושים במשקל בכור צבור. ובערוב. הנח ממלא מקום הדגש. אולי הדגש ממלא מקום היו"ד:


עין - בסוד "עולמתא שפירתא דלית לה עיינין" (זהר חלק ב צב, א), כי אם עי"ן אחת, גימטריא ה' הויות. והיא סוד "אשה דעתה קלה" (שבת לג, ב), (כמ"ש בערך דעת). ובזה יש אחיזה לרע עי"ן. לכן בלעם היה עור מעין אחת.

ונראה לי לומר על פי זה הכתוב "נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבואֶנּוּ" (משלי כח, כב) -- הוא רודף אחר הנוקבא וחושב להיות ע"י גילוי עיניים שתים, ולהשיג ע"י הון רב על ידי שדעתה קלה, ובהצטרף ה' גבורות שלו עם ה' גבורות שלה - ב' פעמים קל"ה גימטריא ר"ע, היינו "איש ר"ע עי"ן". "ולא ידע כי חסר יבואנו" - שכל יתר כנטול (חולין נח, ב).
והוא מאמר הכתוב (שיר ח, ז) אם יתן איש (רע עין הנ"ל) את כל הון ביתו (זו אשה) באהבה של מקום - בוז יבוזו לו.
ויש לפרש עם זה מה שאמרו רז"ל (קידושין ע, א) "כל הנושא אשה לשם ממון כו'":


עיר - נקרא בן‏[6] מלאך312 - "עִיר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחִית" (דניאל ד, י). נראה לי עיר הוא סנדלפון (הוא שר היער. מבחינת פ"ר דיני בינה דעשיה), וקדיש הוא מטטרון - גימטריא שדי, ק' במלואה קו"ף - גימטריא מקום, דביה אמר קב"ה לעולמו די וע"י כך נמצא המקום:


עיר וקדיש - עיין ערך רוח פסקנית (סנהדרין מד, ב).


עכסה - גימטריא מלך אדני. היא קרית ספר ודאי. לכן אמר כלב "אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה" (יהושע טו, טז). "וילכדה עתניאל" - הוא יעב"ץ ממשפחות סופרים. ועיין לעיל ערך ספר313:


עלה שור - (שאחר העגל [תנחומא תשא יט]) - גימטריא ס"מ ולילית:


עלם הבא - גימטריא נצח. כשיחזור ירך יעקב314:


לעולמי - גימטריא מקום. רבוע הוי"ה שהוא מקומו של עולם. זהו לעולמי עולמים. ולכן הוא סמוך כמה פעמים [בתלמוד].


לעולם ועד - עיין מה שכתבתי בערך ועד:


עמלק - עיין ערך בלעם בלק גם מרדכי:


ענג - ר"ת ע'דן נ'הר ג'ן - נר"ן רומזים בהם:


ענוה - בחינת לא"ה. ומשיורי סיגי דיניה נעשה סמאל. גימטריא הכי הוי. וממנו נמצאת ענוה פסולה שמשתמשים בה הדבקים בו:


עני - גימטריא קל. ולכן אינו נחשב לכלום, "חכמת המסכן בזויה" (קהלת ט, טז), "וכל אחי רש שנאוהו" (משלי יט, ז):


ענינו - מ"ש במאורי אור בו -- טעות הוא, כי אין יו"ד במלה:


ענבים - עיין ספר הזהר ([נשא] קכ"ז ע"א):    יין -- אמא עלאה כו', שכר -- סטרא דאחידו ביה ליואי, ענבים -- אמא תתאה.
נראה לי הפירוש:

  • חכמה בינה גימטריא ב' פעמים יין (וכן יין המשומר בענביו (ברכות לד, ב) - גימטריא חכמה בינה):
  • ענבים - גימטריא חכמה בינה כבוד. בינה - אמא עלאה כנודע. וכן כבוד אמא תתאה ידוע כשהוא‏[7] "כבו"ד אל" -- "ל"ב השמים" (דברים ד, יא). היינו דאיתא התם "דכניש יין ושכר לגויה".
  • שכ"ר - בחינת גבורה, (ש' - היא אש עם הכולל. גם בו ש"ך דינין. ר' - רבוע אלהים), דנפקא מן יי"ן[8], דמינה דינין מתערין. והוא סטר דאחידו ביה ליואי ודאי. וכל המתיישב ביינ"ו יש בו מדעת קונו315, שהדעת נבנה מל"ב נתיבות חכמה, ויונק מיין המשומר בענבי"ו:


ענן - עיין ערך סכה, וערך קשת:


עץ - ע' מספר יין. צ' מספר מי"ם. יין - גבורה. מים - חסד. כנודע הם חסד וגבורה שבבינה שבהם חיי המלך - ז"א. חיי"ם גימטריא בינ"ה עם הכולל. לכן נקרא עץ החיים.
עוד ע"ץ גימטריא ס"ג מ"ה ב"ן, החיי"ם גימטריא ע"ב, עם אחד היתר להורות על כוללות ארבעת המלויים. על כן קראוהו בספר הזהר [לז"א] "אילנא דחיי" בכמה מקומות.
עוד ע"ץ גימטריא ב' פעמים יסו"ד. כי מיסוד אמא שמתמלא -- מזה מתהוה ומתגדל עץ החיים. וזה מבואר.
גם עץ החיים גימטריא ע"ב קס"א. ואחד עודף316 להורות התכללות הויה באהיה בשני מלויים, בחינות חסדים. והיינו נמי 'החיים' - לשון רבים. ולזה גם כן לא יבוא שם דבר 'חי' נפרד. זה מסגולת לשון הקודש הנעלמת מבעלי הפשט שאין להם חלק בסתרי תורה317:


עץ - (קס"א - מלוי אהיה שבבינה, חסר א'), חיים - גימטריא בינה יתר א'. הרי "עץ חיים למחזיקים בו" (משלי ג, יח). והתורה נקראת עץ החיים (פרדר"א פי"ב, ועיין ברכות ל"ב ע"ב). החיים גימטריא 'חכמה תחיה בעליה'‏[9] (קהלת ז, יב). חכמה ובינה הם המגדלים עץ החיים. [עיין] עוד סוד עץ החיים בערך הוי"ה:


עץ הדעת מלא כזה - עי"ן צד"י ה"א דל"ת עי"ן תי"ו - גימטריא מטטרון מיכאל גבריאל רפאל אוריאל, דנער קטן נוהג בם (ישעיהו יא, ו).

עץ - ראשי תיבות ע'טרה צ'דיק (כחד חשיבי), הדעת - מקורם מהדעת, שהוא יסוד עליון (במלת לשון318), טוב - הוא צדיק (כנודע וכנזכר לעיל כמה פעמים), "אמרו לצדיק כי טוב" (ישעיהו ג, י), ורע - מקור הרע - "ומוצא אני מר ממות את האשה" (קהלת ז, כו). ולפי שהניח אדם הראשון עץ החיים ונמשך אחר עץ הדעת טוב ורע -- נחסרו שנותיו ועמדו על תתק"ל כמנין עץ הדעת טוב ורע; שממנו אכל. ושנים נוספים, לרמוז שהם שתי מדות אע"ג דכחד חשיבי:


עקב ב' פעמים - גימטריא שמד. גם אלהים אחרים הם שני עקבים - "אשר חרפו עקבות משיחך" (תהלים פט, נב).
"יהי דן נחש[10]" -- גימטריא משיח (שיצא ממנו ממשפחת האם319), "עלי דרך" (גבר, דוק), "הנושך" (דנשיך בערייתה[11]), "עקבי (שני עקבים) סוס" - לסוסתי וגו' (שיר א, ט), דבעקבה אחידן אלהים אחרים:


ערבה - גימטריא זרע, דנפיק מתרין ביעין320. לעזר כנגדו (פרע"ח שער הלולב פ"ו):


ערבות - גימטריא חכמה בינה דעת (שהם סוד) הוי"ה אהי"ה אהו"ה[12]. הוא שאמרו חז"ל (חגיגה יב, ב) "רקיע שביעי ערבות שבו שוכן כו', שנאמר סולו לרוכב בערבות וגו'" -- הויה פעם הויה עולה תרעו - מנין "ערבות", ו"ב'" רומז דאחיד לתרין סטרין. וכן נוקביה -- אדני במלוי עם האותיות‏[13] עולה לחשבון זה, דחותם בעלה עלה:


ערבית - נראה לי רומז בנוקבא - ז' מלואים דהוי"ה אהי"ה‏[14]:


ערלה - (קליפת נוגה) - גימטריא אשה עם הכולל. והיא "אשה רעה" הנזכר לעיל [בערך ברית]. וכשנכרתת הערלה (ע"י המילה) מתכפר עון אדם הראשון שמשך ערלתו (סנהדרין לח, ב), ומתגלית העטרה הנקראת "אשה יראת יהו"ה", והיא אשה טובה, "עטרת בעלה" (משלי יב, ד). בסוד "הביאו עלי כפר"ה"322. בהסתלק הנחש מאשת חיל ע"י שניתנה לו הערלה בעפר בסוד "ונחש עפר לחמו" (ישעיהו סה, כה). על ידי פר"ע המילה - הוא גימטריא רע יסוד. לכן פורעין <אותו> ומסלקין הרע (על ידי כך וטהר גברא. עיין ערך רע) מן האבר הקדוש, ונותנין אותו לחויא בישא, כי לחמו הוא, בסוד "הלחם אשר הוא אוכל" (בראשית לט, ו). והנה אמרו רז"ל (נדה יט, א) "חמשה דמים טמאים באשה" -- ה' פעמים טומאה גימטריא ערלה. כי הערלה היא מקור הטומאה, ופתח לנדה לחמשה דמים טמאים:


עריות - גימטריא קליפת נוגה [עם ב' כוללים]:


עָרְמָה - גימטריא בי חסד אריך. זה סוד הכתוב (משלי ח, יב) "אני חכמה שכנתי ערמה". כך כתב בספר יונת אלם [פרק מ"ד]:


ערער - "פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר" (תהלים קב, יח) - נראה לי גימטריא משה323. בשביל כך - "וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם" של ישראל, אע"פ שחטאו, והיה הדין נותן לבזותה ולטרפה בפניהם. ועל ידי שהיו ידיו אמונה, כאשר ירים ידו לשמים בתפלה, וישראל מכוונים את לבם כו' (ראש השנה כט, א):


ערפל - נראה לי הוא בחינת נוגה (עיין זמרת הארץ [פירוש פרק שירה פ"ה ד"ה חתול]). קרי ביה פלג רע[15]:
הערפ"ל - גימטריא שכינ"ה. זהו שכתוב "ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים" (שמות כ, יח). והיינו דאיתא בספר [תיקוני] הזהר (ע"ד ע"ב) "שכינתא מסטרא דשמאלא ערפל".


עשו - הוא בסטרא אחרא מקביל ליעקב בקדושה. דשופריה דיעקב בשע"ו נהורין (איש שלום, גוף וברית כחדא אזלי), והוא איש חלק - חק"ל תפיחין קדישין. עשו כקו"ף בפני אדם, איש שד"ה - בלתי נעבדת. והבן.

גם עשו

והוא בסוד קליפת נוגה הקרובה אל הקדושה, כנזכר לעיל כמה פעמים. ועיין ערך נוגה:


עשיה - גימטריא שכינה. זה סוד הכתוב (במדבר כח, ו) "עֹלַת תָּמִיד הָעֲשֻׂיָה" - חסר כתיב, כמו שכתבתי בס"ד בפירוש פרשת התמיד בבית אל324:


עשיר - גימטריא תקף, לפיכך הוא תקיף ועז. "הון עשיר קרית עוזו" (משלי י, טו) (משלי יח, יא). "ועשיר יענה עזות" (משלי יח, כג).
והעולם אומרים325 שהוא ר"ת - ע'ינים ש'ניים (שכיון שנתמעטו שניו נתמעטו מזונותיו (נדה סה, א)) י'דים ר'גלים. שהם כלי איברים לשמוש אדם שלם, וכשהם איברים הללו בשלמותם כראוי - אזי האדם עשיר הוא. וצדקו בכך. אלא שלא ידעו שעדיין צריך הוא לשני כלי חושים אחרים מלבד אלה. הלא הם האזנים והאף. שהחסר מהם אינו אדם מושלם. "מתעשר ואין" (משלי יג, ז). אכן גם שני חושים הללו קרויים בשם זה -- חוש השמע בשי"ן שבו, וחוש הריח ברי"ש.


עששית - (אספקלריא דלא נהרא. גם נוטריקון: ע"ש - ע'ולמתא ש'פירתא דלית לה עיינין, שי"ת - כשמאירה מו' קצוות) - עולה בגימטריא תתרף חלקים לשע"ה נהורין דשלו"ם עם הכולל דשע"ה. שהיא שע"ה העומדת לו לאד"ם (שם מ"ה) בשעת דחקו (לדחוק את הקץ כמו שאמרו (ברכות ו, ב)), אגרא דכל"ה דחקא (כתובתה מאתים לנוטרים את פריו דעץ החיים)
תתרף עם הכולל הוא "תפארת אדם לשבת בית" (ישעיהו מד, יג). "מושיבי עקרת הבית וגו'" (תהלים קיג, ט). והיינו נמי דאמור רבנן (משנה, אבות ד, ג) "אין לך אדם שאין לו שעה" 326:


עת - גימטריא י' פעמים הוי"ה י' פעמים אהי"ה - קבוץ חסדים וגבורות דאבא ואמא (והוא "עת לכל חפץ" (קהלת ג, יז)). וכן עולה ב' פעמים - יהי אור [ויהי אור]. ועם ארבע תיבות הללו עולה גימטריא דע"ת, שהוא כלי קבול להם:

הערות ויקיעורכיםעריכה

  1. ^ על פי שיר השירים ה יב
  2. ^ לא הבנתי את הגהתו של הרב צוויבל. לכן העדפתי להשאיר את הדברים כפי שמופיעים בדפוס אלטונא, וצע"ע. ושים לב, בהסיר שם הוי"ה ממספר האותיות של ע"ב השמות, שהם רי"ו אותיות, נשאר ק"ץ - ויקיעורך
  3. ^ כך מובא בספר. ובפסוק כתוב "ורב" ללא וא"ו, עי"ש - ויקיעורך
  4. ^ על פי (שמו"ר מב, ה)
  5. ^ כל ערך זה מובא ממהדורת צוויבל. לא ברור הכוונה. ואולי הכוונה כמ"ש בערך חנוך, שמילת "מטטרון" עם האותיות שווה למילת "שהדי" עם הכולל - ויקיעורך
  6. ^ אולי צריך להגיה "נקרא כן מלאכך".. - ויקיעורך
  7. ^ עפ"י מהדורת צוויבל. ובמהדורת אלטונא נראה שגורס "לשהוא" - ויקיעורך
  8. ^ כאן הגהתי עפ"י הנראה ממהדורת אלטונא, והכוונה שהשכר יוצאת מן היין, דהיינו בינה, שמינה דינין מתערין. ולא כמהדורת צוויבל שכתב דנפקא מן שי"ן -- ויקיעורך
  9. ^ אינו ציטוט מדויק כי בפסוק כתוב "החכמה תחיה" עם ה"א - ויקיעורך
  10. ^ (בראשית מט, יז)
  11. ^ (זהר חלק ב נב, ב)
  12. ^ חכמה בינה דעת הוי"ה אהי"ה אהו"ה
  13. ^ לא הבנתי את הכוונה כי אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד + 12 אותיות = 683, לעומת בערבות. וצע"ע - ויקיעורך
  14. ^ לענ"ד הכוונה אל רל"ב תנ"ה (ד' מלויי הויה וג' מלויי אהי"ה) עולות כמילת ערבית עם 5 אותיותיה - ויקיעורך
  15. ^ לא מובן וצע"ע - ויקיעורך