ציצים ופרחים (יעב"ץ)/צ


ציצים ופרחים - להרב יעקב עמדין (יעב"ץ)

אותיות:  א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הקדמת היעב"ץ הקדמת צוויבל דברי סיום מפתח חשבון ומלוי השמות

אות הצדיעריכה

מהדורת צוויבלעריכה

צבאות (נה"י כנודע) גימטריא מלכות (עם הכולל, להורות כוללותם בה), שלשה עדרי צאן רובצים עליה: *וגימטריא דומ"ם צומ"ח ח"י מדב"ר עם הכולל שכלולים בה, וגימטריא בועז (גימטריא פ"ה) עובד (ביסוד) ישי (נער, חנוך לנער (משלי כב, ו)) דו"ד (זה"ב, טוב)343 ד' בחינות מלכות ויסוד אלו גימטריא צבאו"ת עם ב' כוללים, הם ודאי צבאות ה', ור"ת בעד"י גימטריא אלהי"ם, היינו (תהלים ג, ד) אתה ה' מגן בעד"י344, אמצעית345 עם כולל אחד גימטריא שכינה, (שבע) [ארבע] אחרונות346, כ"ה347, [וגם] רזא דכ"ב אתוון דאורייתא ותלת אבהן, אלו ואלו348 עם התיבות גימטריא צבאו"ת. [עשרה מאמרות] במאמר עולם קטן [סימן ה'].

צבור ראשי תיבות צ'דיקים ב'ינונים ור'שעים, שאי אפשר שיהו כולם שוים לטוב ולרע, ולכן אמרו חכמים (כריתות ו, ב) כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינו תענית.*

צדק גימטריא דין עני (משלי לא, ט). כי (ידוע בספר הזהר (ח"ב ריח, ב)) שנקראת מדה זו מסכנא ודלה. דלית לה מגרמה כלום. ומקמי דקבילת דכורא. קרויה צדק. אז היא עניה משפע ברכ"ה349. ומלאה דינין. דינא דמלכותא דינא. זה פירוש הכתוב הנ"ל פתח פיך שפט צדק. בזה תקיים ודין עני. ואביון הוא יסוד כנודע (עיין ערכו), מבקש לח"ם. שעל ידי המשפ"ט350. ודאי יתוקנו שתי מדות אלה יסוד ומלכות. יבוסמו הדינין ויתמתקו הגבורות. ולא יהא צדיק נעזב מצדק. צדק צדק (דברים טז, כ) עם הכולל גימטריא שפט. צדק כפול, רומז שיוכלל צדק במשפט.

צדקה נבנית מהגבורות, (רבוע אלהים כנודע351), ואית לה קריא בישעיה (ישעיהו נט, טז) כתוב וצדקת"ו היא סמכתהו. ושם (ישעיהו סג, ה) נאמר וחמת"י היא סמכתני. דלא לסתרן קראי אהדדי בלי ספק. הבן בן אדם כמה מתוקים דברי חכמת האמת מאירת עינים והפשטנים יחוגו וינועו כשכור בפסוקים כאלה:

צדק"ה באתב"ש ג"כ צדק"ה. לרמוז שחוזרת למי שנותנה. כענין שכתוב האיש אשר עשיתי עמו (רות ב, יט). וצדקה תציל ממות (משלי יא, ד), ראשי תיבות מות באופן משונה למפרע. רמז שמצלת ממיתה משונה. והראשי תיבות כסדר הוא ותם. כלומר על ידה של צדקה תם עון. כמ"ש (דניאל ד, כד) וחטאך בצדקה פרק. וסופי תיבות השלש הנ"ל. הוא תלה. לומר שהיא תולה ומגינה מהפורענות:

צור עיין במאורי אור, נשמט בו ופ"ה. דוק ותשכח:

(* צח בגימטריא מ"ה ב"ן עם הכולל, זהו דודי צח (שיר ה, י), והשביע בצחצחות (ישעיהו נח, יא), פירש בספר הזהר (ח"א רכד, ב) בצח חד, צחות תרין, רומז דעתיק שהוא צ"ח שכלול ממ"ה ב"ן *).

ציקי קדרה. עיין בפירושי לפני קריאת שמע בבית אל352:

צלי [גימטריא ה' הויות], נמשך מן ה' גבורות. נראה לי, לכן קרבן פסח אינו נאכל אלא צל"י א"ש353. למתק ע"י כך חמימות הדינין:

צלע גימטריא נעלם דאד"ם (הוא שם מ"ה. נעלמו י"ט) היא חו"ה. [עיין ערך אדני הג'] (הוא שכתוב (בראשית ב, כב) ויבן ה' אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם):

צמצם (שכינתו. לשון חז"ל [תנחומא ויקהל ז]. ובדברי האר"י ז"ל ידוע סוד הצמצום) עולה מנין ר"ס. י' פעמים הוי"ה. ע"י הצמצום. נעשה מקום לעשר ספירות. שכל אחת היא הויה. ועיין מה שכתבתי במטפחת חלק ב' [הגהות לספר אמונת חכמים אות ס"ד354], בענין הצמצום, שהוא דבר מוכרח ומחויב בעצמו. כמו מושכל ראשון לבעלי התורה האלהית מאמיני החידוש. עם שהוא זר אצל הטפשים העקשים ההולכים בשרירות לבם החסר. נזורו אחור פורע מוסר. וכי מה בין זה ובין מעשה הבריאה בכללה. שהוצרכה ודאי למקום פנוי. ומדוע לא הוקשה להם פסוק (שמות יט, כ) וירד ה' על הר סיני. וירד ה' בענן (שמות לד, ה). וכן רבים מהמקראות. ואם הם אינם כפשוטם. אלא דברה תורה בלשון בני אדם בודאי, (מ"מ משמעותו אמת. ואינו יוצא מידי פשוטו. רק שאינו מושג לחוש הגשמי העצור בחומר) כן הוא גם בענין זה, שאי אפשר לצייר מציאות העולם אחר העדרו (מבלי הנחת גליות ובטולים נעדרים), אם לא בהאמנת הצמצום. אך אינו מובן בדרך צמצום גשמי. מה לפעולה חומריית. עם רוחניית צוריית. בלתי טבעית. ועם כל זה לא ימאן השכל מלקבלו ציור תנועה רוחנית מדעית. כן יסבול ענין הצמצום. וכאשר כל עקר ענין הרוחניות נעלם מהוותו מן החומר העור. ואעפ"כ כבר הושלט אצלו למאומת. וקבלו קבול מדעי. כדבר מחויב ומושכל. כמו שאנו רואים בחוש ענין הרוחניות עובר ומפלש כל דבר מוחשי ולא יעצרהו הגשם. כמו שכתבתי במטפחת חלק ב' [שם]. משא"כ כניסת גשם בגשם שלא ישוער כלל. כי גבהו דרכי העולם העליון מהתחתון. כגבוה שמים מארץ. ואם נשתלשל ונתהוה זה מזה. שורש אחד להם ורוח אחד לכל:

צמח צדיק. נ"ל הוא בחינת צדיק דיצירה. וצומח הוא בחינת מט"ט עולם היצירה. דאיהו צומח עצים355 (קהלת ב, ו). עץ הדעת. ועץ פרי לצדיק356. וכך הוא בסדר <סוגי> דצח"ם:

(* צפור בגימטריא שלו"ם, (וכן הצפור דמצורע המשולחת, מביא שלום בית למצורע להתירו באשתו), והוא סוד האם המשולחת מקן צפור, וכן צפורה אשת משה נשתלחה ממנו, ככתוב (שמות יח, ב) שלוחיה, הכל רומז בדבר אחד, צפורה עם ה' אותיות גימטריא שכינה, איהי צפור"ה, ואיהי צפו"ר, כי משה בסוד יסוד אבא, ועיין עוד ערך קן צפור *).

צפנת גימטריא כתר. פענח (בראשית מא, מה) גימטריא יצחק, כי יש ביוס"ף מבחינת גבורה. שכן הוא גימטריא קנא"ה. אלא שנמתקה בו. ונעשית לו כתר. ראש לשועלים. כמו שאמרו (מגילה טז, ב) עליו תעלא בעדניה:

צרי גימטריא אלהי"ם דיודי"ן. וחלוף הויה דאתב"ש. נראה לי הוא בסוד צרי. לשון רפואה למכה. שהוא ממתק בחינת דין:

צפורן עולה לחשבון ארבעה שמות שבקו האמצעי [אהיה הויה שדי אדני]. ועיין [מגדל עוז] נחל י"א לבריכה עליונה [אות ה].

ומה שכתב במאורי אור אל באתב"ש ת"ך. ואל"ף למ"ד [מילויו עולה מקו"ם, ובצירוף הוי"ה א'] גימטריא יא"ר [זה פירוש הכתוב (תהלים קיח, כז) אל ה' ויאר]. נראה לי הוא בסוד הסכת. ה"ס (סוד וה' בהיכ"ל קדשו ה"ס (חבקוק ב, כ)) אח"כ כת להוציא שמן זית זך כתית למאור (שמות כז, כ)357:

צפרדע גם הוא מבחינת יסוד. כי צפ"ר. יום בתרגום. הוא ז"א. וד"ע הוא ביסוד אמא. ועיין זמרת הארץ שלי לפרק שירה. וברכת עובד. אז תבין דעת קדושים:

הערות צוויבלעריכה

  • הערה 343: עיין זוהר משפטים קפ"ז.
  • הערה 344: אותיות ראשונות לארבעתן, בועז עובד דוד ישי ר"ת בעד"י.
  • הערה 345: אותיות אמצעיות של שמותיהם, דהיינו, ע' ו'ב' ש' ו', בגימטריא שפ"ד ועם הכולל גימטריא שכינה.
  • הערה 346: אותיות אחרונות ז' ד' י' ד' גימטריא כ"ה.
  • הערה 347: זה כינוי לשכינה כידוע.
  • הערה 348: כל האותיות של ד' שמות הללו.
  • הערה 349: ברכ"ה גימטריא זכר. (ערך ברכה).
  • הערה 350: ככתוב (תהלים קמ, יג) יעשה ה' די"ן ענ"י, משפ"ט אביו"נים.
  • הערה 351: רבוע אלהי"ם ר', גימטריא צדקה.
  • הערה 352: ז"ל: ואמר ברוך שם וכו' בלחש משום דלא אמריה משה, ונראה כהפסק באמצע הפרשה וכו' ורבותינו ז"ל הביאו עליו משל לבת מלך שהריחה כידוע וכו' גם המשל דציקי קדרה הלא דבר הוא, חלילה לחכמינו ז"ל מדברים בטלים, אבל מי שיש לו עין לראות הלא יגיד כי בודאי דברים נסתרים יש בכאן העומדים ברומו של עולם, דברים קדושים וטהורים אמרי נועם, ידוע למשכילים כי בת מלך הנזכר היא בתו של אברהם אבינו ובכ"ל שמה, שצריך לייחדה בבעלה, ומשה רבינו עליו השלום הוא בבחינת בעלה דמטרוניתא כנודע שנקרא איש האלהים, לא היה צריך לכך, כי בימיו היה הזיווג מתמיד והיה מדבר פנים אל פנים בכל עת, אכן יעקב אבינו עליו השלום, עם שהוא למעלה ממנו מבחינת גופא דאילנא שלימא דשרשין, מכל מקום בעת ההיא נסתלקה ממנו שכינה, מחמת שהריחה ציקי, צוקי וצרות הגלות שהתחילו מאז, והיינו קדרה שבשלו בה המצריים ונהפכו כל פנים לירקון, ופני שונאי ישראל כשולי קדרה מחמת המציק המערבב השמחה בזמן שליטתו כנודע ולכן המשכיל בעת ההיא ידום כי עת רעה היא, ציקי, גימטריא רד"ו שנים של שעבוד, אז התחילה ירידת השכינה עם בניה לשכון באהלי קדר, עם שונא שלום, לא תאמר יש לה צער ודאי, תאמר יש לה גנאי, נרגן מפריד אלוף מוציא שם רע (על בתולת ישראל) ובדאי, התחילו עבדיה הנאמנים להביא לה בחשאי, שלא ירגיש הקנאי, ונתבאר יפה ענין המשל ופירוש ציקי קדירה.
עוד יש לומר ציקי קדר"ה גימטריא באש"ה עם הכולל על דרך שאמרו רבותינו ז"ל אל תבשל בקדרה שבשל בה חברך זה שאמר הכתוב ויעבד ישראל באש"ה וגו' ובנביא העלה ה' את ישראל ממצרים וגו' הרי תפוחי זהב במשכיות כסף נכסף, לעבד נמכר יוסף ומכל מקום אמרו יעקב ולא משה (אף אם הפשוט אמתי גם כן כי יעקב אבינו עליו השלום היתה מטתו שלמה בי"ב שבטים שהם סוד י"ב אלכסונות וכו'.
  • הערה 353: מילוי אלהי"ם.
  • הערה 354: ז"ל: הלא הסוד הלז עם כי נורא מאד הוא ומי יכילנו, מ"מ מהמושכלות הראשונות הוא כי הלא כל הפלוסופים אשר מעולם מקיימים, כי הי"ת הוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו, א"כ בהשכלה ראשונה כבר מצויר הצמצום בהכרח, ואי אפשר לצייר הבריאה באופן אחר, אלא שצמצם האין סוף אורו הבלתי בעל תכלית מן האמצע לצדדין כי באופן אחר אי אפשר (אם לא יהפוך קערה על פיה, ויחשוב את הבורא בעל תכלית ועולמו בלתי בעל תכלית, וזה בטל ונמנע). ופנה המקום אל העולמות, המציאן בחיקו, והוא יתברך מסבבן מכל צד וחזר ופתח להם צנור השפעת אורו הנאצל עליהם וזה פשוט מובן מאד.
לפי דעתי אין צריך לידיעה זו לא נביא ולא מלאך לא נשמת צדיק מגן עדן לגלותה, כי השכל האנושי הישר מעיד עליו כאילו השיגו בחוש, ביחוד המאמין בתורה ובחדוש, אין לו המלט מזה, ותמה אני אם יש שום פלוסוף להכחיש את זאת, אם לא יאמר בדבר אשר אין לו שחר. וייחס לאל אמת מחויב המציאות, גשמות וכיעור הרבה מאד בלי מספר, מה שנמנע להעלות על שפת לשון, ומוקצה מן הדעת לכל מי שיש לו בו מוח בקדקדו דמודה במציאות אלוה, אם לא יאמר נבל אין אלהים, ואף המאמינים עולם קדמון על כרחם יודו שאין דבר חוצה לו יתעלה:
  • הערה 355: בפי' מעמדות ליום שלישי במאמר דרש רבי חנינא (חולין ס, א) וכו' שר העולם. מלאך הממונה על הצומח, בחינת עולם היצירה (כמו שכתבתי בס"ד במ"א [וכוונתו למ"ש כאן]). והוא מט"ט גימטריא שדי, שאמר לעולמו די, שלא יהיה יותר מת"ק כמו הנעלם משדי, לכך נקרא שר העולם, גם הוא שר על המלאכים מנהיגי עולם העשיה, ונקרא נער, (חנו"ך לנער על פי דרכו, דרך גבר בעלמה, גם כי יזקין וגו' והוא שאמר נער הייתי גם זקנתי וגו' והבן) כגימטריא שלו עם האותיות.
  • הערה 356: עיין ערך יער.
  • הערה 357: ההוספות בערך זה, בסוגריים מרובעות הם ממש"כ במגדל עוז שם.

מהדורת ויקיטקסטעריכה

צבאות (נה"י כנודע) - גימטריא מלכות (ע"ה עם הכולל(?), להורות כוללותם בה) - שלשה עדרי צאן רובצים עליה‏[1]:

וגימטריא דומ"ם צומ"ח ח"י מדב"ר עם הכולל שכלולים בה.
וגימטריא בועז (גימטריא פ"ה), עובד (ביסוד), ישי (נער, חנוך לנער), דו"ד (זה"ב טוב)343. ד' בחינות מלכות ויסוד אלו‏[2] - גימטריא צבאו"ת עם ב' כוללים. הם ודאי צבאות ה'.
ור"ת בעד"י - גימטריא אלהי"ם, היינו "אתה ה' מגן בעדי"344 (תהלים ג, ד).
אמצעית‏[3] עם כולל אחד - גימטריא שכינה.
אחרונות‏[4] - כ"ה347, [וגם] רזא דכ"ב אתוון דאורייתא ותלת אבהן.
אלו ואלו348 עם התיבות גימטריא צבאו"ת.    (עשרה מאמרות במאמר עולם קטן סימן ה')


צבור - ראשי תיבות צ'דיקים ב'ינונים ור'שעים - שאי אפשר שיהו כולם שוים לטוב ולרע, ולכן אמרו חכמים (כריתות ו, ב) כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינו תענית.


צדק - גימטריא "דין עני"(משלי לא, ט). כי ידוע בספר הזהר‏[5] שנקראת מדה זו מסכנא ודלה, דלית לה מגרמה כלום. ומקמי דקבילת דכורא קרויה צדק - אז היא עניה משפע ברכ"ה349 ומלאה דינין, דינא דמלכותא דינא.
זה פירוש הכתוב הנ"ל: "פְּתַח פִּיךָ שְׁפָט צֶדֶק" - בזה תקיים "וְדִין עָנִי". "וְאֶבְיוֹן" - הוא יסוד כנודע (עיין ערכו), מבקש לח"ם. שעל ידי המשפ"ט350 ודאי יתוקנו שתי מדות אלה יסוד ומלכות. יבוסמו הדינין ויתמתקו הגבורות ולא יהא צדיק נעזב מצדק. צדק צדק (דברים טז, כ) עם הכולל גימטריא שפט, צדק כפול, רומז שיוכלל צדק במשפט.


צדקה - נבנית מהגבורות (רבוע אלהים כנודע)‏[6]), ואית לה קריא בישעיה כתוב "וצדקתו היא סמכתהו" (ישעיהו נט, טז), ושם נאמר "וחמתי היא סמכתני" (ישעיהו סג, ה). דלא לסתרן קראי אהדדי בלי ספק. הבן בן אדם כמה מתוקים דברי חכמת האמת מאירת עינים. והפשטנים יחוגו וינועו כשכור בפסוקים כאלה:

צדקה באתב"ש ג"כ צדקה, לרמוז שחוזרת למי שנותנה כענין שכתוב "האיש אשר עשיתי עמו" (רות ב, יט).

"ו'צדקה ת'ציל מ'מות" (משלי יא, ד) -- ראשי תיבות מות באופן משונה למפרע, רמז שמצלת ממיתה משונה. והראשי תיבות כסדר הוא ותם, כלומר על ידה של צדקה תם עון, כמ"ש (דניאל ד, כד) "וחטאך בצדקה פרק". וסופי תיבות השלש הנ"ל הוא תלה - לומר שהיא תולה ומגינה מהפורענות:


צור - עיין במאורי אור, נשמט בו ופ"ה. דוק ותשכח:


צח - בגימטריא מ"ה ב"ן עם הכולל. זהו "דודי צח" (שיר ה, י). "והשביע בצחצחות" (ישעיהו נח, יא) - פירש בספר הזהר (ח"א רכד, ב) "בצח חד, צחות תרין" - רומז דעתיק שהוא צ"ח שכלול ממ"ה ב"ן.


ציקי קדרה - עיין בפירושי לפני קריאת שמע בבית אל352:


צלי[7] - נמשך מן ה' גבורות. נראה לי, לכן קרבן פסח אינו נאכל אלא צל"י א"ש353, למתק ע"י כך חמימות הדינין:


צלע - גימטריא נעלם דאדם (הוא שם מ"ה. נעלמו י"ט) - היא חו"ה[8]. (הוא שכתוב "ויבן ה' אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם" (בראשית ב, כב)):


צמצם - (שכינתו - לשון חז"ל‏[9]. ובדברי האר"י ז"ל ידוע סוד הצמצום) עולה מנין ר"ס, י' פעמים הוי"ה. ע"י הצמצום נעשה מקום לעשר ספירות, שכל אחת היא הויה. ועיין מה שכתבתי במטפחת חלק ב'‏[10] בענין הצמצום, שהוא דבר מוכרח ומחויב בעצמו, כמו מושכל ראשון לבעלי התורה האלהית מאמיני החידוש. עם שהוא זר אצל הטפשים העקשים ההולכים בשרירות לבם החסר, נזורו אחור פורע מוסר. וכי מה בין זה ובין מעשה הבריאה בכללה שהוצרכה ודאי למקום פנוי. ומדוע לא הוקשה להם פסוק "וירד ה' על הר סיני", "וירד ה' בענן", וכן רבים מהמקראות. ואם הם אינם כפשוטם אלא דברה תורה בלשון בני אדם בודאי, מ"מ משמעותו אמת. ואינו יוצא מידי פשוטו רק שאינו מושג לחוש הגשמי העצור בחומר.
כן הוא גם בענין זה. שאי אפשר לצייר מציאות העולם אחר העדרו (מבלי הנחת גליות ובטולים נעדרים), אם לא בהאמנת הצמצום. אך אינו מובן בדרך צמצום גשמי. מה לפעולה חומריית עם רוחניית צוריית בלתי טבעית. ועם כל זה לא ימאן השכל מלקבלו ציור תנועה רוחנית מדעית. כן יסבול ענין הצמצום. וכאשר כל עקר ענין הרוחניות נעלם מהוותו מן החומר העור, ואעפ"כ כבר הושלט אצלו למאומת וקבלו קבול מדעי, כדבר מחויב ומושכל, כמו שאנו רואים בחוש ענין הרוחניות עובר ומפלש כל דבר מוחשי ולא יעצרהו הגשם כמו שכתבתי במטפחת חלק ב' [שם]. משא"כ כניסת גשם בגשם שלא ישוער כלל. כי גבהו דרכי העולם העליון מהתחתון כגבוה שמים מארץ. ואם נשתלשל ונתהוה זה מזה, שורש אחד להם ורוח אחד לכל:


צמח צדיק - נ"ל הוא בחינת צדיק דיצירה. וצומח הוא בחינת מט"ט עולם היצירה. דאיהו "צומח עצים" (קהלת ב, ו)355. עץ הדעת. ועץ פרי לצדיק356. וכך הוא בסדר <סוגי> דצח"ם:


(* צפור - בגימטריא שלו"ם (וכן הצפור דמצורע המשולחת, מביא שלום בית למצורע להתירו באשתו), והוא סוד האם המשולחת מקן צפור, וכן צפורה אשת משה נשתלחה ממנו ככתוב "שלוחיה" (שמות יח, ב) -- הכל רומז בדבר אחד. צפורה עם ה' אותיות גימטריא שכינה. איהי צפור"ה, ואיהו צפו"ר, כי משה בסוד יסוד אבא, ועיין עוד ערך קן צפור *).


(בראשית מא, מה) צפנת - גימטריא כתר. פענח - גימטריא יצחק. כי יש ביוס"ף מבחינת גבורה שכן הוא גימטריא קנא"ה, אלא שנמתקה בו ונעשית לו כתר, ראש לשועלים, כמו שאמרו עליו "תעלא בעדניה.." (מגילה טז, ב):


צרי - גימטריא אלהי"ם דיודי"ן. וחלוף הויה דאתב"ש‏[11] נראה לי הוא בסוד צרי, לשון רפואה למכה, שהוא ממתק בחינת דין:


צפורן - עולה לחשבון ארבעה שמות שבקו האמצעי‏[12]. ועיין [מגדל עוז] נחל י"א לבריכה עליונה [אות ה].


ומה שכתב במאורי אור: אל באתב"ש ת"ך. ואל"ף למ"ד גימטריא יא"ר[13] -- נראה לי הוא בסוד הסכת. "ה"ס (סוד וה' בהיכ"ל קדשו ה"ס (חבקוק ב, כ)) אח"כ כת", להוציא שמן זית זך כתית למאור (שמות כז, כ):‏[14]


צפרדע - גם הוא מבחינת יסוד. כי צפר - יום בתרגום, הוא ז"א. וד"ע הוא ביסוד אמא. ועיין זמרת הארץ שלי לפרק שירה וברכת עובד - אז תבין דעת קדושים:

הערות ויקיטקסטעריכה

  1. ^ לא מובן מה העניין של הכוללים... ולולא הכוללים היה נראה שכוונתו לומר שמלכות עם ג' עדרי צאן הרובצים עליה עולה למנין צבאות, וצע"ע - ויקיעורך
  2. ^ בועז עובד ישי דוד
  3. ^ ע' ו"ב ש' ו'
  4. ^ ז' ד' י' ד'
  5. ^ (ח"ב ריח, ב)
  6. ^ א אל אלה אלהי אלהים
  7. ^ [גימטריא ה' הויות]
  8. ^ [עיין ערך אדני הג']
  9. ^ [תנחומא ויקהל ז]
  10. ^ [הגהות לספר אמונת חכמים אות ס"ד354]
  11. ^ מצפ"ץ
  12. ^ אהיה הויה שדי אדני
  13. ^ מילויו עולה מקו"ם, ובצירוף הוי"ה א' עולה יא"ר. וזה פירוש הכתוב "אל יהו"ה ויאר" (תהלים קיח, כז). [הוספות אלו נלקחו ממה שכתב במגדל עוז שם על פי הערתו של הרב צוויבל - ויקיעורך
  14. ^ לא מובן למה עניין זה נכתב כאן במערכת האות צ'.. - ויקיעורך