• ראו ביאורים נוספים בדף השיחה.

(שמות טו כו): "וַיֹּאמֶר 'אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה; וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו; כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ".

הפסוק נאמר לאחר פרשת מרה, שבה בני ישראל מצאו מים מרים באמצע המדבר וה' לימד את משה איך להמתיק אותם.

מדוע, מכל הברכות האפשריות, נזכרה כאן דווקא הבריאות?

ע"פ הרב חנוך גבהרד ("שיעורים באגדות חז"ל", סנהדרין כ) , במצרים היו הרבה מחלות ומגיפות, כי במצרים מי הביוב התנקזו אל הנילוס - אותו מקום שממנו הם שתו והשקו את יבולם, וכך המים והמזון היו נגועים. לכן, במרה, לאחר שה' נתן לבני ישראל מים נקיים ומתוקים, הוא הבטיח להם, שאם ישמרו את מצוותיו, הוא ימשיך לתת להם מים נקיים, וכך הם לא יידבקו במחלות ובמגיפות כמו המצרים.

הקשר בין שמיעה בקול ה' לבין מים נקיים והצלה ממחלות, נזכר גם בהמשך הספר (שמות כג כה): "וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם, וּבֵרַךְ אֶת-לַחְמְךָ וְאֶת-מֵימֶיךָ; וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ".

הקשר בין שמיעה בקול ה' לבין הצלה מהמחלות הנפוצות במצרים, נזכר גם בספר דברים (ז 12-15): "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם... וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ... בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל-הָעַמִּים, לֹא-יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ.   וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל-חֹלִי; וְכָל-מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם בְּכָל-שֹׂנְאֶיךָ".

ובהמשך הספר מוסבר ההבדל בין ארץ מצרים לארץ ישראל (דברים יא י-יב): "כִּי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא, אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם; אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת-זַרְעֲךָ, וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ - אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת; לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם.אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ; תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ - מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". בארץ ישראל משקים את היבול במי גשמים, מים נקיים, ולכן לא נדבקים במחלות כמו המצרים.

ובהמשך (פסוקים 13-14): "וְהָיָה אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְו ‍ ֹתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם - לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ.  וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ", כלומר - אם נשמע בקול ה', הוא ייתן לנו מי גשמים נקיים, לא נצטרך להשקות את היבולים שלנו במי שפכים, ונהיה בריאים ושבעים.

מאת: רפאל שחורי

יפה מאד,

חוץ מזה, עשית כאן דבר נפלא שאני מנסה כבר כמה זמן לעקוב אחריו, בנוגע לפעילות השכל האנושי בכלל ובפרט בהקשר לתורה והוא: הפעילות המדרשית השכלית.

הגעת, במודע או שלא במודע, ובצרוף שאר המקורות שהם למעשה ראיות מצטברות, למסקנה ש'למטר השמים תשתה מים' = מטר שאתה יכול לשתות. זה סגנון מדרשי מובהק.

אהבתי.

יישר כוח ! ישנו מאמר של הרב סמט בדיוק בכיוון הזה.

ראה כאן

[1]

-- חגי לב, 2016-02-28 07:10:52

אכן כתבת נכון לצטט את הפסוקים ואני אזכיר גם את....

ספר שמות פרק ל כתוב:

(יא) וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

(יב) כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיהוָה בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם.

(יג) זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַיהוָה.

(יד) כֹּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת יְהוָה.

(טו) הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת יְהוָה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם.

(טז) וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי יְהוָה לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם.

ואתם אחי בני ישראל הביאו אלי את מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם מי מכם הירא את אלהים לשמור הדרך לבלי-נגף

תהלים צא י: "לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ"

[2]

-- DAIAN SHEM, 2016-02-29 05:15:28