ציצים ופרחים (יעב"ץ)/ר

ציצים ופרחים - להרב יעקב עמדין (יעב"ץ)

אותיות:  א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הקדמת היעב"ץ • הקדמת צוויבל • דברי סיום • מפתח חשבון ומלוי השמות

אות הריש

מהדורת צוויבל

ראש השנה חושבן י' פעמים אלהי"ם י' פעמים אלהי"ם שווה 860 עשר גבורות. שנשפעים דינין מכל עשר ספירות בו ביום במלכות. לכן הוא יום הדין:

ראיה עיין [סידור, למוצאי שבת] בית דוד:

רב עיין ערך נוגה:

(* ראש פתנים (איוב כ, טז) עיין [ערך] תפארת³⁶³.*)

רבים במלה זו רמוזים ארבע מלכיות וגם מצרים. שכולם שלטו בכפה. ושעבדו בישראל. שכך הם ראשי תיבות ר'ומי ב'בל י'ון מ'די. הרי רבים. גם מצרים נכללה באות המ"ם. וביניהם גלו ישראל. היינו דכתיב (תהלים קיט, קיז) רבי"ם רודפי וצרי. מה רבו צרי. רבי"ם קמים עלי (תהלים ג, ב): קול עמים רבי"ם נאספים. ודכוותהון טובא:

רבקה גימטריא אשה עם הכולל. עיין פירוש ליוצר דשבת בלשכת שרים³⁶⁴:

רגל חבור הוי"ה אהי"ה במלוי יודי"ן. גם ד' מלואי הוי"ה עם הכולל:

רגלי גימטריא נצח הוד יסוד (בעל אור [בערך רגלים, אות ט] נבא ולא ידע מה נבא), זה סוד הכתוב (שיר ה, ג) רחצתי את רגל"י. שמהם אחיזה לסטרא אחרא. ויניקה באחוריים, והוא גם כוונת הכתוב (ישעיהו סו, א) והארץ (מלכות כנודע) הדום רגל"י. עיין ערך ארץ:

רוגז גימטריא גבורה. רגז חסר. גימטריא ביצחק (בראשית כא, יב). משם באה מדת הדין. (לכן. ברוג"ז. במדת יצחק. רח"ם (גימטריא אברה"ם) תזכור (חבקוק ג, ב). חסד לאברהם (מיכה ז, כ). למתק מדת הדין ברחמים:

רוח גימטריא חי עולמים. רוח גימטריא עולה³⁶⁵. עיין ערך עולה:

(* רוח פסקנית הוא מטטרון. גימטריא שד"י, מילוי של שם שד"י³⁶⁶ מקבילו השב"ץ בעל צואה רותחח, כמו דאית' רבים מאד דוגמת זה, עיין ערך משה, וערך תפארת, וזולת *).

רוח צפונית (המנשבת בכנורו של דוד בחצות לילה (ברכות ג, ב)) גימטריא סוכת שלם וישבו ישראל תת"ן שנה בצל סוכה זו בארץ ישראל. דהות מסככא עלייהו. עד שגלו ב'ונושנתם' (גיטין פח, א). אז פסקה רוח צפונית. כמו במדבר כל זמן שהיו נזופים. לא נשבה להם רוח צפונית. כדאיתא בהערל (יבמות עב, א):

רוחות גימטריא כתר היינו דאמרו (תענית ג, ב) שאי אפשר לעולם בלא רוחות. עיין עוד ערך כתר.

רויה גימטריא ריו (מנין גבורה סוד רי"ו אותיות דשם ע"ב), וד' אותיות דמלוי עם הכולל³⁶⁷. וכן ה' אותיות דגבורה. וה' אותיות דשם אלהים. הוא בגבורה כנודע. והוא כו"ס ישועות. והיינו כוסי רוי"ה. שמחזיק רכ"א לוגין לעתיד לבא. הוא כס"א דדוד. לו נאה לברך על הכוס. כמו שכתבתי בס"ד [בסידור] בכסא שן בכוונת הכוס [אות ו]:

רומי מלא. רי"ש וי"ו מ"ם יו"ד. [אותיות המילוי] גימטריא עשו:

<רופא חנם. גימטריא שכינה>.

רות היא תמר (כלתו של יהודה) אותיות השפ"ה³⁶⁸ מתחלפות. שתיהן בנו בית המלכות:

רחל גימטריא ויהי אור ובכל מקום שנאמר ויהי כו'. ידוע מאמר רז"ל (מגילה י, ב). (* והפך רח"ל הוא חר"ל³⁶⁹ וגימטריא א"ל ז"ר (תהלים פא, י), לזר"א (במדבר יא, כ), אכזר"י (ירמיהו ל, יד)³⁷⁰, ראשי תיבות ל'פתח ח'טאת ר'ובץ³⁷¹ (בראשית ד, ז) *). ועיין ערך בלק, וערך מרדכי:

(* רחל בגימטריא ט' הויות, הויה א' משלימו <עם האותיות> למנין עשר³⁷² *).

<רחמים מדת תפארת, אמצעי משובח, שכולל חסד דין רחמים, חלק המלה ר"ח הרי יצחק (אש בגבורה), מי"ם הם בחסד לאברהם (מיכה ז, כ), המה כלולים במדה זו חכמה ובינה שממוזג מהם *).

ריח נ"ל הוא מבחינת בריאה³⁷³ ונכנס בחוטם. שם ס"ג שהוא סוד בריא"ה כנודע. ועיין בית דוד דמוסך השבת [פרק ה' אות ב']:

(* רל"א שערים, עיין [ערך] נתיב, ועם הכולל הם ד' מלואי הוי"ה *).

(* רמון הוא סוד מט"ט שאות ראשונה של מט"ט עם שלש אחרונות הם רמון, ותוכו ט"ט, ר"ת ט'מא ט'הור (מעורב) גימטריא ר"ע, היינו (חגיגה טו, ב) דר' מאיר רמון מצא תוכו אכל כו', להבדיל בין טוב לרע שהוא כל ענין מעשה האכילה לברר הטוב מן הרע, (כמו שכתבתי במקומו באורך יעוין כסא שן [בית ל', ובית ל"ה ברכת הזמון אות ד']) קלפתו של תוכו, כלומר התערובות שממנו נמשכו הסוגים, זרק, ובירר לו הטוב. *)

רע גימטריא טמא טהור כשהם בערבוביא בלי הבדלה. אז הוי רע ודאי. לכן צריך להבדיל בין הטמא ובין הטהור (ויקרא יא, מז). כשתסיר טמ"א ממספר ר"ע. נשאר טהור. זה סוד כל התורה. והוא סוד בריאת העולם והתחלת מציאותו. שבתחלה היו אור וחושך (שמהם ודאי בחינת טמא וטהור), משמשים בערבוביא. וירא אלהים את האור כי טוב (מכלל שהחושך רע) ויבדל (בראשית א, ד). והוא סוד הכתוב (ישעיהו מה, ז) יוצר אור וגו' ובורא רע. אני ה' עושה כל אלה. ובסוד מי יתן טהור מטמא לא אחד (איוב יד, ד). ממקור אחד נמצאו. לתכלית ההבדלה. להבחין בין הטוב והרע. והאור והחושך. הטהור והטמא. החיים והמות. לזה כל תכלית הבריאה. וכוונת הבורא נותן התורה יתעלה. וזה כל האדם. שבראו לצרף ע"י מעשיו. לבחור באור בטוב בטהור ובחיים. אשרי הזוכה. אשרי הסוכה. ואשרי המחכה:

רעב בחינת אחוריים. ר דרבוע אלהים ודע"ב. שהם בחינת דין:

רעמסס גימטריא ת"ל שנה של גלות מצרים (שהוצרכו להמתיק ה' גבורות. ה' פעמים אלהי"ם ה' פעמים אלהי"ם שווה 430 גימטריא ת"ל) וזהו ויסעו מרעמס"ס (שמות יב, לז). שנסעו משם. מאחר שכלו שני רעמס"ס. והרע נמסס:

(* רפא"ל גימטריא חס"ד לאברה"ם (מיכה ז, כ), לכן הוא נשתלח לרפא את אברהם *), עיין עוד ערך

רפח ניצוצין. חושבן חסד גבורה כמנין הלוים מלומדי שיר בני אסף הימן וידותון (דה"א כה, ז) )* ועיין ערך זעיר*. כנגדם בקליפה ממז"ר עם הכולל:

רצון הוא צנור להמשיך השפע ממקו"ר ישראל (תהלים סח, כז):

רקיע (נקרא היסוד) גימטריא ש"פ ש"ע נהורין. וי' דיוסף יפה תואר ויפה מראה (בראשית לט, ו). גם הוא בגימטריא שכינה עם האותיות והכולל דרקיע. או הרקיע גימטריא שכינה בשוה. כי ידוע שהיסוד עם העטרה הם בסוד לבנת הספיר. גם יש במספר ש"פ ש' (דמלוי אלהי"ם³⁷⁴) פ'. יסוד.

עוד הוא גימטריא שמים פחות עשרה³⁷⁵. כי שמים הוא תפארת. ורקיע הוא בסוד הדעת. שאינו ספירה בפני עצמה. לכן הוא חסר עשר. והוא סוף משך הוי"ו וקצה השמים. וזה סוד הכתוב (בראשית א, ח) ויקרא אלהים לרקיע <שמים> ומבדיל בין מים למים (בין מים דוכרין לנוקבין), כי הרקיע מפריש בין תפארת ומלכות. ומטיל שלו"ם³⁷⁶ ביניהם. שעל ידו הוא שלום בית. והיא מחלוקת לשם שמים ודאי (כי שמי"ם גימטריא זכר ונקבה סוד זו"ן). שם גימטריא הויה שדי גוף וברית חד חשיבי (זהר חלק ג רכג, ב). חלק שמים לשנים. הרי כאן ש"ם י"ם. ים הוא הנוקבא (הים האחרון), שהיה צריך להיות מבדיל. לצורך זווגם. להבאת שלו"ם. שהיא הכלי המחזיק ברכ"ה. הוא זכ"ר (צדיק לברכה (משלי י, ז)) לדב"ר צוה (תהלים קה, ח). ועל צדיק אחד העולם עומד. הוא ח"י וקים), על כן סופו להתקיים. והאר"ץ לעולם עומדת (קהלת א, ד). אם תרבה הוי"ה באדנ"י כזה. י' פעמים א' י' פעמים א' שווה 10, ה' פעמים ד' ה' פעמים ד' שווה 20, ו' פעמים נ' ו' פעמים נ' שווה 300, ה' פעמים י' ה' פעמים י' שווה 50. סך הכל עולה רקי"ע.

[רקיע במילוי כזה]. ריש קוף יוד עין. [המילוי, עם אותיות המילוי] חושבן ב'דעת':

רשות הרבים גימטריא סמ"ך מ"ם למ"ד. נו"ן חי"ת שי"ן. וכן סמל עשו:

רהב ישמעאל גימטריא הכי הוי [רשות הרבים עם הכולל]:

הערות מהדורת צוויבל

• הערה 363: ובתורת הקנאות דף ע"א עמוד א' כתב: תפארת חושבן ראש פתנים.
• הערה 364: ד"ה שוכן עד וכו' ויש לומר עוד שוכן - שע"ו נהורין ז"א, ע"ד גבורה הנזכר לעיל בחינת בריאה שביצירה, הרי מבואר הדבר, ומה נמרצו אמרי יושר, כי על כן באו גם כן יצחק ורבקה מרומזים כאן כמפורסם לכל, ולא שמענו מה טיבן בכאן דווקא, הרי הדבר ברור, כי יצחק מדתו ידועה, וכן רבק"ה לזאת יקרא אש"ה ודי בזה למבין.
• הערה 365: על"ה במילוי עי"ן למ"ד ה"ה.
• הערה 366: תתי"ד גימטריא שמו של השב"ץ.
• הערה 367: צ"ב, עיין בסידור שם.
• הערה 368: ו' מ' מתחלפות באותיות השפה שהם בומ"ף.
• הערה 369: כסו פניו חרלים (משלי כד, לא) אלמא חרל הוא נוטריקון חסר לב, זה אדם בליעל אל זר וכו' וכתיב בה והיה לכם לזרא וכו'. (יונת אלם פרק ע').
• הערה 370: עיין ערך אויב.
• הערה 371: יונת אלם פרק ע'.
• הערה 372: עיין יונת אלם שם, כל הענין.
• הערה 373: גם רי"ח גימטריא בריא"ה (סידור בפירוש הקטורת).
• הערה 374: עיין מפתח חשבון למילוי השמות (בסוף הספר) רבוע ש דשם אלהים.
• הערה 375: במעמדות ליום שני: לרקיע שמים, רקיע הוא שמים רק פחות עשרה, ובמ"א נתבאר סודם בס"ד. [וכוונתו לכאן].
• הערה 376: שלום עם האותיות גימטריא רקי"ע, שמי"ם.

מהדורת ויקיטקסט

ראש השנה - חושבן י' פעמים אלהי"ם י' פעמים אלהי"ם שווה 860 - עשר גבורות. שנשפעים דינין מכל עשר ספירות בו ביום במלכות, לכן הוא יום הדין:

ראיה - עיין [סידור, למוצאי שבת] בית דוד:

רב - עיין ערך נוגה:

ראש פתנים (איוב כ, טז) - עיין [ערך] תפארת³⁶³.

רבים - במלה זו רמוזים ארבע מלכיות וגם מצרים; שכולם שלטו בכפה ושעבדו בישראל^[1]. שכך הם ראשי תיבות רומי בבל יון מדי -- הרי רבים. גם מצרים נכללה באות המ"ם. וביניהם גלו ישראל. היינו דכתיב "רַבִּים רודְפַי וְצָרָי" (תהלים קיט, קנז), "מה רבו צרי רבים קמים עלי" (תהלים ג, ב), 'קול עמים רבים נאספים', ודכוותהון טובא:

רבקה - גימטריא אשה עם הכולל. עיין פירוש ליוצר דשבת בלשכת שרים³⁶⁴:

רגל - חבור הוי"ה אהי"ה במלוי יודי"ן^[2]. גם ד' מלואי הוי"ה עם הכולל^[3]:

רגלי - גימטריא נצח הוד יסוד (בעל אור [בערך רגלים, אות ט] נבא ולא ידע מה נבא). זה סוד הכתוב "רחצתי את רגלי" (שיר ה, ג) -- שמהם אחיזה לסטרא אחרא ויניקה באחוריים. והוא גם כוונת הכתוב "והארץ (מלכות כנודע) הדום רגלי" (ישעיהו סו, א). עיין ערך ארץ:

רוגז - גימטריא גבורה.
רגז חסר - גימטריא ביצחק (בראשית כא, יב). משם באה מדת הדין.
לכן "בְּרֹגֶז" - במדת יצחק, "רַחֵם" (גימטריא אברהם) "תִּזְכּוֹר" (חבקוק ג, ב), חסד לאברהם, למתק מדת הדין ברחמים:

רוח - גימטריא חי עולמים.
רוח גימטריא עולה^[4]. עיין ערך עולה:

(* רוח פסקנית - (הוא מטטרון, גימטריא שד"י) - מילוי של שם שד"י^[5][6].
מקבילו השב"ץ^[7], בעל צואה רותחת, כמו דאיתא רבים מאד דוגמת זה - עיין ערך משה, וערך תפארת, וזולת *).

רוח צפונית - (המנשבת בכנורו של דוד בחצות לילה) - גימטריא סכת שלם. וישבו ישראל תת"ן שנה בצל סוכה זו בארץ ישראל דהות מסככא עלייהו, עד שגלו ב"ונושנתם" (גיטין פח, א) - אז פסקה רוח צפונית. כמו במדבר כל זמן שהיו נזופים לא נשבה להם רוח צפונית, כדאיתא בהערל (יבמות עב, א):

רוחות - גימטריא כתר. היינו דאמרו שאי אפשר לעולם בלא רוחות (תענית ג, ב). עיין עוד ערך כתר.

רויה - גימטריא ריו (מנין גבורה, סוד רי"ו אותיות דשם ע"ב), וד' אותיות דמלוי עם הכולל^[8]. וכן ה' אותיות דגבורה. וה' אותיות דשם אלהים - הוא בגבורה כנודע, והוא כו"ס ישועות, והיינו "כוסי רוי"ה" - שמחזיק רכ"א לוגין לעתיד לבא. הוא כס"א דדוד^[9] - לו נאה לברך על הכוס. כמו שכתבתי בס"ד [בסידור] בכסא שן בכוונת הכוס [אות ו]:

רוֹמִי מלא - רי"ש וי"ו מ"ם יו"ד - גימטריא עשו^[10]:

רופא חנם - גימטריא שכינה.

רות - היא תמר (כלתו של יהודה) - אותיות השפ"ה מתחלפות^[11]. שתיהן בנו בית המלכות:

רחל - גימטריא ויהי אור. ובכל מקום שנאמר "ויהי כו'" ידוע מאמר רז"ל (מגילה י, ב).
והפך רחל הוא

• חרל³⁶⁹
• וגימטריא א"ל ז"ר (תהלים פא, י),
• לזר"א (במדבר יא, כ),
• אכזר"י (ירמיהו ל, יד)³⁷⁰,
• ראשי תיבות ל'פתח ח'טאת ר'ובץ³⁷¹ (בראשית ד, ז).
  

ועיין ערך בלק, וערך מרדכי:

רחל - בגימטריא ט' הויות^[12], הויה א' משלימו <עם האותיות> למנין עשר^[13]

רחמים - מדת תפארת, אמצעי משובח, שכולל חסד דין. רחמים - חלק המלה: ר"ח - הרי יצחק (אש בגבורה), מי"ם - הם בחסד לאברהם (מיכה ז, כ). המה כלולים במדה זו חכמה ובינה שממוזג מהם^[14].

ריח - נ"ל הוא מבחינת בריאה. ונכנס בחוטם - שם ס"ג, שהוא סוד בריא"ה כנודע. ועיין בית דוד דמוסך השבת [פרק ה' אות ב']:

רל"א שערים - עיין [ערך] נתיב, ועם הכולל הם ד' מלואי הוי"ה.

(* רמון - הוא סוד מטטרו"ן, שאות ראשונה של מט"ט עם שלש אחרונות הם רמון, ותוכו ט"ט - ר"ת ט'מא ט'הור (מעורב) - גימטריא ר"ע. היינו דר' מאיר רמון מצא תוכו אכל כו' (חגיגה טו, ב), להבדיל בין טוב לרע שהוא כל ענין מעשה האכילה, לברר הטוב מן הרע, (כמו שכתבתי במקומו באורך יעוין כסא שן [בית ל', ובית ל"ה ברכת הזמון אות ד']) קלפתו של תוכו, כלומר התערובות שממנו נמשכו הסוגים^[15] - זרק, ובירר לו הטוב. *)

רע - גימטריא טמא טהור כשהם בערבוביא בלי הבדלה, אז הוי רע ודאי. לכן צריך להבדיל בין הטמא ובין הטהור (ויקרא יא, מז). כשתסיר טמ"א ממספר ר"ע נשאר טהור. זה סוד כל התורה. והוא סוד בריאת העולם והתחלת מציאותו. שבתחלה היו אור וחושך (שמהם ודאי בחינת טמא וטהור) משמשים בערבוביא, "וירא אלהים את האור כי טוב (מכלל שהחושך רע) ויבדל" (בראשית א, ד). והוא סוד הכתוב "יוצר אור וגו' ובורא רע אני ה' עושה כל אלה" (ישעיהו מה, ז) , ובסוד "מי יתן טהור מטמא לא אחד" (איוב יד, ד) - ממקור אחד נמצאו לתכלית ההבדלה, להבחין בין הטוב והרע. והאור והחושך. הטהור והטמא. החיים והמות. לזה כל תכלית הבריאה וכוונת הבורא נותן התורה יתעלה. וזה כל האדם - שבראו לצרף ע"י מעשיו, לבחור באור בטוב בטהור ובחיים. אשרי הזוכה. אשרי הסוכה. ואשרי המחכה:

רעב - בחינת אחוריים - ר' דרבוע אלהים ודע"ב, שהם בחינת דין^[16]:

רעמסס - גימטריא ת"ל שנה של גלות מצרים (שהוצרכו להמתיק ה' גבורות - ה' פעמים אלהי"ם ה' פעמים אלהי"ם שווה 430 גימטריא ת"ל). וזהו "ויסעו מרעמסס" (שמות יב, לז), שנסעו משם מאחר שכלו שני רעמס"ס והרע נמסס:

(* רפא"ל - גימטריא חס"ד לאברה"ם^[17] (מיכה ז, כ). לכן הוא נשתלח לרפא את אברהם *), עיין עוד ערך ???

רפח ניצוצין - חושבן חסד גבורה כמנין הלוים מלומדי שיר בני אסף הימן וידותון (דה"א כה, ז). ועיין ערך זעיר. כנגדם בקליפה ממז"ר עם הכולל:

רצון - הוא צנור להמשיך השפע ממקור ישראל (תהלים סח, כז):

רקיע (נקרא היסוד) -- גימטריא ש"פ.    ש"ע נהורין, וי' דיוסף, יפה תואר ויפה מראה (בראשית לט, ו).
גם הוא בגימטריא שכינה עם האותיות והכולל דרקיע. או הרקיע גימטריא שכינה בשוה, כי ידוע שהיסוד עם העטרה הם בסוד לבנת הספיר.
גם יש במספר ש"פ -- ש' (דמלוי אלהי"ם)^[18], פ' - יסוד.

עוד הוא גימטריא שמים פחות עשרה³⁷⁵. כי שמים הוא תפארת ורקיע הוא בסוד הדעת, שאינו ספירה בפני עצמה, לכן הוא חסר עשר. והוא סוף משך הוי"ו וקצה השמים. וזה סוד הכתוב "ויקרא אלהים לרקיע <שמים>" (בראשית א, ח).
ומבדיל בין מים למים (בין מים דוכרין לנוקבין). כי הרקיע מפריש בין תפארת ומלכות ומטיל שלו"ם³⁷⁶ ביניהם, שעל ידו הוא שלום בית, והיא "מחלוקת לשם שמים" ודאי.

(כי "שמים" גימטריא זכר ונקבה - סוד זו"ן. "שם" גימטריא הויה שדי, גוף וברית חד חשיבי. חלק שמים לשנים -- הרי כאן שם ים; 'ים' הוא הנוקבא (הים האחרון), שהיה צריך להיות מבדיל לצורך זווגם להבאת שלו"ם, שהיא הכלי המחזיק ברכ"ה, הוא זכ"ר (צדיק לברכה), לדב"ר צוה^[19]. ועל צדיק אחד העולם עומד. הוא ח"י וקים.)

על כן סופו להתקיים - "והאר"ץ לעולם עומדת" (קהלת א, ד).

אם תרבה הוי"ה באדנ"י כזה: י' פעמים א' י' פעמים א' שווה 10, ה' פעמים ד' ה' פעמים ד' שווה 20, ו' פעמים נ' ו' פעמים נ' שווה 300, ה' פעמים י' ה' פעמים י' שווה 50 -- סך הכל עולה רקי"ע.

ריש קוף יוד עין - חושבן בדעת^[20]:

רשות הרבים^[21] - גימטריא סמ"ך מ"ם למ"ד. נו"ן חי"ת שי"ן.
וכן סמל עשו רהב ישמעאל - גימטריא הכי הוי [רשות הרבים עם הכולל]:

הערות ויקיעורכים

1. צ"ע למה בדפוס אלטונא המילה "ושעבדו" מודגש - ויקיעורך
2. יו"ד ה"י וי"ו ה"י - אל"ף ה"י יו"ד ה"י
3. ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן
4. במילוי כזה עי"ן למ"ד ה"ה, כאשר פירש בערך עולה - ויקיעורך
5. שי"ן דל"ת יו"ד
6. לא הבנתי איך רוח פסקנית עולה בחשבון מלוי שד"י שהינו תתי"ד, חסר ק'... וצע"ע - ויקיעורך
7. שבתאי צבי
8. הדגשת מילת "מלוי" הוא משלי. ולענ"ד כוונתו שסופרים ד' אותיות של 'מלוי' שהינו גם בבחינת אלהים וגבורה. וראו בהערות צוויבל שכתב צריך ביאור והפנה אל פירוש הסידור. לא עיינתי בינתיים - ויקיעורך
9. נ"ל שהוא מעיר על המשמעות הכפולה של האותיות כסא שהינו כוס בארמית - ויקיעורך
10. הכוונה אל אותיות המילוי בלבד - י"ש י"ו ם' ו"ד [צוויבל]
11. ר"ל שאות ו' של רות מתחלף באות מ' של תמר, כי אותיות בומ"ף מתחלפות שהם אותיות השפה - [צוויבל]
12. ט' פעמים הויה ט' פעמים הויה שווה 234
13. עיין יונת אלם פרק ע' לכל הענין - [צוויבל]. ובלי שעיינתי שם, כנראה שכוונתו שהויה העשירית אינו נספר כפי חשבונו של כ"ו אלא רק כמספר אותיותיו שהינם ד', וע"י כך עולה רחל - ויקיעורך
14. לא הבנתי את הכוונה של מילים אלו וצע"ע - ויקיעורך
15. אולי צ"ל הסיגים - ויקיעורך
16. נלע"ד שכוונתו אל אחוריים של הויה - י יה יה"ו יהו"ה - שהינו ע"ב, וכל בחינת אחוריים הוא בדין. למעט ולהוציא את שם ע"ב של מילוי הוי"ה שאינו בבחינת דין. ולפי זה פירוש דברי המחבר הינם שמילת "רעב" הוא בחינת אחוריים/רבוע - של אלהים שעולה ר' ושל שם הויה שעולה לע"ב. - ויקיעורך
17. לא מובן לי החשבון - ויקיעורך
18. אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם
19. על פי (תהלים קה, ח)
20. כך מופיע בדפוס אלטונא. וקשה להבין. ובמהדורת צוויבל הוסיף מילים בסוגריים מרובעות ופירש על אותיות המילוי - י"ש ו"ף ו"ד י"ן - יחד עם אותיות המילוי (שהינם 8), כך שסה"כ עולה 474, גימטריא דעת. וקצת קשה לפירושו למה כתב "בדעת" ולא "דעת". ובדרך אפרש אציע להשאיר את הגירסא כמו שהיא מופיע בדפוס אלטונא, אבל להוסיף מילת ש"ע, כך: ריש קוף יוד עין - חושבן ש"ע בדעת - ויקיעורך
21. כך מופיע בדפוס. וכוונתו אל רשות רבים - ויקיעורך