פתיחת התפריט הראשי

<< | ירושלמי · מסכת תענית · פרק ג · הלכה ו | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ו משנהעריכה

מתניתין על אלו מתריעין בכל מקום על השדפון ועל הירקון ועל הארבה ועל החסיל ועל חיה רעה ועל החרב מתריעין עליהן מפני שהיא מכה מהלכת:

הלכה ו גמראעריכה

גמרא ר' חמא בר עוקבא בשם ר' יוסי בן חנינה מתריעין על פרגיא של פשתן מ"ט (ירמיהו ה) שמה ושערורה בארץ. ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן מתריעין על השרב מ"ט (איוב ל) קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע. א"ר לעזר אוקיר לאסייך עד דלא דצטריך ליה מה טעמא (איוב לז) היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש רבי יוחנן אמר אם סדרתה תפילה לא יהא לך צרי עין מלמעלה אלא הכל יהו מאמצין כחך שנאמר וכל מאמצי כח. ורבי שמעון בן לקיש אמר אם סדרתה תפילה לא תהא מיצר פיך אלא הרחב פיך ואמלאהו. לא סוף דבר ארבה אלא אפי' כנף. ולמה נקרא שמו חסיל שהוא חוסל את הכל. ולמה נקא שמו גוביי דו גבי דינא דמריה. לא סוף דבר חיה רעה אלא אפילו בהמה רעה. כבר היו שנים בא"י חמור נושך וממית שור נושך וממית. לא סוף דבר חרב של מלחמה אלא אפי' חרב של שלום שכבר עשת רושם בימי יאשיהו: