קטגוריה:קהלת ז יד
ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים עַל דִּבְרַת שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּמָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
בְּי֤וֹם טוֹבָה֙ הֱיֵ֣ה בְט֔וֹב וּבְי֥וֹם רָעָ֖ה רְאֵ֑ה גַּ֣ם אֶת־זֶ֤ה לְעֻמַּת־זֶה֙ עָשָׂ֣ה הָֽאֱלֹהִ֔ים עַל־דִּבְרַ֗ת שֶׁלֹּ֨א יִמְצָ֧א הָֽאָדָ֛ם אַחֲרָ֖יו מְאֽוּמָה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
בְּ/י֤וֹם טוֹבָה֙ הֱיֵ֣ה בְ/ט֔וֹב וּ/בְ/י֥וֹם רָעָ֖ה רְאֵ֑ה גַּ֣ם אֶת־זֶ֤ה לְ/עֻמַּת־זֶה֙ עָשָׂ֣ה הָֽ/אֱלֹהִ֔ים עַל־דִּבְרַ֗ת שֶׁ/לֹּ֨א יִמְצָ֧א הָֽ/אָדָ֛ם אַחֲרָ֖י/ו מְאֽוּמָה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
"ביום טובה היה בטוב" - ביום שיש בידך לעשות טובה היה בעושי הטובה
"וביום רעה ראה" - כשתבוא הרעה על הרשעים אתה תהיה מן הרואים שנאמר (ישעיהו סו) ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו' ולא תהיה מן הנראים והיו דראון לכל בשר
"גם את זה לעמת זה" - הטובה ושכר פעולתה לעמת הרעה ושכר פעולתה
"אשר לא ימצא האדם אחריו מאומה" - להרהר אחריו של הקב"האבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
(יד) "ביום" - והחכם שהוא בעל נחלה וכסף למה ישמח בדבר שלא יעמוד כאילו אומרים לו כשתהיה ביום טוב היה בטוב ושמח לכן יש עליו להסתכל כי יום רעה יבא כעניין שמח בחור שיאמר לו שמח והלך בדרך תאות לבך ועיניך ודע כי על כל אלה והנה הענין אל תשמח:
"גם את זה לעומת זה" - כענין שנאמר בספר יצירה שבע כפולות בג"ד כפר"ת, ועל דברת כמו בעבור והוא כמו על דבר אשר לא קדמו אתכם וכמוהו על דברתי מלכי צדק על דבר אמת וענוה צדק ויהיה היו"ד נוסף כיו"ד מלאתי משפט רבתי בגוים שרתי במדינו' ואחריו ישוב אל האלהים והענין שעש' זה לעומת זה ולא יוכל אדם לטעון בעבור שהחסרון בא מן המקבל כמו שפירשתי בתחלת הספר:אלשיך
(יד) נמשך אחר פסוק הקודם, לומר ראה את מעשה אלהים הוא אדם הראשון מעשה ידיו כאומרו (בראשית א כו) נעשה אדם, וברוב טובו נמשך אחר תאות היצר הרע, עד גדר כי מי יוכל לתקן את אשר עותו הוא פגם המות. ואם יציר כפיו לא יכול נגד יצרו מה גם אתה עתה. לכן ביום טובה כמוהו היה והמצא תמיד בטוב הוא מצות צדקות וכיוצא, ולא בהפך במאכלות ומשתאות שהן תאוה לעינים. וביום רעה ראה ופשפש ברע איזה עון עשית, כמאמרם ז"ל (ברכות ה א) הרואה שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו. ואל ישיאך לבך כי יום רעה הוא הוראת עון ויום טובה הוא הוראת זכות ולא תירא להתעסק בטוב. כי הלא גם [את] זה, הוא יום טובה, הוא לעומת זה, הוא יום רעה מקביל אליו, והוא על דברת שלא ימצא כו'. כי בחינתם שוה, שזה וזה הם כדי שלא ימצא האדם אחריו מאומה, הרעה ויסורין כדי שלא ימצא אחר מותו מאומה מעונותיו, והיום טובה כדי שלא ימצא אחריו זכיות. ועל כן הזהר ביום טובה לבל תמשך אחר תאות:
ושיעור הכתוב. ביום טובה הזהר והיה בטוב, וביום רעה ראה ופשפש לשיהיה לכפרת עונותיך. ולא תאמר כי מה שאצטער ואפשפש ביום רעה ראוי הוא, אך שביום טובה תהיה מורא על ראשי ושאהיה בטוב, הלא אדרבא הוא הוראת רוב זכותי ושמאכילין אותי פירות מעשי בעולם הזה. אל תבטח בכך, כי כאשר אפשר הוא כך, גם אפשר שגם [את] זה לעומת זה עשה האלהים, כי כאשר היסורין הם לבל ימצא האדם מאומה מהעונות, כך אפשר גם הטובה הוא להאכילך זכיותיך שלא תמצא אחריך מאומה. לכן הזהר והיה בטוב:
ימים טובים וימים רעים
קהלת ז יד: "
"ביום טובה היה בטוב,
" "וביום רעה ראה - גם את זה לעמת זה עשה האלהים, על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה" "
כמה פירושים:
1. לעשות טוב ולראות ברעת הרשעים / רש"י
ביום טובה היה בטוב - ביום שיש בידך לעשות טובה, היה בעושי הטובה.
וביום רעה ראה - כשתבוא הרעה על הרשעים, אתה תהיה מן הרואים, שנאמר ( ישעיהו סו ) ויצאו וראו בפגרי האנשים וגו' ולא תהיה מן הנראים והיו דראון לכל בשר.
גם את זה לעמת זה - הטובה ושכר פעולתה לעמת הרעה ושכר פעולתה.
אשר לא ימצא האדם אחריו מאומה - להרהר אחריו של הקב"ה.
2. למצוא את הטוב גם ביום רע / ר' נחמן מברסלב
יש שני מיני ימים, ימי טוב ו ימי רע, כמו שכתוב "ביום טובה היה בטוב, וביום רעה ראה".
וביום רעה ראה - היינו, שצריך לאדם להסתכל שם היטב היטב, בודאי ימצא שם ימי טוב, היינו תורה.
והימים נקראים מידות... והמידות הם התורה, כי אוריתא כלה הם מדותיו של הקדוש-ברוך-הוא, כי התורה מדברת מאהבה ויראה ושאר המדות...
ואותיות התורה הם המחיין את כל דבר ודבר, אלא כל מה שהמדרגה היא למטה, שם הם אותיות התורה בצמצום יותר ממה שהיו במדרגה יותר עליונה... נמצא, אפלו במדור הקליפות, הינו בימי רע, שהם מידות רעות ולשונות עכו"ם, [גם] שם יכולין למצוא אותיות התורה. אבל מחמת רבוי הלבושים וגדל הצמצום, אינם נתראים אותיות התורה, היינו ימי טוב, על-ידי ימי רע והחושך השורה עליהם.
אבל מי שכופה את יצרו הרע, הינו ה ימי רע, הינו המידות רעות, אזי הרע נתבלבל לגמרי נגד ימי הטוב שבהם, אזי אותיות בולטות ונתראים ומאירים ביותר... נמצא, זה שכופה את יצרו, הינו שכופה את ימי רע, כשהוא מדבר עם העכו"ם או שרואה מידותיהם, אזי תכף הרע ששוכן על הטוב הינו אותיות התורה, נתבטל ונופל, ואותיות התורה בולטין, אזי הוא יודע התורה שבאותו הדבר...
3. טוב + רע = 0 / שד"ל
הועתק מאיגרת שד"ל - שמואל דוד לוצאטו, אל ידידו - שמואל חיים בן דוד לולי, ז' תשרי ה'תק"ף; התפרסם בספר "כתבים" בהוצאת מוסד ביאליק - ספריית דורות, ירושלים ה'תשל"ו .
ביום טובה - היה שמח וטוב לב, ואל תדאג שמא רעה עתידה לבוא עליך לעומת הטובה ההיא, שאם אתה עושה כן, יהיו כל ימיך רעים;
וכן ביום רעה - אל תדאג הרבה, אבל ראה והתבונן, כי לא לעולם תעמוד הרעה, רק עתידה היא להתחלף בטובה, או שכבר קיבלת עולמך לשעבר;
ועל כל פנים תנוח מעוצבך ומרוגזך, אם בהתבוננך במה שבא עליך מן הטוב, או במה שיבוא עליך;
יען וביען, גם את זה לעומת זה עשה הא-להים, טוב לעומת רע, ורע לעומת טוב.
ומה הטעם בכל זה? - קהלת, שהיה אומר "הבל הבלים הכל הבל", אומר שהיה זה על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה, כלומר, כדי שיראה האדם שהכל הבל, שהרי אם אחרי מותו יוכל לחקור את ימי חייו, לא יוכל למצוא מאומה; כי מה עבר עליו?
- טוב? - והלא עבר עליו רע לעומת טוב;
- תאמר שעבר עליו רע? - לא כן, שהרי כבר בא עליו טוב לעומת רע;
אם כן, לא ימצא האדם אחריו (אחרי מותו) מאומה.
משל למה הדבר דומה? - לאדם שהוא נושה בחברו אלף זוז, והוא חייב לאחרים אלף זוז; הנה אין לו כלום.
תדע שכן היתה כוונת קהלת, שהרי למטה מה הוא אומר? - את הכל ראיתי בימי הבלי (הבלי דווקא, כי כן הוא קורא אותם, מאחר שלא ימצא האדם אחריו מאומה) יש צדיק אובד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו, וזו אמת, הואיל וחלק כחלק יאכלו, ושכר מצוות בהאי עלמא ליכא.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-09-22.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "קהלת ז יד"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.