ציצים ופרחים (יעב"ץ)/נ


ציצים ופרחים - להרב יעקב עמדין (יעב"ץ)

אותיות:  א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הקדמת היעב"ץ הקדמת צוויבל דברי סיום מפתח חשבון ומלוי השמות

אות נוןעריכה

מהדורת צוויבלעריכה

(* נבל, עם נבל (דברים לב, ו), יש לומר לשבח, ר"ת ל"ב נתיבות חכמה ונו"ן שערי בינה, שמשם נשפעו, ותמה עליהם שאעפ"כ ולא חכם285. *)

נגב נקרא החסד. לכן כל מסעיו של בעל החסד. היו הלוך ונסוע הנגבה (בראשית יב, ט) גימטריא אדני. שכל מגמתו היה לתקנה שהיא בתו. ובכ"ל שמה (ב"ב טז, ב). הוא שם ב"ן (שבחסד) למתקה בחסד עולם רחמתיך (ישעיהו נד, ח) (רחם מדת אברהם כשמו) עולם (עלמא תתאה) חסד יבנ"ה (תהלים פט, ג). בחינת שם ב"ן הוא יהא עשוי בנין קיים בחסד ודוק בשער הפסוקים [וירא, ד"ה ובזה יש]:

נוגה מלא נו"ן וא"ו גימ"ל ה"ה. עולה ריב. שממנה מתעורר הריב עם הקדושה (שהיא קלפה סמוכה לקדושה. ואם תמלאנה כזה. נו"ן ו"ו גימ"ל ה"א. <אז הוא> גימטריא רהב שהוא ישמעאל כנודע [דן ידין מאמר יד]. והוא מסיגי ימין דקדושה. לכן הוא קרוב לאמונה. כמו שכתב ברעיא מהימנא (ח"א יג, א).

וכשתמלא אות ג' בגמ"ל חסר יו"ד. ואז הוא בגימטריא רב. הוא עשו שנקרא רב. ורב יעבוד צעיר (בראשית כה, כג). כנודע שקלפת נגה הוא מבחינת טוב ורע. וכן עשו לו יניקה מצד שמאל דקדושה. ויש בו ג"כ בחינת טוב ורע. לכן אמרו בתקונין [שם]. דאיהו נמי קריב למהימנותא286 (וזה במה ששתי אומות הללו מודות בתורה האלהית. ומאמינות בבורא מחדש ובגמול ועוה"ב ובכמה עיקרים מהאמונה287). וכן נשק ליעקב בכל לבו [ספרי בהעלתך סט]. ואמרו רז"ל (גיטין יז, א) רחמנא או בטולך או בטולא דבר עשו. קטן גדול גימטריא רב. לפי שלפעמים נכלל בקדושה (וכענין קלפת נוגה בערב שבת. כמ"ש ב[ספר הזהר] פרשת ויקהל (ח"ב רג, ב)) וכשנדבק ברע. אז נחסר ממנו בחינת גדול. ונשאר קטן בגוים נתתיך (ירמיהו מט, טו):

נחושת בזהר חדש פרשת חוקת, נחושת באתרא דחיין תליין אתרא דיעקב שרי. עיין מה שכתבתי שם בס"ד288:

נחושתן עיין בעקיצת עקרב ותורת הקנאות [שבתי צבי גימטריא הכי]:

נחלה עיין אדון יחיד:

נחש גימטריא משיח חויא קדישא. כדאיתא בתוספתא [זהר חדש תיקונים ס"ו ע"ב] (עיין ערך משיח). וכן ישי נקרא נחש (שמואל ב יז, כה). ועיין מה שכתבתי בזמרת הארץ [פרק שירה] בסוד נחש. זה סוד הכתוב (משלי ל, יט) דרך נחש עלי צור. עיין [ספר הזהר] פרשת בשלח (ח"ב סד, א). ולא נחש ביעקב (במדבר כג, כג). ע"י זווג יעקב ברחל. מתבטל כח נחש דקלפה. מן חבור ש"ד עם מט"ה. נעשה נחש. ובסור שד ממנו. הרי הוא מטה. זהו שהמטה נהפך לנחש. בהשלך ארצה (שמות ד, ג), מקום השד. וכשאחז בו והגביהו. חזר מטה כשהיה:

נס נעשה ע"י חבור מ"ה בס"ה289. נס גימטריא מה אדני. זהו כנשוא נס (ישעיהו יח, ג). ע"י חבורם יהא הנס ודאי:

נערים בספר הזהר פרשת ויחי (רכ"ח ע"ב)290 ובפרשת בלק (ס"ז ע"ב) מפרש את הנערים. על תרין כרובין. נראה שרוצה לומר כרובים דבריאה. בחינת זכר ונקבה שבה. או יסוד ומלכות. הנערים בגימטריא שלמה שהשלום שלו (שבועות לה, ב). אין אד"ם (מ"ה. <בכל בחינותיו>). שאין לו שעה (משנה, אבות ד, ג) משחקת. לפניו, בכל עת, רצון. ובכל שע"ה. שעה גימטריא שלמה וכן שלו"ם עם הכולל. שהוא שלום בית291. לויה שלו. לוית"ן זה יצרת לשחק בו (תהלים קד, כו): (* ועיין זמרת הארץ [לפרק שירה פ"ד292]. *)

נפש גימטריא צדיק יסוד עולם (משלי י, כה), (והוא מאמר החכם במשליו (משלי כג, ב) אם בעל נפ"ש אתה. וכן חז"ל הרגילו לומר ואם בעל נפ"ש הוא. ששיחתן צריכה למוד), וזה סוד הכתוב (משלי יב, י) יודע צדי"ק נפ"ש בהמתו.

הענין הוא. כי כל בעל חי יש לו נפש. והיא נקראת נפש בהמית. והיא במדבר ובחי בערך אחד שוה (בלתי נפש אין להם תנועה וחיות), בעוד שלא נתעלתה אצל המדבר. שהעלה מדרגתה מן הבהמיות. אל מעלת נפש מדברת. שתושג ע"י שכל קנוי בהתיש כח הבהמית. שהיא נפש המתאוה והמתעוררת לכל חפץ דמיוני גשמי כלה. ועובר ומפסיד החשק הרוחני האמתי. (על דרך שאמרו (תמיד לב, א) מה יעשה אדם ויחיה. ימית יצרו כו') ומלת יוד"ע בכאן. מורה אבוד ושבור ויסור. כמו ויודע בהם את אנשי סוכות (שופטים ח, טז) וידע אלמנותיו (יחזקאל יט, ז) וידוע חולי (ישעיהו נג, ג). זהו יודע צדיק נפש בהמתו. שנולדה עמו. והיתה מתחלה בהמית. הוא מייסרה ומשבר כחה (וזהו בעל נפש. כמו שהבעל גובר על הנקבה ודרכו לכבוש אותה) על ידי כן הוא צדי"ק ודאי. ומהפך נפש (התחתונה שבמדרגות נר"ן) אל צדיק יסוד עולם. וזהו כל פרי לצדיק (תהלים נח, יב). לאדם שטוב לפניו יתעלה. לזכך העפריות ולכלה החומריות. מעילוי אל עילוי. וזה כל האדם. כי אין שבח מצרף כסף ובוחן זהב. כמו משנה עצמות בדיל ועופרת הגסים ועבים בטבעם. למהות ואיכות זהב וכסף. וכמו שהארכנו [בסידור בהקדמה] בסולם בית אל:

נפ"ש גימטריא שקל, עיין לעיל בערך יין. ובברכות הורי [מגדל עוז, פדיון הבן פלג ח']:

נצח מלא. גימטריא קר"ע שט"ן. בירך ימין נצחו יעקב. לפיכך נגע בכף ירכו293:

נקבה ראשי תיבות נ'ערה ק'טנה ב'וגרת. שהם רמוזים בה"א הידיעה294.

נקבה גימטריא זק"ן. שתשש כחו כנקבה. וגימטריא נז"ק. סב"א (בביתא) פח"א (ערכין יט, א). וגימטריא נקבה. ונקבה עד דבעיא מזוני לא יהבו לה. זכ"ר. זה כר. בא וככרו בידו (נדה לא, ב):

נר גימטריא רמ"ח עם ב' כוללים. זהו כי נר מצוה (משלי ו, כג). הם רמ"ח מצות עשה:

נשרים גימטריא מטטרון וסנדלפון. זהו ואשא אתכם על כנפי נשרים (שמות יט, ד).

נתיב גימטריא ב' פעמים רל"א שערים <פנים ואחור>.

(* נתיב כולל ב' פעמים רל"א שערים פנים ואחור, והם נבנים כך, בכל שער יש כ"ב אותיות של אלפא ביתא, וכל אות מן הכ"ב מצטרף עם כל אחד מהכ"א, כ"א פעמים כ"ב עולה כמנין נתי"ב, והוא נחלק לשנים פנים ואחור, חצי תס"ב הוא רל"א *):

הערות צוויבלעריכה

  • הערה 285: וכ"כ בהגהותיו בכת"י לחומש שם: באין מבין ואין פותר אם מן הפשטנים ולא מן הדרשנים, כי אם למחפשי מטמונים, הלא צ"ל שאין זה הלשון דבר והפכו, הפך לבן, הוא לובן העליון, ל"ב (נתיבות חכמה) ונ' (שערי בינה) כי היא כאן הנובלת, לפיכך ולא חכם. לא התחכם בתורה ששרשה בחכמה, והוא שכיוון בו אונקלס כמ"ש עליו תרגומו בס"ד [עם שתורת ה' מחכימת פתי, ואמרו ז"ל (בר"ר מד, יז) נובלות חכמה שלמעלה תורה, הרינו נמי נבל]. והוא שסיים הכתוב, הלא הוא אביך (חכמה נקרא כנודע והיא) קנך קנה חכמה קנה בינה, (היא הא ראש ונה) הוא (ו' הוא היוצר) עשך (ה' אחרונה) העשי"ה בהר סיני.
  • הערה 286: עי' בהגהות לזהר ח"א דף י"ג ע"א "אתפרשן לתרין אומין אחרני דאינון קריבין ביחודא לישראל" נ"ל פשוט שכוונתו על ישמעאל ואדום, שעליהם הזהירה תורה לא תתעב, והראשון ודאי קריב לישראל ביחודא, שהוא מייחד ממש, וגם השני אע"פ שהוא משלש, מאחר שמודה בתורה האלהית ובנבואה ובגמול ועונש ושאר דברים טובים ומוסרים שקבל מאתנו, הרי הוא ע"כ קרוב, מה גם כי אחינו הוא וכו'.
  • הערה 287: עי' שאילת יעב"ץ ח"א סי' ל"ג מזה.
  • הערה 288: דף פ"ג ע"ג (דפוס ויציה שנת תחי"ה), שורה א', [ומ"ט עבדיה מנחשת בגין דנחשת באתרא דחיים תליא אתרא דיעקב שרי תמן בגין כך וחי. וחי ודאי]. בגין דנחשא באתרא דחיים תלי, נראה דמפרש נחושת מלשון השפך נחשתך ותגלה ערותך (יחזקאל טז, לו), שהיא עקב , יגיד עליו רעו שהוא בית התורפה, זהו שאמר אתרא דיעקב (דאיהו ת"ת) שרי, כששוכב במקום ההוא, ונחש הנחשת היינו יסוד, דנשיך בערייתה ונפקו מיין סגיאן . נח"ש גימטריא משי"ח בן דוד נקרא חי כנודע. זהו באתרא דחיים תלי.
  • הערה 289: ס"ה גימטריא אדנ"י.
  • הערה 290: ובהגהות הזוהר שם: הנערי"ם, בגימטריא שלמ"ה, דביומוי קיימא סיהרא באשלמותא, א"ת, לאסגייה הני כרובים (דבריאה), שפרשו כנפיהם אל מקום הארון על ידו, ועיין מה שכתבתי בלקט אורות [ציצים ופרחים] בס"ד.
  • הערה 291: עיין בסידור בפירוש שים שלו"ם, הוא יסוד שע"ו נהורין, (כי יוסף יפת תואר) וכולל העטרה, שד"י אדנ"י עם ב' כוללים וכולל דכולל, והוא משים שלום בבית ודאי, וכו' בכל ע"ת קודם הזווג נקראת עת, ובכל שע"ה, בזמן חיבורה בשע"ו נהורין כנזכר לעיל.
  • הערה 292: ז"ל: לויתן הידוע דאתמר ביה הבריח התיכון (תיקון כ"א) טוב חונן ומלוה, כמער איש ולויות.
  • הערה 293: עיין לעיל ערך מבשר.
  • הערה 294: הנק"ב שכל אורה בא לה משם כנודע, ולזה נקראת נקבה, נקב ה' תתאה. (סידור תפלת ערבית אמת ואמונה).


מהדורת וויקיטקסטעריכה

נבל - "עם נבל" (דברים לב, ו) -- יש לומר לשבח, ר"ת ל"ב נתיבות חכמה ונ' שערי בינה - שמשם נשפעו. ותמה עליהם שאעפ"כ "ולא חכם"285.


נגב - נקרא החסד. לכן כל מסעיו של בעל החסד היו "הלוך ונסוע הנגבה" (בראשית יב, ט) -- גימטריא אדני. שכל מגמתו היה לתקנה, שהיא בתו ובכ"ל שמה (ב"ב טז, ב), הוא שם ב"ן (שבחסד). למתקה "בחסד עולם רחמתיך" (ישעיהו נד, ח) (רחם מדת אברהם כשמו), "עולם (עלמא תתאה) חסד יבנ"ה" (תהלים פט, ג) -- בחינת שם ב"ן, הוא יהא עשוי בנין קיים בחסד. ודוק בשער הפסוקים (וירא, ד"ה ובזה יש):


נוגה מלא - נו"ן וא"ו גימ"ל ה"ה - עולה ריב. שממנה מתעורר הריב עם הקדושה (שהיא קליפה סמוכה לקדושה).
ואם תמלאנה כזה: נו"ן ו"ו גימ"ל ה"א -- <אז הוא> גימטריא רהב שהוא ישמעאל כנודע, והוא מסיגי ימין דקדושה. לכן הוא קרוב לאמונה כמו שכתב ברעיא מהימנא (ח"א יג, א).
וכשתמלא אות ג' בגמ"ל, חסר יו"ד -- ואז הוא בגימטריא רב, הוא עשו שנקרא 'רב' - "ורב יעבוד צעיר" (בראשית כה, כג). כנודע שקליפת נגה הוא מבחינת טוב ורע. וכן עשו יש לו יניקה מצד שמאל דקדושה ויש בו ג"כ בחינת טוב ורע. לכן אמרו בתקונין דאיהו נמי קריב למהימנותא286. (וזה במה ששתי אומות הללו מודות בתורה האלהית, ומאמינות בבורא מחדש, ובגמול ועוה"ב, ובכמה עיקרים מהאמונה287). וכן נשק ליעקב בכל לבו. ואמרו רז"ל "רחמנא! או בטולך או בטולא דבר עשו!" (גיטין יז, א).
קטן גדול - גימטריא רב - לפי שלפעמים נכלל בקדושה (וכענין קליפת נוגה בערב שבת. כמ"ש ב[ספר הזהר] פרשת ויקהל (ח"ב רג, ב)) וכשנדבק ברע -- אז נחסר ממנו בחינת גדול ונשאר "קטן בגוים נתתיך" (ירמיהו מט, טו):


נחושת - בזהר חדש פרשת חוקת (זהר חדש סב, א) "נחושת באתרא דחיין תליין אתרא דיעקב שרי". עיין מה שכתבתי שם בס"ד288:


נחושתן - עיין בעקיצת עקרב ותורת הקנאות [שבתי צבי גימטריא הכי]:


נחלה - עיין אדון יחיד:


נחש - גימטריא משיח, חויא קדישא, כדאיתא בתוספתא (זהר חדש תיקונים ס"ו ע"ב) (עיין ערך משיח). וכן ישי נקרא נחש (שמואל ב יז, כה). ועיין מה שכתבתי בזמרת הארץ [פרק שירה] בסוד נחש. זה סוד הכתוב (משלי ל, יט) "דרך נחש עלי צור". עיין [ספר הזהר] פרשת בשלח (ח"ב סד, א). ולא נחש ביעקב (במדבר כג, כג) - ע"י זווג יעקב ברחל מתבטל כח נחש דקליפה. מן חבור ש"ד עם מט"ה. נעשה נחש. ובסור שד ממנו הרי הוא מטה. זהו שהמטה נהפך לנחש בהשלך ארצה (שמות ד, ג) - מקום השד. וכשאחז בו והגביהו - חזר מטה כשהיה:


נס - נעשה ע"י חבור מ"ה בס"ה289. נס גימטריא מה אדני. זהו "כנשוא נס" (ישעיהו יח, ג) - ע"י חבורם יהא הנס ודאי:


נערים - בספר הזהר פרשת ויחי (ח"א רכח, ב)290 ובפרשת בלק (ח"ג סז, ב) מפרש את הנערים על תרין כרובין. נראה שרוצה לומר כרובים דבריאה - בחינת זכר ונקבה שבה. או יסוד ומלכות.

הנערים בגימטריא שלמה שהשלום שלו (שבועות לה, ב). אין אד"ם (מ"ה. <בכל בחינותיו>) שאין לו שעה משחקת. לפניו בכל עת רצון. ובכל שע"ה. שעה גימטריא שלמה וכן שלו"ם עם הכולל. שהוא שלום בית291. לויה שלו. לוית"ן זה יצרת לשחק בו (תהלים קד, כו): ועיין זמרת הארץ [לפרק שירה פ"ד292].


נפש - גימטריא צדיק יסוד עולם (משלי י, כה), (והוא מאמר החכם במשליו (משלי כג, ב) "אם בעל נפ"ש אתה". וכן חז"ל הרגילו לומר ואם בעל נפ"ש הוא, ששיחתן צריכה למוד),

וזה סוד הכתוב (משלי יב, י) "יודע צדי"ק נפ"ש בהמתו". הענין הוא כי כל בעל חי יש לו נפש, והיא נקראת נפש בהמית, והיא במדבר ובחי בערך אחד שוה (בלתי נפש אין להם תנועה וחיות), בעוד שלא נתעלתה אצל המדבר. שהעלה מדרגתה מן הבהמיות אל מעלת נפש מדברת, שתושג ע"י שכל קנוי בהתיש כח הבהמית, שהיא נפש המתאוה והמתעוררת לכל חפץ דמיוני גשמי כלה, ועובר ומפסיד החשק הרוחני האמתי. (על דרך שאמרו מה יעשה אדם ויחיה ימית יצרו כו' (תמיד לב, א)) ומלת "יודע" בכאן מורה אבוד ושבור ויסור, כמו "ויודע בהם את אנשי סוכות" (שופטים ח, טז), "וידע אלמנותיו" (יחזקאל יט, ז), "וידוע חולי" (ישעיהו נג, ג). זהו "יודע צדיק נפש בהמתו" - שנולדה עמו והיתה מתחלה בהמית -- הוא מייסרה ומשבר כחה (וזהו "בעל נפש" - כמו שהבעל גובר על הנקבה ודרכו לכבוש אותה). על ידי כן הוא צדי"ק ודאי, ומהפך נפש (התחתונה שבמדרגות נר"ן) אל צדיק יסוד עולם. וזהו כל פרי לצדיק (תהלים נח, יב). לאדם שטוב לפניו יתעלה. לזכך העפריות ולכלה החומריות. מעילוי אל עילוי. וזה כל האדם. כי אין שבח מצרף כסף ובוחן זהב כמו משנה עצמות בדיל ועופרת הגסים ועבים בטבעם, למהות ואיכות זהב וכסף. וכמו שהארכנו [בסידור בהקדמה] בסולם בית אל:


נפ"ש - גימטריא שקל. עיין לעיל בערך יין. ובברכות הורי [מגדל עוז, פדיון הבן פלג ח']:


נצח מלא‏[1] - גימטריא קר"ע שט"ן. בירך ימין נצחו יעקב. לפיכך נגע בכף ירכו293:


נקבה - ראשי תיבות נ'ערה ק'טנה ב'וגרת. שהם רמוזים בה"א הידיעה294.


נקבה - גימטריא זקן - שתשש כחו כנקבה. וגימטריא נזק. "סב"א (בביתא) פח"א" (ערכין יט, א). וגימטריא נקבה[2] - ונקבה עד דבעיא מזוני לא יהבו לה. זכ"ר - זה כר - בא וככרו בידו (נדה לא, ב):


נר - גימטריא רמ"ח עם ב' כוללים. זהו "כי נר מצוה" (משלי ו, כג) - הם רמ"ח מצות עשה:


נשרים - גימטריא מטטרון וסנדלפון. זהו "ואשא אתכם על כנפי נשרים" (שמות יט, ד).


נתיב - גימטריא ב' פעמים רל"א שערים, פנים ואחור.


נתיב - כולל ב' פעמים רל"א שערים פנים ואחור, והם נבנים כך, בכל שער יש כ"ב אותיות של אלפא ביתא, וכל אות מן הכ"ב מצטרף עם כל אחד מהכ"א, כ"א פעמים כ"ב עולה כמנין נתי"ב, והוא נחלק לשנים, פנים ואחור; חצי תס"ב הוא רל"א:

הערות ויקיעורכיםעריכה

  1. ^ נו"ן צדי"ק חי"ת
  2. ^ נראה לי כוונתו למילת נָקְבָה כמו "נקבה שכרך עלי ואתנה" והיינו שהיא חייבת לבקש מזונה, לעומת זכר שבא וככרו בידו - ויקיעורך