ציצים ופרחים (יעב"ץ)/ק


ציצים ופרחים - להרב יעקב עמדין (יעב"ץ)

אותיות:  א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הקדמת היעב"ץ הקדמת צוויבל דברי סיום מפתח חשבון ומלוי השמות

אות הקוףעריכה

מהדורת צוויבלעריכה

קב גימטריא אלהינו גם אמונה. ומבטל כח בעל. עגל (עם הכולל). בלע בן בעור (בראשית לו, לב). לקצץ רגלי נחשים צפעונים היונקים מקלפות אלה. שפיהם מלאה צואה רותחת של צבי מודח תיפח רוחו, ויוצאים בק"ב הקטע (שבת סה, ב). שהוא הנחש הקדמוני. שנקטעו רגליו. ואין לו תקנה אף לעתיד. אעפ"כ רוצים הם בק"ב ותפלות. משום דבהפקרא ניחא להו. ימחה שמם וזכרם כענן. וכבר יסדתי ספרים רבים מאירים כספירים. להתנגד לעסק ביש הלז אשר החטיא השטן. ולהכות על קדקוד בני שאון. ועל תשובות באנשי און. המינים המשונים הללו. אשר יצאו מעומקא דתהומא רבה. להשחית עולם ומלואו כדור המבול. או לעשותו יותר גרוע. ה' יקנא לשמו. ויחמול על עמו. ועיין ס' תורת הקנאות. עקיצת עקרב. שבט לגו כסילים.

קב קדש, גימטריא ג' מלואי ע"ב ס"ג מ"ה [בהסר השמות]. גם גימטריא בנים. שהמלויים הם בנים לה':

קדוש כמנין שנים שעמד בית ראשון. הרומז לדכורא שאורו היא שופע אז עליו. ובית שני עמד כמנין הקדושה רמוז לנוקבא דשלטא ביה. ודוק במה שאמרו חז"ל (יומא כ, ב) באש שהיתה רבוצה על המזבח בבית שני:

קדיש מט"ט. עיין ערך עיר:

קו יש לומר קו המדה הוא תפארת. קו של המדה, מלכות. שהוא גם עול <(גימטריא הכי) של> מלכות שמים. כמה דאת אמר (זכריה א, טז) וקו ינטה על ירושלים. נוטה שמים ויוסד ארץ (ישעיהו נא, יג). ואות הו"ו (סוד ו' קצוות שבתפארת) היא בדמות קו. עוד הוא כמנין הוי"ה אדנ"י י"ה. גימטריא קו. כי חבור יאהדונהי הוא ע"י שם יה (זווג עליון), הוא המטיל שלום בין איש לאשתו כדרז"ל (סוטה יז, א). מכאן תדע באמת שקו המדה הוא חבור הויה באדני ודאי. אך בלי ספק יש בו גם בחינות אחרות. כי דברי תורה ולשונותיה ושמות דברים הנמצאים בה. כפטיש יפוצץ סלע. מתחלקים לכמה טעמים ופנים הרבה ואופנים שונים:

קול מלוי דקו"ל. עולה ג"כ קול בגימטריא. זהו בת קול. והיא (בבא בתרא טז, ב) בת שהיתה לאברהם אבינו ודאי. בת דנפקא מקול. הקול קול יעקב (בראשית כז, כב):

קוף גימטריא מקום. עיין ערכו. שמא זהו שאמרו (בבא בתרא נח, א) אדם כקוף בפני שכינה. ואין לך אדם שאין לו מקום [עי' אבות פ"ד מ"ג]. ולבעל מאורי אור (בתחלת אות הקוף), נקרא כך סטרא אחרא. אפשר לומר על פי דרך זה. שזהו טעם תקון מאה ברכות. לתקן הקוף בקדושה ולהפכו לברכה:

קטורה ממתקת ש"ך דינין:

קטורת נעשית מן י"א סממנין. י"א פעמים אדנ"י הרי קטורת. ונרמז גם במלוי שם י"ה בהכאה כזה. יו"ד פעמים יו"ד (ת) יו"ד פעמים ה"י (ש) ועם שם י"ה פשוט עולה קטורת. גם בהכאת מלוי וי"ו ה"י כזה. וי"ו פעמים וי"ו (תפ"ד) ה"י פעמים ה"י (רכ"ה) סך הכל קטרת. <הרי הויה שלמה, בשתי בחינות>.

קטרת חסר בכתוב. לענ"ד הוא בסוד ב' שיני"ן דתפילין (בתפלין כתיב (דברים ו, ח) קשירה. מתורגם קטורא) של ראש. דשבעה ראשין358. שהם בחינת ב' פעמים שי"ן דמלוי אלהים ביודי"ן (מוחין דקטנות ג' ראשין) ומצפ"ץ (מוחין דגדלות ד' ראשין) שעולים שבע מאות (והם סוד ז' מאות <נשים> שרות דשלמה (מלכים א יא, ג). שהשלום שלו (שבועות לה, ב), והבן), כמנין קטרת חוץ מן ט'. וטי"ת [למנין י' ספירות] הוא יסוד המחברם ומקשרם (כהוראת קטורת הנזכר לעיל) בסוד דעת טוב אמרו לצדיק כי טוב (ישעיה ג, י) וטוב שמ"ו359.

עוד ג' מלואי אהי"ה וי"ב צירופים, עולים קטרת מכתבי אר"י:

קטן ב' פעמים גימטריא אליעזר (זקן ביתו של אברהם אבינו. זקן גימטריא קט"ן עם ב' כוללים. והוא אומר נער הייתי גם זקנתי (חולין ס, א) כשמתעלה בבריאה), שהוא בסוד נער קטן נוהג בם (ישעיהו יא, ו). אין מעוט אחר מעוט אלא לרבות. ולא אסגי אלא לדזעיר:

קיא מתהפך לטוב בכפלו גימטריא ברך:

קמצא גימטריא רלא שערים. ועם הכולל הוא ד' מלואי הוי"ה. שהם ודאי כהדין קמצא דלבושיה מניה וביה. והוא לבוש גאות בלי ספק. גאות לבש גימטריא מקום פנוי360 בסוד הצמצום361 שבו נפתחו רל"א שערים. ורל"ב אורות דהוי"ה:

(* קמצ"א, המשילו חכמי האמת לאצילות הקדוש ב"ה, כהדין קמצא דלבושיה מניה וביה (ככתוב (תהלים קד, ב) עוטה אור כשלמה), קמצ"א גימטריא רל"א שערים, שמהם נארגו המלבוש יתברך, [קמצ"א] עם הכולל הוא ג' ד' מלואי הוי"ה. *)

(* קן צפור, צפור גימטריא שלו"ם, בחינת משה סוד יסוד אבא.

קן צפור עולה לחשבון תקכ"ו. הוא תק [ונרתק] להויה. וכן גימטריא נעלם דשדי הוא ת"ק, וכ"ו, הויה, קן צפור, וזה שאמרו בספר הזהר (ח"ב ז, ב) שמשיח נגנז בקן צפור, כי גואל ראשון הוא [גואל] א[חרון].*)

קנא גימטריא אלהים אדני. גם הוא מספר מלוי אהיה דיודי"ן. זהו ה' אלהיך אל קנ"א. מקבילו בסטרא אחרא אפעה [איוב כ טז]362:

(* קץ הצד"י פשוט חשבונה תת"ק כנודע, צרף הקו"ף עמה הרי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור (תהלים צ, ד), הם אלף שנות הגלות החל הזה, כיומו של הקב"ה בסוד הו"ד שנהפך למשחית, כל היום דו"ה (איכה א, יג), שהוא עקב הגלות, ואח"ז ראוי להיות קץ לגלות אם אין עונות הדור מעכבין מהם.*)

קרע שטן עם הכולל גימטריא תשכח ע"י שם זה נשכח השטן. וגימטריא שלם שטן שעל ידי זה השם נמתק. נעשה שלם. הוא סוד הכתוב (משלי טז, ז) ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו:

קרקע י' פעמים מ"ז, הויה אהיה. בהם יסד ארץ (משלי ג, יט). הוא סוד אסתר קרקע עולם (סנהדרין עד, ב):

קשת ביסוד, י' פעמים יסו"ד גימטריא קש"ת. ותשב באיתן קשתו (בראשית מט, כד). זה סוד שם שדי (מלשון תרגום שדי בימא. זה סוד הכתוב (בראשית ט, יג) את קשת"י (עם האותיות הוא שדי מלא), נתתי בענן. ענן דא מלכות (זהר חלק א יח, א). כמה דאת אמר (שמות מ, לח) וענן ה' על המשכן. וזהו ודאי והיה לאות ברית [בראשית שם]. וכן ענן נו"ן פשוטה במספר גדול. היא ז' מאות עולה תת"ך עם קשת"י. הם ב' פעמים שד"י במלואו. רק ב' יתרים. לשני כוללים לשני מלואים. דשויין לון כחדא שריין. קשת ויתר. בסוד לבנת הספיר.

הערות צוויבלעריכה

  • הערה 358: בסידור רזי ורמזי הקטורת ד"ה אחת לששים וכו' ונציע רק הקדמה אחת כוללת ידועה בדברי האר"י ז"ל, כי ענין י"א סממנין הללו הם י' ניצוצות קדושה שבקליפת נוגה, ואחד אור מקיף המחיה אותן, והנה תמצא שבכולם נרמזים בחינת דינין, כי שם הכולל הוא קטרת, גימטריא תש"י, סוד שני שינין דתפילין של ראש שהם ז' ראשין, בחינת מוחין דגדלות ודקטנות (מילוי אלהים דיודין, והויה דא"ת ב"ש) כמו שביארתי בסייעתא דשמיא במ"א ברוחב יותר. [והכוונה למש"כ כאן].
  • הערה 359: דטוביה גניז בגויה (משורש הדעת טוב) המחברם וקושרם, זהו קטורת. (סידור בפירוש הקטורת).
  • הערה 360: עיין בערכו.
  • הערה 361: יונת אלם פרק א'.
  • הערה 362: גימטריא קנא"ה.


מהדורת ויקיטקסטעריכה

קב -

  • גימטריא אלהינו.
  • גם אמונה.
  • ומבטל כח בעל.
  • עגל (עם הכולל).
  • בלע בן בעור.
לקצץ רגלי נחשים צפעונים היונקים מקליפות אלה. שפיהם מלאה צואה רותחת של צבי מודח - תיפח רוחו, ויוצאים בק"ב הקטע שהוא הנחש הקדמוני, שנקטעו רגליו ואין לו תקנה אף לעתיד, אעפ"כ רוצים הם בק"ב ותפלות משום דבהפקרא ניחא להו. ימחה שמם וזכרם כענן. וכבר יסדתי ספרים רבים מאירים כספירים להתנגד לעסק ביש הלז אשר החטיא השטן, ולהכות על קדקוד בְּנֵי שָׁאוֹן‏[1], ועל תשובות באנשי און. המינים המשונים הללו אשר יצאו מעומקא דתהומא רבה להשחית עולם ומלואו כדור המבול, או לעשותו יותר גרוע. ה' יקנא לשמו ויחמול על עמו. ועיין ס' תורת הקנאות, עקיצת עקרב, שבט לגו כסילים.


קב קדש - גימטריא ג' מלואי ע"ב ס"ג מ"ה[2]. גם גימטריא בנים, שהמלויים הם בנים לה':


קדוש - כמנין שנים שעמד בית ראשון, הרומז לדכורא שאורו היא שופע אז עליו. ובית שני עמד כמנין הקדושה רמוז לנוקבא דשלטא ביה. ודוק במה שאמרו חז"ל באש שהיתה רבוצה על המזבח בבית שני (יומא כ, ב):


קדיש - מט"ט. עיין ערך עיר:


קו - יש לומר קו המדה הוא תפארת, קו של המדה - מלכות‏[3], שהוא גם עול של מלכות שמים כמה דאת אמר "וקו ינטה על ירושלים" (זכריה א, טז), "נוטה שמים ויוסד ארץ" (ישעיהו נא, יג). ואות הו"ו (סוד ו' קצוות שבתפארת) היא בדמות קו.
עוד הוא כמנין הויה אדני יה - גימטריא קו. כי חבור יאהדונהי הוא ע"י שם יה (זווג עליון) - הוא המטיל שלום בין איש לאשתו כדרז"ל. מכאן תדע באמת שקו המדה הוא חבור הויה באדני ודאי אך בלי ספק יש בו גם בחינות אחרות, כי דברי תורה ולשונותיה ושמות דברים הנמצאים בה - "כפטיש יפוצץ סלע" - מתחלקים לכמה טעמים ופנים הרבה ואופנים שונים:


קול - מלוי דקול‏[4] עולה ג"כ קול בגימטריא. זהו 'בת קול'. והיא בת שהיתה לאברהם אבינו ודאי; בת דנפקא מקול. הקול קול‏[5] יעקב (בראשית כז, כב):


קוף - גימטריא מקום. עיין ערכו. שמא זהו שאמרו אדם כקוף בפני שכינה (בבא בתרא נח, א). ואין לך אדם שאין לו מקום‏[6]. ולבעל מאורי אור (בתחלת אות הקוף) נקרא כך סטרא אחרא - אפשר לומר על פי דרך זה שזהו טעם תקון מאה ברכות, לתקן הקוף בקדושה ולהפכו לברכה:


קטורה - ממתקת ש"ך דינין:


קטורת נעשית מן י"א סממנין - י"א פעמים אדנ"י הרי קטורת.
ונרמז גם במלוי שם י"ה בהכאה כזה: יו"ד פעמים יו"ד - (ת), יו"ד פעמים ה"י - (ש), ועם שם י"ה פשוט -- עולה קטורת.
גם בהכאת מלוי וי"ו ה"י כזה: וי"ו פעמים וי"ו - (תפ"ד), ה"י פעמים ה"י - (רכ"ה) -- סך הכל קטרת. <הרי הויה שלמה, בשתי בחינות>.


קטרת חסר בכתוב - לענ"ד הוא בסוד ב' שיני"ן דתפילין (בתפלין כתיב קשירה - מתורגם קטורא) של ראש דשבעה ראשין358, שהם בחינת ב' פעמים שי"ן,

  • דמלוי אלהים ביודי"ן‏[7] (מוחין דקטנות - ג' ראשין)
  • ומצפ"ץ (מוחין דגדלות - ד' ראשין),

שעולים שבע מאות (והם סוד ז' מאות נשים שָׂרוֹת דשלמה (מלכים א יא, ג), שהשלום שלו, והבן) -- כמנין קטרת חוץ מן ט'. וטי"ת‏[8] הוא יסוד המחברם ומקשרם (כהוראת קטורת הנזכר לעיל) בסוד דעת טוב - "אמרו לצדיק כי טוב" (ישעיה ג, י) וטוב שמ"ו359.


עוד - ג' מלואי אהי"ה וי"ב צירופים עולים קטרת[9]. מכתבי אר"י:


קטן ב' פעמים גימטריא אליעזר (זקן ביתו של אברהם אבינו. זקן גימטריא קט"ן עם ב' כוללים. והוא אומר "נער הייתי גם זקנתי" כשמתעלה בבריאה[10]), שהוא בסוד "נער קטן נוהג בם" (ישעיהו יא, ו) - אין מעוט אחר מעוט אלא לרבות, ולא אסגי אלא לדזעיר:


קיא - מתהפך לטוב בכפלו - גימטריא ברך:


קמצא - גימטריא רל"א שערים.
ועם הכולל הוא ד' מלואי הוי"ה שהם ודאי כהדין קמצא דלבושיה מניה וביה, והוא לבוש גאות בלי ספק. גאות לבש - גימטריא מקום פנוי360 בסוד הצמצום361 שבו נפתחו רל"א שערים ורל"ב אורות דהוי"ה:

(* קמצ"א - המשילו חכמי האמת לאצילות הקדוש ב"ה, כהדין קמצא דלבושיה מניה וביה (ככתוב (תהלים קד, ב) עוטה אור כשלמה), קמצ"א גימטריא רל"א שערים, שמהם נארגו המלבוש יתברך, [קמצ"א] עם הכולל הוא ג' ד' מלואי הוי"ה. *)


(* קן צפור - צפור גימטריא שלו"ם, בחינת משה, סוד יסוד אבא.

קן צפור - עולה לחשבון תקכ"ו. הוא תק[11] להויה. וכן גימטריא נעלם דשדי הוא ת"ק וכ"ו הויה -- קן צפור. וזה שאמרו בספר הזהר (ח"ב ז, ב) שמשיח נגנז בקן צפור, כי גואל ראשון הוא [גואל] א[חרון].*)


קנא - גימטריא אלהים אדני.
גם הוא מספר מלוי אהיה (דיודי"ן) [דההי"ן]‏[12]. זהו "ה' אלהיך אל קנא". מקבילו בסטרא אחרא אפעה (איוב כ, טז)362:


(* קץ - הצד"י פשוט חשבונה תת"ק כנודע. צרף הקו"ף עמה -- הרי "אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור" (תהלים צ, ד), הם אלף שנות הגלות החל‏[13] הזה, כיומו של הקב"ה, בסוד הוד שנהפך למשחית‏[14] - "כל היום דוה" (איכה א, יג), שהוא עקב הגלות. ואח"ז ראוי להיות קץ לגלות אם אין עונות הדור מעכבין מהם.*)


קרע שטן - עם הכולל - גימטריא תשכח. ע"י שם זה נשכח השטן.
וגימטריא שלם שטן - שעל ידי זה השם נמתק, נעשה שלם. הוא סוד הכתוב "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו" (משלי טז, ז):


קרקע - י' פעמים מ"ז -- הויה אהיה. בהם יסד ארץ (משלי ג, יט). הוא סוד "אסתר קרקע עולם" (סנהדרין עד, ב):


קשת - ביסוד. י' פעמים יסו"ד - גימטריא קש"ת.
"ותשב באיתן קשתו" (בראשית מט, כד) -- זה סוד שם שדי (מלשון תרגום - שדי בימא[15]), זה סוד הכתוב "את קשתי (עם האותיות הוא שדי מלא‏[16]) נתתי בענן" (בראשית ט, יג) -- "ענן" דא מלכות‏[17] כמה דאת אמר "וענן ה' על המשכן". וזהו ודאי "והיה לאות ברית".
וכן ענן -- נו"ן פשוטה במספר גדול היא ז' מאות -- עולה תת"ך. עם קשת"י -- הם ב' פעמים שד"י במלואו‏[18]. רק ב' יתרים לשני כוללים לשני מלואים. דשויין לון כחדא שריין. קשת ויתר בסוד לבנת הספיר.

הערות ויקיעורכיםעריכה

  1. ^ על פי (ירמיהו מח, מה)
  2. ^ [בהסר השמות] - צוויבל
  3. ^ נ"ל כוונתו שמלכות נקראת 'מדה' - ויקיעורך
  4. ^ ו"ף ו' מ"ד
  5. ^ בדפוס אלטונא נראה שיש עוד מילה מטושטשת כאן בת כ-5 אותיות בלתי קריא - ויקיעורך
  6. ^ [עי' אבות פ"ד מ"ג] - צוויבל
  7. ^ אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם
  8. ^ [למנין י' ספירות] - צוויבל
  9. ^ לא מובן לי, כי ג' מלואי אהי"ה הינם 455, ועוד י"ב צירופים של אהי"ה (252) הינם 707. חסר ב'. וצע"ע - ויקיעורך
  10. ^ על פי (חולין ס, א) - צוויבל
  11. ^ [נרתק] - צוויבל
  12. ^ אל"ף ה"י יו"ד ה"י , אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה - ויקיעורך
  13. ^ לא הבנתי הכוונה של מילה זו. ואולי נפל בו שגיאה ואולי יש להגיה הגלות המר הזה... - ויקיעורך
  14. ^ ע"פ (דניאל י, ח)
  15. ^ נלע"ד שר"ל שלכן השם שדי נרמז במילת "קשת" שגם מיועד לזרוק ולהשליך חצים למרחוק.. - ויקיעורך
  16. ^ שי"ן דל"ת יו"ד
  17. ^ ראה (זהר חלק א יח, א) - צוויבל
  18. ^ ב' פעמים תתי"ד - ויקיעורך