ציצים ופרחים (יעב"ץ)/ב


ציצים ופרחים - להרב יעקב עמדין (יעב"ץ)

אותיות:  א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת

נספחים: הקדמת היעב"ץ הקדמת צוויבל דברי סיום מפתח חשבון ומלוי השמות

אות ביתעריכה

מהדורת צוויבלעריכה

באר מים חיים (בראשית כו, יט) גימטריא ה' פעמים חסד כי ידוע מים הם בחסד. ובבאר זו (שנאמרה ביצחק [שם]. הוא בגבורה. גבורות גשמים שנינו (ברכות לג, א)) נקבצו באו לה חמשה חסדים שבחמש הגבורות. של עשר ספירות. וימתקו המים (שמות טו, כה). מי מרה דגבורה:

בידך אפקיד רוחי. ר"ת באר היא באר חפרוה שרים (במדבר כא, יח). בה מופקדות כל רוחות בני אדם. וסופי תיבות כדי. כי מן הבאר ההיא ישקו בכ"ד ספרי הקודש. היא כדה (תיקוני זהר מו, ב). וכאשר יבש המקור שלה והשפע חדל. אז כדי -- ריקן גימטריא ד"ל. גם הוא אותיות דכי שעל ידי באר זו מתטהרים הרוחות.

(* בהרת גימטריא רו"ת עם הכולל, וכן עולה מלות שם אדנ"י בהסרת הפשוט, משם יניקת החיצונים כמו שכתב בעץ חיים שער רחל ולאה.77

ונראה לי שזו כנגד רות לפי שארז"ל (יבמות מז, ב) קשים גרים לישראל כספחת, משא"כ רות שצאה מבהרת, נקרא ע"ש בהיר הוא בשחקים, וכן יצא ממנה משי"ח ב"ן דו"ד גימטריא או"ר בהי"ר*).

בוגרת גימטריא תורה. הוא שאמרו רז"ל (במדבר רבה כה, א) שלא תהא תורה בעיניך כמי שיש לו בת בוגרת. ומחזר להשיאה לכל מי שימצא. כי לשאינה בת זוגה היא סמא דמותא. שאינה נשאת אלא להגון לה:

בור מלא כזה: בית ויו ריש. המלוי בגימטריא נחש ועקרב. זה הוא שאמר בבור דיוסף. מים אין בו. אבל נחשים ועקרבים יש בו (שבת כב, א). וגימטריא משה יהושע הם בבור דקדושה. המקביל לבור רק. דוק ברעיא מהימנא פרשת תצא <דף רע"ט ע"א> ותשכח שרמזו לזה במ"ש בכתוב (שמות כא, לג) כי יכרה איש בור וגו' ונפל שמה. שו"ר או חמ"ור תרין משיחין. משי"ח גימטריא נח"ש. עלי צור (משלי ל, יט). ודוד נקרא עקרב בקדושה. עקרת הבית (תהלים קיג, ט). אינון משיח בן דוד. ובן אפרים. מזרעא דיוסף. שנקרא שור. דכתיב (בראשית מט, ו) עקרו שור. ויהושע נמי מזרעו. ונקרא בכור שורו (דברים לג, יז). ושניהם באים מכחו של משה. זהו ונפל שמה. שנפל בבור זה. מלא ברכת טוב:

בטן גימטריא אני בחינת מלכות. בסוד אני ה' (בראשית טו, ז). אני, מאין תבוא (איוב א, ז). בסוד מגיד מראשית אחרית (ישעיהו מו, י) עיין לעיל ערך אני. ונעוץ סופן. של י' ספירות בלימה. בתחלתן78. ומבטן מ"י שבבינה. יצא הקרח הנורא (איוב לח, כט) 79. איש חלק80. קרח הוא81.

אי נמי קר"ח, יצח"ק הנולד לאברהם בהיותו בן ק'. וזהו אשר קדש ידיד מבט"ן. ועיין [מגדל עוז] בריכה העליונה <נחל> [יב באמת השחי] :

בינה נקראת י"ם העליון. כי בה חמשים שערי בינה עד הוד אתפשטת. ה' ספירות. כל אחת כלולה מעשר. הא חמשין. כולן נתגלו למשה. חוץ מאחד (ראש השנה כא, ב) יסוד אבא. ביסוד אמא. הוא נתיב אחד מנתיבות חכמה. המתעלם בו ונעשה שער לשעריה. היינו בחכמה פותח שערים. שערי בינה82. שלא זכה בו בחייו עודנו בגוף. נתיב לא ידעו עיט (איוב כח, ז). גימטריא גוף. כי לא יראני האדם וחי (שמות לג, כ):

בינה גימטריא יד הגדולה. כי ממנה נמשך זרוע ימין. ומתחת זרועות עולם (דברים לג, כז). עיין סולם:

בכרי ישראל. ד' מילואי הוי"ה. עיין ערך ישראל. וערך אצילות הוא ודאי בכור דקדושה. והוא ישראל כמ"ש שם:

בית גימטריא ב' פעמים אור ב' חסדים מן בית. כנגד ב' כוללים שממלאים אותו. ואו"ר מלא כזה. אל"ף ו"ו ר"ש. המילוי עולה בגימטריא בי"ת83. זה הוא שאמרו (מגילה יד, א) שנתמלא 'הבי"ת' או"ר. כשנולד משה. שנרמז84 בויר"א את האור85. עיין ערך משה:

(* בלהה בסוד שם מ"ב, ובו ל"ב נתיבות חכמה שב ... ה"ה86 ...87. ועיין מה שכתבתי פרשת ויגש 88[(בראשית מו, יח) אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו, ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש]. מחצית בני לאה גברתה, שהיא נאצלת מלב"ן89 באבא יסד ברתא, ושפחתה (זלפה בסוד לא"ה, אל"ה [ליעקב] בגימטריא), נשפעת ממחציתה.

[ושם בפסוק כה, אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו, ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבעה] גם אלה הם בכיוון המחצה של מספר בני רחל גברתה, בלי ספק טעם נסתר בדבר לא במקרה נפל הענין כך, ונראה לי שידוע רחל הוא בסוד שבעה, ושבעה מוצקות (זכריה ד, ב) ובלה"ה (בחי' שם מ"ב) בסוד שבעה היכלין דילה שבע נערות הראויות (אסתר ב, ט), או שבעת הסריסים (אסתר א, י)*.)

בלימה. לב נתיבות חכמה. שבהם ברא יה כו' כמ"ש בריש ספר יצירה. י' מורה על י' ספירות מה. הויה דאלפין הרי בלימה בהם ודאי תולה ארץ (איוב כו, ז). בחכמה יסד ארץ (משלי ג, יט):

ד"א תולה ארץ. כל מעשי בראשית היו תלוים ועומדים עד מתן תורה. למה. על בלי מ"ה. אד"ם אין (בראשית ב, ה). לעבדה ולשמרה (בראשית ב, טו):

בלימה גימטריא לבנה. גלגל הירח. הוא הקרוב לארץ. בו היא תלויה. בבחינת סבה אחרונה. הקרובה אליה. וזהו ג"כ על בלי מה. על התרחק מ"ה ממנה:

בן דוד גימטריא אדני זהו שקראו רז"ל למשיח כך בכמה מקומות. והוא שאמרו ג"כ. במוצאי שביעית בן דוד בא (מגילה יז, ב). עיין מה שכתבתי בס"ד בפירוש תפלת מנחה דשבת [אות ו']:

בנימן חסר. עולה למנין מלוי אהיה עם הכולל. ובנימין מלא. גם הוא גימטריא מלויו דאהיה ביודי"ן.

בן ישי עה"א והכולל. גימטריא שלום (הוא שר שלום (ישעיהו ט, ה)):

בן בכלילות עשר. גימטריא עם קדוש. וכן עולה נחמיה בן חושיאל (שמו של משיח בן אפרים. כדאיתא במדרש]) וכן דין האמת (בצרוף הדגש. שהוא ג"כ י'. כך נראה לי), על שם בן אפרים הנהרג. וכן גימטריא של שם הויה ב"ה באלב"ם90. וכן <הם> מספר צרופי בראשית91:

בנים עיין ערך ק"ב:

בלע ע"ש. ובערך בלעם:

בלעם. מספרו קמ"ב. גימטריא שדי באתב"ש (אלא שהוא עקום. וכן היה חגר (סוטה י, א) רגלו עקושה), הוא שאמר (במדבר כד, ד) ומחזה שדי יחזה. כמבתר כותלא (זהר חלק ב סט, ב). והוא אחוז בבל"ע בן בעו"ר (בראשית לו, לב) (וכן הוא 'בן בעור' (במדבר לא, ח)) דמלכין קדמאין דאתחריבו (ומשם יניקת בע"ל. עבודה זרה קדומה. גם עג"ל גימטריא הכי עם הכולל דבעל), והוא בוש"ת (עיין ספר תורת הקנאות בסופו [דף ע"א ע"ב]92) ומשמריו וסיגיו בא גם צבי מודח חדש. מקרוב בא (לא שערוהו אבותינו ז"ל. מק"ב93 חרובי"ן. 94יצא הקטע (דלית ליה רגלין לנחש דסטרא אחרא), בק"ב שלו (שבת סה, ב) (ובית כתותים. דמכתת שעוריה. טמא. וסמוכות שלו. שעושין כת שלו. בגימטריאות לסמכו. לעשות רגלים לשקר. טמאים מדרס לפרושים. דדרשו פרט לבעלי קבי"ן שאינם בראיה (חגיגה ג, א). בל יראה גאות ה' (ישעיה כו, י). ויוצאים בהם בשבת. שר"י. היוצאים לרשות הרבים. לתרבות רעה), מקביל ליסוד דקדושה. ונרמז גם הוא בדרך הפוך עם בלעם. בפסוק (תהלים עב, ז) יפרח בימיו צדיק (ר"ת צב"י נזור אחור) צדי"ק ורו"ב שלו"ם. ס"ת קב"ם. הרי רמוז עמו בלע"ם. כמו כן בדרך עקש ופתלתול. וזה רומז שבימי גואל אמת שיבוא במהרה בימינו. יהיו נזורים אחור. אלה שני שרשי הקלפות. ויסוד רוח הטומאה. שיעביר השם יתברך מן הארץ. בימינו בקרוב כן יהי רצון אמן.

בלעם בלק. גימטריא ערד הכנעני (במדבר כא, א). שהוא לדרשת רז"ל [רש"י שם] עמלק, (כסות ולשון שנה), ועמלק כלול משניהם. תמן עמל. מבלעם. ותמן לק. מבלק. (זהר חלק ג קצד, א) וזרעו נפל ביד מרדכי. עיין ערכו:

בן דוד. גימטריא אדני עם הכולל. ועיין ערכו:

(* בעל גבורות עם הכולל. עולה תש"ך. בחינת דין (ומספר צרופי בראשית) מתהפך לחסד. בכלילות עשר95 חושבני דין כחושבני דדין*.)

ברזל גימטריא רחל עם הכולל (ור"ת בלהה רחל זלפה לאה. שכן שם לאה והשפחות ראשונה במקום סכנה. ונכללו כולן ברחל. שהיא עקרת הבית. והקדימוה אף בניה של לאה. בבנין בית ישראל96 ככתוב (רות ד, יא). וכן היא לבדה נקראת אשת יעקב (בראשית מו, יט)).

ונראה לי הוא שאמרו רז"ל (ברכות לב, ב) מיום שחרב בהמ"ק. נפסקה חומת ברז"ל בין ישראל לאביהם שבשמים. כי מן אז והלאה אין היחוד מתמיד לכנסת ישראל זו. <עם אביהם שבשמים> והוצרכה חומ"ת (ג' מילואי אהי"ה חות"ם דכולא, *גימטריא תנ"ד עם הכולל ג' מילואי אהיה, כי מהם בן בת נולדים זו"ן*) לברזל זו. בל ימשל זר במעין חתו"ם. סגור חות"ם צ"ר (איוב מא, ז):

ברכה גימטריא זכר נראה לי שנקראת כך בשעה שעולה בעלייתו של בעל לקבל ממנו מיין דוכרין להשפיע לתחתונים. בסוד אשר אזכיר את שמי וגו' (שמות כ, כא). והוא שכתוב (ישעיה כו, יג) לבד בך נזכיר שמך, והבן מאד כמה הלשון מדויק בסתרי תורה. יצפצפו ויהגו כל היום רודפי הפשט. אם יוכלו ליישב מלת 'בך':

ברית גימטריא ב' פעמים אשה. כי ערלה גימטריא אשה. היא אשה רעה. קלפת נוגה. החופפת על הקדושה, גימטריא אשה ירא"ת [עם הכולל] ה' היא תתהלל (משלי לא, ל) (את זה לעומת זה עשה האלהים. שיראו מלפניו (קהלת ז, יד)) לפיכך כורתים הערלה. להפרידה ממנה97. זהו כורת הברית לשתים. וכמו שהוא ענין כריתת ברית בכל מקום. כמו שכתוב (בראשית טו, י) בברית בין הבתרים ויבתר אותם בתוך. וכתוב (ירמיהו לד, יח) העגל אשר כרתו לשנים וגו'. עיין עוד ערך אלהי נכר:

בת קול מלוי דקול. כזה. קו"ף ו"ו למ"ד. עולה גם כן למנין קול. זהו בת קול. קול מוליד קול. אמנם הוא בת (לא בן), שכבר תשש כחו כנקבה. והמלכות היא בסוד בת קול. הקול קול יעקב (בראשית כז, כב). סוד תפארת. והיא בחינת בתו ודאי:

בת שבע היא בת שוע (בחלוף אות השפה) (*כן נקראת בדברי הימים א ג*), שממנה התחיל בנין שבט מלכות. אע"פ שלא נשלם על ידיה). גימטריא דוד משיח וגימטריא בן ישי. ור"ת שב"ע98 ב"ת עמיא"ל (כ"ה בדברי הימים (דה"א ג, ה) לא על חנם נשתנה שמו בהפוך אותיות) ואיהי מסטרא דאמא עלאה. אהי"ה דההי"ן. לכן (*בת*) אליעם (שמואל ב יא, ג) גימטריא הכי. ומה שאמרו רז"ל (סנהדרין קז, א) על דוד שאכלה פגה לא דבר רק הוא. <כי> פגה גימטריא לבנ"ה עם הכולל. שכן מלכות בית דוד נמשלה ללבנה. כירח יכון (תהלים פט, לח). ופגה באורו חסרת הבשול. וכן הלבנה על הרוב פגומה היא. והכי נמי מלכות בית דוד פגימא. עד דאתמליא סיהרא קדישא.

בתולה מלא כזה. בי"ת תי"ו וי"ו למ"ד ה"י. המלוי גימטריא מלכות.

הערות צוויבלעריכה

  • הערה 77: שער ל"ח פ"ז ועי' אוצרות חיים פ"ז.
  • הערה 78: איוב לח כט, מבטן מי יצא הקרח וגו'.
  • הערה 79: יחזקאל א כב, הקרח הנורא.
  • הערה 80: בראשית כז יא.
  • הערה 81: ויקרא יג מ.
  • הערה 82: עיין עוד מש"כ רבנו בהגהותיו הקדמת הזוהר.
  • הערה 83: אולי צ"ל אל"ף ו"ו ר"ש המילוי גימטריא הבית עם הכולל.
  • הערה 84: מש"ה רבינ"ו בגימטריא א"ת האו"ר.
  • הערה 85: בראשית א ד.
  • הערה 86: עי' יונת אלם סוף פרק פ"ה והנה ראויה היתה בלהה ללאה של מעלה בסוד ל"ב נתיבות חכמה ה"ה בינה ותבונה שתהיה הארתן סמוכה למוחי זעיר, אלא שקדמה שם זלפה והיה זה כדי שתהא מלכות בלהה מכוונת ליסוד זעיר שהוא יוסף, ואתיא כי הא דאתמר באגדה שלולא בלבול יצועיה של בלהה היה לה שתלד תאומים ליעקב, אך ע"י מעשה נטלו ממנה ונתנה ליוסף והן הן מנשה ואפרים, ושתי ההי"ן שבשמה יפה הן נדרשות כאן שהיא משלמת ליעקב שכנגד הטבור ושכנגד היסוד.
  • הערה 87: עיין גם בפסוק ויתן לבן לרחל בתו את בלה"ה שפחתו, כתב רבנו בגליון החומש בזה"ל: גימטריא מ"ב משם זה יניקתה, גם ל"ב וה"ס ל"ב נתיבות חכמה באבא יסד ברתא, יו"ד [כנראה ב' ההי"ן], הוא בחכמה כנודע. ועיין להלן ערך שכינה.
  • הערה 88: בגליון חומש בכת"י, ומשם נעתק.
  • הערה 89: מל"ב נתיבות חכמה.
  • הערה 90: שעפ"ע. גימטריא תק"כ. יונת אלם פרק כ"ג.
  • הערה 91: צ"ע כי תש"ך צירופי בראשית.
  • הערה 92: וז"ל: ודע וראה עוד דבר פלא ששני השמות של הארור המדיח הלז, רמוזות בע"ז הישנה הלא הוא בעל גימטריא צבי ונקרא ג"כ בושת כמה פעמים (שמתם מזבחות לבושת לבעל [ירמיה יא יג] והבושת אכלה [שם ג כד]) והוא שבתי (עם האותיות של בושת).
  • הערה 93: גימטריא צבי.
  • הערה 94: עי' שבת ס"ה סוף ע"ב ואילך.
  • הערה 95: יונת אלם פרק ב'.
  • הערה 96: עי' רות רבה ז יג רות רבה א"ר ברכיה רוב מסובין משל לאה, לפיכך הוא עושה את רחל עיקר, א"ר אבא בר כהנא רחל היתה עיקרו שלו, שנאמר (בראשית כ"ט) ורחל עקרה עיקרה, תני רשב"י לפי שאמרו דברים כנגד רחל לפיכך נקראו בנים לשמה דכתיב (ירמיה ל"א) רחל מבכה על בניה, ולא סוף דבר לשמה אלא אפילו לשם בנה שנאמר (עמוס ה') אולי יחנן ה' שארית יוסף, ולא סוף דבר לשם בנה אלא אפילו לשם בן בנה שנאמר הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים.
  • הערה 97: כל הענין מבואר במגדל עוז נחל י"א, כוונת המילה ע"פ כתבי האריז"ל, ד"ה ברית וכו'.
  • הערה 98: היא בת שוע בקרא.

מהדורת ויקיטקסטעריכה

באר מים חיים[1] - גימטריא ה' פעמים חסד, כי ידוע מים הם בחסד, ובבאר זו (שנאמרה ביצחק, הוא בגבורה, "גבורות גשמים" שנינו[2]) נקבצו באו לה חמשה חסדים שבחמש הגבורות של עשר ספירות, וימתקו המים ‏[3], מי מרה דגבורה:

בידך אפקיד רוחי - ר"ת באר, היא "באר חפרוה שרים" (במדבר כא, יח), בה מופקדות כל רוחות בני אדם. וסופי תיבות כדי, כי מן הבאר ההיא ישקו בכ"ד ספרי הקודש, היא כדה (תיקוני זהר מו, ב). וכאשר יבש המקור שלה והשפע חדל, אז כדי -- ריקן, גימטריא ד"ל. גם הוא אותיות דכי, שעל ידי באר זו מתטהרים הרוחות.


(* בהרת - גימטריא רו"ת עם הכולל, וכן עולה מלות שם אדנ"י בהסרת הפשוט, משם יניקת החיצונים כמו שכתב בעץ חיים שער רחל ולאה (עץ חיים שער לח פרק ז).

ונראה לי שזו כנגד רות לפי שאמרו רז"ל (יבמות מז, ב) "קשים גרים לישראל כספחת", משא"כ רות שצאה מבהרת, נקרא ע"ש "בהיר הוא בשחקים", וכן יצא ממנה משיח בן דוד גימטריא אור בהיר *).


בוגרת - גימטריא תורה. הוא שאמרו רז"ל (ילקוט שמעוני, תרט"ו) שלא תהא תורה בעיניך כמי שיש לו בת בוגרת, ומחזר להשיאה לכל מי שימצא. כי לשאינה בת זוגה היא סמא דמותא, שאינה נשאת אלא להגון לה:


בור מלא כזה - בית ויו ריש - המלוי‏[4] בגימטריא נחש ועקרב. זה הוא שאמר בבור דיוסף "מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו" (שבת כב, א).
וגימטריא משה יהושע -- הם בבור דקדושה המקביל לבור רק. דוק ברעיא מהימנא פרשת תצא (ח"ג רעט, א) ותשכח שרמזו לזה במ"ש בכתוב (שמות כא, לג) "כי יכרה איש בור וגו' ונפל שמה". "שור או חמור" תרין משיחין. משי"ח גימטריא נח"ש עלי צור (משלי ל, יט). ודוד נקרא עקרב בקדושה. עקרת הבית (תהלים קיג, ט). אינון משיח בן דוד. ובן אפרים מזרעא דיוסף שנקרא שור, דכתיב (בראשית מט, ו) "עקרו שור". ויהושע נמי מזרעו ונקרא "בכור שורו" (דברים לג, יז). ושניהם באים מכחו של משה. זהו "ונפל שמה" - שנפל בבור זה מלא ברכת טוב:


בטן - גימטריא אני, בחינת מלכות. בסוד "אני יהו"ה" (בראשית טו, ז). אני מאין תבוא, בסוד "מגיד מראשית אחרית" (ישעיהו מו, י), עיין לעיל ערך אני. ונעוץ סופן של י' ספירות בלימה בתחלתן‏[5].

ומבטן מ"י שבבינה יצא הקרח הנורא -- איש חלק, קרח הוא.‏[6]
אי נמי קר"ח -- יצח"ק הנולד לאברהם בהיותו בן ק'. וזהו "אשר קדש ידיד מבט"ן". ועיין [מגדל עוז] בריכה העליונה <נחל> [יב באמת השחי]:


בינה - נקראת י"ם העליון, כי בה חמשים שערי בינה עד הוד אתפשטת. ה' ספירות - כל אחת כלולה מעשר - הא חמשין. כולן נתגלו למשה חוץ מאחד (ראש השנה כא, ב) -- יסוד אבא ביסוד אמא, הוא נתיב אחד מנתיבות חכמה המתעלם בו ונעשה שער לשעריה, היינו "בחכמה פותח שערים" -- שערי בינה82, שלא זכה בו בחייו עודנו בגוף. "נתיב לא ידעו עיט" (איוב כח, ז) - גימטריא גוף, כי "לא יראני האדם וחי" (שמות לג, כ):

בינה - גימטריא יד הגדולה, כי ממנה נמשך זרוע ימין. "ומתחת זרועות עולם" (דברים לג, כז). עיין סולם:


בכרי ישראל - ד' מילואי הוי"ה. עיין ערך ישראל. וערך אצילות. הוא ודאי בכור דקדושה והוא ישראל, כמ"ש שם:


בית - גימטריא ב' פעמים אור, ב' חסדים מן בית כנגד ב' כוללים שממלאים אותו. ואו"ר מלא כזה: אל"ף ו"ו ר"ש - המילוי עולה בגימטריא בי"ת83. זה הוא שאמרו (מגילה יד, א) "שנתמלא הבית או"ר" כשנולד משה שנרמז ב"ויר"א את האור"84. עיין ערך משה:


(* בלהה - בסוד שם מ"ב, ובו ל"ב נתיבות חכמה שב ... ה"ה86 ...87.
ועיין מה שכתבתי פרשת ויגש ["אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו, ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש"]88 (בראשית מו, יח) -- מחצית בני לאה גברתה‏[7] (שהיא נאצלת מלב"ן89, באבא יסד ברתא), ושפחתה (זלפה בסוד לא"ה, אל"ה [ליעקב] בגימטריא[8]) נשפעת ממחציתה.

[ושם בפסוק כה "אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו, ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבעה"] -- גם אלה הם בכיוון המחצה של מספר בני רחל גברתה‏[9] -- בלי ספק טעם נסתר בדבר, לא במקרה נפל הענין כך. ונראה לי שידוע רחל הוא בסוד "שבעה ושבעה מוצקות" (זכריה ד, ב), ובלה"ה (בחי' שם מ"ב) בסוד שבעה היכלין דילה, שבע נערות הראויות (אסתר ב, ט), או שבעת הסריסים (אסתר א, י). *)


בלימה - לב נתיבות חכמה שבהם ברא יה כו' כמ"ש בריש ספר יצירה. י' מורה על י' ספירות. מה - הויה דאלפין. הרי בלימה, בהם ודאי "תולה ארץ" (איוב כו, ז), "בחכמה יסד ארץ" (משלי ג, יט):

דבר אחר: "תולה ארץ" -- כל מעשי בראשית היו תלוים ועומדים עד מתן תורה. למה? -- "על בלי מ"ה" - אד"ם אין לעבדה ולשמרה‏[10]:

בלימה - גימטריא לבנה, גלגל הירח. הוא הקרוב לארץ. בו היא תלויה, בבחינת סבה אחרונה הקרובה אליה. וזהו ג"כ "על בלי מה" - על התרחק מ"ה ממנה:


בן דוד - גימטריא אדני. זהו שקראו רז"ל למשיח כך בכמה מקומות. והוא שאמרו ג"כ "במוצאי שביעית בן דוד בא" (מגילה יז, ב). עיין מה שכתבתי בס"ד בפירוש תפלת מנחה דשבת [אות ו']:


בנימן חסר - עולה למנין מלוי אהיה עם הכולל‏[11].
ובנימין מלא -- גם הוא גימטריא מלויו דאהיה ביודי"ן.


בן ישי - עה"א והכולל - גימטריא שלום[12]. (הוא שַׂר שָׁלוֹם (ישעיהו ט, ה)):


בן בכלילות עשר -

  • גימטריא עם קדוש.
  • וכן עולה נחמיה בן חושיאל (שמו של משיח בן אפרים. כדאיתא במדרש)
  • וכן דין האמת (בצרוף הדגש. שהוא ג"כ י'. כך נראה לי), על שם בן אפרים הנהרג.
  • וכן גימטריא של שם הויה ב"ה באלב"ם90.
  • וכן <הם> מספר צרופי בראשית91:


בנים - עיין ערך ק"ב:


בלע עיין שם [ערך קב], ובערך בלעם:


בלעם - מספרו קמ"ב. גימטריא שדי באתב"ש (אלא שהוא עקום. וכן היה חגר‏[13], רגלו עקושה), הוא שאמר "ומחזה שדי יחזה - כמבתר כותלא" (זהר חלק ב סט, ב). והוא אחוז בבלע בן בעור (וכן הוא "בן בעור"[14]) דמלכין קדמאין דאתחריבו (ומשם יניקת בע"ל - עבודה זרה קדומה. גם עג"ל גימטריא הכי עם הכולל דבעל), והוא בוש"ת (עיין ספר תורת הקנאות בסופו [דף ע"א ע"ב]92).
ומשמריו וסיגיו בא גם צבי מודח חדש. מקרוב בא, לא שערוהו אבותינו ז"ל, מק"ב חרובי"ן יצא הקטע (דלית ליה רגלין לנחש דסטרא אחרא) בק"ב שלו (שבת סה, ב) (ובית כתותים. דמכתת שעוריה. טמא. וסמוכות שלו שעושין כת שלו בגימטריאות לסמכו, לעשות רגלים לשקר, טמאים מדרס לפרושים, דדרשו פרט לבעלי קבי"ן שאינם בראיה (חגיגה ג, א). בל יראה גאות ה' (ישעיה כו, י). ויוצאים בהם בשבת. שר"י. היוצאים לרשות הרבים. לתרבות רעה). מקביל ליסוד דקדושה.
ונרמז גם הוא בדרך הפוך עם בלעם בפסוק (תהלים עב, ז) "יִ'פְרַח בְּ'יָמָיו צַ'דִּיק" (ר"ת צב"י נזור אחור), "צַדִּיק וְרֹב שָׁלוֹם" - ס"ת קב"ם. הרי רמוז עמו בלע"ם. כמו כן בדרך עקש ופתלתול. וזה רומז שבימי גואל אמת שיבוא במהרה בימינו יהיו נזורים אחור אלה שני שרשי הקלפות. ויסוד רוח הטומאה שיעביר השם יתברך מן הארץ. בימינו בקרוב כן יהי רצון אמן.


בלעם בלק - גימטריא ערד הכנעני (במדבר כא, א) שהוא לדרשת רז"ל [רש"י שם] עמלק (כסות ולשון שינה[15]). ועמלק כלול משניהם -- תמן עמל מבלעם, ותמן לק. מבלק (זהר חלק ג קצד, א). וזרעו נפל ביד מרדכי. עיין ערכו:


בן דוד - גימטריא אדני עם הכולל. ועיין ערכו:


(* בעל גבורות עם הכולל - עולה תש"ך (ומספר צרופי בראשית). בחינת דין מתהפך לחסד בכלילות עשר95, חושבני דין כחושבני דדין. *)


ברזל - גימטריא רחל עם הכולל (ור"ת בלהה רחל זלפה לאה. שכן שם לאה והשפחות ראשונה במקום סכנה. ונכללו כולן ברחל שהיא עקרת הבית. והקדימוה אף בניה של לאה בבנין בית ישראל ככתוב96 (רות ד, יא). וכן היא לבדה נקראת אשת יעקב (בראשית מו, יט)).

ונראה לי הוא שאמרו רז"ל (ברכות לב, ב) "מיום שחרב בהמ"ק נפסקה חומת ברז"ל בין ישראל לאביהם שבשמים", כי מן אז והלאה אין היחוד מתמיד לכנסת ישראל זו. <עם אביהם שבשמים> והוצרכה חומ"ת (ג' מילואי אהי"ה - חות"ם דכולא, גימטריא תנ"ד עם הכולל, ג' מילואי אהיה, כי מהם בן בת נולדים, זו"ן) לברזל זו. בל ימשל זר במעין חתו"ם. "סָגוּר חוֹתָם צָר" (איוב מא, ז):


ברכה - גימטריא זכר. נראה לי שנקראת כך בשעה שעולה בעלייתו של בעל לקבל ממנו מיין דוכרין להשפיע לתחתונים בסוד "אשר אזכיר את שמי וגו'" (שמות כ, כא). והוא שכתוב "לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ" (ישעיה כו, יג). והבן מאד כמה הלשון מדויק בסתרי תורה. יצפצפו ויהגו כל היום רודפי הפשט אם יוכלו ליישב מלת "בְּךָ":


ברית - גימטריא ב' פעמים אשה. כי ערלה גימטריא אשה. היא אשה רעה, קליפת נוגה החופפת על הקדושה, גימטריא "אשה ירא"ת[16] ה' היא תתהלל" (משלי לא, ל) (את זה לעומת זה עשה האלהים. שיראו מלפניו) לפיכך כורתים הערלה להפרידה ממנה97. זהו "כורת הברית" - לשתים, וכמו שהוא ענין כריתת ברית בכל מקום, כמו שכתוב בברית בין הבתרים (בראשית טו, י) "ויבתר אותם בתוך" וכתוב (ירמיהו לד, יח) "העגל אשר כרתו לשנים וגו'". עיין עוד ערך אלהי נכר:


בת קול - מלוי דקול כזה - קו"ף ו"ו למ"ד[17] - עולה גם כן למנין קול. זהו 'בת קול' - קול מוליד קול. אמנם הוא בת (לא בן), שכבר תשש כחו כנקבה. והמלכות היא בסוד בת קול -- "הקול קול יעקב" (בראשית כז, כב), סוד תפארת. והיא בחינת בתו ודאי:


בת שבע - היא בת שוע (בחלוף אות השפה, כן נקראת בדה"א ג ה), שממנה התחיל בנין שבט מלכות. אע"פ שלא נשלם על ידיה.

  • גימטריא דוד משיח
  • וגימטריא בן ישי.

ור"ת שב"ע - "שׁ'וּעַ בַּ'ת עַ'מִּיאֵל" (כ"ה בדברי הימים (דה"א ג, ה), לא על חנם נשתנה שמו בהפוך אותיות).
ואיהי מסטרא דאמא עלאה - אהי"ה דההי"ן - לכן "[בַּת שֶׁבַע] בַּת אֱלִיעָם" (שמואל ב יא, ג) גימטריא הכי.
ומה שאמרו רז"ל (סנהדרין קז, א) על דוד שאכלה פגה -- לא דבר רק הוא. כי פגה גימטריא לבנ"ה עם הכולל, שכן מלכות בית דוד נמשלה ללבנה - "כְּיָרֵחַ יִכּוֹן" (תהלים פט, לח). ופגה באורו חסרת הבשול. וכן הלבנה על הרוב פגומה היא. והכי נמי מלכות בית דוד פגימא עד דאתמליא סיהרא קדישא.


בתולה מלא כזה - בי"ת תי"ו וי"ו למ"ד ה"י - המלוי‏[18] גימטריא מלכות.

הערות ויקיעורכיםעריכה

  1. ^ (בראשית כו, יט) (שיר ד, טו)
  2. ^ (ברכות לג, א)
  3. ^ על פי הפסוק (שמות טו, כה) - צוויבל
  4. ^ י"ת י"ו י"ש
  5. ^ כאן הגהתי וסימנתי כאן סוף פיסקה. ולענ"ד הכוונה שספירת מלכות יוצאת מספירת כתר, אני מאין, סוף נעוץ בתחלה. והמשך דבריו המחבר - ומבטן מי שבבינה וכו'" הוא לדעתי עניין נפרד. - ויקיעורך
  6. ^ יש כאן מליצה שמערבב כמה פסוקים שונים. וראה בהערות צוויבל. והסרתי את ההפניות אל הפסוקים כי לדעתי אינם עוזרים להבנת התוכן - ויקיעורך
  7. ^ שהולידה ל"ב בנים כמ"ש בבראשית מו טו - ויקיעורך
  8. ^ לא הבנתי את הכוונה - ויקיעורך
  9. ^ שהינם י"ד בנים כנזכר בראשית מו כב - ויקיעורך
  10. ^ דברי מליצה על פי הפסוקים (בראשית ב, ה) (בראשית ב, טו) - ויקיעורך
  11. ^ כוונתו אל מלוי אהי"ה דההין - אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה - ויקיעורך
  12. ^ כנראה שכוונתו לספור את האותיות של 'בן ישי', ואת הכולל של 'שלום', ואז שניהם עולים ל-377 - ויקיעורך
  13. ^ (סוטה י, א) - צוויבל
  14. ^ (במדבר לא, ח) - צוויבל
  15. ^ כנראה לא דק, כי על פי רש"י שינו רק לשון ולא כסות.. או שלא הבנתי נכון... וצע"ע - ויקיעורך
  16. ^ [עם הכולל] - צוויבל
  17. ^ ו"ף ו' מ"ד
  18. ^ י"ת י"ו י"ו מ"ד י'