ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת ברכות/פרק תשיעי
פרק תשיעי - הרואה
עריכהמתני’: ט_אהרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל. אומר, ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. ט_במקום שנעקרה ממנו עבודה זרה. אומר, ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו:
גמ’: מתניתין בנסי ישראל. ט_גאבל בנסי יחידי שנעשו לו, אין צריך לברך אלא הוא. ואם היה אדם מסויים. כגון יואב בן צרויה וחביריו. או אדם שנקדש בו שם שמים, כגון חנניה מישאל ועזריה, צריך. מהו ט_דשיברך אדם על נסי אביו ועל נסי רבו? ונסי שבטים מהו שיברך? מאן דאמר ט_הכל שבט ושבט איקרי קהל, צריך לברך. מאן דאמר כל השבטים קרויין קהל, אין צריך לברך. הרואה בבל, צריך לברך חמש ברכות. ראה פרת, אומר ברוך עושה בראשית. ראה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף סב עמוד ב]
מרקוליס. אומר ברוך ארך אפים. ראה ביתו של נבוכדנצר, אומר ברוך שהחריב ביתו של אותו רשע. ראה מקום כבשן האש וגוב אריות, אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. ראה מקום שנוטלין ממנו עפר, אומר ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים. ראה בבל, אומר (ישעיה יד כג) וטאטאתיה במטאטא השמד. רבי זעירא רבי זעירא° ורבי יהודה רבי יהודה° אמרו בשם רב רב (אמורא)°, ט_וכל ברכה שאין עמה מלכות אינה ברכה. אמר רבי תנחומא רבי תנחומא°. אנא אמר טעמא דכתיב (תהילים קמה א) ארוממך אלהי המלך. אמר רב רב (אמורא)°, צריך לומר ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם. ושמואל שמואל (אמורא)° אמר, אינו צריך לומר אתה, אלא אומר ברוך ה’ אלוקינו מלך העולם. רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° אזלין מיעבד שלמא באילין קורייתא דדרומה הלכו לעשות שלום בכפרים שבדרום. עלון לחד אתר נכנסו למקום אחד, ואשכחון לחזנא דאמר. האל הגדול, הגבור, והנורא, האביר, והאמיץ, ט_זושיתקו אותו. אמרו לו, ט_חאין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות. אמר רב הונא רב הונא° בשם רב רב (אמורא)°. מהכא (איוב לז כג) דכתיב שדי לא מצאנוהו שגיא כח. לא מצינו לספר כחו וגבורתו של הקדוש ברוך הוא. רבי אבהו רבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° מהכא דכתיב (איוב לז כ) היסופר לו כי אדבר כי אמר איש כי יבולע. אם בא אדם לספר גבורותיו של הקדוש ברוך הוא, מתבלע מן העולם. רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° אמר כתיב (תהילים קו ב) מי ימלל גבורות ה'. רק מי שיכול להשמיע כל תהילתו כגון אני וחברי. אמר רבי אבון רבי אבין°. מי יכול למלל גבורות ה'? מי יכול להשמיע כל תהילתו? תרגם יעקב כפר נבורייא בצור. מאי דכתיב (תהילים סה ב) לך דומיה תהלה אלהים בציון. סמא דכולא משתוקא תרופה לכל דבר שתיקה. משל למרגלית דלית לה טימי שישוה לה, כל שמשבח בה פגמה. תני הפותח ברכה ביו"ד ה"א וחותם ביו"ד ה"א. היינו שפותח בברוך אתה ה’ וחותם בברוך אתה ה’, הרי זה חכם. באל"ף למ"ד וחותם באל"ף למ"ד, היינו שפותח בברוך אתה אלקים וחותם בברוך אתה אלקים, הרי זה בור שלא הזכיר את השם אלא בכינוי. באל"ף למ"ד וחותם ביו"ד ה"א הרי זה בינוני שהכל הולך אחר החיתום. ביו"ד ה"א וחותם באל"ף למ"ד הרי זו דרך אחרת. המינין שאלו את רבי שמלאי רבי שמלאי° כמה אלוהות בראו את העולם? אמר להן, ולי אתם שואלין? לכו ושאלו את אדם הראשון שנאמר (דברים ואתחנן ד לב) כי שאל נא לימים הראשונים וגו'. אשר בראו אלהים אדם על הארץ, אין כתיב כאן. אלא למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ. אמרו ליה, והכתיב (בראשית בראשית א א) בראשית ברא אלהים? אמר להן. וכי בראו כתיב? אין כתיב אלא ברא. אמר רבי שמלאי רבי שמלאי°. כל מקום שפרקו המינין, תשובתן בצידן. חזרו ושאלו אותו. מה אהן דכתיב (בראשית בראשית א כו) נעשה אדם בצלמינו כדמותינו? אמר להן. ויבראו אלהים את האדם בצלמם, אין כתיב כאן. אלא (בראשית בראשית א כז) ויברא אלהים את אדם בצלמו. אמרו לו תלמידיו. לאלו דחיתה בקנה. לנו מה אתה משיב? אמר להן. לשעבר, אדם נברא מן העפר וחוה נבראת מן אדם. מאדם ואילך, בצלמינו כדמותינו. אי אפשר לאיש בלא אשה, ואי אפשר לאשה בלא איש. ואי אפשר לשניהן בלא שכינה. חזרו ושאלו אותו. מה ההן דכתיב (יהושע כב כב) אל אלהים ה', אל אלהים ה' הוא יודע. אמר להן. הם יודעים אין כתיב כאן. אלא הוא יודע כתיב. אמרו לו תלמידיו. רבי, לאלו דחית בקנה. לנו מה אתה משיב? אמר להן. שלשתן שם אחד. כאינש דאמר בסילייוס קיסר אגוסטוס. חזרו ושאלו אותו. מה ההן דכתיב (תהילים נ א) אל אלהים ה' דיבר ויקרא ארץ. אמר להן. וכי דיברו ויקראו כתיב כאן? אין כתיב אלא דבר, ויקרא ארץ. אמרו לו תלמידיו. רבי, לאלו דחית בקנה. ולנו מה אתה משיב? אמר להן. שלשתן שם אחד. כאיניש דאמר, אמנון בניין אריכטיקנטן אמן בנאי וארכיטכט. חזרו ושאלו אותו. מהו דכתיב (יהושע כד יט) כי אלהים קדושים הוא. אמר להן. קדושים המה אין כתיב כאן. אלא הוא, אל קנא הוא. אמרו לו תלמידיו. רבי, לאלו דחית בקנה. ולנו מה אתה משיב? רבי יצחק רבי יצחק° אמר. קדוש בכל מיני קדושות. דאמר רבי יודן רבי יודן° בשם רב אחא רב אחא°. הקדוש ברוך הוא. דרכו בקדושה, דיבורו בקדושה, וישובו בקדושה, חשיפת זרועו בקדושה, נורא ואדיר בקדושה. דרכו בקדושה כדכתיב (תהילים עז יד) אלהים בקודש דרכך. הילוכו בקדושה דכתיב (תהילים סח כה) הליכות אלי מלכי בקודש. מושבו בקדושה דכתיב (תהילים מז ט) אלהים ישב על כסא קדשו. דיבורו בקדושה דכתיב (תהילים ס ח) אלהים דיבר בקדשו. חשיפת זרועו בקדושה דכתיב (ישעיהו נב י) חשף ה' את זרוע קדשו. נורא ואדיר בקדושה דכתיב (שמות בשלח טו יא) מי כמוכה נאדר בקודש. חזרו ושאלו אותו. מה אהן דכתיב (דברים ואתחנן ד ז) מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו. אמר להן. כה' אלהינו בכל קראינו אליהם אין כתיב כאן. אלא בכל קראינו אליו. אמרו לו תלמידיו. רבי, לאלו דחית בקנה. לנו מה אתה משיב? אמר להן. קרוב בכל מיני קריבות. דאמר רבי פנחס רבי פינחס° בשם רב יהודה בר סימון רב יהודה בר סימון°. עבודה זרה, נראית קרובה ואינה אלא רחוקה. מה טעמא דכתיב (ישעיהו מו ז) ישאוהו על כתף יסבלוהו וגו'. סוף דבר אלוהו עמו בבית, והוא צועק
[ע"א]
1 ט_א מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' רי"ח סעיף א' , סמ"ג עשין כז :
2 ט_ב מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ד סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :
3 ט_ג מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' רי"ח סעיף ב' , טור ושו"ע או"ח סי' רי"ח סעיף ד' , סמ"ג עשין כז :
4 ט_ד טור ושו"ע או"ח סי' רי"ח סעיף ד' , טור ושו"ע או"ח סי' רי"ח סעיף ו':
5 ט_ה מיי' פי"ב מהל' שגגות הלכה א':
[ע"ב]
6 ט_ו מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' רי"ד , סמ"ג עשין כז :
7 ט_ז מיי' פ"ט מהל' תפילה הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ג סעיף ט':
8 ט_ח מיי' פ"ט מהל' תפילה הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' קי"ג סעיף ט':
-----------------------------------דף סג
עריכהקישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף סג עמוד א]
עד שימות, ולא ישמע ולא יושיע מצרתו. אבל הקדוש ברוך הוא. נראה רחוק, ואין קרוב ממנו. דאמר לוי לוי בר סיסי°. מהארץ ועד לרקיע מהלך חמש מאות שנה. ומרקיע לרקיע מהלך ת"ק שנה. ועביו של רקיע ת"ק שנה. וכן לכל רקיע ורקיע. ואמרו רבי ברכיה רבי ברכיה° ורבי חלבו רבי חלבו° בשם רבי אבא רבי אבא° סמוקה. אף טלפי החיות מהלך ה' מאות וחמש עשרה שנה, כמנין ישרה בגמטריה. ראה כמה הוא גבוה מעולמו. ואדם נכנס לבית הכנסת. ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה, והקדוש ברוך הוא מאזין את תפלתו. שנאמר (שמואל א א יג) וחנה היא מדברת על לבה, רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע. והאזין הקדוש ברוך הוא את תפילתה. וכן כל בריותיו שנאמר (תהילים קב א) תפילה לעני כי יעטף. כאדם המשיח באוזן חבירו והוא שומע. וכי יש לך אלוה קרוב מזה שהוא קרוב לבריותיו כפה לאוזן? אמר רבי יודן רבי יודן°. רבי יצחק רבי יצחק° אמר בה, ארבע שיטין דרכים לדרוש. בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו נתפס בן ביתך. אמר להן אני מקיים עליו ואציל אותו. אמרו לו. הרי יוצא לידון. אמר להן, אני מקיים עליו. אמרו לו, הרי הוא יוצא ליתלות. היכן הוא ואיכן פטרונו? אבל הקדוש ברוך הוא, הציל את משה מחרב פרעה. הדא הוא דכתיב (שמות יתרו יח ד) ויצילני מחרב פרעה. אמר רבי ינאי רבי ינאי°. כתיב (שמות שמות ב טו) ויברח משה מפני פרעה. ואפשר לבשר ודם לברוח מן המלכות? אלא בשעה שתפס פרעה את משה, חייבו להתיז את ראשו. וקהת החרב מעל צוארו של משה ונשברה. הדא הוא דכתיב (שיר השירים ז ה) צוארך כמגדל השן. זה צוארו של משה. אמר רבי אביתר רבי אביתר°. ולא עוד, אלא שניתז החרב מעל צוארו של משה על צוארו של קוסנתירו התליין והרגתו. הדא הוא דכתיב (שמות יתרו יח ד) ויצילני מחרב פרעה. לי הציל, וקוסנתר התליין נהרג. רבי ברכיה רבי ברכיה° קרא עליו את הפסוק (משלי כא יח) כופר לצדיק רשע. רבי אבון רבי אבין° קרא עליו את הפסוק (משלי יא ח) צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו. תני בר קפרא בר קפרא°. מלאך ירד ונדמה להן בדמות משה. ותפסו את המלאך וברח משה. אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. בשעה שברח משה מפני פרעה, נעשו כל אוכלוסין שלו מהן אילמין, ומהן חרשין, ומהן סומין. אמר לאילמין, היכן הוא משה? ולא היו מדברים. אמר לחרשין, ולא היו שומעין. אמר לסומין, ולא היו רואין. הוא שהקדוש ברוך הוא אמר לו למשה (שמות שמות ד יא) מי שם פה לאדם, או מי ישום אלם וגו'. תמן קמת לך, והכא לית אנא קאים? הדא הוא דכתיב (דברים ואתחנן ד ז) מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו. רבי יודן רבי יודן° אמר בשם רבי יצחק רבי יצחק°, שיטה אוחרי דרשה בצורה אחרת. בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו, הרי נתפס בן ביתך. אמר הרי אני מתקיים עליו. אמרו לו, הרי יוצא לידון. אמר להן הרי אני מתקיים עליו. אמרו לו הרי הוא מושלך למים. היכן הוא והיכן פטרונו? אבל הקדוש ברוך הוא הציל את יונה ממעי הדגה. הרי הוא אומר (יונה ב', י"א) ויאמר ה' לדג, ויקא את יונה. רבי יודן רבי יודן° אמר בשם רבי יצחק רבי יצחק° בשיטה אוחרי דרשה בצורה אחרת. הרי בשר ודם יש לו פטרון. אמרו לו נתפס בן ביתך. אמר להן הריני מתקיים תחתיו. אמרו לו, הרי הוא יוצא לידון. אמר להן הריני מתקיים עליו. אמרו לו הרי הוא מושלך לאש. היכן הוא והיכן פטרונו? אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. הציל לחנניה מישאל ועזריה מכבשן האש. הדא הוא דכתיב (דניאל ג כח) ענה נבוכדנצר ואמר, בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו וגומר. רבי יודן רבי יודן° בשם רבי יצחק רבי יצחק° אמר בה שיטה אוחרי דרשה בצורה אחרת. הרי בשר ודם יש לו פטרון. וכו' עד הרי הוא מושלך לחיות. אבל הקדוש ברוך הוא, הציל את דניאל מגוב אריות. הדא הוא דכתיב (דניאל ו כג) אלהי שלח מלאכיה וסגר פום אריוותא וגומר. רבי יודן רבי יודן° אמר משמיה דידיה. בשר ודם יש לו פטרון. אם באת לו עת צרה, אינו נכנס אצלו פתאום, אלא בא ועומד לו על פתחו של פטרונו. וקורא לעבדו או לבן ביתו, והוא אומר איש פלוני עומד על פתח חצירך. שמא מכניסו, ושמא מניחו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. אם בא על אדם צרה. לא יצווח לא למיכאל, ולא לגבריאל, אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד. הדא הוא דכתיב (יואל ג', ה') כל אשר יקרא בשם ה' ימלט. אמר רבי פנחס רבי פינחס°. עובדא הוה מעשה היה ברב רב (אמורא)°, דהוה עייל מחמתה דטיבריא. פגעון ביה רומאי. אמרון ליה מן דמאן את למי אתה שייך? אמר לון, מן דסופיינוס שהיה שר העיר. ופנו מינה עזבו אותו. ברמשא בלילה אתו לגביה. אמרין ליה עד אימתי את מקיים עם אילין יהודאי? אמר לון למה? אמרין ליה. פגעינן בחד יהודאי, ואמרינן ליה מן דמאן את? ואמר לן דסופיינוס. אמר לון. ומה עבדתון ליה? אמר ליה, דיו ליה פנינן יתיה שלחנו אותו לשלום. אמר לון, יאות עבדיתון טוב עשיתם. ומה מי שהוא נתלה בבשר ודם, ניצול. מי שהוא נתלה בהקדוש ברוך הוא, לא כל שכן? הדא הוא דכתיב. כל אשר יקרא בשם ה' ימלט. אמר רבי אלכסנדרי רבי אלכסנדרי°. עובדא הוה מעשה היה בחד ארכון שופט דהוה שמיה אלכסנדרוס. והוה שפט חד ליסטים. אמר ליה, מה שמך? ענה לו אלכסנדרוס. אמר ליה. ראוי שאלכסנדרוס יפנה מן הדין את אלכסנדרוס. ומה אם מי ששמו כשם של בשר ודם, הוא ניצול. מי ששמו כשמו של הקדוש ברוך הוא, על אחת כמה וכמה. הדא הוא דכתיב. כל אשר יקרא בשם ה' ימלט. רבי פנחס רבי פינחס° אמר בה תרתי. חדא בשם רבי זעירא רבי זעירא° וחדא בשם רבי תנחום בר חנילאי רבי תנחום בר חנילאי°. רבי פנחס רבי פינחס° אמר בשם רבי זעירא רבי זעירא°. בשר ודם יש לו פטרון. אם הטריח עליו ביותר. הוא אומר, אשכח ואעזוב פלן דקא מטרחא לי. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. אלא כל מה שאת מטריח עליו, הוא מקבלך. הדא הוא דכתיב (תהילים נה כג) השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך. רבי פנחס רבי פינחס° אמר בשם רבי תנחום בר חנילאי רבי תנחום בר חנילאי°. בשר ודם יש לו פטרון. ובאו שונאים ותפשו אותו על פתח חצירו של פטרונו. עד דצווח ליה, עד דהוא נפק, עברת חרבא על קדליה עברה החרב על צווארו וקטלית יתיה. אבל הקדוש ברוך, הוא הציל את יהושפט מחרב ארם. דכתיב (דברי הימים ב יח לא) ויזעק יהושפט וה' עזרו ויסיתם אלהים ממנו. מלמד שלא היה חסר אלא חיתוך הראש, ואז ויסיתם אלהים ממנו. רבי זעירא רבי זעירא° בריה דרבי אבהו רבי אבהו° ורבי אבהו רבי אבהו° אמרו בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° (תהילים קמו ה) אשרי שאל יעקב בעזרו וגומר. מה כתיב בתריה? עושה שמים וארץ וגומר. וכי מה ענין זה לזה? אלא מלך בשר ודם יש לו פטרון. שולט באיפרכיא מדינה אחת, ואינו שולט באיפרכיא אחרת. אפילו תימר קוזמוקלטור שולט בכל העולם. שולט ביבשה, שמא שולט בים? אבל הקדוש ברוך הוא, שולט בים ושולט ביבשה. מציל בים מן המים
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף סג עמוד ב]
וביבשה מן האש. הוא שהציל את משה מחרב פרעה. הציל את יונה ממעי הדגה. חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש. לדניאל מבור אריות. הדא הוא דכתיב (תהילים קמו ו) עושה שמים וארץ, את הים ואת כל אשר בם וגומר. אמר רבי תנחומא רבי תנחומא°. מעשה בספינה אחת של עובדי כוכבים ומזלות שהיתה פורשת בים הגדול, והיה בה תינוק אחד יהודי. עמד עליהם סער גדול בים. ועמד כל אחד ואחד מהם, והתחיל נוטל יראתו בידו וקורא, ולא הועיל כלום. כיון שראו שלא הועילו כלום, אמרו לאותו יהודי, בני, קום קרא אל אלהיך. ששמענו שהוא עונה אתכם כשאתם צועקים אליו והוא גבור. מיד עמד התינוק בכל לבו וצעק. וקיבל ממנו הקדוש ברוך הוא תפלתו ושתק הים. כיון שירדו ליבשה, ירדו כל אחד ואחד לקנות צרכיו. אמרו לו לאותו התינוק, לית את בעי מזבין לך כלום אינך רוצה לקנות כלום? אמר להון. מה אתון בעי מה אתם רוצים מן ההן אכסניא עלובה? אמרו לו את אכסניא עלובה? אינון אכסניא עלובה. אינון הכא, וטעוותהון בבבל. ואינון הכא, וטעוותהון ברומי. ואינון הכא, וטעוותהון עמהון ולא מהנון להן כלום. אבל את, כל אהן דאת אזיל, אלהך עמך. הדא הוא דכתיב, כה' אלהינו בכל קראינו אליו. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, בשר ודם יש לו קרוב. אם היה עשיר, הוא מודה בו, ואם היה עני, כופר בו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. אלא אפילו ישראל נתונין בירידה התחתונה, הוא קורא אותם אחי וריעי. דכתיב, למען אחי וריעי. רבי אבון רבי אבין° ורב אחא רב אחא° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמרו. בשר ודם יש לו קרוב. אם היה פילוסופוס, הוא אומר בגאווה ההן פלן מתקרב לן. אבל הקדוש ברוך הוא קורא לכל ישראל קרובים. הדא הוא דכתיב (תהילים קמח יד) וירם קרן לעמו תהילה לכל חסדיו לבני ישראל עם קרובו: פיסקא ט_טמקום שנעקרה ממנו עבודה זרה. אומר ברוך שעקר עבודה זרה מארצינו כו'. מתניתא כשנעקרה מכל מקומות ארץ ישראל. אבל ט_יאם נעקרה ממקום אחד. אומר, ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה. נעקרה ממקום אחד ונקבעה במקום אחר. ט_יאמקום שניתנה בו אומר, ברוך ארך אפים. ט_יבומקום שנעקרה ממנו אומר, ברוך שעקר עבודה זרה מן המקום הזה. יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו. כשם שעקרתה אותה מן המקום הזה, כך תעקור אותה מן המקומות כולם. ותחזיר לב עובדיה לעובדך. ובחוץ לארץ אין צריך לומר כן, שלא יהיה נמצא מתפלל על עובדי עבודה זרה. תני, רבי ישמעאל בן גמליאל רבי ישמעאל בן גמליאל° אומר, ט_יגאף בחוצה לארץ צריך לומר כן לפי שסופם להתגייר. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° נאמר (קהלת ט ד) כי מי אשר יחובר. מי אשר יבחר כתיב. מכאן שכל הרוצה יכול להתחבר לישראל. וכתיב, אל כל החיים יש בטחון. שכל זמן שאדם חי, יש לו תקוה. מת, אבדה תקותו. מה טעמא? כדכתיב, במות אדם רשע תאבד תקוה. תני °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, ט_ידשלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום. ברוך שלא עשאני גוי. ברוך שלא עשאני בור. ברוך שלא עשאני אשה. ברוך שלא עשאני גוי. שאין הגוים כלום. דכתיב, כל הגוים כאין נגדו. ברוך שלא עשאני בור, שאין בור ירא חטא. ברוך שלא עשאני אשה, שאין האשה מצווה על המצות. אמר רב אחא רב אחא° (קהלת ט ד) מאי דכתיב כי מי יחובר וגומר. אפילו אותם שפשטו ידיהן בזבול, יש להם בטחון אם חזרו בתשובה. לקרבן אי אפשר, שכבר פשטו ידיהן בזבול. לרחקן אי אפשר, שעשו תשובה. עליהן הוא אומר (ירמיהו נא נז) וישנו שנת עולם ולא יקיצו. רבנן דקיסרין אמרי, קטני עובדי כוכבים ומזלות וחילותיו של נבוכדנצר שלא השתתפו בחורבן אין חיין ואין נידונין. עליהן הכתוב אומר, וישנו שנת עולם וגומר. ט_טוהעובר לפני בתי עבודה זרה אומר (משלי טו כה) בית גאים יסח ה'. רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר בשם רבי לוי רבי לוי°. ראה אותם מזבלין לעבודה זרה. אומר, זבח לאלהים יחרם. תנן, ט_טזהרואה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן ואת הכיפח ואת הננס אומר, ברוך משנה את הבריות. את הקטוע ואת הסומא את מוכי שחין אומר, ברוך דיין האמת. מתניתין, כשהיו שלמים ונשתנו. אבל אם היה כן ממעי אמו. אומר, ברוך משנה את הבריות. ט_יזהרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר. ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו. מעשה ב°רבן גמליאל רבן גמליאל שראה גויה אשה נאה ובירך עליה. לא כן אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי יוסי בר חנינא רבי יוסי בר חנינא° ורבי אבא רבי אבא° ורבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° מאי דכתיב (דברים ואתחנן ז ב) לא תחנם? ט_יחלא תתן להם חן? מה אמר? אבסקטא האם ברך אותה על יופיה? לא אמר, אלא שכך ברא בריות נאות בעולמו. שכן אפילו ראה גמל נאה סוס נאה חמור נאה אומר, ברוך שברא בריות נאות בעולמו. וזו דרכו של °רבן גמליאל רבן גמליאל להסתכל בנשים? אלא דרך עקמומיתה היתה. כגון ההן פופסדס קרן זוית והביט בה שלא בטובתו. קרא הגבר אומר ברוך חכם הרזים דכתיב (איוב לח לו) מי שת בטוחות חכמה וגומר. אמר רבי לוי רבי לוי°. בערביא קורין לאימרא לאיל יובלא וזה עוזר להבין מה שנאמר (יהושע ו ה) והיה במשוך בקרן היובל. באפריקא קורין לנידה גלמודה וזה עוזר להבין מה שנאמר (ישעיהו מט כא) ואני שכולה וגלמודה. ברומי צווחין לתרנגולא שכוי. וזה עוזר להבין מה שנאמר או מי נתן לשכוי בינה. ט_יטהרואה אוכלוסין אומר ברוך חכם הרזים. שכשם שאין פרצופיהן דומין זה לזה, כך אין דעתן דומה זה לזה. בן זומא כשהיה רואה אוכלוסין בירושלים אמר, ברוך שברא כל אלו לשמשיני. כמה יגע אדם הראשון עד שלא אכל פרוסה. חרש זרע ניכש עידר קצר עימר דש זרה בירר טחן הרקיד לש וקיטף ואפה ואחר כך
[ע"א]
[ע"ב]
9 ט_ט טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ד סעיף ב':
10 ט_י טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ד סעיף ב':
11 ט_יא טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ד סעיף ב':
12 ט_יב טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ד סעיף ב':
13 ט_יג מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ד סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :
14 ט_יד מיי' פ"ז מהל' תפילה הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' מ"ו סעיף ד' , סמ"ג עשין כז :
15 ט_טו מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה י"ט , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ד סעיף י"א , סמ"ג עשין כז :
16 ט_טז מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ה סעיף ח' , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ה סעיף ט':
17 ט_יז מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה י"ג , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ה סעיף י' , סמ"ג עשין כז :
18 ט_יח מיי' פ"י מהל' עבודה זרה הלכה ד' , טור ושו"ע יו"ד סי' קנ"א סעיף י"ד:
19 ט_יט מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה י"א , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ד סעיף ה' , סמ"ג עשין כז :
-----------------------------------דף סד
עריכהקישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף סד עמוד א]
אכל פרוסה. ואני עומד בשחרית, ומוצא כל אלו לפני. ראה כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא חלוק ללבוש. גזז וליבן וניפס וצבע וטווה וארג כבס ותפר ואחר כך מצא חלוק ללבוש. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו מתוקן לפני. כמה בעלי אומניות משכימים ומעריבים, ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני. וכן היה בן זומא אומר. אורח רע מהו אומר? וכי מה אכלתי משל בעל הבית? וכי מה שתיתי משל בעל הבית? חתיכה אחת אכלתי לו. כוס יין שתיתי לו. וכל טורח שטרח לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו. אבל אורח טוב אומר. ברוך בעל הבית, זכור בעל הבית לטובה, כמה יין הביא לפני. כמה חתיכות הביא לפני. כמה טורח טרח לפני. כל מה שטרח, לא טרח אלא בשבילי. וכן הוא אומר (איוב לו כד) זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים:
מתני’: ט_כעל הזיקים כוכב שביט ועל הזועות רעידת אדמה ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות הוא אומר, ברוך שכחו מלא עולם. ט_כאעל ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות הוא אומר, ברוך עושה בראשית. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול. בזמן שהוא רואה לפרקים. ט_כבעל הגשמים ועל בשורות טובות הוא אומר, ברוך הטוב והמטיב. ועל שמועות הרעות הוא אומר, ברוך דיין אמת:
גמ’: תני בר קפרא בר קפרא°, ט_כגמתריעין על הזועות רעידת אדמה. אמר שמואל שמואל (אמורא)°. אין עבר ההן זיקא כוכב שביט בכסיל, מחריב העולם. מתיבון לשמואל שמואל (אמורא)°. והא אנן חמין ליה דעבר והרי רואים שהוא עובר? אמר להון. לית איפשר שעבר. אלא או לעיל מינה מעליו, או לרע מינה מתחתיו ורק נראה כעבר. אמר שמואל שמואל (אמורא)°. חכים אנא אני מכיר בשוקי שמיא כשוקי נהרדעי קרתי העיר שלי. בר מן ההן זיקא חוץ מכוכב שביט, דלית אנא ידע מה הוא. וכי שמואל שמואל (אמורא)° עלה לשמים? אלא על שם (איוב לח לז) מי יספר שחקים בחכמה. אליהו זכור לטוב שאל ל°רבי נהוריי רבי נהוראי. מפני מה באין זועות רעידות אדמה לעולם? אמר ליה, בעון תרומה ומעשרות. שכתוב אחד אומר (דברים עקב יא יב) תמיד עיני ה' אלהיך בה. וכתוב אחד אומר (תהילים קד לב) המביט לארץ ותרעד, יגע בהרים ויעשנו. הא כיצד יתקיימו שני כתובין הללו? בשעה שישראל עושין רצונו של מקום ומוציאין מעשרותיהן כתיקונן. תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה ואינה ניזוקת כלום. בשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום ואינן מוציאין מעשרותיהן כתיקונן. המביט לארץ ותרעד. אמר ליה בני. חייך כך היא סברא דמילתא. אבל כך עיקרו של דבר. בשעה שהקדוש ברוך הוא מביט בבתי תיטריות ובבתי קרקסיות יושבות בטח ושאנן ושלוה, ובית מקדשו חרב, הוא מתמלא אף על עולמו להחריבו. הדא הוא דכתיב (ירמיהו כה ל) שאוג ישאג על נוהו. בשביל נויהו. אמר רבי אחא רבי אחא°, בעון משכב זכר. אמר הקדוש ברוך הוא. אתה זיעזעתה איברך על דבר שאינו שלך. חייך שאני מזעזע עולמי על אותו האיש. ורבנן אמרו, מפני המחלוקת. כדכתיב (זכריה יד ה) ונסתם גיא הרי, כי יגיע גיא הרים אל אצל. נסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיהו. ושם הייתה מחלוקת שעוזיהו ערער על הכהונה ורצה להיכנס לקדש הקדשים להקטיר קטורת. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, אין רעש אלא הפסק מלכות. כמה דאת אמר (ירמיהו נא כט) ותרעש הארץ ותחל. מפני מה? (ירמיהו נא כט) כי קמה על בבל מחשבות ה'. אליהו זכור לטוב שאל ל°רבי נהוריי רבי נהוראי. מפני מה ברא הקדוש ברוך הוא שקצים ורמשים בעולמו? אמר לו לצורך נבראו. בשעה שהבריות חוטאין, הוא מביט בהן ואמר. מה אלו שאין בהן צורך, הרי אני מקיימן. אלו שיש בהן צורך לא כל שכן? אמר ליה, עוד הן יש בהן צורך. זבוב לצירעה. פשפש לעלוקתה. נחש לחפפית שחין שבלול לחזיות, סממית לעקרב: פיסקא, על הברקים וכו'. רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי זעירא רבי זעירא° אמרו בשם רב חסדא רב חסדא°י, דיו פעם אחת בכל היום. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מה אנן קיימין? ט_כדאם בטורדין, דיו
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: רבי אברהם משה לונץ •
^[דף סד עמוד ב]
פעם אחת ביום. אם במפסיקין, מברך על כל אחת ואחת. חייליה דרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° מן הדא דתנן. ט_כההיה יושב בחנותו של בשם כל היום. אינו מברך אלא אחת. אבל אם היה נכנס ויוצא נכנס ויוצא, מברך על כל פעם ופעם. כי אתו רב אחא רב אחא° ורבי חנינא רבי חנינא בר חמא° ואמרו בשם רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. אם בטורדין, דיו פעם אחת ביום. אי מפסיקין, מברך על כל אחת ואחת. ט_כוהיה יושב בבית הכסא או בבית ספיקריא שיש בו כלים מטונפים. אם יכול לצאת ולברך בתוך כדי דיבור, יצא. ואם לאו,לא יצא. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי. היה יושב בתוך ביתו ערום. מהו שיעשה ביתו כמו מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך? היה יושב במגדל ערום. מהו שיעשה לו המגדל כמין מלבוש, ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך? פיסקא, על הרוחות אומר ברוך שכחו מלא עולם. מתניתא ט_כזבשבאין בזעף. אבל כשבאים בנחת אומר, ברוך עושה בראשית. אמר °רבי יהושע בן חנניה רבי יהושע בן חנניה. בשעה שהרוח יוצא לעולם. הקדוש ברוך הוא משברו בהרים, ומרשלו מחלישו בגבעות. ואומר לו. תן דעתך שלא תזיק בריותי. מה טעם? כדכתיב (ישעיהו נז טז) כי רוח מלפני יעטוף. משלהי מחליש ליה. כמה דאת אמר (תהילים קמב ד) בהתעטף עלי רוחי. כל כך למה? אמר רבי חונא רב הונא° בשם רב אחא רב אחא°. דכתיב, ונשמות אני עשיתי. בשביל נשמות שעשיתי. אמר רבי הונא רב הונא°. בשלשה מקומות יצא הרוח שלא במשקל, וביקש להחריב את העולם כולו. אחת בימי יונה. ואחת בימי אליהו. ואחת בימי איוב. בימי יונה דכתיב (יונה א', ד') וה' הטיל רוח גדולה. בימי איוב דכתיב (איוב א יט) והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר וגומר. בימי אליהו מניין? דכתיב (מלכים א יט יא) והנה ה' עובר ורוח גדולה חזק מפרק הרים. אמר רבי יודן בר שלום רבי יודן בר שלום°. נימר אולי, אותו של איוב בשבילו היה ולא בכל העולם. ושל יונה בשבילו היה ולא בכל העולם. אין לך אלא של אליהו שהיה קוסמיקון עולמי שנאמר והנה ה' עובר וגו'. ואחר כך רעש. ואחר הרעש אש, לא באש ה': פיסקא. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. הרואה את הים הגדול אומר, ברוך שעשה את הים הגדול. בזמן שהוא רואה לפרקים. וכמה הוא פרק? ט_כחאחד לשלשים יום. שמעון קמטריא, שאל לרבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°. בגין דאנא חמר, וסליק לירושלים בכל השנה. מהו שנקרע? אמר ליה. אם ט_כטבתוך שלשים יום. אי אתה צריך לקרוע. לאחר שלשים יום, צריך אתה לקרוע. רבי חונא רב הונא° ושמעון קמטריא שמעון קמטריא° אמרו בשם רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° למה נון בפסוק (שופטים יח ל) ויהונתן בן גרשום בן מנשה
נון תלוי. אם זכה, בן משה. ואם לאו, בן מנשה. חברייא בעון קומי רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°. הרי יהונתן כומר היה לעבודה זרה ואיך האריך ימים? אמר לון. על ידי שהיה עינו צרה בעבודה זרה שלו. כיצד היתה עינו רעה בעבודה זרה שלו? הוה בר נש אתא למיקרבה תור או אימר או גדי לעבודה זרה. ואמר ליה, פייסיה עלי. והוא אמר ליה. מה זו מועילה לך? לא רואה, ולא שומעת, לא אוכלת, ולא שותה, לא מטיבה, ולא מריעה, ולא מדברת. אמר ליה, חייך ומה נעביד? ואמר ליה, אזיל עביד ואייתי לי חד פינך צלוחית דסולת. ואתקין עלוי עשר ביעין בצים. ואתקין קומוי אסדר לפניו, והוא אכל מכל מה דאתי, ואנא מפייס ליה עלך. מכיון דאזיל ליה כשהיה הולך, הוה אכיל לון. זימנא חדא פעם אחת, אתא חד בר פחין אדם פיקח. אמר ליה. אם אין מועילה כלום, את מה עביד הכא מה אתה עושה כאן? אמר ליה, בגין חיי. כיון שעמד דוד המלך, שלח והביאו. אמר ליה. את בן בנו של אותו צדיק, ואת עובד עבודה זרה? אמר ליה. כך אני מקובל מבית אבי אבא. מכור עצמך לעבודה זרה, ואל תצטרך לבריות. אמר ליה, חס ושלום לא אמר כן. אלא מכור עצמך לעבודה שהיא זרה לך, ואל תצטרך לבריות. כיון שראה דוד כך שהוא אוהב ממון, מה עשה? העמידו קומוס גזבר על תיסבריות אוצרות שלו. הדא הוא דכתיב (דברי הימים א כו כד) ושבואל בן גרשם בן משה נגיד על האוצרות.
[ע"א]
20 ט_כ מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה י"ד , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ז סעיף א' , סמ"ג עשין כז :
21 ט_כא מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ט"ו , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ח סעיף א' , סמ"ג עשין כז :
22 ט_כב מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ג' , מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"א סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ב סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ב סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :
23 ט_כג מיי' פ"ב מהל' תעניות הלכה י"ב , טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף ד':
24 ט_כד טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ז סעיף ב':
[ע"ב]
25 ט_כה מיי' פ"ט מהל' ברכות הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' רי"ז סעיף א' , סמ"ג עשין כז :
26 ט_כו טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ז סעיף ג':
27 ט_כז טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ז סעיף א':
28 ט_כח טור ושו"ע או"ח סי' רי"ח סעיף ג' , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ד סעיף י"ג:
29 ט_כט מיי' פ"ה מהל' תעניות הלכה י"ח , טור ושו"ע או"ח סי' תקס"א סעיף ה':
-----------------------------------דף סה
עריכהקישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף סה עמוד א]
שבואל. ששב אל אל בכל לבו ובכל כחו. נגיד על האוצרות. שמינוהו על תיסבוריות שלו. מתיבין לרבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני°. והא כתיב שעמד הפסל (שופטים יח ל) עד יום גלות הארץ. אמר לון. כיון שמת דוד, עמד שלמה וחילף סנקליטין פקידים שלו. וחזר לקילקולו הראשון. הדא הוא דכתיב (מלכים א יג יא) ונביא אחד זקן יושב בבית אל וגו'. אמרין, דהוא הוה יהונתן. ט_להרואה את החמה בתקופתה, ואת הלבנה בתקופתה, ואת הרקיע בטיהרו. אומר, ברוך עושה בראשית. אמר רב חונה רב הונא°. הדא דתימר, בימות הגשמים, ובלבד לאחר שלשה ימים שירד גשם, והשמים נקיים. הדא הוא דכתיב (איוב לז כא) ועתה לא ראו אור וגו' ורוח עברה ותטהרם. ט_לאהרואה את הלבנה בחידושה אומר, ברוך מחדש חדשים. עד איכן? אמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ט_לבעד שתראה כחצי חמתה שזה אחר שבעה ימים. רב אחא רב אחא° ורבי חנינא רבי חנינא בר חמא° אמרו בשם רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, ט_לגעד שתתמלא פגימתה רבנן דקיסרין אמרין, עד ארבעה עשר יום. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°, יאות. כלום מתמלאת פגימתה, אלא עד י"ד יום. הא כל י"ד יום צריך יכול לברך. בתפילה מהוא אומר בראש חודש? אמר רבי יוסי בר נהורייא רבי יוסי בר נהורייא°. מקדש ישראל מחדש חדשים. רבי חייא בר אשי רב חייא בר אשי° אמר. ט_לדמקדש ישראל וראשי חדשים. אמר שמואל שמואל (אמורא)° צריך לומר והשיאנו. רב רב (אמורא)° אמר צריך להזכיר בה זמן. ויאמר ותתן לנו את החדש הזה. תנן, הרואה חמה בתקופתה. תני רב הושעיא רב אושעיא° (בראשית בראשית א יד) (דכתיב והיו לאותות ולמועדים ולימים ולשנים. העובר בין הקברות אומר, ברוך אתה ה' מחיה המתים. רבי חייא רבי חייא רבה° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ברוך נאמן בדברו ומחיה המתים. רבי חייא רבי חייא רבה° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. היודע מספרכם, הוא יעורר אתכם, והוא יגלה את העפר מעל עיניכם, ברוך אתה ה' מחיה המתים. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר בשם רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. ט_להאשר יצר אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, וסילק אתכם בדין, ועתיד להחיותכם בדין. היודע מספרכם, הוא יגלה עפר מעיניכם, ברוך מחיה המתים.הדא דאת אמר, במתי ישראל. אבל במתי אומות העולם אומר (ירמיהו נ יב) בושה אמכם מאד, חפרה יולדתכם וגו'. תנן, הרואה הקשת בענן אומר ברוך אתה ה' זוכר הברית. רבי חייא רבי חייא רבה° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ט_לונאמן בבריתו וזוכר הברית. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. כל ימיו של °רבי שמעון בן יוחאי רבי שמעון בר יוחאי לא נראתה הקשת בענן. רבי חזקיה רבי חזקיה° אמר בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°, כן הוה כך היה מעשה. תלמידו של °רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי יצא לחוץ לארץ והתעשר. ונתקנאו בו התלמידים. מה עשה? הוציאם °רבי שמעון בן יוחאי רבי שמעון בר יוחאי לבקעה ואמר, בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב. והיתה מתמלאה. ואמר, מי שרוצה יטול חלקו המגיע לו לעתיד. רבי חזקיה רבי חזקיה° אמר בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°, כן הוה כך היה מעשה °רבי שמעון בן יוחאי רבי שמעון בר יוחאי אומר. אני ראיתי בני העולם הבא ומועוטין הן. אין תלתין אינון אם שלושים הם, אנא וברי מנהון אני ובני מהם. אין תרין אינון אם שנים הם, אנא וברי אינון אני ובני הם. רבי חזקיה רבי חזקיה° אמר בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°, כך היה °רבי שמעון בן יוחאי רבי שמעון בר יוחאי אומר. יקרב אברהם יזכה את החוטאים מן גביה ועד גביי מתקופתו עד תקופתי. ואנא מקרב מן גביי ועד סוף כל דרי ואני אזכה מתקופתי עד סוף כל הדורות. ואין יצרף אחיה השילוני עמי, ואנא מקרב כל עמא משנברא העולם. וכי מה ראו לסמוך בשורות טובות לגשמים? אמר רבי ברכיה רבי ברכיה° בשם רבי לוי רבי לוי°. על שם מה שנאמר (משלי כה כה) מים קרים על נפש עיפה, שמועה טובה מארץ מרחק. וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך? אמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. בתחילה היינו בזמן רביעה ראשונה, כדי רביעה, ובסוף, כדי שיודחו פניה. רבי ינאי בי רבי ישמעאל רבי ינאי בי רבי ישמעאל° אמר בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. בתחילה כדי רביעה. ולבסוף כדי שתשרה תמחה המגופה. ויש מגופה נשרית? אלא רואין אותה כאלו היא שרויה אם לא הייתה החבית שרופה והיה יורד עליה כזו כמות של גשם היתה המגופה נשרת. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר בשם רב יהודה רב יהודה°, ורבי יונה רבי יונה° ורב יהודה רב יהודה° אמרו בשם שמואל שמואל (אמורא)°. בתחילה, כדי רביעה. ולבסוף אפילו כל שהוא. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר בשם רבי זעירא רבי זעירא°. לא לברכה נאמרה, אלא להפסק תענית נאמרה. רבי חזקיה רבי חזקיה° ורבי נחום רבי נחום° ורב אדא רב אדא° ורב בימי רב בימי° הוון יתבין. אמר רבי תנחום רבי תנחום° לרב אדא בר אבימי רב אדא בר אבימי°
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: רבי אברהם משה לונץ •
^[דף סה עמוד ב]
לא מסתברא שלברכה נאמר? אמר ליה הין. אמר רבי חזקיה רבי חזקיה° לרב אדא בר אבימי רב אדא בר אבימי°. לא מסתברא להפסיק תענית נאמר שאם היו מתענין על הגשמים וירדו להם כפי השיעורים הללו מפסיקין ולא מתענין? אמר ליה אין. אמר ליה, למה אמרת ליה לרבי תנחום רבי תנחום° הכין שלברכה נאמר? אמר ליה, כשיטת רבי אמרתי. אמר רבי מנא רבי מנא° לרבי חזקיה רבי חזקיה°. מני רביה מיהו רבו של רב אדא בר אבימי רב אדא בר אבימי°? אמר ליה, רבי זעירא רבי זעירא°. אמר ליה. והא אנן אמרינן דאמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי זעירא רבי זעירא°, להפסיק תענית נאמרה? רבי יהודה בר יחזקאל רבי יהודה בר יחזקאל° אמר. אבא מברך על ירידת גשמים יתגדל ויתקדש ויתברך ויתרומם שמך מלכינו, על כל טיפה וטיפה שאתה מוריד לנו. שאתה ממניען זו מזו שלא יפגשו. כדכתיב (איוב לו כז) כי יגרע נטפי מים. כמה דאת אמר (ויקרא בחקותי כז יח) ונגרע מערכך. אמר רבי יודן רבי יודן°. ולא עוד אלא שהוא מורידן במידה. שנאמר (איוב כח כה) ומים תיכן במידה. רבי יוסי בר יעקב רבי יוסי בר יעקב° סלק מבקרא לרבי יודן מגדליא רבי יודן מגדליא°. עד דהוא תמן, נחת מיטרא. ושמע קליה אמר. ט_לזאלף אלפין וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאתה מוריד לנו, שאתה גומל טובה לחייבים. אמר ליה, הדא מנא לך. אמר ליה, הכין הוה רבי סימון רבי שמעון בן פזי° מברך על ירידת גשמים. וכמה גשמים ירדו ויהא בהן כדי רביעה? מלוא כלי מחזיק שלשה טפחים דברי °רבי מאיר רבי מאיר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. בתחילה טפח, ובשנייה שני טפחים. ובשלישית שלשה טפחים. תני °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר. אין לך טפח יורד מלמעלה, שאין הארץ מעלה כנגדו שני טפחים. מאי טעמא? דכתיב (תהילים מב ח) תהום אל תהום קורא לקול צינוריך. ואמר רבי לוי רבי לוי°. המים העליונים זכרים, והתחתונים נקבות. מה טעם? דכתיב (ישעיהו מה ח) תפתח ארץ. כנקבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכר. (ישעיהו מה ח) ויפרו ישע. זו פריה ורבייה. (ישעיהו מה ח) וצדקה תצמיח יחד. זו ירידת הגשמים. (ישעיהו מה ח) כי אני ה' בראתיו. לכך בראתיו לתיקונו וליישובו של עולם. רב אחא רב אחא° תנא לה בשם °רבי שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. ולמה נקרא שמה רביעה? שהיא רובעה את הארץ. רבי חנינא בר יקא רבי חנינא בר יקא° אמר בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. שורשי חיטה בוקעין בארץ נ' אמה. שורשי תאינה רכים בוקעין בצור. תני °רבי ישמעאל בן אלעזר רבי ישמעאל בן אלעזר אומר. אין הארץ שותה, אלא לפי חיסומה מעטפת הארץ. אם כן מה יעשה שורשי חרוב שהם עמוקים? מה יעשו שורשי שקמה? אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. אחת לשלשים יום, תהום עולה ומשקה אותו. ומה טעמא? כדכתיב (ישעיהו כז ג) אני ה' נוצרה לרגעים אשקנה. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. תני תמן, ראה זול בא לעולם, ושובע בא לעולם, נהר מספיק מים למדינה, אומר ברוך הטוב והמטיב. ט_לחאמרו לו מת אביו, אומר ברוך דיין האמת. מת והורישו, אומר ברוך הטוב והמטיב:
מתני’: ט_לטבנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר, ברוך שהגיענו לזמן הזה. ט_ממברך על הרעה מעין הטובה. ועל הטובה מעין הרעה. ט_מאוהצועק לשעבר, הרי זה תפלת שוא. כיצד? היתה אשתו מעוברת. ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר, הרי זו תפלת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר ואומר, יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי, הרי זו תפלת שוא:
גמ’: תנן, וקנה כלים חדשים אומר, ברוך שהגיענו לזמן הזה. אמר רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°. לא סוף דבר חדשים. אלא ט_מבאפילו שחקים, כאילו הם חדשים לו. אמר רבי יעקב בר זבדי רבי יעקב בר זבדי° בשם רבי חייא בר אבא רבי חייא בר אבא°. קנה, אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ט_מגניתן לו, אומר ברוך הטוב והמטיב. רבי אבא אבוה דרבי אבא מארי רבי אבא אבוה דרבי אבא מארי° אמר בשם רב אחא רב אחא°. קנה, אומר ברוך שהגיענו לזמן הזה. ניתן לו, אומר, ברוך הטוב והמטיב. ט_מדלבש בגדים אומר, ברוך מלביש ערומים.
[ע"א]
30 ט_ל מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה י"ח , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ט סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :
31 ט_לא מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ו סעיף א':
32 ט_לב טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ו סעיף ג':
33 ט_לג טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ו סעיף ג':
34 ט_לד מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ה סעיף ג' , סמ"ג עשין יט :
35 ט_לה מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה י' , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ד סעיף י"ב , סמ"ג עשין כז :
36 ט_לו מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ט"ז , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ט סעיף א' , סמ"ג עשין כז :
[ע"ב]
37 ט_לז מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"א סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :
38 ט_לח מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ז' , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ג סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :
39 ט_לט מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה א' , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ג סעיף ג' , סמ"ג עשין כז :
40 ט_מ מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ב סעיף ד' , סמ"ג עשין כז :
41 ט_מא מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה כ"ב , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ל סעיף א' , סמ"ג עשין כז :
42 ט_מב טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ג סעיף ג' , סמ"ג עשין כז :
43 ט_מג טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ג סעיף ה':
44 ט_מד טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ג סעיף ד':
-----------------------------------דף סו
עריכהקישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף סו עמוד א]
העושה סוכה לעצמו. אומר, ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות סוכה. לאחרים, לעשות לו סוכה לשמו. ט_מהנכנס לישב בה. אומר, ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לישב בסוכה. משהוא מברך עליה לילי יום טוב הראשון, אינו צריך לברך עליה עוד. מעתה, העושה לולב לעצמו. אומר, ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות לולב. לאחר, לעשות לולב לשמו. ט_מוכשהוא נוטלו אומר, על נטילת לולב ושהחיינו. אבל מברך בכל שעה ושעה כל יום שהוא נוטלו שהלילות מפסיקים. העושה מזוזה לעצמו אומר, לעשות מזוזה. לאחר, לעשות מזוזה לשמו. ט_מזכשהוא קובע אומר, ברוך אשר קדשנו במצותיו וציונו על מצות מזוזה. העושה תפילין לעצמו אומר, לעשות תפילין. לאחר, לעשות תפילין לשמו. ט_מחכשהוא לובש אומר, על מצות תפילין. העושה ציצית לעצמו אומר, לעשות ציצית לאחר לעשות ציצית לשמו. ט_מטנתעטף אומר, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצותיו וציונו להתעטף בציצית. ט_נהתורם והמעשר אומר, ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו להפריש תרומה ומעשר. לאחר, להפריש תרומה ומעשר לשמו. ט_נאהשוחט צריך לברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצותיו וציונו על השחיטה. ט_נבהמכסה אומר, על כיסוי הדם. ט_נגהמל צריך לברך, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצותיו וציונו על המילה. ט_נדאבי הבן אומר, ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצותיו וציונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. העומדים שם צריכין לומר, כשם שהכנסתו לברית, כן תכניסהו לתורה ולחופה. המברך צריך לברך, ברוך אשר קידש ידיד מבטן וחוק בשאירו שם, וצאצאיו חתם באות ברית קודש. על כן בשכר זאת אל חי חלקינו צורינו, צוה להציל ידידות שאירנו משחת. ברוך אתה ה' כורת הברית. מצוות אימתי מברך עליהן? רבי יוחנן רבי יוחנן° אומר, ט_נהעובר קדם לעשייתן. רב הונא רב הונא° אומר, בשעת עשייתן. אתיא דרב הונא רב הונא° כשמואל שמואל (אמורא)°. דאמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. כל המצות טעונות ברכה בשעת עשייתן, חוץ מתקיעה שמברך לפני, כי אי אפשר לתקוע ולברך. ט_נווטבילה כי ערום לא ראוי לברך כך. ויש אומרים אף קדושין בביאה. שבתוך מעשה לא ראוי לברך. אמר רבי יונה רבי יונה°, אית לך חוריי. תפילין של יד שמברך עד שלא יחלוץ. שהחליצה נעשת ברגע אחד. והנחת תפילין של ראש. שגם עליה מברך לפני ההנחה שהיא נעשת ברגע אחד, דעד שלא יהבה עליו, לא יהבה. מן דיהבה, הא יהבה. שחיטה אימת הוא מברך עליה? רבי יוחנן רבי יוחנן° אומר, ט_נזעובר לשחוט. יוסי בן נהוראי יוסי בן נהוראי° אומר, משישחוט. למה? שמא תתנבל שחיטתה ונמצא מברך לבטלה. מעתה, יברך רק משיבדק הסימנין?
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף סו עמוד ב]
ט_נחחזקת בני מעיים כשרים. תני, ט_נטשחטה ונטלו הזאבים מעיה, כשירה. ואמאי אינו חושש שמא ניקבה? אמר רבי אבא רבי אבא° בשם רבנן דתמן. בני מעיים בחזקת כושר: פיסקא, הצועק לשעבר כו'. היתה אשתו מעוברת ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר, הרי זו תפלת שוא. דבית ינאי אמרי, ביושבת על המשבר היא מתניתא. הא קודם לכן, יצלי יתפלל. אמר יהודה בן פזי. אף היושבת על המשבר יכול להשתנות, על שם (ירמיהו יח ו) הנה כחומר ביד היוצר. אמר יהודה בן פזי בשם דבית ינאי. עיקר עיבור של דינה, זכר היה. מאחר שנתפללה רחל, נעשית נקבה. הדא היא דכתיב (בראשית ויצא ל כא) ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה. מאחר שנתפללה רחל, נעשית נקבה. ואמר רבי יהודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° בשם דבית רבי ינאי רבי ינאי°. אמנו רחל, מנביאות הראשונות היתה. אמרה, עוד אחר יהיה ממני. הדא הוא דכתיב (בראשית ויצא ל כד) יוסף ה' לי בן אחר. בנים אחרים לא אמרה. אלא עוד אחר יהיה ממני. תנן, היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר ואומר, יהי רצון שלא יהיה בתוך ביתי, הרי זו תפלת שוא. והא הלל אמר בטוח אני שאין אלו בתוך ביתי? דתני, מעשה בהלל הזקן שהיה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר, אמר, מובטח אני שאין זה בתוך ביתי מה שאמר הלל אין זו תפילה אלא ביטחון בה’. כדכתיב (תהילים קיב ז) משמועה רעה לא יירא:
מתני’: ט_סהנכנס לכרך מתפלל שתים. אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בן עזאי אומר ארבע. שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. ונותן הודאה לשעבר, וצועק על העתיד לבא:
גמ’: תנן, נכנס לכרך מתפלל שתים. אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר? יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתכניסני לכרך זה לשלום. ביציאתו אומר. מודה אני לפניך ה' אלהי וכו'. בן עזאי אומר מברך ארבע. שתים בכניסתו ושתים ביציאתו. בכניסתו הוא אומר. יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתכניסני לכרך זה לשלום. נכנס אומר, מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שנכנסתי לשלום. כן יהי רצון מלפניך שתוציאני מתוכו לשלום. כשיצא אומר, יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוציאני מכרך זה לשלום. יצא אומר. מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני לשלום. כן יהי רצון מלפניך שתוליכני לביתי לשלום, או למקום פלוני לשלום, הדא דאמר במדורות עובדי כוכבים ומזלות. אבל בישראל אין צריך לברך. אם היה מקום שהורגין שם אפילו במדורות ישראל צריך לברך, ט_סאנכנס לבית הכסא מברך שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר. כבוד לכם המכובדים משרתי קודש דרך ארץ הוא פנו דרך ברוך האל הכבוד. ט_סבכשהוא יוצא מהו אומר. ברוך אשר יצר את האדם בחכמה, ט_סגנכנס למרחץ מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתצילני משריפת האש ומהיזק החמין ומן המפולת. ואל יארע דבר בנפשי. ואם יארע תהא מיתתי כפרה על כל עונותי ותצילני מזו ומכיוצא בו לעתיד לבוא. כשהוא יוצא אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהצלתני מן האור. אמר רבי אבהו רבי אבהו°, הא דאת אמר במרחץ שהיא ניסוקת. אבל במרחץ שאינה ניסוקת אינו אומר אלא מהיזק חמין בלבד. רבי חלקיה רבי חלקיה° ורבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° תפלת המרחץ אינה טעונה עמידה:
[ע"א]
45 ט_מה מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה י"ב , טור או"ח סימן תרמא, סמ"ג עשין מג :
46 ט_מו מיי' פ"ז מהל' שופר הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' תרנ"א סעיף ה':
47 ט_מז מיי' פ"ה מהל' תפילין הלכה ז' , טור ושו"ע יו"ד סי' רפ"ט סעיף א' , סמ"ג עשין כג:
48 ט_מח מיי' פ"ד מהל' תפילין הלכה ד' , טור ושו"ע או"ח סי' כ"ה סעיף ה' , סמ"ג עשין כא :
49 ט_מט מיי' פ"ג מהל' ציצית הלכה ח' , טור ושו"ע או"ח סי' ח' סעיף ה':
50 ט_נ מיי' פ"ב מהל' תרומות הלכה ט"ז , מיי' פי"א מהל' ברכות הלכה י"ב , טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ע"ח:
51 ט_נא מיי' פ"א מהל' שחיטה הלכה ב' , טור ושו"ע יו"ד סי' י"ט סעיף א' , סמ"ג עשין סג :
52 ט_נב מיי' פי"ד מהל' שחיטה הלכה א' , טור ושו"ע יו"ד סי' כ"ח סעיף ב':
53 ט_נג מיי' פ"ג מהל' מילה הלכה א' , מיי' פ"ג מהל' מילה הלכה ב' , מיי' פ"ג מהל' מילה הלכה ג' , טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ה סעיף א' , סמ"ג עשין כח :
54 ט_נד מיי' פ"ג מהל' מילה הלכה א' , מיי' פ"ג מהל' מילה הלכה ב' , מיי' פ"ג מהל' מילה הלכה ג' , טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ה סעיף א' , סמ"ג עשין כח :
55 ט_נה מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' כ"ה סעיף ח':
56 ט_נו מיי' פי"א מהל' ברכות הלכה ז' , טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ח סעיף ב' , סמ"ג עשין כז :
57 ט_נז מיי' פ"א מהל' שחיטה הלכה ב' , טור ושו"ע יו"ד סי' י"ט סעיף א':
[ע"ב]
58 ט_נח מיי' פ"ו מהל' שחיטה הלכה י"ד , טור ושו"ע יו"ד סי' כ"ה סעיף ג' , סמ"ג עשין סג :
59 ט_נט מיי' פ"ו מהל' שחיטה הלכה י"ד , טור ושו"ע יו"ד סי' כ"ה סעיף ג' , סמ"ג עשין סג :
60 ט_ס מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה כ"ה , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ל סעיף א' , סמ"ג עשין כז :
61 ט_סא מיי' פ"ז מהל' תפילה הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' ג' סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ו' סעיף א' , סמ"ג עשין יט :
62 ט_סב מיי' פ"ז מהל' תפילה הלכה ה' , טור ושו"ע או"ח סי' ג' סעיף א' , טור ושו"ע או"ח סי' ו' סעיף א' , סמ"ג עשין יט :
63 ט_סג מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה כ' , טור ושו"ע או"ח סי' ר"ל סעיף ג':
-----------------------------------דף סז
עריכהקישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף סז עמוד א] מתני’: ט_סדחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. שנאמר (דברים ואתחנן ו ה) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. בכל לבבך. בשני יצרים, ביצר טוב וביצר רע. בכל נפשך, אפילו נוטל את נפשך. בכל מאודך, בכל ממונך. דבר אחר, בכל מאודך. בכל מידה ומידה שהוא מודד לך, בכל הוי מודה לו מאד מאד. ט_סהלא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח, שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים. ט_סוולא יכנס להר הבית במקלו, ובמנעלו, ובפונדתו, ובאבק שעל רגליו. ולא יעשנו קפנדריא קיצור, ורקיקה מקל וחומר. כל חותמי ברכות שבמקדש, היו אומרים ברוך אתה ה’ מן העולם. ומשקלקלו המינין ואמרו אין עולם אלא אחד, התקינו שיהו אומרים ברוך אתה ה’ מן העולם ועד העולם. והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם. שנאמר (רות ב ד) והנה בועז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם. ואומר (שופטים ו יב) ה' עמך גבור החיל. ואומר (משלי כג כב) אל תבוז כי זקנה אמך. ואומר (תהילים קיט קכו) עת לעשות לה' הפרו תורתך. °רבי נתן רבי נתן אומר, הפרו תורתך עת לעשות לה':
גמ’: תנן, מברך על הרעה מעין הטובה. אמר רבי ברכיה רבי ברכיה° בשם רבי לוי רבי לוי°. על שם (תהילים צב ט) ואתה מרום לעולם ה'. לעולם ידך על עליונה. בנוהג שבעולם, מלך בשר ודם יושב ודן. כשהוא נותן דימוס רחמים הכל מקלסין אותו. וכשהוא נותן ספקולה חיוב מוות הכל מרננים אחריו. למה ששטף הקפיד בדינו. אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן. אלא ואתה מרום לעולם ה'. לעולם ידך על עליונה. אמר רבי הונא רב הונא° בשם רב אחא רב אחא° כתיב (תהילים קא א) לדוד מזמור, חסד ומשפט אשירה לך ה' אזמרה. אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא. אם חסד אתה עושה עמי, אשירה. ואם משפט אתה עושה עמי, אשירה. בין כך ובין כך, לה' אזמרה. אמר רבי תנחומא בן יהודה רבי תנחומא בן יהודה° מהכא (תהילים נו יא) באלהים אהלל דבר, בה' אהלל דבר. בין על מדות הדין, בין על מדות הרחמים אהלל דבר. ורבנן אמרין מהכא (תהילים קטז יג) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא. בין כך ובין כך בשם ה' אקרא. אמר רבי יודן בן פילה רבי יודן בן פילה°. הוא שאיוב אמר (איוב א כא) ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך. כשנתן, ברחמים נתן. וכשלקח, ברחמים לקח. ולא עוד, אלא כשנתן לא נמלך בבריה. וכשלקח, נמלך בבית דינו. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. כל מקום שנאמר וה', הוא ובית דינו. בנין אב שבכולם (דברי הימים ב יח כב) וה' דבר עליך רעה. צוותה תורה עשה מאהבה ועשה מיראה. עשה מאהבה. שאם באתה לשנוא, דע כי אתה אוהב. ואין אוהב שונא. עשה מיראה. שאם באתה לבעט, דע שאתה ירא, ואין ירא מבעט. שבעה פרושין הן. פרוש שיכמי. ופרוש ניקפי. ופרוש קיזאי. פרוש מה הנכיי. פרוש אדע חובתי ואעשנה. פרוש יראה. פרוש אהבה. פרוש שיכמי, טעין מצוותא מראה כאילו טוען מצוה על כיתפא שמראה לכולם שעושה מצוה. פרוש ניקפי, אקיף לי ואנא עביד מצוה. שתמיד אומר המתן עד שאסים מצוה, וכך מודיעה לכולם צדקותו. פרוש קיזאי, עביד חדא חובה וחדא מצוה ומקזז חדא בחדא. פרוש מה הנכייה. מן מה דאית לי מה אנא מנכי עביד מצוה, שמראה כמה הוא צדיק שחוסך מהמעט שיש לי.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף סז עמוד ב]
פרוש אדע חובתי ואעשה, הי דא חובתה עבדית איזה עברה עשיתי דאעבד מצוה כוותה. פרוש יראה, כאיוב. פרוש אהבה כאברהם. אין לך חביב מכולם אלא פרוש אהבה כאברהם. אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב דכתיב (נחמיה ט, ח) ומצאת את לבבו נאמן לפניך. אמר רב אחא רב אחא° שהפשיר עמו ועשה עימו שלום דכתיב (נחמיה ט, ח) וכרות עמו הברית והחסד וגומר. אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו והרגו בלבבו. מאי טעמא איזה פסוק רומז על זה? דכתיב (תהילים קט כב) ולבי חלל בקרבי, °רבי עקיבא רבי עקיבא הוה קיים מיתדון קומי טונוסטרופוס הרשע, והיו סורקים את בשרו במסרקות ברזל. רחתת הגיעה ענתה דקרית שמע. שרי קרי קרית שמע וגחך צחק,אמר ליה סבא אי חרש מכשף את אי מבעט ביסורין את. אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא. לא חרש אנא, ולא מבעט ביסורין אנא. אלא כל יומי קריתי פסוק זה והייתי מצטער ואומר אימתי יבואו שלשתן לידי. (דברים ואתחנן ו ה) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. רחמתיה אהבתיו בכל לבי, ורחמתיה אהבתיו בכל ממוני. ובכל נפשי לא הוה בדיק לי. וכדון דמטת בכל נפשי והגיעה זמן קרית שמע ולא אפלגא הסחתי דעתי. לפום כן אנא קרי וגחך. לא הספיק לומר עד שפרחה נשמתו, °נחמיה עימסוני נחמיה עימסוני שימש את °רבי עקיבא רבי עקיבא עשרים ושתים שנה, ולימדו שאתים וגמים ריבויין. אכין ורקין מיעוטין, אמר ליה מהו הוא ההן דכתיב (דברים ואתחנן ו יג) את ה' אלהיך תירא? אמר ליה, אותו ואת תורתו: פיסקא. לא יקל אדם את ראשו וכו'. תני, ט_סזהמטיל מים ביהודה, הרי זה הופך פניו כלפי צפון. ט_סחהמיסך את רגליו, הרי זה הופך פניו כלפי דרום. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. הדא דאמר מתניתא, מן הצופים ולפנים. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר, בכל מקום. ובלבד במקום שאין שם כותל. תני. ט_סטהמיסך את רגליו, לא יתן פניו למזרח ואחוריו למערב, אלא לצדדין. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, בשעת המקדש. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, מן הצופים ולפנים. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר, ט_עבכל מקום, ובלבד במקום שאין בו כותל. ט_עאאמר °רבי עקיבה רבי עקיבא. נכנסתי אחר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה לראות המעשה. אמרו לו מה ראיתה? אמר להן. ראיתיו יושב וצידו כלפי מערב. ולא פירע עד שישב. ולא ישב עד ששיפשף. ט_עבולא קינח בימין, אלא בשמאל. אף שמעון בן עזאי היה אומר כן. נכנסתי אחר °רבי עקיבה רבי עקיבא לראות את המעשה. אמרו לו מה ראיתה? אמר להן. ראיתיו יושב וצידו כלפי מערב. ולא פירע עד שישב. ולא ישב עד ששיפשף. ולא קינח בימין, אלא בשמאל. תני. ט_עגלא יכנס אדם בהר הבית במנעלו, ובאבק שעל רגליו, ומעותיו צרורין בסדינו, ואפונדתו עליו מבחוץ. מה טעם? כדכתיב (קהלת ד יז) שמור רגליך באשר תלך אל בית האלהים. °רבי יוסי בר יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר, הרי הוא אומר (אסתר ד ב) ויבא עד לפני שער המלך, כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק. לפני שער ליחה סרוחה כן, על אחת כמה וכמה לפני שער המקום. לא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מקל וחומר. מה אם נעילה שהוא של כבוד, את אומר אסור. רקיקה שהוא של בזיון, לא כל שכן? תני. לא היו עונין אמן בבית המקדש. מהו היו אומרים? ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. מניין שלא היו עונין אמן במקדש? תלמוד לומר (נחמיה ט, ה) קומו וברכו את ה' וגו'. מניין שעל כל ברכה וברכה? תלמוד לומר (נחמיה ט, ה) ומרומם על כל ברכה ותהילה. אמר רבי יהושע דרומיא רבי יהושע דרומיא°. שלשה דברים גזרו בית דין של מטה, והסכים בית דין של מעלה עמהן. ואילו הן. חרמה של יריחו. ומגילת אסתר. ושאילת שלום בשם. חרמה של יריחו דכתיב (יהושע ז יא) חטא ישראל. ולא יהושע גזר חרמה של יריחו? אלא מלמד שהסכימו בית דין של מעלה עמהן. מגילת אסתר דכתיב (אסתר ט כז) קיימו וקבלו וגו'. רב רב (אמורא)° אמר וקבל כתיב. כביכול הקדוש ברוך הוא. מלמד שהסכימו. ושאילת שלום בשם. דכתיב (רות ב ד) והנה בועז בא מבית לחם, ומנין שהסכימו בית דין של מעלה עמהן? תלמוד לומר (שופטים ו יב) וירא אליו מלאך ה' ויאמר אליו ה' עמך גבור החיל. אמר רבי אבון רבי אבין° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. אף המעשרות. שקבלו בימי עזרא לתת מעשרות אף שלא היו רוב יושביה עליה. ומנין שהסכימו? שנאמר (מלאכי ג י ) הביאו את כל המעשר וכ"ו והריקותי לכם ברכה עד בלי די. מהו עד בלי די? אמר רבי יוסי בר שמעון בר אבא רבי יוסי בר שמעון בר אבא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. דבר שאי אפשר לו לומר די. והוא ברכה שברכם בכל מה שיעשו ולזה אין גבול. רבי ברכיה רבי ברכיה° ורבי חלבו רבי חלבו° ורב אבא בר עילאי רב אבא בר עילאי°
[ע"א]
64 ט_סד מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ג' , טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ב סעיף ג' , סמ"ג עשין כז :
65 ט_סה מיי' פ"ז מהל' בית הבחירה הלכה ה':
66 ט_סו מיי' פ"ז מהל' בית הבחירה הלכה ב' , סמ"ג עשין קסד :
[ע"ב]
67 ט_סז מיי' פ"ז מהל' בית הבחירה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ג' סעיף ה' , טור ושו"ע או"ח סי' ג' סעיף ז' , סמ"ג עשין קסד :
68 ט_סח מיי' פ"ז מהל' בית הבחירה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ג' סעיף ה' , טור ושו"ע או"ח סי' ג' סעיף ז' , סמ"ג עשין קסד :
69 ט_סט מיי' פ"ז מהל' בית הבחירה הלכה ט' , טור ושו"ע או"ח סי' ג' סעיף ה' , טור ושו"ע או"ח סי' ג' סעיף ז' , סמ"ג עשין קסד :
70 ט_ע מיי' פ"ה מהל' דעות הלכה ו':
71 ט_עא מיי' פ"ה מהל' דעות הלכה ו' , טור ושו"ע או"ח סי' י':
72 ט_עב מיי' פ"ז מהל' בית הבחירה הלכה ב' , סמ"ג עשין קסד :
73 ט_עג מיי' פ"ד מהל' תעניות הלכה ט"ו:
-----------------------------------דף סח
עריכהקישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב סירלאו • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ •
^[דף סח עמוד א]
אמרו בשם רב רב (אמורא)°, עד שיבלו שפתותיכם מלומר דיינו ברכות דיינו ברכות. מאי דכתיב (משלי כג כב) אל תבוז כי זקנה אמך? אמר רבי יוסי בר בון רבי יוסי ברבי בון°. אם נתיישנו דברי תורה בפיך, אל תבוזה תרגיש מבוזה עליהן. מה טעמא? דכתיב, אל תבוז כי זקנה אמך. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. אם נזדקנה אומתך. שנעשו כזקנים שרפו ידהם, עמוד וגדרה כשם שעשה אלקנה. שהיה מדריך את ישראל לפעמי רגלים. הדא הוא דכתיב (שמואל א א ג) ועלה האיש מעירו וגו'. כתיב (תהילים קיט קכו) עת לעשות לה' הפרו תורתך. °רבי נתן רבי נתן מסרס קראי. הפרו תורתך, עת לעשות לה'. אמר רבי חלקיה רבי חלקיה° בשם רבי סימון רבי שמעון בן פזי°. העושה תורתו עתים, הרי זה מיפר ברית. מאי טעמא? דכתיב, הפרו תורתך עת לעשות לה'. תני, °רבי שמעון בן יוחאי רבי שמעון בר יוחאי אומר. אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה. מאד עמוד והתחזק בה, ואתה מקבל שכר כולם. מאי טעמא? דכתיב, הפרו תורתך עת לעשות לה'. הלל הזקן היה אומר. בשעה דמכנשין, בדר. ובשעה דמבדרין, כנוש. וכן היה הלל אומר. אם ראיתה את התורה שהיא חביבה על ישראל והכל שמחין בה, בדר. ואם לאו, כנוש. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. מה התינוק הזה צריך לינק בכל שעה שביום, כך כל אדם שבישראל, צריך ליגע בתורה בכל שעות שביום. אמר רבי יונה רבי יונה° בשם רבי יוסי בן גזירה רבי יוסי בן גזירה°. כל פיטטיא דיבור בישין, ופיטטיא דאורייתא, טבין. כל כדבייא שקרים בישין רעים, וכדבייא דאורייתא, טבין שמותר לשקר ולומר לא למדתי מסכת זו כדי שלא יחזיקו אותו תלמיד חכם. אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° במגילת חסידים מצאו כתיב. יום תעזביני, ימים אעזבך. משל לשנים שיצאו אחד מטבריא ואחד מציפורין. ופגעו זה בזה בחדא משכנא. לא הספיקו לפרוש זה מזה, עד שהלך זה מיל וזה מיל. נמצאו רחוקין זה מזה שני מילין. וכן לאשה שהיתה יושבת וממתנת לאיש. כל זמן שהיתה בדעתו להינשא לה, היתה יושבת וממתנת לו. כיון שהפליג דעתו ממנה, היא היתה הולכת ונישאת לאחר. תני בשם °רבי מאיר רבי מאיר. אין לך אחד מישראל שאינו עושה ט_עדמאה מצות בכל יום. קורא את שמע, ומברך לפניה ולאחריה, ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה, ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה, וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה °רבי מאיר רבי מאיר אומר. אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו, ותפילין בזרועו, ומזוזה בפתחו, מילה בבשרו, ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהילים קיט קסד) שבע ביום הללתיך, על משפטי צדקך. וכן הוא אומר (תהילים לד ח) חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם. נכנס למרחץ ראה את עצמו ערום. אמר, אוי לי שאני ערום מן המצות. כיון שהביט במילה שלו, התחיל לקלס להקדוש ברוך הוא. היינו דכתיב (תהילים יב א) למנצח על השמינית מזמור לדוד. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי חנינא רבי חנינא בר חמא°. תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. מה טעם? כדכתיב (ישעיהו נד יג) וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך:
[ע"א]
74 ט_עד מיי' פ"ז מהל' תפילה הלכה י"ד , טור ושו"ע או"ח סי' מ"ו סעיף ג' , סמ"ג עשין יט :
[ע"ב]
הדרן עלך פרק הרואה וחסלת מסכת ברכות בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען
הֲדָרָן עֲלָךְ מַסֶּכֶת ברכות וַהֲדָרָךְ עֲלָן. דַּעְתָּן עֲלָךְ מַסֶּכֶת ברכות וְדַעְתָּךְ עֲלָן. לֹא נִתְנְשֵׁי מִנָּךְ מַסֶּכֶת ברכות וְלֹא תִתְנְשֵׁי מִנָּן, לָא בְּעָלְמָא הָדֵין וְלָא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי: יש נוהגים לחזור 3 פעמים
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא תוֹרָתְךָ אֻמָּנוּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּתְהֵא עִמָּנוּ לָעוֹלָם הַבָּא. חֲנִינָא בַּר פָּפָּא, רָמִי בַּר פָּפָּא, נַחְמָן בַּר פָּפָּא, אַחַאי בַּר פָּפָּא, אַבָּא מָרִי בַּר פָּפָּא, רַפְרָם בַּר פָּפָּא, רָכִישׁ בַּר פָּפָּא, סוּרְחָב בַּר פָּפָּא, אָדָא בַּר פָּפָּא, דָּרוּ בַּר פָּפָּא:
הַעֲרֵב נָא, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ (וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ) וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.
מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי:
יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן לֹא אֵבוֹשׁ:
לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָּם חִיִּיתָנִי:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:
אָמֵן אָמֵן אָמֵן סֶלָה וָעֶד:
מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת, שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וְהֵם מַשְׁכִּימִים: אָנוּ מַשְׁכִּימִים לְדִבְרֵי תוֹרָה, וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים; אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵם עֲמֵלִים: אָנוּ עֲמֵלִים וּמְקַבְּלִים שָׂכָר, וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר; אָנוּ רָצִים וְהֵם רָצִים: אָנוּ רָצִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שָׁחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה, כד): וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת, אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי, כְּשֵׁם (שֶׁעֲזַרְתָּנִי) [שֶעֲזַרְתָּנוּ] לְסַיֵּם מַסֶּכֶת ברכות כֵּן (תַּעְזְרֵנִי) [תַּעְזְרֵנוּ] לְהַתְחִיל מַסֶּכְתּוֹת וּסְפָרִים אֲחֵרִים וּלְסַיְּמָם, לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וּזְכוּת כָּל הַתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יַעֲמוֹד (לִי וּלְזַרְעִי) [לָנוּ וּלְזַרְעֵנוּ] שֶׁלֹּא יָמוּשׁ הַתּוֹרָה (מִפִּי וּמִפִּי זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי) [מִפִּינוּ וּמִפִּי זַרְעֵנוּ וְזֶרַע זַרְעֵנוּ] עַד עוֹלָם, וְתִתְקַיֵּם (בִּי) [בָּנוּ] (משלי ו, כב): "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ", (שם ט, יא): "כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים", (שם ג, טז): "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ, בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶר וְכָבוֹד", (תהלים כט, יא): "יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם":
קדיש בנוסח אשכנז / ספרד
עריכהיִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דְּהוּא עָתִיד לְאִתְחֲדַתָּא, וּלְאַחֲיָא מֵתַיָּא, וּלְאַסָּקָא לְחַיֵּי עָלְמָא, וּלְמִבְנֵי קַרְתָּא דִּירוּשְׁלֶם, וּלְשַׁכְלֵל הֵיכְלֵיהּ בְּגַוַּהּ, וּלְמֶעֱקַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה מֵאַרְעָא, וְלַאֲתָבָא פּוּלְחָנָא דִּשְׁמַיָּא לְאַתְרֵיהּ, וְיַמְלִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַלְכוּתֵהּ וִיקָרֵיהּ (נ"ס: וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ). בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא: יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל, שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא. לְעֵילָא (בעשרת ימי תשובה: וּלְעֵילָא מִכָּל) מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אַמֵן:
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל מַאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא דִּי בְאַתְרָא [בא"י: קַדִּישָׁא] הָדֵין וְדַי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר. יִהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי וְחַיֵי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וּפוּרְקָנָא מִן קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָא (וְאַרְעָא) וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים (נ"ס: טוֹבִים), עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם [בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם] בִּמְרוֹמָיו הוּא (נ"ס: בְּרַחֲמָיו) יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:
קדיש בנוסח הספרדים ועדות המזרח
עריכהיש נוהגים לומר קדיש תתכלי חרבא:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
דְּהוּא עָתִיד לְחַדְתָּא עָלְמָא. וּלְאַחְיָאָה מֵיתַיָּא. וּלְשַׁכְלָלָא הֵיכְלָא. וּלְמִפְרַק חַיָּיָא. וּלְמִבְנֵא קַרְתָּא דִירוּשְׁלֵם. וּלְמִעְקַר פּוּלְחָנָא דֶאֱלִילַיָּא מֵאַרְעָא. וּלְאָתָבָא פוּלְחָנָא יַקִּירָא דִשְׁמַיָּא לְהַדְרִיהּ וְזִיוֵיהּ וִיקָרֵיהּ (ועונים: אמן) בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. (ועונים: אמן)
יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם לְעָֽלְמֵֽי עָֽלְמַיָּֽא יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (ועונים: אמן)
לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָֽלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.(ועונים: אמן)
תִּתְכְּלֵי חַרְבָּא וְכַפְנָא וּמוֹתָנָא. וּמַרְעִין בִּישִׁין. יַעְדֵּא מִנָּנָא וּמִנְּכוֹן וּמֵעַל עַמֵּיהּ יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאוּלָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶֽוַח וְהַצָּלָה לָֽנוּ וּלְכָל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.(ועונים: אמן)
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן. (ועונים: אמן)
ויש נוהגים במקום:
יִתְגַדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (קהל - אמן), בְּעָלְמָא דְהוּא עָתִיד לְאִתְחַדְּתָא, וּלְאַחְיָאָה מֵתַיָא, וּלְאַסָּקָא יַתְהוֹן לְחַיֵי עָלְמָא, וּלְמִבְנֵי קַרְתָּא דִירוּשְׁלֵם, וּלְשַׁכְלְלָא הֵיכָלֵהּ בְּגַוָּה, וּלְמֶעְקַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה מֵאַרְעָא, וּלְאַתָּבָא פּוּלְחָנָא דִשְּׁמַיָא לְאַתְרֵהּ, וְיַמְלִיךְ קוּדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַלְכוּתֵהּ וִיקָרֵהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ (קהל - אמן) בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. (קהל - אמן)
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם [וּ]לְעָלְמֵי עַלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (קהל - אמן) לְעֵילָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (קהל - אמן)
עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן דְעַסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קְדִישְׁתָא דִי בְאַתְרָא הָדֵין וְדִי בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לָנָא וּלְהוֹן וּלְכוֹן חִנָא וְחִסְדָא וְרַחֲמֵי מִן קֳדָם מָארֵי שְׁמַיָא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן. (קהל - אמן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאֻלָּה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֵיוַח וְהַצָּלָה לָנוּ וּלְכָל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (קהל - אמן)
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן. (קהל - אמן)