פתיחת התפריט הראשי
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר קרבנות · הלכות שגגות · פרק שנים עשר | >>

דפוס וורשא-ווילנא · הגהה על פי כתבי-יד

נושאי כלים על הפרק: כסף משנה מגיד משנה משנה למלך לחם משנה
כלים חיצוניים לפרק זה: נוסח הפרק על פי כתבי יד תימניים (כתיב או מנוקד), ונושאי כלים על פרק זה


ספר המצוות עשה סח: "המצוה שיקריבו בית דין חטאת אם טעו והורו שלא כהלכה"

דפוסעריכה

הלכה אעריכה

כל דבר שחייבין על שגגתו חטאת קבועה, אם שגגו בית דין הגדול בהוראה והורו להתירו, ושגגו העם בהוראתן ועשו העם והם סומכין על הוראתן, ואח"כ נודע לבית דין שטעו, הרי בית דין חייבין להביא קרבן חטאת על שגגתן בהוראה, ואף על פי שלא עשו הן בעצמן מעשה, שאין משגיחין על עשיית בית דין כלל בין עשו בין לא עשו, אלא על הוראתן בלבד, ושאר העם פטורין מן הקרבן, ואע"פ שהם העושין, מפני שתלו בבית דין.

ומה הוא הקרבן שמביאין על שגגה זו? אם בע"ז שגגו והורו מביאין פר לעולה ושעיר לחטאת מכל שבט ושבט, וקרבן זה הוא האמור בפרשת שלח לך שנאמר "והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה", מפי השמועה למדו שבשגגת ע"ז הוא מדבר. ואם בשאר כריתות שחייבין על שגגתן חטאת קבועה שגגו והורו מביא כל שבט ושבט פר חטאת. וזהו האמור בפרשת ויקרא שנאמר "ואם כל עדת ישראל ישגו".

נמצאת למד שאם שגגו בית דין הגדול בהוראה בע"ז, מביאין כל הקהל שנים עשר פרים עולות ושנים עשר שעירים חטאות, והם נשרפות שהרי דמן נכנס לפנים, והם הנקראין שעירי ע"ז. ואם בשאר המצות שגגו, מביאין שנים עשר פרים חטאות, והן נשרפות מפני שדמם נכנס לפנים, וכל פר מהן נקרא פר העלם דבר של צבור שנאמר "והקריב הקהל" - כל קהל וקהל וכל שבט ושבט קרוי 'קהל' שנאמר "ויעמד יהושפט בקהל יהודה".

בין שעשו כל ישראל שבארץ ישראל על פי בית דין שהורו, בין שעשו רוב ישראל אף על פי שהן מיעוט מנין השבטים, בין שעשו רוב השבטים אע"פ שהן מיעוט כל ישראל -- מביאין כמנין כל השבטים פר לכל שבט ושבט, ובע"ז פר ושעיר לכל שבט ושבט, שאף אלו שלא חטאו מביאין ע"י החוטאים, אפילו עשה שבט אחד בלבד והוא רוב הקהל, הרי כל הצבור מביאין שנים עשר פרים, ובע"ז שנים עשר פרים ושנים עשר שעירים.

הלכה בעריכה

בית דין שנסתפק להן אם שגגו בהוראה או לא שגגו אינן חייבין באשם תלוי שנאמר ונודעה החטאת עד שתוודע ואחר כך יתחייבו בקרבן כמו שיתבאר במה דברים אמורים שבית דין חייבין ואלו העושים על פיהם פטורין מן הקרבן כשהיו המורים בית דין הגדול של שבעים ואחד ויהיה ראש ישיבה עמהן בהוראה ויהיו כולן ראויין להוראה ויטעו כולן או רובן בדבר זה שהורו בו ויורו בפירוש ויאמרו לעם מותרין אתם לעשות וכן אלו ששמעו מפי בית דין אם אמרו לאחרים מותרים אתם לעשות ויעשו כל הקהל או רובו על פיהם ויהיו העושים שוגגים על פיהם ומדמים שהדבר שהורו בו כדת הורו ויורו לבטל מקצת ולקיים מקצת לא שיעקרו כל הגוף וכשיודע להם ידעו גופו של דבר שהורו בו בשגגה בכל אלו המאורעים הוא שהיו בית דין חייבין בקרבן והעושה על פיהם פטור אבל אם חסר אחת מכל אלו הדרכים הרי בית דין פטורין מן הקרבן וכל מי ששגג ועשה מעשה מביא חטאת קבועה על שגגתו.

הגההעריכה

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.