שולחן ערוך אורח חיים כה ח


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

כל המצות מברך עליהם עובר לעשייתן (פירוש קודם. ויעבר את הכושי פירושו רץ והקדים לפניו). לפיכך צריך לברך על התפלה של יד אחר הנחה על הקיבורת קודם קשירתם שקשירתם זו היא עשייתן.

הגה: וכן בשל ראש קודם שמהדקן בראשו (טור):

מפרשים

באר הגולה

(כ) כל המצוותמנחות ל"ה ע"ב, ובכמה דוכתי בש"ס.

(ל) לפיכך צריךרמב"ם פרק ד מהלכות תפילין.



ט"ז

(ז) לפיכך צריך לברך כו' — פירוש, קודם הנחה פשיטא שלא יברך, דעל כל פנים סמוך לעשייתו בעינן, וזה הוי קודם דקודם. על כן יברך אחר ההנחה וקודם עיקר העשייה, שהיא הקשירה, דהיינו הידוק הרצועה המונחת על הזרוע, כן פירש בית יוסף פירוש א'. ועוד פירוש שני, דלא בא למעט, רק שלא יעשה אחר ההידוק אלא קודם לו; אבל אם בא להקדים גם קודם ההנחה שפיר דמי. והסכים בית יוסף לפירוש א'. וקשיא לי, מאי שנא מן ברכת "על ביעור חמץ", דמברכין קודם הבדיקה, מטעם שהבדיקה צורך הביעור, כמו שכתב הטור ריש הלכות פסח; כל שכן דנימא כאן שהנחה היא לצורך הקשירה, שהיא העשייה העיקרית. וזה ראיה לפירוש השני. ויש לומר לפירוש א', דגם בבדיקת חמץ היה ראוי לברך קודם הביעור; אלא שאין זמנו קבוע ביום, שהאדם הולך בשוק ויש לחוש שמא מתוך עסקיו יעבור הזמן; מה שאין כן בלילה שכל אדם מצוי בביתו. אבל כאן, ההידוק אחר ההנחה הוא בבירור תיכף, על כן יעשה מן המובחר, כן נראה לי:

מגן אברהם

(יב) עובר:    פירוש סמוך לעשייתן לפיכך מברך אחר הנחתם דקודם לכן אין ראוי לברך כמ"ש סי' קס"ז ס"ג ותרנ"א ס"ה:

(יג) קודם שמהדקן:    היינו ג"כ אחר הנחה על הראש וקודם ההידוק דלא כמו שנוהגין העולם שמברכין קודם הנחה, (ב"ח):

באר היטב

(ז) שמהדקן:    בראשו היינו ג"כ אחר הנחה על הראש וקודם ההידוק דלא כמו שנוהגין העולם שמברכין קודם הנחה. ב"ח מ"א.

שערי תשובה

משנה ברורה

(כה) אחר הנחה וכו' - דקודם לכן לכתחילה אין ראוי לברך דהוי קודם דקודם וצריך לקרב הברכה לעשיית המצוה בכל מה דאפשר:

(כו) קודם קשירתן - ובדיעבד יברך אפילו אח"כ דמצוה שיש לה משך זמן הוא בכולי יומא:

(כז) קודם שמהדקן - כי ההידוק הוא מצות הקשירה וצריך גם כן ליזהר שיהיה הברכה אחר שמונחים על הראש לא כאותן שמברכין בעודם בידם דא"כ הו"ל קודם דקודם. גם בשעת ברכה של תש"ר יראה שיהיה מכוסה ראשו בטלית ולא יברך בגילוי הראש:

ביאור הלכה

כף החיים

(מז) סעיף ח׳: כל המצות מברך עליהם עובר לעשייתן וכו׳ — פירוש, סמוך לעשייתן, לפיכך מברך אחר ההנחה, אבל לא יברך קודם הנחה, משום דהוה ליה קודם דקודם. בית יוסף. ב״ח. עו״ת אות יו״ד. ט״ז ס״ק ז. מגן אברהם ס״ק י״ב. וכן כתבו האחרונים. ודלא כפירוש ב׳ שכתב בית יוסף. ואחר הידוק הרצועות בקיבורת לא הוי עובר לעשייתן. ש״ץ דף ל״ז ע״ג. שערי תשובה אות ז׳, וכן הוא בלבוש:

(מח) שם: קודם קשירתם — היינו הידוק הרצועה המונחת על הזרוע. ט״ז שם. והאחרונים:

(מט) שם: קודם קשירתם וכו׳ — ואם לא בירך אחר הנחה, יברך אחר כך, דמצוה שיש לה משך זמן הוא. פרי מגדים אשל אברהם אות י״ב, פתחי עולם אות כ״א. וכן כתבנו אנן בעניותין לעיל סעיף ח׳ אות מ׳ בשם הרמב״ם יעויין שם. ועיין שם אות מ״ב ולקמן סימן ס״ו סעיף ב׳ בהגהה ובית יוסף שם:

(נ) שם בהגהה: וכן בשל ראש קודם שמהדקן בראשו — והיינו גם כן אחר הנחה על הראש דקודם ההידוק. ב״ח. מגן אברהם ס״ק י״ג. סולת בלולה אות ג׳. אליהו רבה אות י״ג. ר׳ זלמן אות י״ז. חיי אדם כלל י״ג אות ד׳. קיצור שולחן ערוך סימן יו״ד אות ד׳. ויכסה ראשו בטלית ולא בגילוי הראש, פרי מגדים שם. פתחי עולם שם. ונפקא מינה לדידן גם כן, דאם הפסיק בדיבור בין תפילה של יד לתפילה של ראש, דמברך "על מצות תפילין" על של ראש כמו שכתוב בסעיף שאחר זה, שצריך לכסות ראשו בטלית ולהניח התפילין על ראשו ולברך "על מצות תפילין", ואחר כך מהדקו בראשו. ועיין מה שכתבנו לעיל סוף אות ל״ב בשם מהר״י צמח ז״ל, יעויין שם:


פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש