שולחן ערוך אורח חיים רכג ד


שולחן ערוך

יזבשעת הקנין יש לו לברך אף על פי שעדיין לא נשתמש בהם שאין הברכה אלא על ידי שמחת הלב שהוא שמח בקנייתן וכשילבשם מברך יחמלביש ערומים:

מפרשים

מגן אברהם

(ו) בשעת הקנין:    דוקא כשקנה כלי כמו שהיא אבל אם קנה כסף ונתן לאומן לעשות כלי אינו מברך אלא כשישתמש בו כנ"ל דהא קי"ל אומן קונה בשבח כלי וכ"מ סי' ת"ר:

באר היטב

(יב) הקנין:    דהיינו משעה שקנה הבגד אע"פ שצריך ליתן אותו לחייט לעשותו ממנו מלבוש ט"ז. ומ"א כתב דוקא כשקנה כלי כמו שהיא אבל אם קנה ונתן לאומן לעשות כלי אינו מברך אלא כשישתמש בו ע"ש.


(יג) מלביש ערומים:    והקונה כובע יברך עוטר ישראל ובאבנט אוזר ישראל הלק"ט ח"א סי' ה' והמני"ח כתב שם בלא שם ומלכות.


משנה ברורה

(יז) בשעת הקנין וכו' - ודוקא אם קנה בגד שראוי ללובשו תיכף אבל אם קנה שום דבר שאינו ראוי ללובשו או להשתמש בו כמו שהוא רק שצריך ליתן לאומן לתקן לא יברך שהחיינו עד שעה שילבש הבגד או ישתמש בהכלי:


(יח) מלביש ערומים - היינו קודם שהחיינו. אכן אם לובש הבגד שחרית יכול לצאת בברכת מלביש ערומים שמברך בברכת השחר [אחרונים]:

ביאור הלכה

▲ חזור לראש