שולחן ערוך אורח חיים רכט ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

הרואה חמה ובתקופתה והוא מכ"ח לכ"ח שנה זוהתקופה בתחלת ליל ד' כשרואה אותה ביום ד' חבבוקר אומר ברוך עושה [מעשה] בראשית טוכן מברך ג"כ כשרואה לבנה בטהרתה וכוכבים במשמרותם ומזלות בעתם דהיינו כשתחזור הלבנה בתחלת מזל טלה בתחלת החדש ולא תהיה נוטה לא לצפון ולא לדרום וכן כשיחזרו כל כוכב מחמשה יהנשארים לתחלת מזל טלה ולא יהא נוטה לא לצפון ולא לדרום וכן בכל עת שיראה מזל טלה עולה מקצות המזרח:

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

(ג) והוא מכ"ח כו':    וזהו הפי' דלא כמ"ש בהג"מ וכ"כ הרב"י דלא כע"ת:

(ד) לכ"ח שנה:    והיה בשנת תל"ג:

(ה) בבוקר:    משמע מיד בהנץ החמה וכן כת' בליקוטים שמהרי"ל צוה להכריז בערב שלמחר יזהר כל אדם כשרואה הנץ החמה יברך עכ"ל, ובמ"ב כת' שבשחרית כשיוצא מבה"כ מתאספים הקהל יחד ומברכין ברכ' זו כן נהג מוהר"ש וכן דעתי לעשות אי"ה עכ"ל ונ"ל דאם לא בירך עד אחר ג' שעות לא יברך שכבר עבר' ממקום הזה:

(ו) מחמשה הנשארים:    הם שבתי צדק מאדם נוגה כוכב:

באר היטב

(ג) בבוקר:    משמע מיד בהנץ החמה וכן מהרי"ל ציוה להכריז בערב שלמחר יזהר כל אדם כשרואה הנץ החמה יברך ומ"ב כתב שבשחרית כשיוצאים מבה"כ מתאספים הקהל יחד ומברכין ברכה זו כן נהג מוהר"ש וכן דעתי לעשות אי"ה עכ"ל וכתב המ"א ונ"ל דאם לא בירך עד אחר ג' שעות לא יברך שכבר עברה ממקום הזה.

(ד) הנשארים:    הם שבתי צדק מאדים נוגה כוכב.


משנה ברורה

(ו) בתקופתה - מקום שהיא חוזרת שם לתחלת הקיפה היא שעת תליית המאורות בעת הבריאה ומאז התחילה להקיף ולשמש והוא נמשך כ"ח שנה עד שבא לאותו המקום בצמצום בתחלת ליל רביעי כבעת הבריאה:

(ז) והתקופה - היינו תקופת ניסן:

(ח) בבוקר - היינו לכתחלה מצותה מיד להקדים מה דאפשר וטוב לברך אותה ברוב עם ובדיעבד עד ג' שעות על היום (לבוש ומ"א) אבל הרבה אחרונים הסכימו דיוכל לברך בשעת הדחק עד חצות והיינו אפילו בשם ומלכות ואם נתכסה השמש בעבים ואין רואין אותה עיין בשע"ת. ובתשובת חתם סופר סימן נ"ו כתב דאם היתה מכוסה בעבים אך נראית רושמה מבין העבים מברכין אבל כשלא נתראה כלל לא נראה לברך. וע"ש שכתב מנהגו בענין ברכה זו קודם הברכה אמרו הללו את ה' מן השמים ואחר ברכת עושה מעשה בראשית אמרו פיוט אל אדון על כל המעשים עד וחיות הקודש ואח"כ מזמור השמים מספרים כבוד אל ואח"כ עלינו לשבח וקדיש:

(ט) וכן מברך - וכהיום אין נוהגין העולם בזה:

(י) הנשארים - הם שבתי צדק מאדים נוגה כוכב:

ביאור הלכה

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש