קטגוריה:אסתר ד ב
נוסח המקרא
ויבוא עד לפני שער המלך כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק
וַיָּבוֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק.
וַיָּב֕וֹא עַ֖ד לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ כִּ֣י אֵ֥ין לָב֛וֹא אֶל־שַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ בִּלְב֥וּשׁ שָֽׂק׃
וַ/יָּב֕וֹא עַ֖ד לִ/פְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַ/מֶּ֑לֶךְ כִּ֣י אֵ֥ין לָ/ב֛וֹא אֶל־שַׁ֥עַר הַ/מֶּ֖לֶךְ בִּ/לְב֥וּשׁ שָֽׂק׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
תרגום אסתר (כל הפרק)
תרגום שני (כל הפרק)
הוה גברא מן דבית ישראל אזיל לגברא עממיא ואמר ליה אנא בעי מינך ניהוי אנא ובנוי ואיתתי לך לעבדין ובלחוד נשתיזב מן הדין קטלא.
אמר ליה גברא עממיא לבר ישראל לא חזית מה דכתיב בדיטגמא דפרס מלכא אחשורוש דכל גבר עממיא דמשתכח בצידוי גברא יהודאה מתקטיל כוותיה.
בכין הוה גברא בר ישראל אזיל לביתיה בעקתא רבתא.
בה שעתא אתקיים על דבית ישראל מה דכתיב בספר אוריתא דמשה ותזבנון תמן לבעלי דבביכון לעבדין ולאמהן ולית דקני. ובכל יומא ויומא הוה כל גברא וגברא אזלין וקורין בדיטגמא דפרס מלכא אחשורוש ומינה הוו ידעין כמה אית להון ניחא בגו עלמא בכין אתקיים על דבית ישראל מה דכתיב בספר אוריתא דמשה ויהוון חייך תלן לך מקבל ותהי תוה ליליא ויומא ולא תאמין בחייך בצפרא תימר לאימת יהא רמשא ולרמשא תימר לאימת יהא צפרא מן זעוותא דלבבכון דאתזועון ומן חיזו עיניכון דתחזון.רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- למה בא עד שער המלך :
אלשיך
ועדיין היה מקום לישראל לדבר ולומר מי יודע אם מרדכי עשה כדבר הזה למען למוג לבנו ונדעה נרדפה לדעת את ה', אך מדבר אל אסתר אל ינח ידו ועל ידה נושע באופן ישיתו עוז מבטחם בבשר ודם ותהיה תשובה בלתי שלימה, על כן התחכם לבא עד לפני שער המלך בלבוש שק להסיר מלב בני ישראל תקות דברו את אסתר, כי עתה יאמרו הנה עד פה יבא ולא יוסיף ואיך ידבר אל אסתר והיא לפנים משער המלך, והוא לא יוכל ליכנס כי הוא לבוש שק, ומה גם למאמרם ז"ל (ילקוט רמז תתרנו) שנשבע שלא יסיר שקו מעליו עד בא תשועת ישראל, כי בזה יתייאשו משים בשר זרועם ואל על יקראוהו יחד בכל לבם וממצוקותיהם יצילם, וזהו אומרו כי אין לבא אל שער המלך וכו', לומר תדע למה לבש שק והיה הולך עד לפני וכו', על כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק, ובזה יתייאשו ישראל מבואו שם באומרם הנה עד פה יבא ולא יכנס כי לא יוכל, כי הוא לבוש שק ולא יסירו מעליו, ולכן תאבד תקות דברו אל אסתר בעיניהם, ויתלו עיניהם למי שבראם, ועל ידי כן יקרע גזר דינם מלפני ה' מלמעלה, ואז יוגמר הדבר על ידי אסתר למטה, ומבלי קדימת תשובת ישראל לשוב עד המכהו מה יסכון למו כי תלך אסתר אל המלך לבלתי הועיל, ואדרבה היתה אסתר מסתכנת בבאה אל המלך אשר לא כדת וילך החבל אחר הדלי, ולכן אחר שנתן מורך בלב כל ישראל והחזיקו בה' אלהיהם המושיע אותם, אז שלח לה על ידי התך תבא אל המלך כאשר נבאר בס"ד:
ועל פי דרכו, בצעקו צעקה גדולה ומרה כיוון להתיש כח עמלק אשר מעשו הוא, כי זו כחו בעולם הזה להיות לו שליטה בנו על אשר צעק צעקה גדולה ומרה לפני אביו יצחק כנודע מרבותינו ז"ל (ילקוט רמז תתרנו, ועי' בראשית רבה סז ד), על כן כנגדן צעק מרדכי צעקה גדולה ומרה להתיש כח קול צעקתו:
מדרש רבה
"וְהַקָּרוֹב אֵלָיו" הן הקריבו הפורענות לעצמן "כַּרְשְׁנָא" שהיה ממונה על הכרשינין "שֵׁתָר" שהיה ממונה על היין "אַדְמָתָא" שהיה ממונה על אטנם שבארץ "תַרְשִׁישׁ" שהיה ממונה על הבית "מֶרֶס" שהיה ממרס את העופות "מַרְסְנָא" זה היה ממרס את הסלתות "מְמוּכָן" זה היה האיספקסיטון שבכולם שהיתה אשתו מתקנת להן כל מה שהיו צריכין.
אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה אם מתקיימת עצתו של רשע זה מי מקריב לפניך "כַּרְשְׁנָא" מי מקריב לפניך פר בן שנה "שֵׁתָר" מי מקריב לפניך שתי תורים "אַדְמָתָא" מי בונה לפניך מזבח אדמה כד"א (שמות כ, כ): "מזבח אדמה תעשה לי" "תַרְשִׁישׁ" מי לובש בגדי כהונה ומשמש לפניך כמד"א (שם כח, כ) "תרשיש שהם וישפה" "מֶרֶס" מי ממרס לפניך את העופות "מַרְסְנָא" מי ממרס לפניך את הסלתות "מְמוּכָן" מי מכין לפניך את המזבח כמה דאת אמר (עזרא ג, ג): "ויכינו את המזבח על מכונתו" אותה שעה אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל בני הם רעי הם קרובי הם אוהבי הם בני אוהבי הם שהוא אברהם דכתיב (ישעיה מא, ח): "זרע אברהם אוהבי" מרומם אני קרנם כמד"א (תהלים קמח, יד): "וירם קרן לעמו".
ד"א "כַּרְשְׁנָא" אמר הקב"ה בוזק אני לפניהם כרשינין ומשירן מן העולם "שֵׁתָר" משקה אני להם כוס של תרעלה "אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ" מתיר אני דמן כמים "מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן" ממרס אני מסרס וממעך את נפשם בתוך מעיהם וכי היכן היתה איסקוזות של כולן מתוקנת א"ר הושעיא מישעיה הנביא המד"א (ישעיה יד, כא): "הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקומו וירשו ארץ וגו'":
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: - ומרדכי בא עד לפני שער המלך, אבל לא נכנס פנימה למקומו הקבוע, כי לפי החוק יש להיכנס אל הארמון בלבוש מכובד, ואסור לבוא אל שער המלך בלבוש שק.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ד ב.
עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ
מרדכי בא עד (אסתר ד ו): "רְחוֹב הָעִיר, אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ". מכיוון שהמן פקד ש"כָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ" ישתחוו לו, בזמן שמרדכי היה מחוץ לשער המלך הוא לא היה חיב לכרוע או להשתחוות להמן.
כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק
לפי הוראת אסתר (אסתר ד טז): "צוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם", מרדכי המשיך בצום שלושה ימים, ולא התיצב במשרדו בשער המלך, וכך הוא היה פטור מלהכעיס את המן. בזמן העדרותו של מרדכי, המן לא היה יכול לפרסם פקודות נוספות לכל העמים, כי לא היה מי שיתרגם את הפקודות ליהודים.
מקורות
מתוך מגילת ההיפוכים, אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2013
הקבלות
מלך פרס לא הרשה לאנשים, הלבושים בבגדי אבל, להיכנס אליו. אבל מלכי ישראל הקדישו תשומת-לב דווקא לאנשים בבגדי אבל:
- כך נהג דוד המלך, (שמואל ב יד ב): "הִתְאַבְּלִי נָא וְלִבְשִׁי נָא בִגְדֵי אֵבֶל... וְהָיִית כְּאִשָּׁה זֶה יָמִים רַבִּים מִתְאַבֶּלֶת עַל מֵת. וּבָאת אֶל הַמֶּלֶךְ ודברת אֵלָיו כַּדָּבָר הַזֶּה...".
- ויהורם מלך ישראל אף לבש שק בעצמו לאות הזדהות עם צער העם, (מלכים ב ו ל): "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הָאִשָּׁה וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו... וַיַּרְא הָעָם וְהִנֵּה הַשַּׂק עַל בְּשָׂרוֹ מִבָּיִת".
זה ממחיש את ההבדל בין מלכות פרס, המקפידה על הופעה חיצונית ועל כללי הטקס, לבין מלכות ישראל, שהיא מלכות של חסד ורחמים על שבורי הלב.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "אסתר ד ב"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.