קטגוריה:בראשית ל כד
נוסח המקרא
ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר
וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן אַחֵר.
וַתִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛וֹ יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר יֹסֵ֧ף יְהֹוָ֛ה לִ֖י בֵּ֥ן אַחֵֽר׃
וַ/תִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛/וֹ יוֹסֵ֖ף לֵ/אמֹ֑ר יֹסֵ֧ף יְהוָ֛ה לִ֖/י בֵּ֥ן אַחֵֽר׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּקְרָת יָת שְׁמֵיהּ יוֹסֵף לְמֵימַר יוֹסֵיף יְיָ לִי בַּר אָחֳרָן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּקְרַת יַת שְׁמֵיהּ יוֹסֵף לְמֵימָר יוֹסִיף יְיָ לִי עַל דֵין בַּר אוֹחֲרָן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
האמהות נביאות היו; 'יוסף ה' לי בנים אחרים' לא נאמר, אלא בן אחר. אמרה: עוד אחד הוא עתיד לעמוד, והלוואי יהיה ממני. נתכנסו כל האמהות ואמרו: דיינו זכרים, תפקד עוד זאת ברחל.
ויקרא את שמו יוסף לאמר יוסף ה' לי בן אחר. אחר לגלות: עשרה שבטים גלו לפנים מנהר סמבטיון; שבט יהודה ובנימין מפוזרים בכל הארצות. בן אחר, למחלוקת: מתפילתה של רחל, לא חלק שבט יהודה ובנימין עם עשרת השבטים. אחר, עושה מעשה אחרים.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל כד.
יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן אַחֵר
וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף
נאמר שלאחר שרחל ילדה את בנה הבכור היא אמרה: "אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי" (ביאור:בראשית ל כג), ומזה קיבל התינוק את שמו "יוֹסֵף".
כך היה בכל שאר הבנים, יש הסבר ואז ממשיך המשפט ומודיע: "וַתֹּאמֶר ... וַתִּקְרָא". כאן שברו את הפסוק באמצע, כדי להוסיף את ההסבר של העורך, למה נקרא יוסף "יוֹסֵף".
ההסבר של רחל נבע מהמילה "אָסַף", שזה מהשורש 'אסף', ולא מהמילה "יֹסֵף" מהשורש 'יסף'. העורך השתמש במילה "לֵאמֹר": כלומר, לכן נובע, זה ההסבר, כי הוא הרגיש חובה להוסיף את ההסבר, למרות שלא בטוח שרחל אמרה את זה. יכול להיות שבהתחלה התינוק נקרא 'יאסף', והא' הושמטה, וכך יצא "יוֹסֵף".
בֵּן אַחֵר
קיימת בעיה עם המילים "בֵּן אַחֵר".
"אַחֵר" - שונה, לא דומה, חליפי, במקום (מילוג), ככתוב: "וַיֹּאמֶר לָבָן: טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר, שְׁבָה עִמָּדִי" (ביאור:בראשית כט יט).
אנו מבינים שרחל רצתה בן נוסף (ולא בת כפי שכבר דינה נולדה ללאה).
המילה "אַחֵר" היא מיותרת, ואפשר היה לכתוב: "יֹסֵף יְהוָה לִי בֵּן".
המילה "אַחֵר" מעלה אפשרות שרחל ביקשה ילד שונה, תחליף, ילד במקום יוסף, אולם אין כל הסבר שהיה פגם ביוסף, שיעלה אפשרות כזאת.
כיוון שיוסף היה הבן האחד עשר, ונראה שגם לאה (ביאור:בראשית ל יח,כ) וגם רחל בפסוקינו, הבינו שעדיף שיהיה ליעקב תריסר בנים, כי זה מספר שלם וטוב אצל ממלכות הצפון (לכן יש 360 מעלות במעגל, 24 שעות ביממה, 60 דקות בשעה, 60 שניות בדקה, 12 חודשים בשנה, 12 מזלות, שלוש משמרות ללילה, (ששה צדדים לקוביה מרובעת, וארבע לפירמידה - כפולות של 12)), וגם אלוהים העניק את הכבוד הזה לישמעאל, ככתוב: "שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד, וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל" (ביאור:בראשית יז כ).
- לכן, ייתכן שהמילה "אַחֵר" היא טעות כתיב, והיה צריך להיות כתוב 'אחד', כדי להשלים לתריסר.
(בסוף, רחל באמת קיבלה בן אחר: שונה, מיוחד, מוגבל - בבנימין)
יֹסֵף יְהוָה לִי
רחל הודיעה לשאר הנשים: "יֹסֵף יְהוָה לִי" כאשר הדגש על המילה "לִי", ולא לאחר (לאחרת).
הבן הבא יהיה של רחל בלבד, רק לה מותר לבוא ליעקב, ורחל לא תסכים שאישה אחרת תלד ליעקב. היה כאן איום, אולם לא קרה דבר, כך שאנו לא יודעים מה היה קורה לו יעקב היה בא ללאה פעם נוספת. לאה היתה מרוצה שיש לה ששה בנים (ביאור:בראשית ל כ) ולאחר שנולדה לה בת בלתי צפויה, היא הבינה שאלוהים רמז לה להפסיק.
כאן המשפט משתמש בשם המפורש של אלוהים, ונותן כבוד לאלוהים להביא לרחל עוד בן נוסף.
אולם לפי מבנה המשפט לא ברור אם רחל אמרה את זה או העורך, לכן אין לתת לזה משמעות מה חשבה רחל, הן היא לקחה את תרפי אביה, שזה היה סימן שהיא עובדת לאלים נוכריים ולא לאלוהי ישראל.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית ל כד"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.