ביאור:בבלי סוכה דף ל
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת סוכה:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו • הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה, שנאמר [1]: (מלאכי א יג) [וַאֲמַרְתֶּם הִנֵּה מַתְּלָאָה וְהִפַּחְתֶּם אוֹתוֹ אָמַר ה' צְבָאוֹת] וַהֲבֵאתֶם גָּזוּל וְאֶת הַפִּסֵּחַ וְאֶת הַחוֹלֶה [וַהֲבֵאתֶם אֶת הַמִּנְחָה הַאֶרְצֶה אוֹתָהּ מִיֶּדְכֶם אָמַר ה’]: גזול דמיא דפִסֵחַ, מה פסח לית ליה תקנתא [2] - אף גזול [3] לית ליה תקנתא [4], לא שנא לפני יאוש ולא שנא לאחר יאוש [5].
בשלמא לפני יאוש – (ויקרא א ב) [דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם] אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם [קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם] אמר רחמנא, ולאו דידיה הוא, אלא לאחר יאוש - הא קנייה ביאוש! אלא לאו - משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה!
ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: 'מאי דכתיב (ישעיהו סא ח) כִּי אֲנִי ה' אֹהֵב מִשְׁפָּט שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה [וְנָתַתִּי פְעֻלָּתָם בֶּאֱמֶת וּבְרִית עוֹלָם אֶכְרוֹת לָהֶם] [6]? משל למלך בשר ודם שהיה עובר על בית המכס, אמר לעבדיו: תנו מכס למוכסים. אמרו לו: והלא כל המכס כולו שלך הוא! אמר להם: ממני ילמדו כל עוברי דרכים, ולא יבריחו עצמן מן המכס. אף הקדוש ברוך הוא אמר: אֲנִי ה' ... שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה: ממני ילמדו בני ויבריחו עצמן מן הגזל'.
אתמר נמי [7] אמר רבי אמי: יבש פסול, מפני שאין הדר; גזול פסול משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה.
ופליגא דרבי יצחק, דאמר רבי יצחק בר נחמני אמר שמואל: לא שנו [8] אלא ביום טוב ראשון, אבל ביום טוב שני - מתוך שיוצא בשאול [9] יוצא נמי בגזול.
מתיב רב נחמן בר יצחק: לולב הגזול והיבש פסול, הא שאול כשר; אימת?: אילימא ביום טוב ראשון, הא כתיב (ויקרא כג מ: וּלְקַחְתֶּם) לָכֶם [בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים] - משלכם, והאי לאו דידיה הוא; אלא לאו ביום טוב שני, וקתני 'גזול פסול'?
אמר רבא: לעולם ביום טוב ראשון, ו'לא מיבעיא' קאמר: לא מיבעיא שאול, דלאו דידיה הוא, אבל גזול אימא 'סתם גזילה - [10] יאוש בעלים הוא [11], וכדידיה דמי' - קא משמע לן [12].
אמר להו רב הונא להנהו אוונכרי [13]: כי זבניתו אסא מנכרים [14], לא תגזזו אתון אלא לגזזוה אינהו [15] ויהבו לכו [16]; מאי טעמא? - סתם נכרים גזלני ארעתא [17] נינהו [18],
וקרקע אינה נגזלת [19], הלכך לגזזוה אינהו כי היכי דליהוו יאוש בעלים בידייהו דידהו [20], ושינוי הרשות בידייכו [21].
סוף סוף כי גזזו אוונכרי ליהוי יאוש בעלים בידייהו ושינוי הרשות בידן [22]?
לא צריכא בהושענא דאוונכרי גופייהו [23].
וליקניוה בשינוי מעשה [24]?
קא סבר לולב אין צריך אגד;
ואם תמצי לומר לולב צריך אגד - שינוי החוזר לברייתו הוא [25], ושינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי;
וליקניוה בשינוי השם, דמעיקרא הוה ליה 'אסא' והשתא
הערות
עריכה- ^ דאשכחן קרא דאוסר להביא מצוה בעבירה
- ^ מה פסח אין לו תקנה לאחר זמן להקריבו, שהרי מום קבוע עולמית הוא
- ^ ילפינן מינה
- ^ ילפינן מינה דאין לו תקנה לאחר זמן
- ^ ואפילו ביאוש, דשמעינן ליה למריה דמייאש ואמר 'ווי ליה לחסרון כיס', ואף על גב דלענין מקני אמרינן בבא קמא (סח,א) דקני ליה ביאוש, והוי דידיה, ואפילו הכי אקרובי למזבח לא
- ^ בעולות שאתם מביאין לי אני שונא את הגזל שאתם גוֹזְלים אותם, ואף על פי שהכל שלי, ואף מתחלה שלי היתה
- ^ דטעמא דמתניתין בגזול ביום טוב שני משום מצוה הבאה בעבירה
- ^ דגזול פסול
- ^ דהא ביום טוב שני לא כתיב (ויקרא כג מ: וּלְקַחְתֶּם) לָכֶם למעוטי
- ^ מיד
- ^ ואף על גב דלא שמעינן דאייאש, שהרי בפניו הוא גוזלו מידו, ואין כח להציל
- ^ דעד דשמעינן דאייאש - לא קני ליה, דמימר אמר: "השתא הוא דתקיף מינאי, למחר תפסינא ליה בדינא"
- ^ תגרי כל דבר להשתכר בו, כגון כלים קטנים, מחטין, ומסריקות, ולולבין, וקורין מרני"ש [צ"ל: מרצרי"ש = רוכלים, סוחרים בחפצים קטנים]
- ^ כשתקנו הדס מן הנכרים לאגוד בהן להושענא
- ^ הם יחתכוהו מן המחובר
- ^ ויתנוהו לכם
- ^ מישראל
- ^ ושמא אותו קרקע מישראל הוה
- ^ כלומר: אינה קנויה לגזלן בשום יאוש, דלעולם בחזקת בעליה היא, דמקראי נפקא לן ב'הגוזל' בתרא (בבא קמא קיז ב) בניזקין, אבל משנתלש הפרי - הוי גזל, והתולשו הוא גוֹזְלוֹ
- ^ אוונכרי
- ^ הלכך לגזזוה הן מן המחובר ויתנוה לכם, שיהיו הן הגזלנין, ואתם לוקחין אותה מהם, והבעלים נתייאשו כבר מכל הפירות - והוי יאוש אצלם, ואחר כך הוא משתנה מרשותן לרשותכם; וקסבר: יאוש גרידא לא קני, אבל יאוש ושינוי רשות - קני, ואי נמי קני - מצוה הבאה בעבירה הוי, אם אתם תחתכוה מן המחובר - תהיו אתם גוזלים
- ^ דידן, הלוקחין אותן מהן, ולדידן לאו מצוה הבאה בעבירה היא
- ^ באותם שהם קונין לצורכם לצאת בו
- ^ שאגד שלשת המינין יחד, דשינוי מעשה נמי קני
- ^ מתיר אגדן - והרי הן כבראשונה