ביאור:בבלי סוכה דף יח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת סוכה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

ומודה רבי מאיר ^[1] שאם יש בין נסר לנסר כמלא נסר - שמניח פסל ביניהם וכשרה'; בשלמא למאן דאמר בין באמצע בין מן הצד בארבע אמות, משום הכי כשרה; אלא למאן דאמר באמצע בארבעה, אמאי כשרה ^[2]?

אמר רב הונא בריה דרב יהושע: הכא - בסוכה דלא הויא אלא שמנה ^[3] מצומצמות עסקינן ^[4], ^[5] ויהיב נסר ופסל ^[6], ונסר ופסל, ונסר ופסל מהאי גיסא ^[7], ^[8] ונסר ופסל ונסר ופסל ונסר ופסל מהאי גיסא, דהוו להו שני פסלין באמצע ואיכא הכשר סוכה באמצע ^[9]. ^[10]

אמר אביי: אויר שלשה בסוכה גדולה ומיעטו בין בקנים בין בשפודין – הוי מיעוט ^[11]; בסוכה קטנה ^[12] בקנים הוי מיעוט ^[13], בשפודין לא הוי מיעוט ^[14]; והני מילי ^[15] מן הצד ^[16], אבל באמצע ^[17] - פליגי בה רב אחא [בר רב] ורבינא [הראשון]*: חד אמר יש לבוד באמצע, וחד אמר אין לבוד באמצע.

[*לחילופין מדובר במחלוקת של רב אחא בריה דרבא מצד אחד, ורבינא חברו של רב אשי מצד שני, ואם כן דברי הגמרא "והני מילי מן הצד ..." אינם המשך דברי אביי אלא דברי סתמא דגמרא.]

מאי טעמא דמאן דאמר יש לבוד באמצע?

דתניא [צירוף של הלכות בתוספתא עירובין פ"א]: קורה היוצאה ^[18] מכותל זה ואינה נוגעת בכותל אחר ^[19], וכן שתי קורות אחת יוצאה מכותל זה ואחת יוצאה מכותל אחר, ואינן נוגעות זו בזו ^[20] פחות משלשה - אינו צריך להביא קורה אחרת; שלשה - צריך להביא קורה אחרת;

ואידך?

שאני קורות, דרבנן ^[21].

מאי טעמא דמאן דאמר אין לבוד באמצע?

דתנן [אהלות פ"י מ"א]: 'ארובה שבבית ^[22] ובה פותח טפח: טומאה בבית - כולו טמא, מה שכנגד ארובה טהור ^[23]; טומאה כנגד ארובה - כל הבית כולו טהור ^[24];

[אין בארובה פותח טפח: טומאה בבית, כנגד ארובה טהור; טומאה כנגד ארובה - כל הבית כולו טהור] ^[25]';

ואידך?

שאני הלכות טומאה דהכי גמירי להו ^[26].

דרש רבי יהודה בר אלעאי: בית שנפחת וסיכך על גביו – כשרה';

אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי: רבי! פריש ^[27]! כך פירש אבא: ארבע אמות פסולה, פחות מארבע אמות כשרה.

דרש רבי יהודה בר אלעאי: אברומא ^[28] שריא; אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי: רבי! פריש! כך אמר אבא: של מקום פלוני אסורה ^[29], של מקום פלוני מותרת ^[30]. ^[31]

כי הא דאמר אביי: האי צחנתא ^[32] דבב נהרא ^[33] – שריא.

מאי טעמא? - אילימא משום דרדיפי מיא ^[34], והאי דג טמא - כיון דלית ליה חוט השדרה לא מצי קאים ^[35], והא קא חזינן דקאי ^[36]!? אלא משום דמליחי מיא? והאי דג טמא, כיון דלית ליה קילפי ^[37], לא מצי קאי? והא קא חזינן דקאי! אלא משום דלא מרבה טינייהו דג טמא ^[38].

אמר רבינא: והאידנא דשפכי נהר איתן ונהר גמדא להתם ^[39] – אסירא.

אתמר: סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין ^[40] – כשרה ^[41];

שאין לה פצימין, אביי אמר כשרה, ורבא אמר פסולה:

אביי אמר כשרה:

עמוד ב

אמרינן פי תקרה יורד וסותם ^[42];

רבא אמר פסולה: לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ^[43].

אמר ליה רבא לאביי: לדידך, דאמרת פי תקרה יורד וסותם, ^[44] אפילו הפחית דופן אמצעי ^[45]!

אמר ליה: מודינא לך בההיא, ^[46] דהוה ליה כמבוי המפולש ^[47].

לימא אביי ורבא - בפלוגתא דרב ושמואל קמיפלגי ^[48], דאתמר:

אכסדרה בבקעה ^[49]: רב אמר מותר לטלטל בכולו, דאמרינן פי תקרה יורד וסותם, ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות, דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ^[50].

אליבא דשמואל כולי עלמא לא פליגי; ^[51]

הערות

^ בכל אלו שהוא פוסל בהן, ואשיש בהן ארבעה נמי קאי
^ בכל אחת מהנסרים שיש שיעור לפסל, היכא דליכא למישרייה בדופן עקומה, וזו כולה מבולבלת בהן, ואם גדולה היא - אותם שחוץ לארבע אמות פוסלות בה
^ אמות
^ לא פחות ולא יותר, שהן ארבעים ושמונה טפחים
^ וכגון שהתחיל בה משני צדדים:
^ נסר ברישא והדר פסל
^ הרי עשרים וארבעה טפחים - הרי סיכוך עד אמצעה
^ וחוזר ומתחיל מצדה השני ועושה כמו כן
^ והרי שמונה טפחים הן, הלכך כשרה על ידי אותן שני פסלים, ותחת הנסרים לא יישן; והסוכה אינה נפסלת בהן, דאמרינן דופן עקומה עד הפסלים האמצעים, דהא פחות מארבע אמות הוא
^ ואי תימא בנסרים ופסלים הפחותים מארבעה לא מתכשרא בשנים האמצעים: דזימנין דליכא הכשר סוכה, ולרבי מאיר דאמר אף בשאין בהן ארבע אין מסככין בהן היכי מתכשר בשיש בין נסר לנסר כמלא נסר? - ההיא כולה כשרה, ואף תחת הנסרים, דהא ליכא ארבעה במקום אחד, והיכא פסיל רבי מאיר? - היכא דאיכא תרתי בהדדי, דקסבר שני נסרים מצטרפים לארבע.
^ וכשרה, דלאו שיעור אויר יש, ולא שיעור סכך פסול יש
^ שיעור מצומצם
^ דאמרינן לבוד ואין כאן אויר
^ ואף על גב דלא מזה ולא מזה יש שיעור לפסול, מיהו כיון דאיכא שלשה טפחים בהדדי דנפקי מהכשר סוכה - חשיבי באפי נפשייהו ולא מצטרפין בהדה לאשלומה לשיעורא, וליתיה לשיעורא דסוכה
^ דאויר פחות משלשה – לבוד, ואינו פוסל בסוכה
^ דאמרינן: הרי הוא כלבוד מן הדופן
^ אויר בפחות משלשה שלא בסמוך לדופן
^ להתיר המבוי ונתונה על רוחב פתח המבוי מכותל לכותל
^ וזו אינה מגעת לשני הכתלים
^ ועל כרחך: באמצע אויר, שלא בסמוך לדופן
^ דכל איסור טלטול מבוי והלכות עירוב - דרבנן הוא, דמדאורייתא לא בעי תיקון, הלכך הקילו בה הכי, דהם אסרו והם התירו; אבל סוכה – דאורייתא: אי לא קים לן לבוד באמצע הלכה למשה מסיני - לא מצינן לאכשורה
^ בגג היא
^ כלים שתחתיה טהורים, שאינו אהל המת; אלמא אין לבוד באמצע למהוי כוליה כסתום
^ שאין מאהיל על הטומאה כלום
^ סיפא גרסינן כי רישא, ובדברים אחרים יש ביניהם חילוק במשנה דאהלות, והכא לא מייתינן לה כולה, וזהו ראש הפרק 'ארובה שבתוך הבית'
^ מסיני, דאין לבוד באמצע, ומהלכה לא גמרינן מידי אחריתי אלא ההוא דאתמר ביה
^ את דבריך
^ מין דגים קטנים ואין שרצין ניכרין בהן
^ ששרצין גדילין באותו נהר, ומרוב קוטנם אין יכול להפרישם שאינן ניכרים
^ שאין אותו נהר מגדל שרצים
^ כדמפרש:
^ מין דגים קטנים
^ הנהר – 'בב' שמו
^ קלות וממהרות לרוץ
^ חוט השדרה נותן כח באדם ובהמה ודגים להיות שדרתו עומדת בבריאות
^ בכמה נהרות הרדופין במימיהן
^ קשקשים
^ אין טיט של אותו נהר מגדיל ומשקיץ שקצים ורמשים
^ שהוסבו לתוכן עכשיו והם מגדלין שקצים ומהן יורדין לאותו נהר
^ כגון חצר המוקפת אכסדרה, כדפרישית במתניתין, וסיכך באוירה של חצר וסמך הסכך על שפת קירוי של אכסדרה, ואין מחיצות פנימיות מועילות לסוכה דיש בתקרת האכסדרה יותר מארבע אמות; אבל לצד הסוכה יש לאכסדרה פצימין = עמודין, כמין חלונות, וביניהם פחות פחות משלשה
^ דאמרינן בהו לבוד
^ מכל צד
^ כדמפרש טעמא לקמן: פי תקרה = עוביין של נסרים בחודן, וכן עובי ראשיהן הכלה לצד סוכה
^ תימא הכי נמי:
^ בסוכה העשויה באמצע חצר ומסוכך בנסרים עבים שאין רחבים ארבעה, ונפחת דופן האמצעי, ושנים מכאן ומכאן קיימין - מכשרת לה נמי על ידי פי תקרה שלה, ותימא בה פי תקרה יורד וסותם
^ דכיון דאויר פתוח לנגדו
^ דומיא דמבוי מפולש ועשוי לקפנדריא לבקיעת רבים
^ קא סלקא דעתיה טעמא דרבא משום דקסבר בחד דופן או בשנים אמרינן יורד וסותם אבל בכל צד לא אמרינן; לימא אביי כרב ורבא כשמואל
^ להכי נקט 'בבקעה': דמתוך שאינה סמוכה לבית - אין לה דפנות: שאין עושין דפנות לשם אכסדרה, אבל פעמים שעושין אותה לפני הבית ודופן הבית סותמה מאחריה
^ וטעמא מפרש בעירובין (דף צד,ב) בארבע דפנות לית ליה, אבל אם היתה שם דופן שלימה - אית ליה יורד וסותם באחרנייתא
^ כך פירש סוגיא זו בכל מקום: שיכול להעמיד דברי אחד מהן שלא במחלוקתן של אחרים, ודברי השני אינו יכול להעמיד אלא במחלוקת - אומר כן: אליבא דשמואל ודאי כדקאמרת הוא, דרבא לחודיה הוא דאמר כשמואל ואביי אינו יכול להעמיד דבריו כשמואל; ואליבא דשמואל לא פליג אביי למימר כשרה, דמה לענין שבת דמחיצות פי תקרה לחלל אכסדרה עבידי: שהתקרה לצורך אכסדרה נעשית לא שרי להו שמואל בסתימת פי תקרה, כל שכן לענין סוכה שלא לשם סוכה נעשה שהרי חוץ לחללה של אכסדרה היא נעשית, ומחיצות לצורך תוכן עשויות ולא לצורך חוצה להן!

[1] בכל אלו שהוא פוסל בהן, ואשיש בהן ארבעה נמי קאי

[2] בכל אחת מהנסרים שיש שיעור לפסל, היכא דליכא למישרייה בדופן עקומה, וזו כולה מבולבלת בהן, ואם גדולה היא - אותם שחוץ לארבע אמות פוסלות בה

[3] אמות

[4] לא פחות ולא יותר, שהן ארבעים ושמונה טפחים

[5] וכגון שהתחיל בה משני צדדים:

[6] נסר ברישא והדר פסל

[7] הרי עשרים וארבעה טפחים - הרי סיכוך עד אמצעה

[8] וחוזר ומתחיל מצדה השני ועושה כמו כן

[9] והרי שמונה טפחים הן, הלכך כשרה על ידי אותן שני פסלים, ותחת הנסרים לא יישן; והסוכה אינה נפסלת בהן, דאמרינן דופן עקומה עד הפסלים האמצעים, דהא פחות מארבע אמות הוא

[10] ואי תימא בנסרים ופסלים הפחותים מארבעה לא מתכשרא בשנים האמצעים: דזימנין דליכא הכשר סוכה, ולרבי מאיר דאמר אף בשאין בהן ארבע אין מסככין בהן היכי מתכשר בשיש בין נסר לנסר כמלא נסר? - ההיא כולה כשרה, ואף תחת הנסרים, דהא ליכא ארבעה במקום אחד, והיכא פסיל רבי מאיר? - היכא דאיכא תרתי בהדדי, דקסבר שני נסרים מצטרפים לארבע.

[11] וכשרה, דלאו שיעור אויר יש, ולא שיעור סכך פסול יש

[12] שיעור מצומצם

[13] דאמרינן לבוד ואין כאן אויר

[14] ואף על גב דלא מזה ולא מזה יש שיעור לפסול, מיהו כיון דאיכא שלשה טפחים בהדדי דנפקי מהכשר סוכה - חשיבי באפי נפשייהו ולא מצטרפין בהדה לאשלומה לשיעורא, וליתיה לשיעורא דסוכה

[15] דאויר פחות משלשה – לבוד, ואינו פוסל בסוכה

[16] דאמרינן: הרי הוא כלבוד מן הדופן

[17] אויר בפחות משלשה שלא בסמוך לדופן

[18] להתיר המבוי ונתונה על רוחב פתח המבוי מכותל לכותל

[19] וזו אינה מגעת לשני הכתלים

[20] ועל כרחך: באמצע אויר, שלא בסמוך לדופן

[21] דכל איסור טלטול מבוי והלכות עירוב - דרבנן הוא, דמדאורייתא לא בעי תיקון, הלכך הקילו בה הכי, דהם אסרו והם התירו; אבל סוכה – דאורייתא: אי לא קים לן לבוד באמצע הלכה למשה מסיני - לא מצינן לאכשורה

[22] בגג היא

[23] כלים שתחתיה טהורים, שאינו אהל המת; אלמא אין לבוד באמצע למהוי כוליה כסתום

[24] שאין מאהיל על הטומאה כלום

[25] סיפא גרסינן כי רישא, ובדברים אחרים יש ביניהם חילוק במשנה דאהלות, והכא לא מייתינן לה כולה, וזהו ראש הפרק 'ארובה שבתוך הבית'

[26] מסיני, דאין לבוד באמצע, ומהלכה לא גמרינן מידי אחריתי אלא ההוא דאתמר ביה

[27] את דבריך

[28] מין דגים קטנים ואין שרצין ניכרין בהן

[29] ששרצין גדילין באותו נהר, ומרוב קוטנם אין יכול להפרישם שאינן ניכרים

[30] שאין אותו נהר מגדל שרצים

[31] כדמפרש:

[32] מין דגים קטנים

[33] הנהר – 'בב' שמו

[34] קלות וממהרות לרוץ

[35] חוט השדרה נותן כח באדם ובהמה ודגים להיות שדרתו עומדת בבריאות

[36] בכמה נהרות הרדופין במימיהן

[37] קשקשים

[38] אין טיט של אותו נהר מגדיל ומשקיץ שקצים ורמשים

[39] שהוסבו לתוכן עכשיו והם מגדלין שקצים ומהן יורדין לאותו נהר

[40] כגון חצר המוקפת אכסדרה, כדפרישית במתניתין, וסיכך באוירה של חצר וסמך הסכך על שפת קירוי של אכסדרה, ואין מחיצות פנימיות מועילות לסוכה דיש בתקרת האכסדרה יותר מארבע אמות; אבל לצד הסוכה יש לאכסדרה פצימין = עמודין, כמין חלונות, וביניהם פחות פחות משלשה

[41] דאמרינן בהו לבוד

[42] מכל צד

[43] כדמפרש טעמא לקמן: פי תקרה = עוביין של נסרים בחודן, וכן עובי ראשיהן הכלה לצד סוכה

[44] תימא הכי נמי:

[45] בסוכה העשויה באמצע חצר ומסוכך בנסרים עבים שאין רחבים ארבעה, ונפחת דופן האמצעי, ושנים מכאן ומכאן קיימין - מכשרת לה נמי על ידי פי תקרה שלה, ותימא בה פי תקרה יורד וסותם

[46] דכיון דאויר פתוח לנגדו

[47] דומיא דמבוי מפולש ועשוי לקפנדריא לבקיעת רבים

[48] קא סלקא דעתיה טעמא דרבא משום דקסבר בחד דופן או בשנים אמרינן יורד וסותם אבל בכל צד לא אמרינן; לימא אביי כרב ורבא כשמואל

[49] להכי נקט 'בבקעה': דמתוך שאינה סמוכה לבית - אין לה דפנות: שאין עושין דפנות לשם אכסדרה, אבל פעמים שעושין אותה לפני הבית ודופן הבית סותמה מאחריה

[50] וטעמא מפרש בעירובין (דף צד,ב) בארבע דפנות לית ליה, אבל אם היתה שם דופן שלימה - אית ליה יורד וסותם באחרנייתא

[51] כך פירש סוגיא זו בכל מקום: שיכול להעמיד דברי אחד מהן שלא במחלוקתן של אחרים, ודברי השני אינו יכול להעמיד אלא במחלוקת - אומר כן: אליבא דשמואל ודאי כדקאמרת הוא, דרבא לחודיה הוא דאמר כשמואל ואביי אינו יכול להעמיד דבריו כשמואל; ואליבא דשמואל לא פליג אביי למימר כשרה, דמה לענין שבת דמחיצות פי תקרה לחלל אכסדרה עבידי: שהתקרה לצורך אכסדרה נעשית לא שרי להו שמואל בסתימת פי תקרה, כל שכן לענין סוכה שלא לשם סוכה נעשה שהרי חוץ לחללה של אכסדרה היא נעשית, ומחיצות לצורך תוכן עשויות ולא לצורך חוצה להן!

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]