ביאור:בבלי סוכה דף כה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת סוכה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

אלא בית סאתים ^[1]?

משום דהוי 'דירה שתשמישיה לאויר' ^[2], וכל דירה שתשמישיה לאויר אין מטלטלין בו אלא סאתים.

תא שמע: 'שבת בתל ^[3] שהוא גבוה עשרה ^[4] והוא מארבע אמות עד בית סאתים ^[5], וכן בנקע ^[6] שהוא עמוק עשרה והוא מארבע אמות עד בית סאתים, וכן קמה קצורה ^[7] ושבולות ^[8] מקיפות אותה ^[9] - מהלך את כולה ^[10] וחוצה לה אלפים אמה ^[11]' ^[12] - אף על גב דקאזיל ואתי ^[13]?

התם נמי דעביד ליה ^[14] בהוצא ודפנא ^[15].

משנה:

שלוחי מצוה ^[16] פטורין מן הסוכה ^[17];

חולין ומשמשיהן פטורין מן הסוכה;

אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה.

גמרא:

מנהני מילי?

דתנו רבנן [על הפסוק וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ (דברים ו ז)]:

בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ - פרט לעוסק במצוה ^[18];

וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ - פרט לחתן ^[19]; מכאן אמרו: הכונס את הבתולה פטור ואת האלמנה חייב.'

מאי משמע ^[20]?

אמר רב הונא: כדרך ^[21]: מה דרך רשות - אף כל רשות, לאפוקי האי דבמצוה עסוק.

מי לא עסקינן דקאזיל לדבר מצוה וקא אמר רחמנא ליקרי ^[22]?

אם כן ^[23], לימא קרא 'בְּשֶׁבֶת' 'וּבְלֶכֶת'; מאי בְּשִׁבְתְּךָ וּבְלֶכְתְּךָ? בלכת דידך - הוא דמיחייבת, הא בלכת דמצוה פטירת.

אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי?

כונס את הבתולה טריד ^[24], כונס אלמנה לא טריד ^[25].

וכל היכא דטריד הכי נמי דפטור? אלא מעתה טבעה ספינתו בים דטריד הכי נמי דפטור? ^[26] וכי תימא הכי נמי - והאמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: 'אָבֵל חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין, שהרי נאמר בהן פאר ^[27]'!?

הכא ^[28] טריד טירדא דמצוה ^[29], התם טריד טירדא דרשות ^[30].

והעוסק במצוה פטור מן המצוה מהכא נפקא ^[31]? מהתם נפקא, דתניא [ספרי בהעלותך פסקא סח]:

^[32] (במדבר ט ו) וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם [וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא]; אותם אנשים מי היו? - נושאי ארונו של יוסף היו, דברי רבי יוסי הגלילי;

עמוד ב

רבי עקיבא אומר: מישאל ואלצפן היו, שהיו עוסקין ^[33] בנדב ואביהוא; רבי יצחק אומר: אם נושאי ארונו של יוסף היו - כבר היו יכולין ליטהר; אם מישאל ואלצפן היו - יכולין היו ליטהר ^[34]; אלא עוסקין במת מצוה היו ^[35] שחל שביעי שלהן להיות בערב פסח, שנאמר וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא: ביום ההוא אין יכולין לעשות, הא למחר יכולין לעשות ^[36]' ^[37]!?

צריכא: דאי אשמעינן התם - משום דלא מטא זמן חיובא דפסח ^[38], אבל הכא ^[39] דמטא זמן קריאת שמע ^[40] אימא לא ^[41] – צריכא; ואי אשמעינן הכא - משום דליכא כרת, אבל התם ^[42] דאיכא כרת אימא לא ^[43] – צריכא ^[44].

גופא: אמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: אָבֵל חייב בכל מצות האמורות בתורה חוץ מתפילין, שהרי נאמר בהן פאר; מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל [[יחזקאל כד,טז: בֶּן אָדָם הִנְנִי לֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ בְּמַגֵּפָה וְלֹא תִסְפֹּד וְלֹא תִבְכֶּה וְלוֹא תָבוֹא דִּמְעָתֶךָ (יחזקאל כד יז) הֵאָנֵק דֹּם מֵתִים אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה] פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ [וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ וְלֹא תַעְטֶה עַל שָׂפָם וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל] - את הוא דמיחייבת, אֲבָל כולי עלמא פטירי ^[45], והני מילי ביום ראשון ^[46], דכתיב (עמוס ח י) [וְהָפַכְתִּי חַגֵּיכֶם לְאֵבֶל וְכָל שִׁירֵיכֶם לְקִינָה וְהַעֲלֵיתִי עַל כָּל מָתְנַיִם שָׂק וְעַל כָּל רֹאשׁ קָרְחָה וְשַׂמְתִּיהָ כְּאֵבֶל יָחִיד] וְאַחֲרִיתָהּ כְּיוֹם מָר.

ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: אָבֵל חייב בסוכה.

פשיטא ^[47]!?

מהו דתימא הואיל ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב 'מצטער פטור מן הסוכה', האי נמי מצטער הוא - קמשמע לן הני מילי צערא דממילא ^[48], אבל הכא איהו הוא דקא מצטער נפשיה איבעי ליה ליתובי דעתיה ^[49].

ואמר רבי אבא בר זבדא אמר רב: חתן והשושבינין וכל בני החופה פטורין מן הסוכה כל שבעה.

מאי טעמא?

משום דבעו למיחדי ^[50].

וליכלו בסוכה וליחדו בסוכה?

אין שמחה אלא בחופה;

וליכלו בסוכה וליחדו בחופה?

אין שמחה אלא במקום סעודה;

וליעבדו חופה בסוכה?

אביי אמר: משום ייחוד ^[51];

ורבא אמר: משום צער חתן ^[52];

מאי בינייהו?

איכא בינייהו דשכיחי אינשי דנפקי ועיילי להתם; למאן דאמר משום ייחוד ליכא, למאן דאמר משום צער חתן איכא.

אמר רבי זירא: אנא אכלי בסוכה וחדי בחופה, וכל שכן דחדי ליבאי דקא עבידנא תרתי ^[53]!

תנו רבנן: 'חתן והשושבינין וכל בני חופה פטורין מן התפלה ^[54] ומן התפילין ^[55] וחייבין בקריאת שמע ^[56];

הערות עריכה

^ אלא אם כן אינו הוה אלא כשיעור בית סאתים כחצר המשכן: ששיעור זה נתנו חכמים לכל היקף שאינו לדירה, ואם גדול הוא מכאן - הוי כרמלית ואין מטלטלין בו אלא בתוך ארבע אמותיו של אדם, והאי - כיון דבידים הוקף, ולדירה, אפילו הוא יותר מבית סאתים ליטלטל ביה
^ אינה עשויה דירה זו אלא לצורך אויר שחוצה לה לשמור השדות ואינה חשובה דירה להתיר היקף גדול
^ קדש היום על האדם
^ וקָנָה שם שביתתו
^ גדול הוא מארבע אמות אבל אינו יותר על בית סאתים
^ גומא העשויה מששת ימי בראשית; ווליא"ה
^ באמצעה
^ גבוהות עשרה
^ סביב
^ כל הני מחיצות נינהו להיקף בית סאתים ולא ליותר מכאן: דלא נעשית לדירה, הלכך מהלך את כולה למחר
^ דכל חללה, הואיל ושָבַת זה באוירה מבעוד יום - הוה כארבע אמות של מקום שביתה
^ ולהכי נקט והוא מארבע אמות: דאי לא הוה יותר מארבע אמות, מאי מהלך את כולה איכא?: בלא מחיצות נמי ארבע אמות מקום שביתה אית ליה, דהיינו שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו (שמות טז כט)! וחוצה להן אלפים אמה - דכתיב אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ ואסמוך רבנן למילף מקום ממקום ומקום מניסה כו' כדאמרינן בעירובין (דף נא,א); ותל – 'מוקף מחיצות' הוא: דכל שגבוה עשרה אמרינן גוד אסיק מחיצות שלו והקף בהן את ראשו
^ ושבולות מקיפות ואף על גב דאין עומדות ברוח
^ למחיצות השבלים
^ משבולת לשבולת עד שאגדן וגדלן יחד סביב ומחזיקות זו את זו
^ הולכי בדרך מצוה כגון ללמוד תורה ולהקביל פני רבו ולפדות שבויים
^ ואפילו בשעת חנייתן
^ שאינו חייב בקריאת שמע; ולקמן מפרש מאי משמע
^ ואף על גב דהוא נמי במצוה טריד - איצטריכי להו תרי קראי: דאי הוה כתיב חד, כיון דחתן לאו בהדיא כתיב בקרא - הוה אמינא: לא פטר הכתוב אלא טורח ועושה מלאכת מצוה בידים, או מהלך למצוה, אבל חתן שהוא יושב ובטל ואינו עוסק אלא טריד במחשבת בעילה - לא פטר הכתוב, הלכך מקרא יתירא אשמעינן דפטור מקריאת שמע דטריד במחשבת בעילה
^ מהני קראי 'פרט למצוה'
^ הולך בדרך סחורה
^ וכי אינך יכול לכלול במקרא דרך מצוה עם הרשות? והא 'דרך' סתמא כתיב, ומשמע נמי דרך מצוה, וקאמר רחמנא ליחייב לקרות
^ דבדרך מצוה נמי קאי
^ לבו טרוד במחשבת בעילה ומסתברא כי פטריה קרא משום טירדא פטריה ואינו יכול לעסוק בשנים כאחד
^ ויכול לקיים את שתיהן
^ האי דפריך משמע ליה דטרדתו פוטרתו לפי שאינו יכול לכוון את לבו, והלכך אפילו טבעה ספינתו דטרוד בצערו ליפטר!?
^ כדלקמן, ואָבֵל לאו בר פאר הוא, וכשמתפאר מראה בעצמו שאינו אבל
^ חתן
^ ואשמעינן קרא דלא מיחייב להסיר דעתו ממחשבת מצוה ראשונה בשביל זו הבאה עליו, אלא יעסוק בראשונה ויתן לבו להיות בקי בדבר
^ שאף על פי שהוא חייב לנהוג אבילות של נעילה רחיצה וסיכה להראות כבוד מתו - אינו חייב להצטער
^ בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ
^ בפסח מדבר קרא, בשנה השנית ליציאת מצרים
^ שנטמאו
^ שהרי באחד בניסן הוקם המשכן, ושני לו שרף אלעזר את הפרה שיזו על טמאי מת שבהן לעשות פסחיהן בטהרה, כדאמר במסכת גיטין (דף ס,א): שמנה פרשיות נאמרו ביום שהוקם המשכן ופרה אדומה אחת מהן; ובאחד בניסן הוקם המשכן, והוא שמיני למלואים, כדקיימא לן (שבת דף פז,ב) אותו היום נטל עשר עטרות ובו מתו נדב ואביהוא, הלכך מראש חדש ועד הפסח היו יכולין ליטהר, וקרא אמר וְלֹא יָכְלוּ; ונושאי ארונו של יוסף נמי כבר עברו עליהם עשרה חדשים ויותר שלא נשאוהו משחנו בהר חורב בראש חדש סיון, כדכתיב (שמות יט א) בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי, ולא נסעו משם עד עשרים באייר של שנה הבאה, דכתיב וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת (במדבר י יא)
^ לאו מת מצוה דווקא קאמר, דאפילו מתיהן נמי 'מת מצוה' קרי להו: דמצוה להתעסק בהן, כגון האמורים בפרשת כהנים (ויקרא כא) שהכהן מטמא בו
^ ואף על גב דחזו לאורתא - לא אישתרו, דקסבר 'אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ'
^ מכל מקום שמעינן מיניה דעוסק במצוה פטור מן המצוה, שהרי נטמאו במתיהן שבעה ימים לפני הפסח ואף על פי שטומאה זו תעכב על ידם אכילת פסחיהן! אלמא מצוה קלה הבאה לידך אינך צריך לדחותה מפני חמורה העתידה לבוא
^ כשנטמאו עדיין לא הגיע זמן אכילת פסח
^ קרית שמע
^ בתוך החופה, והוא ראוי לכך
^ אימא ליחייב
^ פסח
^ אימא לא יטמאו במת כל שבעה לפני הפסח
^ למיכתב בַּיּוֹם הַהוּא לאשמועינן דנטמאו תוך שבעה, דעוסק במצוה פטור מן המצוה
^ אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה - לא תתאבל עליה; פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ על ראשך שלא כדרך שאר אבלים, לפי שאני עושה אותך אות ומופת לישראל שכך עתידין למות מתיהן ואין איש מתאבל עליהם, אלמא אבל אסור בתפילין
^ דעיקר מררא חד יומא
^ מאי שנא הא משאר מצות, דאשמעינן רב לעיל דאבל חייב בכל המצות
^ שהסוכה מצערתו, כגון חמה או צינה או סירחה בדברים שסיכך בהן
^ חובה עליו ליישב דעתו למצוה
^ לשמוח
^ דסתם סוכה היו עושין בגגותיהן, ואין דרך ביאה ויציאה שם לרבים תמיד מפני הטורח, ושמא ירד החתן לעשות צרכיו ויתייחד אחר עם הכלה
^ שהמקום צר ופתוח שאין לה אלא שלש דפנות, ובוש לשחק עם כלתו
^ שתים: מצות סוכה ומצות נישואין, וכגון שנשא ערב הרגל; אבל בתוך הרגל קיימא לן במועד קטן (דף ח,ב) דאין נושאין נשים במועד
^ דבעיא כוונה
^ משום דשכיחא שכרות וקלות ראש
^ דמצות כוונתה אינו אלא פסוק ראשון, ויכולים ליישב דעתן שעה קטנה כדי לקרוא פסוק ראשון

[1] אלא אם כן אינו הוה אלא כשיעור בית סאתים כחצר המשכן: ששיעור זה נתנו חכמים לכל היקף שאינו לדירה, ואם גדול הוא מכאן - הוי כרמלית ואין מטלטלין בו אלא בתוך ארבע אמותיו של אדם, והאי - כיון דבידים הוקף, ולדירה, אפילו הוא יותר מבית סאתים ליטלטל ביה

[2] אינה עשויה דירה זו אלא לצורך אויר שחוצה לה לשמור השדות ואינה חשובה דירה להתיר היקף גדול

[3] קדש היום על האדם

[4] וקָנָה שם שביתתו

[5] גדול הוא מארבע אמות אבל אינו יותר על בית סאתים

[6] גומא העשויה מששת ימי בראשית; ווליא"ה

[7] באמצעה

[8] גבוהות עשרה

[9] סביב

[10] כל הני מחיצות נינהו להיקף בית סאתים ולא ליותר מכאן: דלא נעשית לדירה, הלכך מהלך את כולה למחר

[11] דכל חללה, הואיל ושָבַת זה באוירה מבעוד יום - הוה כארבע אמות של מקום שביתה

[12] ולהכי נקט והוא מארבע אמות: דאי לא הוה יותר מארבע אמות, מאי מהלך את כולה איכא?: בלא מחיצות נמי ארבע אמות מקום שביתה אית ליה, דהיינו שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו (שמות טז כט)! וחוצה להן אלפים אמה - דכתיב אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ ואסמוך רבנן למילף מקום ממקום ומקום מניסה כו' כדאמרינן בעירובין (דף נא,א); ותל – 'מוקף מחיצות' הוא: דכל שגבוה עשרה אמרינן גוד אסיק מחיצות שלו והקף בהן את ראשו

[13] ושבולות מקיפות ואף על גב דאין עומדות ברוח

[14] למחיצות השבלים

[15] משבולת לשבולת עד שאגדן וגדלן יחד סביב ומחזיקות זו את זו

[16] הולכי בדרך מצוה כגון ללמוד תורה ולהקביל פני רבו ולפדות שבויים

[17] ואפילו בשעת חנייתן

[18] שאינו חייב בקריאת שמע; ולקמן מפרש מאי משמע

[19] ואף על גב דהוא נמי במצוה טריד - איצטריכי להו תרי קראי: דאי הוה כתיב חד, כיון דחתן לאו בהדיא כתיב בקרא - הוה אמינא: לא פטר הכתוב אלא טורח ועושה מלאכת מצוה בידים, או מהלך למצוה, אבל חתן שהוא יושב ובטל ואינו עוסק אלא טריד במחשבת בעילה - לא פטר הכתוב, הלכך מקרא יתירא אשמעינן דפטור מקריאת שמע דטריד במחשבת בעילה

[20] מהני קראי 'פרט למצוה'

[21] הולך בדרך סחורה

[22] וכי אינך יכול לכלול במקרא דרך מצוה עם הרשות? והא 'דרך' סתמא כתיב, ומשמע נמי דרך מצוה, וקאמר רחמנא ליחייב לקרות

[23] דבדרך מצוה נמי קאי

[24] לבו טרוד במחשבת בעילה ומסתברא כי פטריה קרא משום טירדא פטריה ואינו יכול לעסוק בשנים כאחד

[25] ויכול לקיים את שתיהן

[26] האי דפריך משמע ליה דטרדתו פוטרתו לפי שאינו יכול לכוון את לבו, והלכך אפילו טבעה ספינתו דטרוד בצערו ליפטר!?

[27] כדלקמן, ואָבֵל לאו בר פאר הוא, וכשמתפאר מראה בעצמו שאינו אבל

[28] חתן

[29] ואשמעינן קרא דלא מיחייב להסיר דעתו ממחשבת מצוה ראשונה בשביל זו הבאה עליו, אלא יעסוק בראשונה ויתן לבו להיות בקי בדבר

[30] שאף על פי שהוא חייב לנהוג אבילות של נעילה רחיצה וסיכה להראות כבוד מתו - אינו חייב להצטער

[31] בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ

[32] בפסח מדבר קרא, בשנה השנית ליציאת מצרים

[33] שנטמאו

[34] שהרי באחד בניסן הוקם המשכן, ושני לו שרף אלעזר את הפרה שיזו על טמאי מת שבהן לעשות פסחיהן בטהרה, כדאמר במסכת גיטין (דף ס,א): שמנה פרשיות נאמרו ביום שהוקם המשכן ופרה אדומה אחת מהן; ובאחד בניסן הוקם המשכן, והוא שמיני למלואים, כדקיימא לן (שבת דף פז,ב) אותו היום נטל עשר עטרות ובו מתו נדב ואביהוא, הלכך מראש חדש ועד הפסח היו יכולין ליטהר, וקרא אמר וְלֹא יָכְלוּ; ונושאי ארונו של יוסף נמי כבר עברו עליהם עשרה חדשים ויותר שלא נשאוהו משחנו בהר חורב בראש חדש סיון, כדכתיב (שמות יט א) בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי, ולא נסעו משם עד עשרים באייר של שנה הבאה, דכתיב וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת (במדבר י יא)

[35] לאו מת מצוה דווקא קאמר, דאפילו מתיהן נמי 'מת מצוה' קרי להו: דמצוה להתעסק בהן, כגון האמורים בפרשת כהנים (ויקרא כא) שהכהן מטמא בו

[36] ואף על גב דחזו לאורתא - לא אישתרו, דקסבר 'אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ'

[37] מכל מקום שמעינן מיניה דעוסק במצוה פטור מן המצוה, שהרי נטמאו במתיהן שבעה ימים לפני הפסח ואף על פי שטומאה זו תעכב על ידם אכילת פסחיהן! אלמא מצוה קלה הבאה לידך אינך צריך לדחותה מפני חמורה העתידה לבוא

[38] כשנטמאו עדיין לא הגיע זמן אכילת פסח

[39] קרית שמע

[40] בתוך החופה, והוא ראוי לכך

[41] אימא ליחייב

[42] פסח

[43] אימא לא יטמאו במת כל שבעה לפני הפסח

[44] למיכתב בַּיּוֹם הַהוּא לאשמועינן דנטמאו תוך שבעה, דעוסק במצוה פטור מן המצוה

[45] אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה - לא תתאבל עליה; פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ על ראשך שלא כדרך שאר אבלים, לפי שאני עושה אותך אות ומופת לישראל שכך עתידין למות מתיהן ואין איש מתאבל עליהם, אלמא אבל אסור בתפילין

[46] דעיקר מררא חד יומא

[47] מאי שנא הא משאר מצות, דאשמעינן רב לעיל דאבל חייב בכל המצות

[48] שהסוכה מצערתו, כגון חמה או צינה או סירחה בדברים שסיכך בהן

[49] חובה עליו ליישב דעתו למצוה

[50] לשמוח

[51] דסתם סוכה היו עושין בגגותיהן, ואין דרך ביאה ויציאה שם לרבים תמיד מפני הטורח, ושמא ירד החתן לעשות צרכיו ויתייחד אחר עם הכלה

[52] שהמקום צר ופתוח שאין לה אלא שלש דפנות, ובוש לשחק עם כלתו

[53] שתים: מצות סוכה ומצות נישואין, וכגון שנשא ערב הרגל; אבל בתוך הרגל קיימא לן במועד קטן (דף ח,ב) דאין נושאין נשים במועד

[54] דבעיא כוונה

[55] משום דשכיחא שכרות וקלות ראש

[56] דמצות כוונתה אינו אלא פסוק ראשון, ויכולים ליישב דעתן שעה קטנה כדי לקרוא פסוק ראשון

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]