פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: נפת
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: נפת
395px-Runny hunny.jpg
נופת (?)

נופת = משקה מתוקעריכה

בכמה מקומות בתנ"ך נזכר מאכל או משקה בשם נופת ( נֹפֶת ); לא לגמרי ברור מה הוא, אבל ברוה שהוא מאד מתוק, ודומה לדבש:

  • (תהלים יט יא): "הנחמדים מזהב ומפז רב, ומתוקים מדבש ונפת צופים"- דברי התורה מתוקים יותר מנופת, מכאן שנופת היא דבר מתוק.

ע"פ דעת מקרא (תהלים יט יא), נופת היא הדבש הניגר - הנוזלי, ודבש הוא הדבש במצבו המוצק.


פסוקים נוספים עריכה

  • (משלי ה ג): "כי נפת תטפנה שפתי זרה, וחלק משמן חכה; ואחריתה מרה כלענה, חדה כחרב פיות"- דברי האישה הזרה (או הנשיקות שלה) בהתחלה הם מתוקים כמו נופת, אבל בסוף הם מביאים לחטא שהוא מר כלענה ( פירוט ).
  • (משלי כד יג): "אכל בני דבש כי טוב, ונפת מתוק על חכך" ( פירוט );
  • (משלי כז ז): "נפש שבעה תבוס נפת, ונפש רעבה כל מר מתוק"- כששבעים, מזלזלים גם בנופת המתוקה; וכשרעבים, גם מאכל מר מרגיש מתוק כמו נופת ( פירוט );
  • (שיר השירים ד יא): "נפת תטפנה שפתותיך כלה, דבש וחלב תחת לשונך, וריח שלמתיך כריח לבנון"
  • ואולי גם (משלי ז יז): "נפתי משכבי מר אהלים וקנמון"- שמתי על מיטתי בשמים עם ריח מתוק (אך רש"י פירש כאן " "הנפתי" ", ומצודת דוד פירש " "ענין הזלה והתכה" ").

ראו גם: דבש = נופת מוצק .

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-04-04.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:נופת - משקה מתוק

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/nft