ביאור:נהם
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
נהם = אנחת צער וכעס
עריכהזהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
נהמה היא קול שנזכר בפסוקים הקשורים לכעס וצער של בני אדם:
- (יחזקאל כד כג): "וּנְמַקֹּתֶם בּעֲוֹנֹתֵיכֶם, וּנְהַמְתֶּם אִישׁ אֶל אָחִיו"
- (תהלים לח ט): "נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד, שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי"
- (משלי ה יא): "וְנָהַמְתָּ בְאַחֲרִיתֶךָ, בִּכְלוֹת בְּשָׂרְךָ וּשְׁאֵרֶךָ... כִּמְעַט הָיִיתִי בְכָל רָע..."
מכאן מסתבר, שגם נהמה של בעלי חיים - כפיר או אריה - קשורה לצער: "נהם באריה הוא בזעפו, בעת שאין לו טרף; וזה הבדלו מן שאגה, שהוא בשמחתו, בעת יש לו טרף" (מלבי"ם, ביאור המילות משלי יט יב) :
- (משלי יט יב): "נַהַם כַּכְּפִיר זַעַף מֶלֶךְ, וּכְטַל עַל עֵשֶׂב רְצוֹנוֹ"(ראו זעף מלך ).
- (משלי כ ב): "נַהַם כַּכְּפִיר אֵימַת מֶלֶךְ, מִתְעַבְּרוֹ חוֹטֵא נַפְשׁוֹ"(ראו נהם ככפיר ).
- ישעיהו ה כט: " "שְׁאָגָה" "לוֹ, ושׁאג כַּכְּפִירִים" "וְיִנְהֹם וְיֹאחֵז טֶרֶף וְיַפְלִיט וְאֵין מַצִּיל" " - האויב ישאג כמו לביא שכבר טרף, אבל יישאר רעב וינהם כמו כפיר שעדיין לא אכל, כלומר, הוא לא ישבע מהרג;
- (משלי כח טו): "אֲרִי נֹהֵם וְדֹב שׁוֹקֵק, מֹשֵׁל רָשָׁע עַל עַם דָּל"- כמו אריה השואג מתוך רעב, שמנהגו לפגוע בכל חיה שנקרית בדרכו גם אם היא חלשה ודלה, כך מושל רשע יפגע בכולם, גם בשכבות החלשות ( פירוט ).
פירושים נוספים
עריכהגם לים יש נהמה:
- (ישעיהו ה ל): "וְיִנְהֹם עָלָיו בַּיּוֹם הַהוּא כְּנַהֲמַת יָם, וְנִבַּט לָאָרֶץ וְהִנֵּה חָשַׁךְ צַר וָאוֹר חֹשֶׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ"
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:נהם - אנחת צער וכעס
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-05-31.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/nhm