מצודות על משלי ה
<< · מצודות על משלי · ה · >>
פסוק א
מצודת דוד
"בני לחכמתי הקשיבה" - עוד זה מדברי דוד שאמר לשלמה: בני! שמע להחכמה אשר למדתיך!פסוק ב
מצודת דוד
"לשמור" - הזהר לשמור המחשבות, ושפתיך ינצורו לדבר דעת.פסוק ג
מצודת דוד
"כי נופת" - ר"ל: מאוד צריך להיות נזהר לבל יפותה, כי אמרי הזונה המה ערבים ומתוקים כנופת צופים, והמה חלקים יותר משמן; והוא גם למשל על המינות.
מצודת ציון
"נופת" - ענין הזלה והתכה וכן ונופת צופים (תהלים יט)ותחסר מלת צופים והוא מובן מעצמו שר"ל כהזלת חלות הדבש
"תטופנה" - תרד טיפין
"חכה" - ר"ל מאמרה הבאה בנגיעת הלשון בחיךפסוק ד
מצודת דוד
"ואחריתה" - אבל אחרית הפתוי מרה כלענה, וממית הנפתים כחרב שיש בו שני חדודים מזה ומזה.
מצודת ציון
"כלענה" - שם עשב מרפסוק ה
מצודת דוד
"רגליה" - ר"ל דרך רגלי הפתוי מביא המיתה.
"יתמוכו" - תומכים ומחזיקים את השאול, שיהיה הנפתה נופל בה.
מצודת ציון
"צעדיה" - ענין פסיעות והילוך.פסוק ו
מצודת דוד
"אורח חיים" - ר"ל חכמת התורה.
"פן תפלס" - פן תיישר להדמות אליה.
"נעו" - דע לך כי נעו המעגלות שלה מן אורח חיים ורחקו ממנה, ולא תדע להם שום דמיון והשוואה, כי לא קרב זה אל זה.
מצודת ציון
"תפלס" - תיישר.
"נעו" - מלשון (בראשית ד): "נע ונד".
"מעגלותיה" - דרכיה.פסוק ז
מצודת דוד
"ועתה" - מוסב למעלה, לומר: הואיל ושמעתם שגם דוד אבי הזהירני בדברים האלה, עם כי הייתי חביב לו, לזאת אתם, בני אל חי, שמעו לי וגו', כי לא משנאת הבריות אני מזהיר על כל אלה.פסוק ח
מצודת דוד
"מעליה" - מן הזרה, האמורה למעלה.פסוק ט
מצודת דוד
"הודך" - ההוד, הנתון לך מן השמים, תתן במעשיך לאחרים, כי תהיה נלקח ממך ותנתן לאחרים, ותמות בחצי שנותיך, והנותרים תמסור לאכזרי, והוא שר של גיהנם, ר"ל תהיה מסור בידו לכל חפצו.פסוק י
מצודת דוד
"פן ישבעו זרים" - הזרים ממך, שאינם ראוים ליורשך, הם ישבעו כוחך, והוא העושר הבא בכח והתאמצות, וכן (עזרא ב): "ככחם נתנו לאוצר".
"ועצביך" - העושר הבא בעצבון ויגיעה. וכפל הדבר במ"ש.פסוק יא
מצודת דוד
"באחריתך" - באחרית ימיך, ביום המיתה, בעת יכלה בשרך, אז תנהום מכאב לב.
מצודת ציון
"ושארך" - גם הוא נאמר על הבשר, כמו (תהלים עח): "אם יכין שאר לעמו". וכפל דבריו בשמות נרדפים, כמו (דניאל יב): "אדמת עפר".פסוק יב
מצודת דוד
"נאץ לבי" - מאס לבי לבזותה.
מצודת ציון
"נאץ" - מושאל הוא על הבזיון, וכן (משלי א): "נאצו כל תוכחתי".פסוק יג
מצודת ציון
"מורי" - מלשון הוראה ולימוד.פסוק יד
מצודת דוד
"כמעט הייתי" - בעבור הנאה קטנה, כשיעור היותר מועט, הייתי עתה בכל רע בתוך קהל רב ועדה גדולה, בפרסום רב.פסוק טו
מצודת דוד
"שתה מים" - ר"ל תשמש באשתך ולא בזרה. "ונוזלים וגו'" - כפל הדבר במ"ש.
מצודת ציון
"ונוזלים" - ענין נטיפה.
"בארך" - באר הנובע.פסוק טז
מצודת דוד
"יפוצו" - אז יפוצו מעינותיך חוצה עד כי ילכו ברחובות פלגי מים, ר"ל תזכה לבנים אשר יצא שמעם למרחוק.
מצודת ציון
"יפוצו" - ענין פיזור.
"פלגי מים" - אמת המים.פסוק יז
מצודת דוד
"יהיו לך לבדך" - הבנים האלה יהיו שלך לבדך, ואתה תתכבד בהם, ואין לזרים חלק אתך; אבל בני הזרה אינם מיוחדים לך לבד.פסוק יח
מצודת דוד
"יהי מקורך ברוך" - אשתך תהא ברוכה וחביבה בעיניך, ושמח מאהבת אשת נעוריך.פסוק יט
מצודת דוד
"אילת אהבים" - תהיה בעיניך כאיילה האהובה על הזכר ביותר על כי רחמה צר.
"ויעלת חן" - היא תהיה מעלת חן בעיניך.
"בכל עת" - ר"ל בכל עת ההכרח והצורך.
"באהבתה תשגה תמיד" - ר"ל אף באהבתה למשגה תחשב אם תמיד תהיה, וכמ"ש רז"ל "אל תרבה שיחה עם האשה - באשתו אמרו" וגו'.
מצודת ציון
"אילת" - נקבת האיל.
"ירווך" - ענין שביעה.
"תשגה" - מלשון משגה וחטא.פסוק כ
מצודת דוד
"ולמה תשגה" - ר"ל אם באשתו תחשב התמידות למשגה, למה תקל ראש לשגות בזרה?פסוק כא
מצודת דוד
"כי נוכח" - ר"ל ופן תאמר 'מי רואני', לזה אמר: דע כי מול עיני ה' דרכי איש, ומיישר מעגלותיו אל הגמול, ר"ל משלם מדה במדה, לדעת שבגמול באה ולא במקרה.פסוק כב
מצודת דוד
"עונותיו" - עוונות הרשע הם ילכדו אותו, ולתוספות ביאור אמר את הרשע.
"ובחבלי" - בהחבלים הנעשים מחטאתו, בהם יהיה נשען כאשר יתלוהו בהם, ר"ל: העוון עצמו יקטרג עליו ויפרע ממנו.פסוק כג
מצודת דוד
"באין מוסר" - בעבור שלא לקח מוסר, ובעבור רוב אולתו אשר ישגה בהם.
<< · מצודות על משלי · ה · >>